ניהול וסביבות למידה

אי אפשר להפריד בין שינוי לרגש. זה גורר אחריו את זה. אין שינוי אנושי בלי רגש, ואין רגש שאינו מגלם בתוכו תהליך של שינוי – אם חולף ואם ארוך טווח. מורים פוגשים במהלך הקריירה שלהם אין-ספור שינויים. למרות ההתרגשות שמקורה בפתיחתן של אפשרויות חדשות, שינויים רבים שמורים ומבוגרים אחרים חווים מלוום בתחושה עמוקה של אבדן (Marris, 1974). עקב כך מורים עשויים להיעשות ציניים וללמוד "להקשיח" את עצמם נגד שינויים ונגד נושאי דגלם . הנתונים שמאמר זה מתבסס עליהם הם פרי מחקר שעסק ברגשות הנלווים להוראה ובשינויים חינוכיים ושכלל ראיונות עם 50 מורים במגוון בתי ספר יסודיים ותיכוניים בפרובינציית אונטריו שבקנדה. המדגם נפרש על פני 15 בתי ספר מגוונים, בכל מיני רמות וגדלים, ששירתו קהילות מקהילות שונות (קרי – עירוניות, כפריות, פרבריות). על הראיונות נוספה סדרה בת ארבעה דיונים במסגרת קבוצת מיקוד שהשתתפו בה מורים אחדים ושנועדה לבחון לעומק כמה מן הסוגיות הרגשיות הכרוכות בשינוי החינוכי . ההנהגה ברמה הארצית והמחוזית צריכה לפעול ליצירת מתווי שינוי חדשים או לחידושם של מתווי שינוי ישנים – מתווים המותירים מרחב גדול יותר למורים להטביע את חותמם ולהפעיל את שיקול דעתם המקצועי בתהליך השינוי. (הרגרייבס, אנדי).

כפי שנטען בעבר , תלמידים וילדים הנראים לכאורה בקיאים מאד באינטרנט ובתפעול היישומים באינטרנט אינם יודעים כיצד לחפש ולהעריך בצורה נכונה את מקורות המידע באינטרנט. הבעיה מדווחת בספרות המקצועית כבר למעלה מעשור . עם זאת, גם כיום בעידן הרשתות החברתיות ומנועי החיפוש המשודרגים באינטרנט מרבית התלמידים אינם מפנימים את שיטות החיפוש המידעניות הנכונות באינטרנט וגם אינם מודעים לכך בכלל. התלמידים וגם הסטודנטים באוניברסיטאות אינם מודעים כלל למורכבות של עולם החיפוש באינטרנט. על כך מדווח מחקר חדש בראשותו של Bing Pan בארה"ב. על פי המחקר התלמידים נוטים להציב פקודות חיפוש רחבות מדי במנוע החיפוש ובחור את התוצאות הראשונות המופיעות ברשימה.

מורים נתונים במערכת יחסים נמרצת ומורכבת שבה הם נעלבים ועולבים, ננגסים ונוגסים. תאוריית הביס מציעה מבט מפתיע על יחסים ועל התמודדות עם עלבונות . תאוריית הביס של קליל ג'מיסון, יועצת לפיתוח ארגוני, מנתחת יחסים בין־אישיים בארגון על בסיס משל מטפורי פשוט: כל אדם בארגון הוא עיגול שגודלו מייצג את תחושת הערך והעוצמה שלו ברגע נתון. העיגולים הגדולים הם המנהלים, מקבלי ההחלטות; העיגולים הקטנים יותר הם הכפיפים בדרגות השונות – חלקם עיגולים בינוניים וחלקם קטנים מאוד. יש קשר בין הדרגה של אדם בארגון ובין תחושת הערך העצמי שלו, אך הקשר לא תמיד פשוט. אדם יכול להחזיק בדרגה גבוהה, אך להיות בעל תחושת ערך עצמי רופפת, ולהפך ( אורית אלפי).

בבית הספר התיכון הממלכתי־דתי "שק"ד" בעמק בית שאן מעמידים ערכים ואנשים לפני תעודת בגרות. משה טור־פז, מנהל בית הספר: "אם נגדל פה מהנדסים נהדרים אבל הם ירדו מהארץ, מי ייהנה מהם, עמק הסיליקון בארצות הברית? חינוך חייב להיות מוכוון ערכים ולא ציוּנים" ( אור סופר).

האינטרנט ירש את מקומם של אמצעי התקשורת הוותיקים והפך למקור העיקרי לחדשות. סקר עדכני של חברת המחקר Pew מצא שכ־50% מהאמריקאים מקבלים את רוב החדשות שלהם מהאינטרנט. המספר מייצג צמיחה של כמעט 20% מאז 2008, שלוותה בנסיגת שיעורי ההסתמכות על טלוויזיה כמקור לחדשות. המגמה חזקה עוד יותר בקרב צעירים ובקרב משכילים, ונכונה גם בישראל. העידן החדש של העיתונות מתאפיין בפער דיגיטלי הולך ומעמיק. זה אינו עוד הפער בין מי שיש להם גישה לרדיו ולאינטרנט לבין מי שאין להם. הפער הוא בין אלה שיכולים להתמודד עם העושר העצום של המידע הגולמי והלא ממוין באינטרנט, מי שיודעים היכן למצוא את העיקרי, העדכני והאמין וכיצד למיין ולתעדף אותו – לבין אלה שלא יכולים ( שיזף רפאלי) .

בחודש אפריל 2011 נערך סקר לבדיקת הצלחת התוכנית בקרב 194 מורים ו 13- מנהלי בתי"ס בערד, באר שבע וירוחם. שלושת הערים היו הראשונות שהשתתפו בתוכנית, ובהן חולקו מחשבים ניידים למורי בתיה"ס היסודיים כבר לפני למעלה משלוש שנים. על פי תוצאות הסקר, 99% מהמורים סבורים שההשתתפות בתוכנית שיפרה את מעמדם בכיתה. מהסקר עולה עוד, כי השילוב שעשו המורים במחשוב בזמן השיעורים גדל פי שבעה בשנים שחלפו מאז תחילת התוכנית. לדברי עורך הסקר, ד"ר עוזי מלמד, ממכון מופ"ת; "פרויקט מחשב נייד לכל מורה שינה בזמן קצר את התנהלותם של המורים בתהליכי ההוראה ואת דעתם ועמדתם כלפי יכולתו של המחשב לסייע להם בתהליכים אלו". לדבריו, במשך השנים הלכה וגברה השפעתו של הפרויקט, והמורים שילבו יותר ויותר אמצעים מתוקשבים בשיעוריהם.

מחנכים ומומחי תקשוב בארה"ב מביעים את דעתם לגבי המכשיר הנייד שהם מאמינים כי ישנה את עתיד החינוך.המאמר חוקר את המכשירים הניידים בחינוך ומספק דעות של מספר מורים ואחראים על הטכנולוגיה בבית הספר לגבי הטכנולוגיות שייכללו במכשיר הלמידה הנייד האופטימלי שלהם. רונדה לדוק מציגה את אמונתה שהמכשיר יכלול חיי סוללה ארוכים, נגישות אוניברסלית לאינטרנט ויכולות ניטור בריאות. קייל רוס, , מתאר את החזון שלו לשולחן הדומה למחשב הטאבלט/מחשב לוח ה-iPad. הנגישות המוגברת עבור תלמידים מוגבלים הוא המוקד העיקרי של המכשיר שאותה לימד המחנך דניס אימוטו (Rhonda Leduc, Kyle Ross, Dennis Imoto).

המאמר מציג דיון ב"סטנדרטים למודל מנהיג-מורה" ("Teacher Leader Model Standards") שהותרו לפרסום על-ידי הארגון החינוכי Teacher Leadership Exploratory Consortium. הפרטים מדגישים את המטרות ואת ההישגים של הדו"ח שפורסם על-ידי הקבוצה., תוך התמקדות במערכות הידע, במיומנויות ובאלמנטים שיוצרים את "מנהיגות המורה".

עורכת הספר ( אסופת מאמרים ) ריכזה כמה וכמה מאמרים חשובים לגבי שילוב טכנולוגיה בכיתה מכתב העת Journal of Research on Technology in Education, שם היא משמשת כעורכת משנת 2002 (Lynne Schrum).

אסתי דורון שואלת ומתחבטת במהות התפקיד של המדריך לשילוב התקשוב במערכת החינוך ובבתי הספר. כותבת אסתי בבלוג שלה: "עלי לשאוף כל הזמן לשינוי ממעלה שניה ושלישית שבהם הכלים הטכנולוגיים משפיעים על הפדגוגיה ויחד מעצבים משהו אחר סינרגי טוב יותר מהקיים. האיזון הזה בין הפדגוגיה לטכנולוגיה מטריד אותי ומבלבל אותי מאד מאחר ולא פעם אני רואה מורים שרכשו את מיומנות השימוש בטכנולוגיה, אך היכולות הפדגוגיות שלהם נמוכות מאד, והטכנולוגיה מעצימה את חוסר הבנתם הפדגוגית" ( אסתי דורון ).

הסברים והצעות התמודדות עם התופעה השכיחה בה המורים מרגישים שהתקשורת עם הילדים טובה ואכפתית והילדים פחות. בתי ספר רבים מדווחים על פער מדאיג במיצ"ב בין חווית המורים המרגישים שאכפת להם, והם קרובים בפועל לתלמידים, לבין חווית התלמידים שטוענים שהמורים לא קרובים, לא אכפתיים ולעיתים גם משפילים . במאמר מציגה הפסיכולוגית חלי ברק שטיין מספר השערות לפער הנחשף במיצב"ים רבים בין חווית המורים המדווחים על רמה גבוהה של אכפתיות וקרבה לתלמידים, ובין הדיווח של התלמידים הנותנים ציונים נמוכים לאכפתיות ולקרבה של המורים, ואף טוענים שבחודש האחרון קרה שמורה השפיל אותם ( חלי ברק שטיין).

אוניברסיטת Massachusetts Institute of Technology הודיעה ביום שני על תכנית חדשה שתאפשר לכל אדם ב כל מקום להשתתף בחינם בקורסים המקוונים שלה-ובפעם הראשונה לקבל אישורים רשמיים עבור הצגת בקיאות בנושאים שנלמדו. אוניברסיטת M.I.T. הובילה את הדרך לעידן של למידה מקוונת לפני עשר שנים על ידי פרסום של חומרי הקורסים שלה בפוסטים מקוונים האתר של האוניברסיטה Open Coursewareהמאפשר גישה חופשית, כולל כעת קרוב ל-2,100 קורסים ומשתמשים בו יותר מ-100 מיליון אנשים ( TAMAR LEWIN).

ניין הגימנסיה בקופנהגן, שעוצב על ידי 3XN, הוא בהחלט ייצוג מרשים אמנות מודרנית גם מבפנים וגם מבחוץ. בשנת 2007 בית הספר נבחר לבניין הטוב ביותר בסקנדינביה. זהו בית הספר הראשון שנפתח בדנמרק ברפורמה החינוכית הלאומית. תלמידי בית הספר הם ילדים בגיל ההתבגרות, מכיתות י' ועד יב' . הכיתות בבית הספר לא מופרדות על ידי קירות – כמעט כל הכיתות לומדות בחדר אחד ענק. בכל רחבי בית הספר יש אינטרנט אלחוטי, כך שהתלמידים יכולים לתקשר לא רק פנים אל פנים, אלא גם באינטרנט. הקהילה של התלמידים מוגדרת ע"י הקהילות הקיימות, ונוצרת בחלל שביניהן ( עמי סלנט).

אתרי כיתות באינטרנט עשויים לתמוך בלמידה ולקדם את הטמעת מיומנויות המאה ה 21- בקרב התלמידים. כך, למשל, ניתן להשתמש באתר הכיתתי לעבודה משותפת של תלמידים ומורים, כאשר משולבות בו המערכות השיתופיות של .WEB 2 . מחקר שנערך לאחרונה בארצות הברית בדק, בין היתר, אם אכן מעניקים אתרי הכיתות לתלמידים כלים לרכישת מיומנויות המאה ה 21- . דו"ח המחקר מוצג באתר של ארגון Pi Delta Kappa האמריקני, התומך מזה מאה שנים בהכשרת מורים וקידומם המקצועי. על פי הדו"ח, בניית אתרי כיתות מומלצת בכל חטיבות הגיל. מחקרים שנערכו לאחרונה מצאו, כי בחינוך היסודי היו האתרים הכיתתיים יותר אטרקטיביים מאתרי הכיתות בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות.

עמדות מורים לגבי שימוש בלוח האינטראקטיבי. חסרונות ויתרונות בהעברת למידה בכיתה. ד"ר אברהם זהבי מדווח על היחשפות ללוח ה"אינטראקטיבי"בכיתה. כותב ד"ר זהבי : המגרעת הגדולה של הטכנולוגיה היא אמצעי ההקרנה. המערכת משתמשת במקרן הדומה לברקו ולכן, עם תאורה בכיתה, הלוח ניראה דהוי ותוך כדי פעילות, צל מלווה את הכתיבה. המגיב למאמרון יורם אורעד כותב על מגרעות הלוח האינטראקטיבי מנקודת המבט של מורה לפיסיקה. כמו כן , הבאנו ביבליוגרפיה מקיפה על הנושא בעברית.

כמה תובנות משמעותיות שמציע המורה ומומחה התקשוב אודי מלכה לשילוב טכנולוגיה בהוראה על סמך הניסיון והתובנות של 10 שנות פעילות בתחומי התקשוב החינוכי. העצות אינן מתייחסות להוראה של קהל יעד מסוים או מקצוע מסוים אך הן יכולות להביא תועלת רבה למורים המשלבים תקשוב וטכנולוגיות תקשוב ההוראה בכיתה או בביה"ס או במכללה. אולי התובנה החשובה ביותר היא מס' 8 : טכנולוגיה משנה את שיטת ההוראה – לא ניתן לשלב טכנולוגיה מבלי לשנות את שיטת ההוראה. ניתן להשתמש בטכנולוגיה כתחליף ללוח בכיתה למשל אבל אז אין בה באמת מסר של שינוי. השתמש בטכנולוגיה כערך מוסף וכדרך מעניינת להעברת השיעור ( אודי מלכה) .

המטרה של מחקר מתאם רטרוספקטיבי זה הייתה לבחון את ההשתתפות של מרצים בפורום המקוון, כולל הזמן שהם משקיעים בקורס על בסיס שבועי ומספר הפוסטים שהם כותבים בפורום המקוון, כדי לקבוע האם יש לכך השפעה חיובית על הציון הכולל של הסטודנטים. המחקר כלל 10 קורסים שנבחרו באופן תכליתי. נעשה שימוש בסטטיסטיקות כדי להגדיר את אוכלוסיית המדגם. המסקנות הסטטיסטיות הראו שלא קיים מתאם בין מספר הפוסטים שנכתבו בפורום המתוקשב לציוני הסטודנטים ( Michelle Cranney, Lisa Wallace, Jeffrey L. Alexander, Laura Alfano).

כאשר המדובר בשיעורים וירטואליים, מהי נוכחות, ומה הקשר בינה ובין השתתפות פעילה בכיתה? המאמר בוחן סוגיה זו ועוסק בקונספט ובתפיסת הנוכחות בשיעורים וירטואליים על בסיס מודל קהילת החקר (community of inquiry) לפי גריסון, אנדרסון וארצ'ר, ומנסה לתאר את חווית הלמידה של סטודנטים בקורס וירטואלי בהיבט הקוגניטיבי, החברתי והפדגוגי של הנוכחות. מסקנות המאמר מעידות על נוכחות גבוהה בשיעורים וירטואליים (Ross McKerlich , Terry Anderson, Marianne Riis, Brad Eastman.).

ד"ר צביה לוטן מתארת במאמרונה למידה שיתופית מקוונת – איזה דגמים אנחנו מכירים? את האופן בו באה לביטוי למידה שיתופית מקוונת וקוראת להצגת דגמים ללמידה שיתופית. בסקירה הקצרה מתוארות רמות שיתוף הפעולה, פעילויות לימודיות והתפתחות האמון (ראו תרשים במאמר ). חמש רמות מתוארות מהרמה הנמוכה ביותר דיאלוג ועד לרמה הגבוהה ביותר שיתוף פעולה סינרגסטי. לדברי סלומונס במונחים אבסולוטיים רמה אחת אינה טובה יותר מהשנייה ויש לשקול את ההתאמה של הרמה למטרות הלמידה , מבנה הקבוצה, זמן ושיקולים אחרים ( צביה לוטן).

שאלת המחקר העיקרית היתה מה היא האפקטיביות של משחק תפקידים מקוון בהוראת המתמטיקה באינטרנט . משחק התפקידים המתוקשב נערך באמצעות צ'ט וקורא ליצירה של דמויות (זהויות מקוונות) על ידי כל לומד מקוון והתפקיד ששיחק . בתהליך המחקר של למידה מקוונת בחינוך למתמטיקה, Rosa דן בתפקידה של הבניית זהויות מקוונות. המחברים מאפיינים כיצד תהליך זה, באופן כללי, משתמש בתהל יכי המחקר האיכותני, ובאופן ספציפי, מקושר להבניה של ידע מתמטי במרחב הקיברנטי. התוצאות מציעות: (א) שהמרחב הקיברנטי באינטרנט הוא הסביבה הטבעית בהקשר של משחק תפקידים מתוקשב מקוון; (ב) שתהליך המשחק בלמידה המקוונת בחינוך למתמטיקה מעלה היבטים חדשים חשובים להבנתנו את הידע המתמטי כהבניה חברתית; (ג) החקירה המתמטית הופכת למשחק; (ד) נבדקי המחקר הם מי שהם רוצים להיות בעודם נמצאים במשחק, כלומר יש התכווננות (Rosa, Maurcio; Lerman, Stephen).