ניהול וסביבות למידה

אחרי התעוררות רבתי לפני כעשור בארץ הוא נדחק בשנים האחרונות הצידה אך בחו"ל הוא פורח, הכוונה לשימוש בתלקיט מתוקשב כחלק מעבודות של תלמידים וסטודנטים. מדיווחים וממחקרים שמגיעים אלינו נראה כי השימוש בכלי הערכה מתוקשבים של תלקיט (פורטפוליו ממוחשב) זוכה לעדנה במערכות חינוך בחו"ל , בעיקר תודות להשפעת טכנולוגיות Web 2.0. המאמר הנוכחי מתאר יישומים מתוקשבים שונים של תלקיט בביה"ס , כך למשל בכיתה ג' וד' של המורה Rob Van Noo לומדים התלמידים לאסוף מידע ולהבנות מידע לתוך התלקיט שלהם באמצעות כלי מתוקשב הנקרא EverNote . התפיסה העקרונית של שימוש בתקליט מתוקשב אינה חדשה במערכות חינוך , אך הטכנולוגיות החדשות של Web 2.0 הגבירו את מעורבות הלומדים בתהליך ההערכה ואיסוף המידע. במאמר הנוכחי רשימה של כלים מתוקשבים באנגלית שניתן לעשות בהם שימוש בביה"ס להפעלת תלמידים במטלות אינטרנט מבוססות תלקיט מתוקשב.

ההצלחה של למידה מקוונת תלויה בשילוב המיטבי בין הטכנולוגיה והפדגוגיה. שני ההיבטים מחייבים הכשרה. בהיבט של הטכנולוגיה, חייבת להיות היכרות מעמיקה עם המערכת אשר בתוכה בנויים אתרי הקורסים המקוונים. בהיבט של הפדגוגיה, חיוני לחשוף את המרצים לדרכים לשילוב הטכנולוגיה והפדגוגיה, על-מנת לקדם פרדיגמות הוראה חדשניות. קידום שיתופיות ולמידת עמיתים, למידה אותנטית וממוקדת בעיה ולמידה סדנאית ומודולרית – כל אלה מהווים אתגר עבור המרצה בקורס המקוון וכן אמצעי להעצמת הלמידה. אחד המודלים הידועים מתייחס לשימוש הפדגוגי שנעשה באתר הקורס (Harasim, Hilts, Teles, & Turoff, 1995). לפי מודל זה, קיימים 3 אופנים של שימוש בממשקי למידה מקוונים . בהמשך לסקירה נוספו כמה מקורות מידע נוספים בנושאי איכות בלמידה מקוונת (אלונה פורקוש ברוך).

במשך למעלה מ-40 שנה, המטרה של שימוש בטכנולוגיות בתוך תהליכי ההוראה והלמידה בכיתה הייתה תמיד לאחד אסטרטגיות ופרקטיקות אפקטיביות יותר כדי להגדיר מחדש את משימת הלמידה. ברוב המקרים, המטרה הזו לא הושגה . ממצאי מחקרים חדשים שנערכו באנגליה מלמדים כי ניתן להשיג מטרה זו ע"י חשיפת המורים לטכנולוגיה החדשנית בהשתלמות שנתית רציפה המלווה את תהליכי הכנסת השינוי לכיתה לכל אורך הדרך. הליווי של המורים אינו בהכרח טכנולוגי אלא נעשה ע"י מנחים פדגוגיים המלווים את המורים ומבטיחים כי הרגלי ההוראה הקודמים ישתנו. מחקר זה בדק את השילוב של טכנולוגיית לוח אינטראקטיבי עם תוכן דיגיטלי. השילוב של טכנולוגיות הדיגיטאליות בהוראה ( במיוחד לוח תצוגה אינטראקטיבי ) הניע את התלמידים והן את המורים, לחשוב מחדש על הפדגוגיות שלהם. רוב המשתתפים עברו לצורות חדשות של ניהול עבודתם כמורים. כתוצאה מכך, שתי הטכנולוגיות דרבנו אסטרטגיות ופרקטיקות אפקטיביות יותר כדי להגדיר מחדש את העבודה של הוראה ולמידה (John G. Hedberg).

סרט וידאו הסמכם בקצרה את המחקר של אורלי מורג בטכניון. המחקר בחן את הלמידה המתרחשת בסביבה הטבעית במהלך טיולים בית ספריים אשר מתוכננים ומודרכים על ידי ארגון חיצוני. נבחנו דפוסי ההדרכה, התפיסות וההשקפות של המדריכים והתלמידים ומאפייני הלמידה הייחודיים לסביבה הטבעית. כתוצר של המחקר פותחה מסגרת עבודה המאפשרת לארגונים המדריכים את הטיולים כמו גם לבתי ספר, לתכנן ולהעריך את הטיולים ( אורלי מורג).

ישראל מפגרת אחרי המדינות המפותחות במספר המחשבים בבתי הספר ומובילה מבחינת פערי המחשוב מהמדינות המפותחות – כך עולה מדו"ח חדש של OECD שפורסם אתמול. הנתונים מתייחסים ל-2009, וייתכן שישתנו בשנים הקרובות הודות לתוכנית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21 שמשרד החינוך, שהחל ביישומה השנה בצפון ובדרום. לפי הנתונים, פחות מ-1% מתלמידי מדינות OECD דיווחו ב-2009 על כך שמעולם לא השתמשו במחשב, אך בישראל השיעור הוא 2%-3%, בדומה ליוון, טורקיה ויפאן. בפנמה ובירדן (שהן שותפות אך אינן חברות ב-OECD), מדובר בשיעור של 10% ו-7% בהתאמה . לפי הדו"ח, ישראל היא אחת המדינות הבודדות שבהן היחס בין מספר התלמידים בכיתות למספר המחשבים שעומד לרשותם לא השתנה כלל במשך כמעט עשור (2000-2009), ונותר נמוך יחסית למדינות המפותחות.( ליאור דטל וענבל אורפז).

למידה מקוונת ברמת בית הספר התיכון, ואפילו ברמת בית הספר היסודי, מתרחשת ברחבי העולם. רוב המדינות אימצו את הלמידה המתוקשבת כאסטרטגיה המרכזית המאפשרת רפורמה, הפיכת בתי הספר למודרניים, והעלאת הנגישות לחינוך ברמה העולמית. מהפיכת התקשוב בחינוך בניו זילנד תוכננה במהלך אסטרטגי כפול: מצד אחד להרחיב את השילוב של הטכנולוגיה המתוקשבת בכיתה כדי להשתמש בטכנולוגיה ללמד הן את התלמידים שנוכחים בבית הספר (כלומר, באופן מעורב) ומצד שני לאפשר למידה מרחוק לתלמידים שלא נמצאים בבית הספר (כלומר, באופן מקוון).מסקנת המחברים הן כי בהשוואה לארה"ב ולקנדה הרי ניו זילנד השיגה התקדמות גדולה ביישום למידה מקוונת ברמות בתי הספר התיכוניים, ולאחרונה ברמת בית הספר היסודי-ומדיניות הממשלה הרציפה והאחידה בניו זילנד סייעה להתקדמות זו (Allison Powell and Michael Barbour).

מטרת המאמר: מאמר זה מתכוון להציג מודל המבוסס על מחקר לגבי מנהיגות ללמידה. המאמר טוען שתחום זה התקדם בצורה ניכרת ב-40 השנים שחלפו בזיהוי דרכים שבהן המנהיגות תורמת לשיפור הלמידה ולשיפור בית הספר. מוצגים ארבעה תחומים של הובלה ללמידה. המאמר מפעיל מתודולוגיה של סקירת ספרות אבל מתמקד במיוחד בהוכחה מתוך מספר מחקרים אמפיריים עכשוויים. בעוד המחבר טוען כי הייתה התקדמות, מצוינות מגבלות, בייחוד לגבי קישור בין פרקטיקת המנהיגות להקשרים שונים ( Hallinger, Philip).

בעשור האחרון צבר ביה"ס "אולפנת נווה חנה" ניסיון רב , שיטתי ומועיל בהקניית מיומנויות מידע לתלמידות הלומדות בביה"ס תיכון איכותי זה בגוש עציון. ראובן ורבר, ממובילי תכנית הלימודים הבית ספרית הייחודית להקניית אוריינות מידע מסביר במצגת שלו את עקרונות השיטה ואת ההיערכות הקוריקולרית בביה"ס לקידום ולהטמעה של מיומנויות מידע של תלמידים , כולל הערכת מיומנויות מידע של כיתות ותלמידים בתוך הכיתות.

בתי ספר וירטואליים ללמידה מתוקשבת באינטרנט יכולים לספק הזדמנויות למידה באיכות גבוהה בסביבת למידה עשירה, המאפשרת הוראה אישית, תוך יכולת לשפר את ביצועי התלמידים ומיומנויותיהם באמצעות שימוש בטכנולוגיה וגישה לקורסים ברמה מתקדמת. בארה"ב ובקנדה כבר פועלים עשרות בתי ספר תיכוניים וירטואליים שבהם התלמידים לומדים רק מהבית. קיימים גם מאות בתי ספר תיכוניים בקנדה, ארה"ב ואוסטרליה, המאפשרים לתלמידים שלהם ללמוד קורס אחד או שניים מהבית באמצעות התחברות לאינטרנט. בעיר שיקאגו בארה"ב מתכננים לחייב כל ביה"ס תיכון להעביר כמה קורסים מקוונים מהבית. לאחרונה הועלה בישראל הרעיון ליישם את התפיסה של ביה"ס הווירטואלי כחלק מפעילות שוטפת של ביה"ס הקיים ולא כאלטרנטיבה לו. הרעיון הוא לקיים יום לימודים שבועי מהבית, יום לימוד מקוון שבועי (יום קבוע) הכולל מטלות מקוונות במספר מקצועות וגם לימוד סינכרוני מקוון של שיעור אחד או שניים. ההשראה לרעיון שאובה מהצלחתם של התנסות "הימים המקוונים" בבתי הספר שונים בארץ.

השפעת האינטרנט על החינוך הממלכתי והציבורי בבתי ספר בישראל אינה משמעותית עדיין , אך בחינוך הציבורי בבתי הספר ובחינוך הגבוה ברחבי העולם יש עדויות על מהפכה של ממש מבחינת היקפי שימוש בלמידה מתוקשבת. עפ"י הנתונים במסמך כאן היקף הסטודנטים הלומדים בקורסים מתוקשבים באוניברסיטה הפתוחה באנגליה מגיע ל250,000 כפול ממספר הסטודנטים באוניברסיטת לונדון. בארה"ב יש כיום 3 מיליון סטודנטים הלומדים בלמידה מרחוק באינטרנט, הרבה יותר מסך כל הסטודנטים הרשומים באוניברסיטאות בצרפת. למעלה ממחצית הסטודנטים במכללות האמריקאיות רשומים לקורס מתוקשב אחד לפחות. בארה"ב בלבד מוצעים כיום למעלה מ25,000 קורסים מתוקשבים. עם זאת, יש לציין כי אבני הדרך במסמך מעידים בעיקר על שינוי כמותי ולא בהכרח איכותי. כלומר, שיטות הלמידה וההוראה המסורתיות הועתקו ברוב המקרים לאינטרנט.

המחקר הנוכחי שנערך בקרב סטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטה בפינלנד, ביקש לבדוק מה ההשפעה של ניסיון קודם בלמידה מתוקשבת על הישגי הלומדים. שיטת המחקר הייתה כמותית -פרשנית ואיסוף הנתונים התבצע במשך במהלך כמה וכמה קורסים מקוונים באוניברסיטה. הממצאים מלמדים כי להתנסות קודמת של לומדים עם המערכת מתוקשבת יש השפעה ( גדולה יותר מאשר נוטים לחשוב) על ביצועי והישגי הלומדים בקורס מקוון. עוד מלמדים ממצאי המחקר כי למשתנים מתווכחים בתהליכי הלמידה המתוקשבים ( כפי שהוצע במודל הלמידה של Biggs and Moore ) יש פחות משמעות בתהליך הלמידה. המסקנות הן שיש לחשוף את הסטודנטים ישירות לפלטפורמות למידה מתוקשבת ולעקרונות הלמידה המתוקשבת עוד בטרם התחיל הקורס באינטרנט. ליש ליצור מפגשי הדרכה מוקדמים לסטודנטים בקורס המקוון ולהדגים בפניהם פנים אל פנים את אפשרויות הלמידה השונות .

לא מעט נכתב על המתרחש בשדה החינוך . על פי רוב הכותבים הם חוקרים, הוגים ובעלי עניין בתחום. טקסטים מעטים מאד הם פרי עטם של העוסקים במלאכת החינוך. בקובץ זה נאספו בעיקר טקסטים שכתבו מנהלים של בתי ספר. הנרטיבים המובאים באסופה מאפשרים לקורא ללמוד על מלאכת הניהול מנקודת מבטם של המנהלים. הדברים הועלו במקור במפגשים של קבוצות כתיבה של מנהלים שהתקיימה ביוזמת תחום מחקר ופיתוח ב"אבני ראשה" – המכון הישראלי למנהיגות בית ספרית. כל אחד מהמפגשים התקיים בין כותלי ביה"ס אחר, הכתיבה והדיון בה היו תהליך מתמשך במסגרתם. בתוך כך נערכו מפגשים אישיים משלמים של מנחי הקבוצה עם המנהלים הכותבים. ישראל כ"ץ , תמר גרוס ( עורכים).

מערך שיעור ללמידה מרחוק, יוני 2011. הסקירה כוללת את ראשי הפרקים הבאים: לקחים מתוכניות תקשוב לשילוב מחשבים ניידים בבתי ספר בארצות הברית ( כגון תכנית מדינת מיין שהייתה הראשונה בעולם להטמעת מחשבים ניידים בכיתות לימוד) , יוזמות מובילות בישראל, שתי יוזמות יישוביות בישראל לשילוב מחשבים ניידים בלמידה (פרויקט מ.ש.י -מחשב נייד לכל תלמיד ביישוב גני תקווה ופרוייקט כתו"ם ) מעידות על שינוי חינוכי מהותי בדפוסי הלמידה וההוראה. דרכי הוראה של מורים בישראל נוכח האתגר של שילוב מחשבים ניידים בכיתה : הסביבה של שילוב מחשבים ניידים בכיתה מזמנת למורים מצבים חדשים בתחום של ניהול כיתה, הבניית הידע , תכנון הלמידה : מקום התלמיד בסביבה המתוקשבת. אחת השאלות הראשונות שעולות מיד עם ההחלטה על שילוב המחשבים הניידים בהוראה-למידה היא איך ומתי לשלב. האם ליצור מערכת שעות קבועה, לפיה נקבע השימוש במחשבים מראש, ומורה מתכונן לשיעור עם ניידים בהתאם למערכת השעות השבועית או האם לאפשר שילוב ללא "פיקוח" או תכנון מראש, שילוב על פי צרכים ובהתאם למטרות השיעור. מערך השיעור כולל גם שאלה מרכזית לדיון : האם מדובר בשינוי חינוכי ממעלה שניה ? כמו כן מוצגים במערך השיעור שתי דילמות עיקריות לגבי שילוב המחשבים הניידים בתהליכי ההוראה והלמידה בכיתה ( עמי סלנט ) .

מהלך מעניין שיזמה זהבה אפל, המתמחה בשילוב של ניידים 1:1 בחטיבות ביניים , עם תלמידים "נאמני מחשב". זהבה החליטה לנסות אסטרטגיה אחרת, לפיה במקום ללמד את המורים לעבוד בתוכנת הקריקטורות toondo היא תלמד את נאמני המחשב את עיקרי הפונקציות בתוכנה ותבקש מהם להעביר את השיעור בכיתה. זהבה הקדישה לכך 45 דקות, במהלכן רכזה את התלמידים, הסבירה להם כיצד לפתוח חשבון, ליצור רקעים ודמויות, לכתוב מלל בעברית ולצלם את מסך הקריקטורות הסופיות כדי לשמור את העבודה. אח"כ שלחה אותם הביתה לחקור את התוכנה לפרטי פרטים ולהכין מערכי שיעור לחבריהם לכיתה, בעזרתם ילמדו את הכלי לשאר התלמידים בכיתה. אסתי דורון המדווחת על כך בבלוג שלה מוסיפה כי במאמר משנת 2009 בשם "כיצד לשלב את התלמידים בתוכניות להטמעת הניידים" היא הביאה את רעיונותיה של מרטינז, שמתייחסים לשיתופם האמיתי של התלמידים.

לפני 10 ו-15 שנים המוטיב המרכזי בתקשוב בחינוך היו לומדות שניתן היה למצוא אותן במרבית מעבדות המחשב בבתי הספר בחו"ל ובארץ. בינתיים נכנסו לעידן האינטרנט המהיר, בלוגים , מידענות, רשתות חברתיות ווויקי והלומדות נדחקו הצידה, אך מתברר כי עדיין משתמשים בלומדות בהדרכה מקצועית וגם בבתי ספר. ההבדל העיקרי הוא שבעבר כדי לפתח לומדה היה צריך צוות מקצועי שלום של מתכנתים וגרפיקאים, היום המורה או המדריך צריך מחולל יחידות למידה מתוקשבות מהיר המסוגל לבנות במהירות יחידות למידה מתוקשבות מרשימות. מהבלוג של ינאי זגורי , מומחה הדרכה למדנו כי מחולל מומלץ ליחידות מתוקשבות הנקרא SNAP . אמנם , יש לו קשיים מסוימים בעברית אך אם אתם רוצים לפתח יחידת לימוד מתוקשבת באנגלית זהו המחולל עבורכם.

תכנית נחשון היא מיזם אינטרנט חדשני שבמסגרתו סטודנטים חונכים תלמידים בכיתות י–יב מרחוק מכל המגזרים, בשיעורים הניתנים באמצעות "מפגש" בכיתות וירטואליות, במקצועות מתמטיקה, פיזיקה, כימיה, תנ"ך וביולוגיה. מטרותיה של התכנית הן להגדיל את מספר הניגשים לבגרויות המוגברות במתמטיקה, בפיזיקה, בביולוגיה ובכימיה, לשפר את הישגיהם של התלמידים, להגביר את המוטיבציה שלהם ולחזק את ביטחונם ואת הדימוי העצמי שלהם. התכנית מונה כ-3,000 תלמידים שאותם חונכים כ-650 סטודנטים מצטיינים מהאקדמיה. הסטודנטים נבחרים בקפידה וזוכים להכשרה ייעודית מצוות מטח. הם מתרגלים עם התלמידים את חומר הלימודים במהלך שנת הלימודים ובסופו של דבר גם מכינים אותם באופן ממוקד לבחינות הבגרות. החונך "נפגש" עם התלמידים בקבוצות המונות לא יותר משלושה תלמידים, לשיעור סינכרוני של כ-90 דקות פעמיים עד שלוש בשבוע. השיעור מתנהל כשכל אחד מהמשתתפים יושב מול מסך המחשב הפרטי שלו, בביתו, והתקשורת בין הסטודנט לתלמידים מתקיימת באמצעות אתר אינטרנט מאובטח ומתקדם.

זו השנה הרביעית נערך בבית הספר הניסויי "נווה במדבר" בקיבוץ חצרים ניסוי חינוכי ערכי מרתק. מטרתו של הניסוי לפתח בוגרים מובילי שינוי אישי וחברתי על בסיס ערכים הומניסטיים ובראשם מעורבות ואחריות. הניסוי נועד לקשר בין העולם האקדמי לבין עולם בית הספר היסודי. הם לוקחים כלי מחקר, שנמצא בשימוש באוניברסיטאות ומכללות הנקרא "מחקר פעולה" ומפעילים אותו בבית הספר היסודי. בדרך ייחודית זו של מחקר פועלה בביה"ס הם רוצים להעניק לתלמידים כלי שיישאו איתם לעתיד, כלי שיעזור להם לערוך שינויים בכוחות עצמם. כלי שמפתח את היכולת האישית וההנעה העצמית שלהם.

חלק מאנשי המקצוע בהוראה ובלמידה מקוונת טוענים שסטודנטים אינם משיגים רמה גבוהה יותר של למידה, או נוכחות קוגניטיבית, בקורסים מקוונים. דיון מקוון הוצע כדי לגשר על הפער הזה בין סביבות למידה מקוונות לבין סביבות למידה פנים מול פנים. אולם, הספרות מציינת שהגישה הקונבנציונלית לדיון מקוון-שאילת שאלות חקר-אינה בהכרח מקדמת את הדיון דרך השלבים של הנוכחות הקוגניטיבית: גרימת אירועים, חקירה, אינטגרציה והחלטה, שהינן הכרחיות לבניית ידע מעמיק. תוך שימוש בשיטות מעורבות, החוקרים בחנו את התרומה של ארבע אסטרטגיות לדיון מקוון המבוססות על תרחישים-אסטרטגיה מובנית (structured), אסטרטגיה של מתן פיגומים (scaffolded), אסטרטגיית ויכוח (debate) ואסטרטגיית של משחק תפקידים-לנוכחות הקוגניטיבית של הלומדים, התוצאה של הדיון ( Darabi, A. ; Arrastia, M. C. ; Nelson, D. W. ; Cornille, T. Liang, X).

הסיקור של מאמרים ומחקרים בתחומי הלמידה בחינוך מתמקד בעיקר בפלטפורמות מתוקשבות ( כגון MOODLE ואחרים) או כלים דיגיטאליים , בעוד המחקרים מצביעים על כל כי איכות התכנים בקורס המתוקשב היא בדרך כלל יותר משמעותית מאשר הפלטפורמה המתוקשבת. על רקע זה מציג המאמר מודל חדשני להגברת יעילות הלמידה המתוקשבת באמצעות תכנים פעילים ומפעילים יותר. המודל של שילוב תכנים אותנטיים ומפעילים יותר הוצע במקור לקורסים מתוקשבים של מקומות עבודה , אך הוא תקף באותה מידה גם לקורסים מתוקשבים בחינוך ( Stoyanov, T).

בית הספר High Tech High נוסד בארה"ב מתוך דאגה לנוכח העובדה שתלמידים מעטים בלבד לומדים את מקצועות הליבה הקשים כגון: מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה. את המייסדים הדריכה גם ההבנה שאם ברצונם לעורר בתלמידים מוטיבציה ואף להלהיב אותם להתמיד בקורסים המאתגרים האלה כדי להיות מוכנים היטב למכללה או לאוניברסיטה, עליהם להגיע אליהם בשלב מוקדם במסכת החינוך שלהם (גן-י״ב). כיום התרחבה רשת בתי הספר HTH ל 22- בתי ספר צ'ארטר המציעים הזדמנויות למידה מבוססת-פרויקטים לתלמידים בכיתות k-12 , המעודדת אינטראקציה בין תלמידים, מקשרת בין לימודיים טכניים ואקדמיים ומתמקדת בפרסונליזציה ובקישור של הלמידה לעולם האמיתי ( דזירה פז, עמי סלנט) .