היכן להשקיע את המשאבים בתוכניות תקשוב חינוכיות ?
ג'יי הורוויץ העלה בבלוג שלו מאמרון מעניין המחדד את הדילמה של שילוב התקשוב במערכות חינוך בעולם. השאלה שנשאלת היא היכן להשקיע את התקציב בקידום תכניות התקשוב ? האם בבתי הספר, בהדרכה , הטמעה ובפיתוח שיטות הוראה חדשניות או במטה המחוז החינוכי. כפי שניתן להבין מתוך המאמר הרי בחלק מן המדינות זוכים פרויקטים מרכזיים במחוז לעיקר המשאבים , כגון מאגרי פעילויות ומאגרי שאלות להרכבת מבחנים .
כותב המאמר מוחה על כך שמשאבים רבים כל כך מוקדשים למה שבעיניו משני לעיקר ולתלמידים עצמם לא ניתנים כלים מתוקשבים חדשניים. אם יורשה לנו להעיר הרי מבחינה זו שפר חלקה של מדינת ישראל כי עדיין עיקר תקציב תכנית התקשוב הלאומית מיוחד להצטיידות בתקשוב בכיתה ולהדרכת מורים.
עוד תובנה שלמדנו ממאמר זה וגם מראיונות עם מורים בארץ: מאגרי פעילויות חינוכיות באינטרנט הם פעולה מבורכת, אבל בסופו של דבר המורה בביה"ס כותב את הפעילות המתוקשבת בעצמו תוך התאמה לאוכלוסיית הכיתה ולדרגת הקושי והאתגר שהוא מבקש להציב בלמידה.
קישור למאמרו של ג'יי הורוויץ
ראה גם:
מאמרים ומחקרים על תכניות תקשוב ארציות בפורטל מס"ע