ניהול וסביבות למידה

שיעור הלמידה המקוונת בארה"ב ממשיך לעלות. לפי דו"ח של Babson Survey Research Group שהתפרסם מוקדם יותר החודש, כ-6.1 מיליון סטודנטים בקולג' השתתפו בקורס מקוון בסמסטר הסתיו של שנת 2010. מוסדות להשכלה גבוהה בארה"ב ובקנדה מאמצים יותר ויותר את החינוך המקוון, כאשר 65.5% ממנהלי המוסדות האקדמיים מגדירים כעת את החינוך המקוון כ"קריטי" לאסטרטגיה ארוכת הטווח של המוסד שלהם. דעה זו עלתה ביותר מ-15% בשמונה השנים שחלפו ( Jess Wisloski).

אחת משאלות המחקר המרתקות שנבדקת בשנים האחרונות בישראל ובמדינות אחרות בעולם נוגעת לתרומה של תוכנות סינכרוניות לניהול למידה מתוקשבת (כגון תוכנת סקייפ) על הלמידה המקוונת של הלומדים ואיכות הלמידה. בישראל מובילים את המחקר החשוב בתחום זה חוקרי התקשוב החינוכי ד"ר אבנר כספי וד"ר אינה בלאו מהאוניברסיטה הפתוחה. באוסטרליה מובילים את המחקר לגבי יעילות הסקייפ בלמידה מתוקשבת שלושה חוקרים Parker, J., Boase-Jelinek, D. and Herrington, J. . במחקרם של ד"ר אינה בלאו וד"ר אבנר כספי אותו הציגו בכנס מיט"ל 2007 ("השתתפות ויעילות הלמידה מרחוק בטכנולוגיית Skype–" ). הם מדווחים כי על תוצאות ראשוניות במחקר שלהם :" בכיתה שבה היה שימוש נרחב בצ'ט מצאנו הרבה יותר ביטויי קירבה בסקייפ מאשר פא"פ. " השתתפות יחסית (אחוז השתתפות התלמיד מתוך סה"כ השתתפות) גדולה יותר בסקייפ ".

בשנים האחרונות, ערימות של מאמרים התייחסו לנושא של עד כמה אנחנו זקוקים למורים טובים יותר בבתי הספר הציבוריים, ואם רק איגודי המורים ( הכוונה לארה"ב ) ייעלמו , הילדים שלנו יקבלו ציונים כמו שהילדים בסינגפור מגיעים אליהם במבחנים הבינלאומיים הגדולים. אין ספק שמורה מצוין יכול לעשות הבדל עצום בהישגיות של התלמיד, ואנחנו צריכים לגייס, להכשיר ולתגמל יותר מורים כאלה. אבל מחקרים חדשים מראים גם: אנחנו זקוקים להורים טובים יותר. הורים הממוקדים יותר בחינוך של ילדיהם יכולים גם לחולל הבדל עצום בהישגיות של התלמיד (THOMAS L. FRIEDMAN).

מכלול השיקולים לארגון נכון ויעיל של חומרי למידה באינטרנט , הן ברמה של לומדים בבתי ספר והן ברמה של הוראה ולמידה במכללות ובאוניברסיטאות. מערך שיעור מתוקשב ללמידה מרחוק באינטרנט . בניגוד ליחידה מודפסת (hard copy) שהיא טקסט "שטוח" – עם התחלה וסוף מוגדרים, הכתיבה האינטרנטית היא הייפרטקסטואלית והייפרמדיאלית בעצם מהותה. היא עשויה מאוסף של יחידות הקשורות ביניהן, ויחידות אלה יכולות להיות כתובות בטקסט, או במדיה אחרים. הקישורים באתר הלימודים יש בהם להגביר את העניין אך הם לא תורמים תמיד גם להתמצאות באתר וביחידת התוכן . לכן בשנתיים האחרונות אנו רואים שימוש בענן תגיות , כלומר מפתח נושאים המופיע בדף הראשי של התוכן ונועד להקל על ההתמצאות בכל מכלול התכנים באתר (עמי סלנט).

כבר כתבנו בחודשים האחרונים בפורטל מס"ע על המגמה הגוברת של כניסת מחשבי טאבלט למערכות חינוך בעולם. מתבר עתה כי הטאבלטים שינו לחלוטין את שוק המחשבים האישיים במהלך השנה האחרונה, מה שהביא את אפל לנתח שוק של כ-15 אחוזים מנתח שוק המחשבים האישיים. אנו רואים גם התפתחות של מרכזי משאבים ייעודיים בארה"ב לגבי שילוב של מחשבי טאבלטים בהוראה ובלמידה . בסקוטלנד שוקלים עתה בכמה ערים להשכיר לתלמידי בתי ספר יסודיים מחשבי טאבלט. יותר מאלף בתי ספר בארה"ב כבר מפעילים תכניות תקשוב של מחשב טאבלט אחד לתלמיד ( 1:1) בכיתה ועוד אלפי בתי ספר כבר נערכים לכך. מה שידוע עוד הוא כי מורים בבתי ספר מגלים עניין והתלהבות בשימוש בטאבלטים, עמדות שמבטיחות, אולי, הטמעה יותר יעילה של התקשוב החינוכי בבתי הספר.

המחקר מתמקד בתפיסותיהם של מנהלים לגבי תחומי הסמכות (Authority) והאחריות (Responsibility) בעבודתם, ובקשר של תפיסות אלה למערכת אחריותיות (Accountability) ולמודל הניהול העצמי (School-based-management). מדובר במחקר איכותני, בגישת התיאוריה המעוגנת בשדה, המבוסס על ראיונות עומק מובנים למחצה. הוא כולל 20 מנהלים של בתי ספר יסודיים במרכז הארץ, כאשר 11 מתוכם מנהלים בתי ספר בניהול עצמי ותשעה מנהלים בתי ספר שאינם בניהול עצמי (גרינשטיין, יעל, דן, גבתון).

מדי יום מופיעים בשוק החינוך טכנולוגיות ומכשירים חדשים רבים עד שקשה להחליט על מה להוציא את הכסף, אם בכלל. לפני שתעשו את ההשקעה הבאה שלכם, שאלו את עצמכם כמה שאלות מהותיות . השאלות יסייעו לכם לקבל החלטה כיצד להשקיע את התקציב בטכנולוגיה חינוכית בכיתה ולקבל החלטה נכונה לגבי כיווני ההשקעה והתועלות שתפיקו מכך בביה"ס. המאמר התפרסם בנובמבר 2011 בארה"ב. במקור , המאמר מיועד לבתי ספר בארה"ב , אך ניתן ללמוד ממנו רבות גם בישראל.

במציאות הקיימת כרגע בבתי ספר בארץ יש מעט מאד מורים המלמדים באופן פעיל בכיתה מתוקשבת שבה כל אחד מהתלמידים מצויד במחשבים ניידים. אחת המורות המקוונות הללו היא המורה רותי בן ישי, שהיא לא ספק אחת החלוצות בתחומם ההוראה המקוונת הישירה בכיתה ממנה ניתן ללמוד רבות. לאחרונה כתבה רותי בן ישי עוד פוסט בו היא מציגה את ההתלבטות שלה בהוראה מקוונת פעילה בכיתה (חטיבת ביניים) שבה התלמידים נדרשים לנצל את מרבית הזמן ללמידה מקוונת פעילה (רותי בן-ישי ).

החל משנת 2012 קורסים מקוונים בפלורידה לתלמידי ביה"ס תיכון כבר לא יהיו בחירה. הם יהוו דרישה לסיום הלימודים. החל משנת הלימודים הנוכחית התלמידים, המתחילים השנה את שנתם הראשונה בבית הספר התיכון, יחויבו ללמוד לפחות קורס וירטואלי אחד במהלך לימודיהם בתיכון.דרישה זו היא חלק מהצעת החוק של בית המחוקקים בפלורידה שהתקבלה בחודש מאי ( Erin Kourkounis).

מערכת החינוך היפאנית הקימה בשנת 2010 מיזם חינוכי מתווה דרך הנקרא "פרוייקט ביה"ס העתידי (The Future School Project ). המיזם נועד להתוות את הדרך בפני מערכת החינוך היפאני לקראת העידן המתוקשב. בביה"ס היסודי הניסיוני שהוסב למטרה זו , יש 10 כיתות אשר כולן מחוברות לאינטרנט ולכל תלמיד מחשב טאבלט המחובר גם ללוח תצוגה ממוחשב ( לוח "חכם" ). היפאנים אינם מבקשים להרשים את מערכת החינוך שלהם במיזם זה אלא ללמוד לעומק את אפשרויות הלימוד וההוראה הגלומות במערך מתוקשב כזה , אשר היום כבר ברור שבעוד כמה שנים יהיה חלק מכל ביה"ס בעולם המערבי. ביסודיות ובשיטתיות שלהם ניתחו היפאנים את כל דפוסי השיעור ומערכי השיעור בכיתות המתוקשבות על מנת להפיק לקחים ולהיערך בצורה נכונה לקראת העתיד הקרוב ( Tadashi Inagaki).

במאמר זה, המחברת דנה בתוצאות של מחקר שהיא ערכה עם 100 תלמידים למדעים בכיתה ז' שיצרו סביבות למידה מתוקשבות מותאמות אישית (Personal Learning Environments) לצורך חקירה מדעית יסודית. המחברת מציעה תובנה לגבי סביבות הלמידה המתוקשבות המותאמות אישית שנטען כי זו השיטה שבה משתמשים התלמידים כדי לארגן את הלמידה המקוונת שלהם המכוונת עצמית. היא מציינת שהממצאים הכוללים שלה חשפו כי יכולתם של התלמידים למנף טכנולוגיות חדשות, כך שאלה יענו על היעדים החינוכיים, משפיעה הן על התלמיד והן על המורה (Drexler, Wendy).

טענה מרכזית של המאמר היא שהיחסים בין בית הספר וההורים הם דבר חיובי שיש לטפח ולקדם. מהספרות עולה שקיים קשר חיובי בולט בין מעורבות ההורים להישגי ילדיהם, התנהגותם בבית הספר ודימויים העצמי. ישנם אמנם חוקרים הטוענים שההורים עלולים להוות מכשול לחינוך המקצועי והאובייקטיבי, אך בד בבד עולה שמעורבות הורית עשויה להעניק למורים סיוע ותמיכה המפחיתה את שחיקתם המקצועית. מעורבות הורית עשויה גם להעשיר את פעילויות בית הספר ולחזק בכך את הקשר עם הקהילה. הטענה העיקרית הנשמעת נגד מעורבות הורית מתמקדת בחוסר השוויון הנובע מכך שאוכלוסיית ההורים המעורבים שייכת בדרך כלל למעמד חברתי וכלכלי גבוה או לשכבות המשכילות ( פרידמן, יצחק).

במחקר זה, המחברים מציעים פרספקטיבה חברתית למחקר על e-learning, ומניחים שהפעילויות של האינדיבידואלים מוטמעות באופן חברתי. על כן, המחברים מנסים לזהות את ההנעה החברתית המונחת ביסוד העמדות של הלומדים המקוונים ואת התנהגות שלהם לגבי השימוש בכלים האינטראקטיביים של תקשוב חינוכי. המחברים מציעים מסגרת קונספטואלית מקיפה המזהה שתי קבוצות של הנעה חברתית (Hernandez, Blanca, Teresa . Montaner, F. Javier Sese, and Pilar Urquizu ).

המחקר הנוכחי חקר כיצד התפיסות של הסטודנטים את חשיבותם של יחסים בינאישיים בקבוצות מקוונות השפיעה על התפיסות שלהם את האמון ואת ההתנסויות בתוך הקבוצה. הסטודנטים, שנרשמו לשיעורים מקוונים ששילבו פרויקט קבוצתי, נשאלו בסקר לגבי ההתנסויות שלהם בפרויקטים הקבוצתיים המקוונים. המשתתפים לא מצאו את הקשרים הבינאישיים כהכרחיים בפיתוח אמון ( Wade, Christine E., Cameron, Bruce A., Morgan, Kari and Williams, Karen C).

המאמר אשר הוצג בכינוס בינלאומי בשנת 2011 מסביר כיצד ליצור נוכחות שיתופית בפורום מתוקשב של קורס מתוקשב. תוך התבססות על ממצאי מחקר קודמים מציעים מחברי המאמר כמה שלבי פעולה מהותיים בהם יש לנקוט בקורס מתוקשב. בניגוד לקורס רגיל בקורס מתוקשב יש חשיבות עליונה ביצירת מעורבות של הלומדים ( engagement). לא ניתן ליצור מעורבות כזו בתנאי לחץ. ראשית כל יש ליצור בתחילת הקורס אווירה פתוחה שאינה כופה לוחות זמנים מחייבים . בהמשך הקורס ניתן ליצור יותר אבני דרך מחייבים , אבל בתחילת הדרך יש להסיר את החסמים של לחצים מהסטודנטים. בשבועות הראשונים להפעלת הפורום המתוקשב של הקורס המתוקשב יש לאפשר ולהשרות הרגשת נינוחות וזמן לבנית אמון בין הסטודנטים ולגיבוש תחושת קהילה. יש לגבש דיונים מקוונים שיובילו לדיאלוג יותר ידידותי ופתוח בין משתתפי הקורס וזאת על מנת להסיר מחיצות וחסמים. תיאום ציפיות : עוד מוצע כי באמצע הקורס להעביר בין הסטודנטים שאלון להערכה עצמית שבאמצעותו ניתן יהיה ללמוד מקרוב על ציפיות לגבי המעורבות בפורום והתנהלות הקורס המתוקשב (Sarah Haavind , Richard Carter ).

מדי פעם עולה על סדר היום הציבורי והחינוכי האפשרות לקצר את שבוע הלימודים. מאמר זה מוקדש לעיון סוציולוגי –חינוכי בהשלכות הצפויות אם תמומש האפשרות הזאת. נראה כי המעבר לשבוע לימודים מקוצר עשוי לשנות את משמעותו של זמן החינוך בשלושה היבטים : בהיבט החברתי משתנים החלוקה המסורתית בין החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי, הפונקציה " השמרטפית" של בית הספר, ההבחנה בין המערכת המשפחתית וזו הבית-ספרית, מאפייני ההורות , משמעויותיו של הזמן הפנוי, זמינותם של מצבי סיכון וניתוק , תפקידיהם של הקהילה ושל השלטון המקומי, השלכותיהם של פערים חברתיים, ועוד. בהיבט הארגוני משתנים הסדירות של הפעילויות הפדגוגיות ומשכן, יעילותה ותפוקתה של המערכת החינוכית, תרבות בית הספר , תנאי העבודה של המורים, מידת ההתנגדות למדיניות החינוכית או התמיכה בה, ועוד. בהיבט הפדגוגי משתנים משקליהם היחסיים של תכניות הלימודים ותכנים חינוכיים, איכותם הפדגוגית של שעות לימוד יומיות ושל ימי לימוד מסוימים- עד כדי קריאה להבנייתם מחדש, משקלו של רעיון הבחירה בחינוך, מקומו היחסי של פעילויות חוץ בית-ספריות, מידת האינטנסיביות של החוויה הבית-ספרית , ועוד. ראוי כי כל אלה יהוו חלק משיקול הדעת בהווייתן של רפורמות בחיוך ( ניר רסיסי).

מחקר זה ערך ניתוח תוכן של דיונים מקוונים כדי להבין את טבעה של למידה שיתופית (collaborative learning) בעזרת מחשב ולגלות כיצד הנעת התלמידים, שהנה גורם חיוני להצלחה של למידה שיתופית, מתייחסת להבניית הידע שלהם אינטראקציה שלהם בדיונים מקוונים המונחים על ידי עמיתים. המחברים ניתחו את תכני הדיון של 23 תלמידים בכיתה מקוונת. התוצאות הראו שהערך הנתפס, היכולת והאוטונומיה היו גורם חיוני שהשפיע על האינטראקציות ברמה נמוכה יותר, ההנעה הפנימית הייתה גורם חיוני שהשפיע על האינטראקציות לפיתוח אינדיבידואלי, בעוד שהשייכות הייתה גורם חיוני שהשפיע על האינטראקציות לפיתוח שיתופי. התוצאות הראו גם שהאוטונומיה והשייכות היו גורמים חיוניים שהשפיעו על ההתנהגויות המתונות ( Xie, Kui; Ke, Fengfeng ).

כאשר בוחנים באופן רטרוספקטיבי תכניות תקשוב בחינוך, רואים כי מרבית המדינות בעולם מדגישות הליכי הצטיידות במחשבים בכיתה והשתלמויות מורים. אבל יש מקומות בעולם שהעדיפו לנקוט בגישה אחרת שעשויה להביא תוצאות משמעותיות בתהליכי התקשוב. בטנסי בארה"ב הבינו כי אבן הנגף ליישום פדגוגי מתוקשב היא השמרנות בתי הספר התיכוניים. לכן, הם יזמו לפני כמה שנים מהלך פדגוגי משמעותי המחייב כל תלמיד תיכון בעיר ממפיס ללמוד קורס מקוון אחד לפחות כחלק מדרישות החובה לסיום ביה"ס תיכון. מהלך אסטרטגי כזה יש בו לדחוף את בתי הספר התיכוניים לקדם את הלמידה המתוקשבת. בתי הספר צריכים לפתח קורסים מתוקשבים באינטרנט ולהניע את המורים לפתח חומרי למידה מתוקשבים. לאורך זמן , המהלך של יצירת קורסים מקוונים מחייבים עשוי להשפיע יותר על עומק התקשוב של בתי הספר התיכוניים מאשר תכניות הצטיידות או השתלמויות מורים רגילות. טנסי היא לא המדינה הראשונה שנקטה ביוזמה כזו.

המחקר עוסק בסיפורן האישי, המקצועי והחברתי של שתי מנהלות של בתי ספר תיכון ערביים בישראל. שתי המנהלות הן מוסלמיות, בסביבות גיל ה-40, נשואות ואימהות לילדים. שתיהן בעלות תואר שני בייעוץ חינוכי, ובשנת הניהול הרביעית שלהן. המחקר נערך באמצעות ראיון עומק ונותח בשיטת "המדריך למקשיב" (The listening guide) המבחינה בין קריאות שונות של אותו הריאיון ( עראר, ח'אלד, תמר, שפירא).

מנהיגות ממוקדת למידה חיונית לשיפור ההוראה והלמידה, ויש לה תפקיד משמעותי בשיפור הישגי תלמידים . על מנת שזה יקרה חשוב שבתי ספר יצרו מבנים ותהליכים שבהם ידע אודות תהליכי הוראה ולמידה נאסף, מעובד ומשמש בסיס לקבלת החלטות פדגוגיות. מטרת ערכה זו היא לאפשר התבוננות בתהליכי ההוראה והלמידה בבית הספר בהשראת פרקטיקת ניהול שמקורה בחברת היולט פאקרד Hewlett-Packard) HP ).