ניהול וסביבות למידה

כבר דיווחנו בעבר על הבלוג הקבוצתי המשותף לסטודנטים בקורס ולמרצה ד"ר הדס וינברגר. השיטה שהנהיגה ד"ר וינברגר ממשיכה להתפתח וממשיכה לאתגר את הסטודנטים הלומדים אצלה בקורס. הבלוג "עבודת כיתה" מציג ומתאר עבודות סטודנטים במחלקה לטכנולוגיות למידה במכון הטכנולוגי חולון. מעיון וקריאה בבלוג "עבודת כיתה" נראה כי הוא הפך לבסיס ידע שיתופי של הקורס כאשר עבודות החקר הופכות לנחלת הכלל ומעמיקות את הידע של הלומדים. לאחרונה ראינו בבלוג קבוצתי זה דיווחים על פרויקטים מתוקשבים מאתגרים של הסטודנטים בתחומי התאמת מידע באינטרנט. תוצרי הקורס והפרויקטים של הלומדים הוצגו גם הוצג במסגרת כנס מיט"ל התשיעי להוראה מתוקשבת בחינוך הגבוה.

כבר דיווחנו בעבר בפורטל מס"ע על חשיבות פיתוח מרחבי למידה כיתתיים מתוקשבים ע"י מורים בבתי הספר. שילוב הכלים המתוקשבים במרחבים ובתהליכי הלמידה בבתי הספר נעשה כמדיניות כוללת ויוזמת ע"י צוות תקשוב דרום בראשותו של אלישע בביוף. בשדרוג הקרוב תתוסף האפשרות להשתמש בבלוג כמקור הכנסת המידע של המורה לאתר הכיתתי באינטרנט. הדבר יקל על המורים ויחסוך מהם את הצורך הכפול בעדכון הבלוג והאתר הכיתתי (או לחילופין לבחור באחד מהם…). מעבר לכך, הדבר מאפשר לתלמידים להגיב להודעות המורה באתר הכיתתי.

המטא-קוגניציה היא היבט חשוב באינטליגנציה האנושית ובלמידה גבוהה יותר. יש הכרה בכך שהמטא-קוגניציה אינה פעילות פנימית פרטית בלבד אלא ממוקמת גם מבחינה חברתית. בהקשר זה, מטרתו של מחקר זה היא לפתח ולתת תוקף לקונסטרוקט מטא-קוגניטיבי המספק הזדמנות להעריך את המטא-קוגניציה בדיונים מקוונים, להפעיל ולפרש את המטא-קוגניציה בחקירה שיתופית מקוונת. התוצאות סיפקו הוכחה לאינדיקטורים של המטא-קוגניציה בפוסטים של הדיון המקוון של הסטודנט והתדירות של האינדיקטורים הללו עלתה במהלך הזמן ( Akyol, Zehra; Garrison, D. Randy).

המאמר דן בקשר שבין איכות החיים הבית-ספרית (אקלים ביה"ס) לבין הכישורים החברתיים של תלמידים בשכבות גיל שונות ובזרמים חינוכיים שונים. במחקר הנדון השתתפו 346 תלמידים – 172 מבית ספר ממלכתי ו-174 מבית ספר ממלכתי-דתי. הממצאים מצביעים על קיומו של קשר מובהק בין איכות החיים הבית-ספרית לבין הכישורים החברתיים של התלמידים: ככל שאיכות החיים הבית-ספרית טובה יותר, הכישורים החברתיים של התלמידים טובים יותר. התלמידים בבית הספר הממלכתי תפסו את איכות החיים הבית-ספרית כטובה יותר מכפי שנתפסה על ידי תלמידי בית הספר הממלכתי-דתי. במחקר נמצא כי בנות תופסות את איכות החיים הבית-ספרית כטובה יותר מאשר בנים, ונוסף על כך לבנות יש כישורים חברתיים טובים יותר מאשר לבנים. בחינה בהתאם למודל רב-משתנים העלתה כי בנות אמפטיות יותר מבנים. כמו כן, התברר כי ככל שעולה גיל התלמיד, הוא תופס את איכות החיים הבית-ספרית כשלילית יותר ( איריס הכהן, מתי רונן ).

לא קל להיות מורה מקוון מיטבי. דרוש כאן שילוב של כישורים ומיומנויות רבות: ראשית, הכישורים הפדגוגיים להוראה, הדרושים לכל מורה ומנחה, מקוון או לא: היכולת לבנות מערך שיעור מותאם ללומדים, המעביר את הידע בצורה הנכונה, והיכולת להפעיל את הלומדים בכדי להבנות ידע. כותבת גילה לוי עצמון : "ומתוך ההתנסות שלנו בבניית יחידות לימוד מתוקשבות, התבהרו לי דרישות נוספות למורה המקוון: למורה הבונה שיעור מקוון חייבות להיות מיומנויות לא רק של מומחה תוכן, אלה גם של מפתח הוראה: בחירת האמצעים הטכנולוגיים הרלוונטיים ביותר לנושא והשימוש בהם בצורה היעילה ביותר" ( גילה לוי עצמון) .

מחקר זה בוחן את התמיכה בסטודנט, בייחוד בהקשר של קורס מתוקשב , המתמקדת בעיקר בהדרכה הניתנת לסטודנטים במסגרת הקורס המקוון. שלוש קטיגוריות לתמיכה זוהו ושימשו למטרת מחקר זה. 110 סטודנטים השלימו סקר מקוון לגבי תפיסות התלמידים את התמיכה ושביעות רצונם מהקורס המתוקשב במסגרת קורס מקוון שניתן לסטודנטים של תואר ראשון באוניברסיטה גדולה הנמצאת בדרום מזרח ארה"ב. התוצאות הראו שהתמיכה הנתפסת קושרה באופן משמעותי לשביעות הרצון הכוללת של הסטודנטים מהקורס המקוון. הממצאים ש ל מחקר זה מציעים שהמורים /מרצים צריכים לשקול ולבדוק אילו סוגי תמיכה זמינים לסטודנטים ולספק דרך קלה לגישה לתמיכה ולניצולה ( Lee, Sang Joon Srinivasan, Sandhya; Trail, Trudian; Lewis, David; Lopez, Samantha).

מודל קבלת הטכנולוגיה (Technology Acceptance Model (TAM) ) מייצג כיצד משתמשים מגיעים לקבל ולהשתמש בטכנולוגיה נתונה וכיצד ניתן ליישם זאת לשימוש של המורים בטכנולוגיות חינוכיות. המודל כאן מורחב כדי לכלול את השימושיות הנתפסת של המורים ואת מדדי המסוגלות העצמית כלפי הטכנולוגיות שבהן הם משתמשים כעת. המאמר פונה לשתי שאלות מחקר. ראשית, המחברים שקלו את ההשפעה של השימושיות הנתפסת לגבי קבלת הטכנולוגיה מצד המורים. שנית, המחברים פנו להשפעה של המסוגלות העצמית (self efficacy) בטכנולוגיה של המורים על קבלת הטכנולוגיה שלהם ( Holden, Heather; Rada, Roy).

מצגת מעניינת שהוצגה לאחרונה בכינוס Edulearn 2011 שהתקיים בברצולנה בקיץ 2011. המצגת מסכמת את עיקרי הרצאתו של ד"ר Jordi Domenech Casal , מומחה אירופאי מוביל בתחומי הלמידה המתוקשבת האינטגרטיבית. בהרצאתו הדגים ד"ר Jordi Domenech Casal את חשיבות השימוש ביחידות לימוד מתוקשבות מסוג מוזיאונים וירטואליים באינטרנט כדרך הוראה אינטגרטיבית ומאתגרת מבחינת התלמידים ותחומי הסקרנות שלהם. לדעתו של Jordi Domenech Casal אנשי חינוך ומורי מורים עדיין לא מודעים ליתרונות הרבים של יחידת לימוד מתוקשבת המבוססת על מוזיאונים מתוקשבים שפותחו באינטרנט ( לדוגמא: Museum of geneticsהנמצא בסביבת הדמיה של SECOND LIFE , או המוזיאון לאמנות של גוגל ). במצגת ניתן לקרוא על עקרונות של למידה קונסטרוקטיבסטית באמצעות מוזיאון וירטואלי וכן הוצגה סביבת למידה מתוקשבת ובה פעילויות לתלמידים והתנסות מקוונת דידקטית שלהם.

אנו יודעים מעט יחסית על הדילמות של אותם מורים המתמודדים עם שילוב התקשוב בכיתה עפ"י תפיסות של חדשנות פדגוגית. מה שלמדנו מהדיווח החשוב שהביא ג'יי הורוויץ הוא שיש פער מהותי בין כוונות המערכת החינוכית בנוגע חדשנות בתקשוב בחינוך ובין המציאות בפועל הנכפת על המורה בכיתה. מתברר שכאשר המערכת החינוכית מדברת על חדשנות הכוונה היא למשהו שונה ממה שהמורה המוזכר בדיווח עושה בכיתה שלו. המורה המתוקשב החדשני בתפיסתו ( כפי שמתואר במאמרון) משתדל להמשיך ליישם את התפיסה החינוכית שלו בעזרת התקשוב. לא אמרו לו שעליו להפסיק לעשות את מה שהוא עושה. אבל הזמן שעומד לרשותו לעשות זאת הצטמצם מאד. לפני שהוא יכול לעסוק בפעולות שמושכות אותו (ואת תלמידיו) עליו קודם להשלים שיעורים נוספים. אם בעבר חש המורה המתוקשב החדשני שהוא חלק מקבוצה של אנשי חינוך שמפלסים דרך חדשה באמצעות התקשוב, עכשיו הוא חש שהמערכת כולאת אותו לתוך פינה צדדית של המתרחש החינוכי.

בשנתיים האחרונות הולכים ומתגבשים סטנדרטים בינלאומיים ללמידה מתוקשבת במרבית המדינות המתקדמות בעולם ומאמר זה סוקר בקצרה את הסטנדרטים הבינלאומיים ל- eLearning. ברשימה ניתן למצוא את : קווי הנחיה קנדיים מומלצים עבור E-learning (משנת 2002)המוסד האירופאי עבור E-Learning (European Institute for E-Learning . המועצה לאיכות של למידה מרחוק , בבריטניה (Open & Distance Learning Quality Council, United Kingdom. הקרן האירופאית לפיתוח הניהול (European Foundation for Management Development (2011. המועצה האוסטרלית ללמידה מרחוק ול-e-Learning (Australasian Council on Open, Distance. הפורום הצרפתי עבור למידה פתוחה מרחוק ((French Forum for Open and Distance learning ((2004.

נוכח ההתרחבות במשמעתית בלמידה מרחוק ובלמידה מתוקשבת באוניברסיטאות ובמכללות חשוב גם לעתים לבדוק את ההיבטים הכלכליים של פיתוח והפעלת קורסים מתוקשבים פעילים בערוץ למידה מרחוק באינטרנט באוניברסיטאות ובמכללות . המאמר עורך השוואה כלכלית שיטתית בין כמה דגמים פעילים של קורסים אקדמאיים בלמידה מרחוק , ביניהם , למידה מסורתית פנים –אל פנים, למידה מרחוק המופעלת ע"י הסגל האקדמאי של המוסד האקדמי ולמידה מקוונת המופעלת ע"י מדריכי חוץ או התקשרות עם מדריכים ואנשי חינוך מחוץ למוסד. מסקנות הניתוח הכלכלי הם כי קורסים בלמידה מרחוק באינטרנט כדאיים למדי למוסד האקדמי במיוחד בהשוואה לקורסים אקדמאיים פנים-אל-פנים. עוד נמצא כי מבחינת ניתוח עלויות וניתוח כלכלי המודל של העברת קורסים בלמידה מרחוק ע"י התקשרות עם גורמי חוץ הוא הכדאי ביותר למוסד האקדמי, אך גם החלופה של העברת הקורס בלמידה מרחוק ע"י סגל המוסד עדיפה מבחינה כלכלית על החלופה הראשונה של למידה פנים-אל –פנים ( Chris Garbett).

המחבר טוען כי מניסיונו כתיבת בלוג היא אחת הפעילויות המועילות ביותר מבחינת התפתחות מקצועית ושהוא לומד מכך המון. הוא מספק שבע סיבות לכך שמורים צריכים לכתוב בלוג (Steve Wheeler).

ג'יי הורוויץ מדווח על מאמר מעניין של מרטין וולר ובו רפלקציה על פורטפוליו דיגיטאלי. במאמרון שלו מרטין וולר כותב על הפורטפוליו הדיגיטאלי – ועל כך שהוא מעולם לא נמשך אליו. הוא מציין שבעיניו הניסיון עם הפורטפוליו הדיגיטאלי בקהילה החינוכית מהווה דוגמה טובה לטעות לא קטנה של התקשוב החינוכי. מבחינתו של מרטין וולר, הפורטפוליו הדיגיטאלי הוא רעיון טוב שנכשל בשלב הביצוע, והוא מונה מספר סיבות שלדעתו גורמות לכך. הוא טוען שכלי הפורטפוליו שנבנו במוסדות חינוך מורכבים ומסובכים הרבה יותר מאשר הם צריכים להיות. זה קורה כי כאשר מוסד חינוכי מאמץ את רעיון הפורטפוליו ובונה לעצמו כלי, הוא מעמיס עליו פונקציות רבות מדי. וולר טוען שהמוסדות מתמקדות בכלי, ולא במיומנויות הדרושות כדי לנהל פורטפוליו בצורה מוצלחת. כמו-כן, הוא מזהה תכונה שהוא מכנה "יהירות חינוכית" (אם כי הוא עצמו חש שהמונח קצת חריף מדי) שגורמת לכך שמוסדות חינוך אינם מוכנים לאמץ כלים קיימים. הם חושבים שהצרכים שלהם לא מוצאים מענה בכלים קיימים ומתעקשים לבנות כלי ייחודי.

בהמשך לסקירה הקודמת על מרחבי הוראה ולמידה מתוקשבים בבתי ספר רצינו לציין את מרחב ההוראה והלמידה המתוקשב שפיתחה המורה רוית אביעד בבית הספר "דעת מבינים" בפ"ת , מדובר על סביבה ממוחשבת באינטרנט שנבנתה ביוזמה עצמית על גבי מערכת מוודל. כותבת המורה רוית אביעד בפתח מרחב הלמידה המתוקשב המיועד לתלמידי כיתתה : "סביבה לימודית זו תומכת בלימוד השוטף שלכם, כאן תמצאו שעורים שהועברו בכיתה, תערכו מבחנים ,תבצעו את מהלך החקר וכמובן שתוכלו לפנות אלי בשאלות. לפניכם שלושת הדיסציפלינות של המדע מצאו את אשר אתם מבקשים ע"פ קטגוריות אלו."

בכנס מיט"ל שהתקיים בסוף יוני 2011 , הציגה נעמי פורת, בוגרת מגמת תקשוב ולמידה במרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה, את עבודת הגמר שלה בנושא "בלוג הלמידה – כלי ליישום אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה". נעמי סקרה את השפעות שילוב הבלוג על ההוראה והלמידה. היא מצאה כי קיים שימוש במגוון אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה וכי היקף השימוש בהן עולה במהלך הכתיבה. בסיום ההרצאה, נשאלה נעמי על מידת השיתופיות בבלוג ועל ההבדל בינו לבין פורום לימודי. מספר פעמים חזרה נעמי כתשובה על המנטרה הפדגוגית "הבלוג הוא הקול האישי של הלומד".

ההתפתחויות הטכנולוגיות ובראשן האינטרנט פותחות עולם חדש של אפשרויות בפני המורה בבית הספר ומאפשרות לו להשתמש במגוון כלים מתקדמים לשם שיפור חווית הלמידה ויצירת דיאלוג פורה עם התלמידים. בית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית ערך ביום ראשון, 26 ביוני, כנס סיום להשתלמות המורים הייחודית "המורה והתלמיד בכיתה דיאלוגית", שנמשכה על פני שנה וליוותה את המורים ביצירת יחידות לימוד העושות שימוש בכלים טכנולוגיים. רם תמיר, מורה למדעים ולביולוגיה בתיכון זינמן בדימונה, הציג בכנס פיתוח חדש הרותם את הטלפונים הסלולאריים החכמים לטובת הכיתה. האפליקציה, המכונה Socrative, מאפשרת למורה ליצור שאלונים עליהם התלמידים יכולים לענות ישירות דרך המכשירים הסלולאריים, כאשר תוצאות השאלונים מוצגות מיידית על הלוח. פרויקט אחר במסגרת "הכיתה הדיאלוגית" שכבר יצא לפועל הוא לימודי מתמטיקה באמצעות אתר היוטיוב בפרויקט שנערך בביה"ס עמק חרוד .

המחקר הראשון שעסק בתופעת הילדה הדחויה בכיתה ( במכללת אורנים , ניצני שדה – מבחר מחקרי ביכורים) הוצג ע"י מיכל רוזנברג מבית הספר הריאלי בחיפה במרכז הכרמל. מיכל, מחנכת כיתה ב' ומורה מקצועית לתנ"ך ולתרבות ישראל בחטיבת הביניים עומדת בפני סיום תואר שני במקרא באוניברסיטת חיפה ומשמשת אחראית על נושא איכות הסביבה בבית הספר. שאלת המחקר הייתה כיצד ניתן להתמודד עם הסוגיה של ילדה דחויה בכיתה שאלות משנה: מה הסיבה לדחייה? מהם ביטוייה? ומהן דרכי הטיפול בה? אוכלוסיית המחקר מנתה את מחנכת כיתה ד', תלמידה דחויה ומורה לספורט שליוותה את התלמידה גם בבית הספר הקודם בו למדה התלמידה.

מנדליי היא מערכת מידע חדשנית למדי ויעילה לניהול רפרנס אקדמי הנחשבת כאחת היעילות והמקיפות ביותר בעולם האקדמי. ניתן לארגן ולמיין את כל פריטי הביבליוגרפיה של החוקר או המומחה. ניתן לקבל מושג ברשת מאגרי החוקרים שהקימה Mendeley, לגבי מיהם החוקרים הנקראים ביותר וכתבי העת הנקראים ביותר בתחום המחקר שלך כמשתמש רשום . Mendeley היא גם תוכנה אקדמית שמארגנת את קבצי המחקר במחשב .היא מרכזת את פרטי המידע מקבצי הPDF במחשב המשתמש ומאפשרת בכך חיפוש קל ונוח בקבצי הPDF ואת היכולת לייצר רשימה דיגיטאלית של מקורות .

מאמר מקיף אודות שימוש של בתי ספר בכלים דיגיטאליים ושיווקו באמצעותם. המאמר חשוב בעיקר לבעלי תפקידי מפתח בבתי הספר כגון מנהלים, רכזי שכבה ורכזי מקצוע. בתי ספר רבים בישראל שינו את פניהם והותאמו לצרכי המאה העשרים ואחת, המאופיינת כעידן האינטרנט. בתי ספר אמורים לתפקד בשוק תחרותי, הפועל על עקרונות רייטינג ומסחור על מנת לגייס תלמידים רבים, מורים טובים, תמיכה תקציבית רחבה מבעלויות בית הספר, מקורות מימון נוספים מתורמים והערכת הקהילה. שיווק נכון ברשת האינטרנט ובאמצעים דיגיטליים, יכול לעזור לבתי הספר במטרותיהם לקראת ה"ימים הפתוחים" ופתיחת ההרשמה לשנת הלימודים הבאה. במאמר מודגמת הפעילות באחד מבתי הספר של רשת אורט בצפון הארץ . באורט שלומי לדוגמא, נבנה אתר מעוצב וחדשני, המנצל את שיתופיות הרשת, ואליו מועלים כתבות בנושאים "חמים", הודעות לתלמידים ולהוריהם, מידע על מגמות חדשות בבית הספר, תיעוד מצולם, סביבות למידה מתוקשבות ועוד.

לתכנית התקשוב הלאומית: התאמת מערכת החינוך למאה ה-21 יש השפעה גם על מעורבות של מורים מבתי ספר בפיתוח חומרי למידה מתוקשבים וחומרי למידה. מעורבות התחלתית זו לא נוצרה מעצמה אלא בזכות מאמצי הטמעה של מרכזי ההדרכה הפועלים במחוזות החינוך ברחבי הארץ. כך לדוגמא בבתי ספר יסודיים בקרית שמונה ובאזורים הסמוכים המורים עוברים השתלמויות וליווי של מרכז הפסג"ה האזורי במטרה לפתח מיומנויות של תכנון משימות תקשוב לכיתה. התוצרים שהמורים מפיקים כוללים דוגמאות לשיעורים משולבי משימות תקשוב, בעקבות חשיפה למאפיינים של משימה מתוקשבת מיטבית. באתר האינטרנט הנוכחי מרוכזים דוגמאות של חומרי למידה מתוקשבים שפיתחו המורים בתחום חינוך לשוני