ניהול וסביבות למידה

סקירה זו מעדכנת את הסקירה המקורית משנת 2009 ונוספו בה מגוון פעילויות ויוזמות של בתי ספר ישראליים מבחינת ההיערכות ליום לימודים מקוון . הפעילות המקוונת של התלמידים ביום המקוון נותנת להם עצמאות בעבודתם, הם לוקחים חלק פעיל ואקטיבי, הם מנהלים את קצב העבודה שלהם ומחלקים את העבודה בין החברים. מלבד זאת זה ממקד את התלמיד, מגביל אותו בזמן ומחייב אותו לתוצר מידי.הלמידה המקוונת מרחוק מאפשרת גיוון שיטות? ?הוראה- למידה והעמקת הלמידה בכתה באמצעות חשיפה למקורות מידע? ?חדשים ומעודכנים?. כל ביה"ס בישראל הוסיף את הנופך שלו לקיום היום המתוקשב, אך העיקרון של שבירת גבולות ביה"ס בלמידה מקוונת מהבית נשמר בכל היוזמות המתוארות ( עמי סלנט).

בעוד שההתייחסות ללמידה קולקטיבית היא לרוב באוריינטציה מבוססת חוסר (מציאת/פתרון בעיות והתגברות על כשלים), מחקר זה בוחן תפיסות מנהלים (נופי ידע) לגבי הרעיון והאסטרטגיה של למידה קולקטיבית מהתנסויות מוצלחות של חברי סגל. תכנית המחקר: המחקר השתמש במתודולוגיה איכותנית ממוקדת נושא כדי לחקור נופי ידע של מנהלים העוסקים בלמידה קולקטיבית מהצלחה בבתי ספר (חן שכטר).

מזה כמה שנים מנסים הבריטים לעודד את השילוב של למידת עמיתים בכיתה באמצעות תלמידים עמיתים המשמשים כחונכים. מטרת המחקר שנערך בבתי ספר תיכוניים באנגליה הייתה לבדוק את האפקטיביות של למידת תלמידים חונכים בכיתה. במסגרת המחקר נבדקו תלמידים חונכים בתחומי הביולוגיה בגילאי 16-17 ותלמידים חונכים במדעים בגילאי 4-15 . הממצאים מלמדים על אפקטיביות גבוהה של שיטת התלמידים החונכים בכיתה של ביה"ס תיכון לאור המוטיבציה הגבוהה שמגלים התלמידים ללמוד את חומרי הלמידה לעומק ולהדגים את מושגי הלמידה בפני עמיתיהם בכיתה. הממצאים מלמדים עוד על תלמידים חונכים שיצרו רפלקציה לתהליכי הלמידה והחונכות שעברו ועל חשיבות ההכנה של תלמידים חונכים לפני השיעורים על מנת לסגלם למודלים המנטליים שהם צריכים לסגל לעצמם במעבר מלמידה לחונכות ( Jonathan Galbraith & Mark Winterbottom).

לקראת סוף 2010 אנשי גוגל הוסיפו אוסף כלים פתוחים לניהול סימניות ויצירת מאגרי סימניות פרטיים או ציבוריים. התפיסה של יצירת מאגר ייעודי ושיתופי לניהול סימניות אינה חדשה והיא באה לידי ביטוי כבר לפני 8 שנים באמצעות כלים מתוקשבים פתוחים לניהול סימניות. אבל המנגנון החדש של גוגל הוא ידידותי יותר ויציב יותר ואין סיכוי שהוא ייעלם כמו שירותי המידע האחרים שנפתחו לפני כמה שנים באינטרנט.באמצעות הכלים הפתוחים של גוגל אפשר בקלות לנהל מאגר סימניות ע"י תיוג שם האתר , כתובת, מילות מפתח ותיאור האתר או מקור המידע . תכונה נוספת במערכת הכלים הפתוחים היא יצירת רשימת תגיות/מילות מפתח (labels) מבוקרת המתעדכנת במקביל למאגר ומופיעה בטור השמאלי בצורה נוחה מאד לעיון ודלייה.

מתוך סיקור שיטתי של מקורות מידע על מערכות חינוך בעולם , נראה כי תחום למידת תיכנות לילדים ולתלמידים זוכה עתה להכרה מחודשת בעולם , בעיקר בארה"ב ובחלק ממדינות דרום מזרח אסיה. תחום הלמידה הפעילה המשלב פעולות תיכנות ע"י תלמידים הוא לדעת מומחי חינוך אחת הפעולות הקוגניטיביות שיש להקנות ללומדים כיום. המאמר הנוכחי מציג כמה וכמה כלים מתוקשבים וערכות למידה להקניית מיומנויות תיכנות לילדים בבתי הספר. בין הכלים והסביבות בסקירה, ניתן למנות את שפת התיכנות הויזואלית , Scratch אותה לומדים מעל 800,000 ילדים ברחבי העולם.

תכנית "חיים משותפים" היא למעשה פיתוח של התוכנית "פרלמנט תלמידים", שבאה להדק את שיתוף הפעולה בין המגזר היהודי והמגזר הערבי. באותם בתי ספר שהופעלה בהן התכנית התלמידים למדו ופעלו יחדיו לאורך השנה בנושא ה"חיים המשותפים" סביב צירים מארגנים שונים. כל צמד בחר ציר אחד של למידה ועשייה קהילתית משותפת למען האחר, באמצעות מיזם חברתי-קהילתי. במהלך התכנית תלמידים יהודים וערבים נחשפו להיכרות אישית ותרבותית, ותובנות הנובעות מההיכרות ההדדית במרחבים הקהילתיים שלהם. "במפגשים הדו לאומיים נוצר בהדרגה קשר טוב ושיח בין התלמידים מבתי הספר במגזר היהודי לבתי הספר במגזר הערבי". במקומות שהתכנית קיבלה גיבוי ותמיכה של מנהלי בתי ספר היא הופעלה בהצלחה רבה, לדוגמא :חטיבת הביניים גוונים בראש העין ובתי ספר של רשת אורט בעיר עכו.

בעקבות הניסיון המוצלח של מחוזות החינוך בקנדה התחילו גם במחוזות חינוך שונים באנגליה ליישם את הרעיון של הוראת פילוסופיה לתלמידים בכמה בתי ספר בדרום ווילס . המחקר הנוכחי מסכם את העמדות של מנהלי בתי ספר, מורים וגורמי הרשויות המקומיות באנגליה בעקבות הניסוי לשילוב פילוסופיה לתלמידים בבתי ספר. שיטת המחקר הייתה איכותנית והתבססה על ראיונות עומק ושאלונים. ממצאי המחקר מלמדים על הדרך שבה מנהלי בתי הספר מתכננים לשלב את יחידת הלימוד של פילוסופיה בכיתות מצד אחד ועל הצורך להמשיך ולחזק את השילוב של מקצוע הפילוסופיה לתוך בית הספר הן באמצעות התפתחות מקצועית נמשכת והן באמצעות תכנון לימודים הוליסטי בביה"ס ( Sue Lyle & Junnine Thomas?Williams ) .

תיקי הגב שבהם סוחבים תלמידים ספרי לימוד כבדים עשויים להיות נחלת העבר בעקבות הצעת התקציב שאושרה על-ידי המחוקקים בפלורידה. הצעה זו דורשת כי בתי הספר יאמצו את ספרי הלימוד הדיגיטליים תוך ארבע שנים.פלורידה תהיה אחת מהמדינות הראשונות בארה"ב שתקבע את ציר הזמן למעבר לספרי לימוד אלקטרוניים אם צעד זה, שנכלל בהצעת חוק של תקציב החינוך, ייחתם לחוק על-ידי הממשלה. הצעת החוק (מספר SB 2120) דורשת שבתי הספר הציבוריים בפלורידה יאמצו ספרי לימוד דיגיטליים בלבד עד שנת הלימודים 2015-2016, ויוציאו לפחות 50% מתקציב חומרי הלימוד שלהם על חומרי לימוד דיגיטליים עד אותו זמן. ההצעה מתירה גם למחוזות של בתי הספר להתחיל בשנה הבאה בתכניות פיילוט כדי לבחון את ספרי הלימוד האלקטרוניים.

שימוש במשחקי מחשב ומשחקי למידה יכול להעשיר את חווית הלמידה המסורתית ולהפוך את תהליך ההקניה של חומר משעמם לחוויה מלהיבה ומרתקת ע"י יצירת אלמנטים של תחרות והחדרת מוטיבציה בלומדים. מדיווחים שמגיעים מארה"ב ומאוסטרליה בשנתיים האחרונות אפשר להתרשם כי מורים מתחילים בהדרגה, צעד אחר צעד, לשלב משחקי מחשב מתוקשבים לתלמידי כיתות היסוד בבתי ספר יסודיים. יש נכונות ראשונית לנסות התמודדות כזו בבתי ספר יסודיים. על רקע זה מתפתחים יישומים לא מורכבים של משחקי למידה מתוקשבים ויצירתיים לתחומי החשבון , קריאה , גיאוגרפיה ועוד. המבחר אינו רב ואינו מאפשר עדיין אפשרויות פדגוגיות רבות למורים, אך גם ניצני ההתפתחות מעודדים. הסקירה כוללת את הפרקים הבאים : משחקי סימולציה וירטואליים בבתי ספר בארה"ב , יישומים של משחקי מחשב לימודיים ( דוגמאות) בבתי הספר ,פעילויות של תלמידים בישראל עם משחקי מחשב בבתי ספר, הדגש העיקרי בסקירה הוא על מחקרים מעודכנים על משחקי מחשב בלמידה .

הדעיכה של ז'אנר חקררשת – Webquest -בלמידה מתוקשבת בשלוש השנים האחרונות במערכת החינוך בארץ קשורה אולי לכניסה של אתרים מסוגWeb 2.00 (בלוגים , ויקי , רשתות חברתיות) , התפתחותם של משימות חיפוש ממוקדות יותר לשיעור אחד בלבד , אך יותר מכך מההשקעה הגדולה שצריכים המורים והתלמידים להשקיע בפעילויות מסוג חקר רשת . עם זאת חשוב לציין כי ניסיון בשטח וגם המחקר מצביע על חקררשת כפעילות קוגניטיבית אפקטיבית מאד. אותם מורים שממשיכים להפעיל תלמידים במבנה פעילות מסוג חקר רשת יודעים כי התרומה של הפעילות לאורך זמן היא משמעותית, הן מבחינת הרגלי העבודה של התלמידים, ההתמודדות הקוגנטיבית שלהם והן מבחינת הדפוסים של עבודה שיתופית בלמידה שיתופית באינטרנט( עבודת צוות). מערך שיעור זה המיועד ללמידה מרחוק מציג את התפתחות הז'אנר של חקרשת בארץ ובעולם , את המאפיינים העיקריים שלו , דוגמאות מעודכנות לפעילויות חקררשת שעדיין נחשפים אליהם תלמידים ופרחי הוראה וגם ראייה מחקרית של חקר רשת כפעילות של למידה שיתופית.

מטרתו של מחקר זה הייתה לבחון תפיסות של מורים והורים ביחס לשיתוף הפעולה ביניהם, ותרומת שיתוף הפעולה לבניית סמכות חינוכית. השאלה המרכזית במחקר זה הייתה: כיצד בא לידי ביטוי שיתוף ההורים ביצירת סמכות חינוכית. בנוסף, בדק המחקר את המניעים, את תחושת האמון, את שביעות הרצון ואת הקשיים של מורים והורים בנושא ( אורית פלוטקין, תמר שפירא) .

אסתי דורון מדווחת בבלוג שלה כי שתי חטיבות ביניים נוספות באזור המרכז החליטו להפוך באופן הדרגתי לחטיבות שכל תלמידיהן ילמדו באמצעות ניידים 1:1. מדובר בשתי חטיבות, שפועלות במסגרת תוכנית כתו"ם בהובלה של מכון דוידסון במכון וייצמן. ההחלטה על כך שכל שכבת ז' תלמד עם נידיים ולא רק כיתה אחת "מובחרת" היא פרי יוזמה של מנהלות בתי הספר, שרוצות להפוך את תוכנית 1:1 לתוכנית מערכתית בית ספרית. כמובן, שהן נעזרות בהסכמת הרשות למהלך. העובדה שיש רק כיתה אחת בבית ספר שלומדת עם ניידים משפיעה במעגלי אדווה על בית הספר כולו ויותר ויותר מורים מצטרפים למעגל ההוראה בכיתות 1:1. נוצר בסיס רחב לשפה משותפת, ומסתבר שעם כל הקושי, המנהלים רואים את היתרונות הרבים שבתוכניות 1:1.

כבר דיווחנו בעבר על השילוב של רשתות חברתיות בכיתות לימוד בארה"ב, אך הנתונים שמגיעים עתה ממערכת החינוך בארה"ב מלמדים כי מערכות אלו הולכות ונעשות נפוצות כסביבת למידה מתוקשבת בבתי ספר רבים בארה"ב. היישום הממוחשב באינטרנט הנקרא Edmodo , דומה במהות פעולתה למערכת המיקרובלוגים של טוויטר , אבל היא מוסיפה אפשרויות פעולה רבות יותר מבחינת המעקב אחרי אינטראקציות בכיתה.מערכת Edmodo נבנתה במיוחד למורים ולמחנכים כרשת תקשורת חברתית ייעודית. המישק המתקדם של התוכנה הידידותית הזו מאפשר גם שיוך למעקב קבוצתי של מורים או תלמידים ( כיתה או קבוצת למידה) . גם תלמידים יכולים ליצור שיוך למעקב קבוצתי. השילוב של מערכת Edmodo עדיף על פני השימוש במערכת פייסבוק כי מדובר במערכת ייעודית וסגורה של עדכונים ואינטראקציות בין תלמידי הכיתה החברים בלעדית ברשת הייעודית . מהדיווחים עולה כי השימוש במערכת Edmodo משפרת משמעותית את האינטראקציה בין התלמידים והמורה ולמעשה יוצרת מציאות של מערכת למידה מתוקשבת מותאמת תלמידים ( PLN ).

עם התפתחות המטלות המתוקשבות בחינוך, החלו יותר ויותר מורים לתת את הדעת להפעלת תלמידים באינטרנט ביצירת פרויקט אישי או קבוצתי של תערוכה וירטואלית באינטרנט. התנסויות שונות שנערכו בבתי ספר בארץ הוכיחו כי תלמידים מגלים עניין רב בהתמודדות עם יצירת תערוכה וירטואלית על נושא כלשהו באינטרנט. זהו מודל פדגוגי חשוב היום המביא לידי ביטוי את ההיבט היצירתי בהבניית-הידע. הרעיון כאן הוא ליצור, באמצעות כלי מתוקשב פתוח באינטרנט או במצגת תערוכות וירטואליות בנושאים שונים (אמנות, ספרות, מדע, היסטוריה וכו'). הכנת התערוכה מתבצעת ע"י בחירת נושא, חלוקתו לתת-נושאים (שכל אחד מהם יהיה "חדר" בתערוכה) .בסקירה הקצרה ניתן לקרוא על השלבים בהפעלת התלמידים ועל כלים מתוקשבים אפשריים לבניית התערוכה הוירטואלית באינטרנט.

לפי התוכנית החדשה של משרד החינוך , מנהלי בתי הספר יקבלו ממשרד החינוך תקציב שיאפשר להם לקבוע סדר עדיפות עצמאי לניהול בתי הספר. עיון מדוקדק בהצעת ההחלטה שאישרה הממשלה, תחת הכותרת "ניהול עצמי – העצמת הסמכויות של המנהל בבית הספר", מגלה כי היא לא שונה באופן משמעותי מתוכנית הניהול העצמי שכבר מונהגת במאות בתי ספר בישראל, ושלפיה מנהלי בתי הספר מנהלים באופן עצמאי תקציבים רחבים למדי ויש להם את היכולת, תחת רגולציה לא מחמירה, להוציא לפועל את מדיניותם. המשמעות המעשית של המדיניות החדשה היא כי מנהל בית הספר יהיה כפוף מעתה לשני גורמים – משרד החינוך (כלומר לגורמי הפיקוח החונקים אותו בלאו הכי) ולוועדת היגוי שהרכבה לא נקבע על ידו, אלא נכפה עליו על ידי המשרד. בוועדות היגוי אלה יהיו לבטח שותפים שני גורמים שיצרו עוד יותר את יכולת התמרון של המנהלים. אלה הן הרשויות המקומיות ונציגי ההורים ( אריה קיזל) .

מאמר זה מפרט מחקר איכותני תיאורי לגבי התפיסות של הלומדים/סטודנטים את האיכויות של מחנכים מקוונים יוצאי דופן. המשתתפים תיאור אינטראקציות שהיו להם עם מורים מקוונים שאותן הם רואים כאינטראקציות למופת. הניתוח התמטי חושף איכויות של מורים מקוונים למופת/לדוגמא. המאמר משווה ממצאים לגבי מצוינות בהוראה מקוונת עם ממצאים ממחקר מוקדם יותר שהתמקד במחנכים למופת/לדוגמא פנים אל פנים. קווי הדמיון והשוני בין מחנכים מקוונים למופת לבין מחנכים פנים אל פנים למופת נחקרים. מחקר זה התמקד בהבנת מחנכים מקוונים למופת במטרה לגלות באילו שיטות ואסטרטגיות הוראה השתמשו אותם מורים שמזוהים על-ידי הסטודנטים שלהם כאפקטיביים בצורה יוצאת דופן וכיצד ניתן להשוות זאת לגישות שבהן השתמשו מחנכים לדוגמא בכיתה. נראה כי ניתן להעביר אסטרטגיות רבות שבהן משתמשים מחנכים לדוגמא בכיתה לסביבת הוראה מקוונת עם תוצאות חיוביות דומות. במיוחד, יש צורך במחנכים, אם בכיתה או מקוונים, שיאתגרו ויאשרו את הערך האישי של לומדים ( Margaret Edwards, Beth Perry, Katherine Janzen) .

האינפוגרפיקה – הצגה ויזואלית של מידע – נהפכת לאמצעי התקשורת והשכנוע המוביל בעידן התפוצצות המידע. במקום לטרוח על נייר עמדה ארוך ומנומק או לייצר עוד מייל ארכני, נסו לתרגם את הרעיונות שלכם לגרף. נראה כי כולנו סובלים מעומס יתר של מידע. אבל החדשות הטובות הן שעשוי להיות לכך פתרון – להשתמש יותר בעיניים שלנו. על ידי ויזואליזציה של אינפורמציה ניתן לראות את הדפוסים וההקשרים שחשובים. לעצב את האינפורמציה כך שהיא מייצרת היגיון, מספרת סיפור או מאפשרת לנו להתמקד רק במידע שחשוב". ( אמיתי זיו) .

במהלך העשור האחרון נעשו מאמצים לשלב תקשוב חינוכי (ICT-Information and Communication Technology) בכל האספקטים של ההוראה והלמידה ברחבי בתי הספר בנורבגיה ובמדינות רבות נוספות. אולם, על אף מגמה זו מחקרים מראים כי מורים רבים מתקשים עם אימוץ השיטה החדשה, וכי מהפכת ה- ICT מהווה אתגר להתפתחותם המקצועית. המחקר הנוכחי מתמקד בגורמים ברמת המורה, ומתאר כיצד ובאיזו מידה משתמשים המורים בתקשוב חינוכי בתהליך ההוראה. מאמר זה עוסק באופן בו גורמים ומשתנים כגון הנושא הנלמד, ניסיון הוראה, מגדר וגיל משפיעים על השימוש בתקשוב חינוכי בקרב המורים. החשיבות של המחקר הנוכחי היא בכך שהוא מנתח בצורה מעמיקה את עמדות מורים בביה"ס תיכון לגבי תהליכי התקשוב וניתן ללמוד ממנו בכל היערכות קיימת או עתידית של תכניות תקשוב ארציות ( Wikan, Gerd and Terje Molster).

בניסיון לשלב משאב משמעותי המבוסס על טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) בבתי ספר תיכוניים, יש לשקול חסמים פוטנציאליים רבים. רבים מהחסמים הללו סובבים סביב המורה היחיד ולכן הם מהווים נקודת פתיחה חשובה בהבנת תהליך השינוי בבתי הספר. עבודה זו מתארת ניסיונות לשלב משאב המבוסס על טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) – מעבדת כימיה וירטואלית (Virtual Chemistry Laboratory) בתוך פרקטיקה של מספר מורים למדעים בתוך מערכת החינוך האירית. מאמר זה משתמש באלמנטים משני המחקרים ובספרות רלוונטית בניסיון לפתח מודל שיתאר את השילוב של משאב תקשוב חינוכי ICT בקרב מורים שונים למדעים. המודל שמוצג במאמר זה מזהה ארבעה סוגים של מורים ביחס לשילוב תקשוב חינוכי ICT בפרקטיקה שלהם ( Dermot Donnelly, Oliver McGarr, John O’Reilly).

כותב המאמר עורך סקירת ספרות אקדמית שמטרתה לתמצת את הידע הנצבר על ידי מחקרים שונים שעסקו בשימוש בפייסבוק בקרב לומדים וסטודנטים. יש להדגיש כי מטרת מאמר זה אינה לדון בפייסבוק בהקשר של יעדים ויתרונות חינוכיים בלבד, אלא להציג תמונת מצב מפורטת הכוללת את פרופיל השימוש של המשתתפים בפייסבוק ואת השפעותיו של האתר על התלמידים. בחינה זו תסייע לגורמי חינוך ולמרצים להבין ביתר בהירות כיצד ומדוע משתמשים הסטודנטים באתר הפייסבוק, וכמו כן תסייע לאתר נתיבי מחקר חדשים בתחום. סטודנטים משתמשים בפייסבוק בעיקר למטרות חברתיות. בניגוד לטענה כי ביכולתו של הפייסבוק לשמש ככלי להגברת המעורבות של הלומד בתהליך הלמידה, לאינטראקציה של הסטודנטים בפייסבוק יש קשר מועט מאוד, אם בכלל, לתהליך החינוך. תוצאות המחקרים שנכללו בסקירת הספרות הנוכחית מראות כי הפייסבוק אינו מהווה כיום כלי חינוכי, שכן מעט מאוד פעילויות מעולם החינוך מתבצעות בתחומו. הסבר אפשרי אחד לזאת הוא כי הסטודנטים והתלמידים בביה"ס תופסים את הפייסבוק כמרחב חברתי, המייצג עבורם מרחב שונה בתכלית מזה הלימודי. הווה אומר, הפייסבוק נתפס כמרחב של חופש מהלימודים, ולא כלי לשיפור והעמקת חוויית הלמידה (Hew, Khe Foon).