ניהול וסביבות למידה

בהתבסס על התיאוריה המוסדית, המניחה שהתנהגות ארגונית מוסברת במידה רבה על ידי יחסי הארגון עם סביבתו (Meyer & Rowan, 1992), ראו החוקרות באתר הבית-ספרי עוד אמצעי שבעזרתו מבסס ומעצב בית הספר את מעמדו ותדמיתו בסביבתו. על פי הגישה המוסדית, החלק החשוב באתר הוא החלק הפתוח, אותו חלק שאליו נחשפים בעלי העניין בסביבתו של בית הספר.במחקר הנוכחי ביקשו החוקרות למפות את מרכיבי האתר הבית-ספרי (כגון פרסום הצהרתי, אירועים חברתיים, מנהלה, מידע לימודי, פורום בית הספר וכולי) כפי שהם באים לידי ביטוי באתרים של בתי ספר בארבע סביבות מוסדיות – ממלכתיים, ממלכתיים-דתיים, יסודיים ועל-יסודיים. לצורך כך נבדקו 60 אתרי אינטרנט של בתי ספר מארבע הסביבות, 15 אתרים מכל סביבה. נמצא כי האתרים של בתי הספר אכן משתנים בשכיחות מרכיביהם, עוצמתם, וסוגם (טכני וסימבולי), לפי הסביבות הספציפיות: האתרים של בתי הספר העל-יסודיים הממלכתיים הם עשירים ביותר גם טכנית וגם סימבולית, כשאחריהם אתרי העל-יסודי ממ"ד. אתרי בתי הספר היסודיים, הממלכתיים והממ"ד, הם הרבה פחות עשירים מהעל-יסודיים בשני המרכיבים, הטכני והסימבולי, אך אתרי בתי הספר היסודיים הממלכתיים עשירים יותר מאתרי בתי הספר הממ"ד הן במרכיב הטכני והן בסימבולי (קליין, שרית ודורית טובין).

ראיון עם ד"ר ג'וליה רסניק, מרצה במגמה לסוציולוגיה של החינוך בבית ספר לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים. "תלמידים מפתחים תודעה גלובלית – הם כבר אזרחים בעולם "השטוח" – אך תכניות הלימודים הן לוקליות, לאומיות, כך שגם מבחינה זו המרחק בין התלמידים לבית הספר גדל ובית הספר הופך ללא רלוונטי. התלמידים חושבים ומרגישים גלובלית, ותכניות הלימודים מנסות להחדיר בהם פטריוטיזם לוקלי. לאירופה, בעלת התודעה הבין־לאומית והרב־תרבותית, אנחנו נראים כמו שריד של עולם שבטי עתיק. הם מתקשים להבין אותנו. אנחנו הולכים לקונפליקט בין הזהות הלוקלית־לאומית לבין הזהות הגלובלית־בין־לאומית. אנחנו בעיצומו של הקונפליקט הזה. הזהות של הצעירים עוברת גלובליזציה מואצת והם מתרחקים מהמקום הלאומי ומהקונפליקטים שלו".

למידה מתוקשבת ברשת, ובמיוחד בקורסים מתוקשבים במלואם, תובעת רמות גבוהות של יכולת מטא-קוגניטיבית, ולכן חשוב להבחין בדרישות המטא-קוגניטיביות שמציבה למידה בסביבה כזו . במחקר השתתפו 114 סטודנטים לתואר שני בחינוך, הלומדים קורס חובה מתוקשב במלואו בנושא כלי חיפוש במאגרי מידע. על אף שנמצא, שרמת הפעילות בפורומים של המנחה הייתה גבוהה מעט יותר בקבוצת ההנחיה לעומת בקבוצת הביקורת, הסיבה לכך טמונה בתקשורת ענפה יותר בין הסטודנטים למנחה, תקשורת שאותה יזמו הסטודנטים. כך שמצד המנחה, בשתי קבוצות המחקר נעשה שימוש זהה בלמידה פעילה. בעובדה שקבוצת ההתערבות הייתה ברמת פעילות גבוהה הרבה יותר מעידה כנראה על השפעת ההתערבות המטא-קוגניטיבית על הפעילות בפורום ( עדן, סיגל, גילה קורץ וזמירה מברך).

המסגרת התיאורטית העומדת בבסיס מחקר זה הינה התיאוריה הסוציו-קונסטרוקטיביסטית. תיאוריה זו מבוססת על הקונסטרוקטיביזם של פיאז'ה, שטען כי למידה היא תהליך של הבניה פעילה של ידע, שבו הלומד קושר פיסות מידע חדשות עם התנסויות וידע קודמים (Piaget, 1992), אבל היא שמה דגש רב יותר בהקשר החברתי- התרבותי של הלמידה, ובחשיבות האינטראקציות של הלומד עם לומדים אחרים (Vygotsky, 1978). מטרת מחקר זה הינה לפתח וליישם מודל התערבות להכשרת מורים להטמעה של תקשוב בגישה סוציו-קונסטרוקטיביסטית בתרבות הבית-ספרית, ולבחון את השפעתו. יש לציין כי עבודה זו התמקדה בתהליכי למידה והתפתחות שעברו המורים, ולא בחנה את השפעת השינוי על תלמידים. המחקר המתואר נערך במסגרת פרויקט תקשוב אזורי בשם "צפונט", הפועל מטעם משרד החינוך במחוז הצפון. במודל ההנחיה המוצג במחקר זה נעשה ניסיון ייחודי לשלב בין מרכיבים פדגוגיים סוציו-קונסטרוקטיביסטיים לגורמים ארגוניים-מנהליים וטכנולוגיים המתוארים בספרות (שמיר-ענבל, תמר ויעל קלי).

מחקר זה עוסק בעקרונות שצריכים להנחות א מעצב המטלה השיתופית המקוונת בעת התכנון, הפיתוח והעיצוב של המטלה ובעת הגדרתה ללומד, וכן בדרכים להפעלתה ובמקומו של המנחה במהלכה. התהליכים והכללים המתוארים כאן מבוססים על הניסיון שנרכש באוניברסיטה הפתוחה בשילוב פעילויות שיתופיות מקוונות בלמידה מרחוק. במאמר זה נפרשה המורכבות של הפיתוח וההפעלה של מטלה שיתופית מקוונת. אם לרגע היה נדמה שלמידה שיתופית כרוכה בהעברת האחריות ללמידה ללומדים, ושלכן היא משחררת בפועל את מעצב המטלה ואת המנחה מאחריות על התהליך, הרי שכל הנאמר לעיל מבהיר עד כמה מרכזי ומהותי תפקידם של אלו- לפני, במהלך, ובתום המטלה. תכנון קפדני של המטלה השיתופית וניהולה המוצלח, תוך מתן מרחב תמרון ועצמאות ללומדים בהבניית הידע, מהווים גורמי מפתח ביצירת התנאים המתאימים להפעלה אפקטיבית ומוצלחת של תהליכי למידה שיתופיים מקוונים( מישר-טל, חגית).

התיאוריה של עומס קוגניטיבי בלמידה מורכבת משני נדבכים עיקריים : צבירת מידע פיסיולוגית ועיבוד מידע קוגניטיבי שהיא ביסודה פעולה תרבותית של התמודדות עם קליטת מידע ותכנים. מתיאוריה זו משתמעים שני מבנים הרלבנטיים ללמידה מתוקשבת ותכנון הוראה מתוקשבת : זיכרון פעיל והתמודדות עם המטלה מבחינת זיכרון טווח ארוך. הנחת היסוד של תיאורית העומס הקוגניטיבי היא שזיכרון פעיל של הלומד במהלך ההתמודדות עם מטלה לימודית הוא משאב קוגניטיבי מוגבל יחסית ולכן יש לתכנן הן המטלה הלימודית ויותר מכך את המטלה הלימודית המקוונת בהתאם. יתרה מזו , יש לתכנן את המטלה הלימודית כך שתישאר יותר בזיכרון לטווח ארוך של הלומד ורק מקצתה תישאר בזיכרון הפעיל קצר המועד. בעת תכנון למידה מקוונת יש לבצע מבחינה טכנולוגית כמה וכמה פעולות אשר יש בהם כדי להקל על זיכרון הטווח הארוך של הלומד, כגון : השמעת קריינות של המטלה או התכנים במקביל להצגת המטלה בטקסטים באתר הקורס או הצגת תמונות מסוימות הקשורות לחומרי הלמידה. השילובים הנכונים של מדיות שונות במהלך הלמידה המקוונת באתר הקורס יש בהם כדי להשפיע על התמודדות עם עומס קוגניטיבי ואנשי הלמידה המתוקשבת צריכים להיות מודעים וערים לכך ( John Sweller).

סקירה על בתי ספר בישראל המפעילים את תכנית "החלוץ החינוכי" של המכון לחינוך דמוקרטי. בביה"ס היסודי "רמון" במצפה רמון ניתן לראות היערכות למידה מסוג אחר. במסגרת הפעילות המגוונת יכולים התלמידים ללמוד ב"יום למידה אחר" ( למ"א). ביום הזה בוחרים התלמידים מה יילמדו מתוך מגוון של קורסים. אלא לא בהכרח נלמדים בשטח בית הספר , אלא ברחבי היישוב , למשל בסטודיו למחול או באזור המכתש. היציאה מבית הספר והחיבור לקהילה הם חלק מהותי מיום למ"א, והם מביאים לידי ביטוי את העקרונות המנחים העומדים ביסודו. העקרונות לקוחים מתחום החינוך הדמוקרטי , שבית הספר החל ליישם מאז שהצטרף לתכנית "החלוץ החינוכי" של המכון לחינוך דמוקרטי. התכנית כבר בשנה השלישית שלה היום, ומדובר בתכנית חמש-שנתית בעלת שתי מטרות עיקריות : טיפוח מנהיגות חינוכית וקידום תהליכי שינוי וחדשנות חינוכית בתוך מערכת החינוך , עם דגש על אזורים מוחלשים ( פריפריה גאוגרפית או חברתית).

מוקד המחקר: באמצעות שלושה חקר מקרים, מאמר זה (1) חוקר מהי המדיניות הנוכחית של בתי ספר בזיכיון בארה"ב השולטת בבתי ספר וירטואליים הפועלים כבתי ספר בזיכיון ו-(2) מתאר את הפרקטיקות בבתי ספר אלה העשויות להאיר את צורכי המדיניות העתידיים. במיוחד, הממצאים מדגישים כיצד בתי ספר וירטואליים הפועלים כבתי ספר בזיכיון בארה"ב מציגים את המדיניות הקיימת של בתי הספר בזיכיון כבעייתית לגבי תחומים הקשורים לגורמים הנותנים אישורים ולמשילות, למדיניות לגבי מורים, ולהישגיות של התלמידים ( June Ahn ).

שתי שאלות המחקר המוצג במאמר היו: (1) אילו דרכי מנהיגות, ובעיקר זו של מנהלי בתי ספר, מנחות את פיתוחם של חזון או שליחות בית-ספריים? , (2) אילו הצהרות כתובות או ממדים של חזון מהווים בסיס למינוף החזון לכלל פרקטיקות טרנספורמטיביות? לסיכום, ניתן לומר שהממצאים מצביעים על כך שלמנהלים עשוי להיות תפקיד חשוב בעיצוב חזון בית-ספרי טרנספורמטיבי. המחקר מציע ניתוח אמפירי של פיתוח חזון מסוג זה ( Kose, B.W ) .

אחד המאפיינים של מורים בבתי ספר יסודיים המפעילים מערכות תקשוב מבוססות MOODLE וכלים מתוקשבים אחרים היא המעורבות שלהם בדחיפת המודול של מרחב לימוד מתוקשב כיתתי. מדובר על מורים בעלי מוטיבציה רבה לנצל את תכונות הכלים המתוקשבים ולהעשיר את חווית הלמידה של תלמידיהם. ( ראו דיווח קודם). היוזמה היא על פי רוב של המורים עצמם ללא קשר לתכנית התקשוב הלאומית הארצית עליה מכריזים יותר בעיתונות . לאחרונה ביקרנו באינטרנט במרחב הלימוד המתוקשב שהקימה המורה והמחנכת נועה בבית הספר היסודי רמת החייל בתל אביב. ניתן לראות כי מרחב לימוד כיתתי זה מתעדכן ומועשר כל הזמן בחומרי למידה , חומרי רקע וקישורים רלבנטיים לתכנון הלמידה בכיתה ב'. כמו כן , ניתן לראות בצד שמאל את התקדמות התלמידים מבחינת הגשת המשימות.

במידה לא קטנה עלייתן של רשתות חברתיות, עם האפשרות לעדכן על המתרחש אצלנו ולהמליץ על קישורים אינטרנטיים מעניינים כמעט בזמן אמת כרסמה בפופולאריות של הבלוגים. כלי שרק לפני שנים ספורות נחשב לדבר החם ביותר פינה את מקומו לכלים חדשים, ומיידיים, יותר. יתכן שהירידה בפופולאריות הזאת לוותה בעלייה מקבילה בהערכה של אנשי אקדמיה כלפי בלוגים. אם בעבר הבלוג נתפס כחסר עומק וקל דעת, מול הכלים החדשים של מיקרו-בלוגים ומסרים מיידיים פתאום הוא נראה כשקול, רציני, ומכובד. עדות לכך ניתן למצוא במאמרון בבלוג של סטיב ווילר, מרצה בטכנולוגיות למידה באוניברסיטה פלימות שבאנגליה. ווילר מכיר בעובדה שלא מעט user generated content איננו בעל ערך רב, אבל הוא מדגיש שיש גם לא מעט "תוכן" כזה שהוא מועיל מאד. ווילר משוכנע שבלוגים יכולים למלא תפקיד חשוב בעבודה אקדמית. כדי לבחון את המקום האפשרי הזה, הוא בוחן שלוש תכונות שבעיניו מהוות מקור הביקורת כלפי הבלוג באקדמיה: העדר הערכת עמיתים, הבעת דעה רבה מדי, ומעט מדי אמינות בהשוואה למאמרים שעוברים הערכת עמיתים ( ג'יי הורוויץ) .

מאמצים לשיפור מערכות חינוכיות ציבוריות כדי לתמוך בהישגים טובים יותר של התלמידים הינם נפוצים על פני הגלובוס. בדומה לארה"ב, מאמצים ממשלתיים לשיפור החינוך בהולנד מתמקדים בחדשנות ובפיתוח מבנים שיתופיים כדי לתמוך ביצירתו של ידע חדש. אולם, ראיות אמפיריות לגבי היחס בין קשרים חברתיים לבין חדשנות בחינוך הן נדירות. מטרת המחקר הייתה לבדוק את השפעת המבנה של רשת חברתית על אקלים החדשנות בבתי הספר, כמתווכת על ידי מעורבותם של מורים בקבלת החלטות ( Nienke M. Moolenaar, Alan J. Daly, Peter J. C. Sleegers).

ספינת הדגל של ביה"ס הניסויי הפתוח בחיפה היא תכנית התנהגות חברתית : "ילדים מלמדים ילדים במפגש תרבויות לשון ותקשורת", בה ילדים מלמדים ילדים, בה כל ילד וילדה חונכים ילד קטן מהם ונחנכים ע"י ילד גדול מהם שעה קבועה פעם בשבוע. תלמידים ומורים משמשים כבוררים מגשרים ויועצים בסיטואציות חברתיות, בה ילדים משמים כעוזרי הוראה בכיתות בשיעורים השונים. כל כיתות בית הספר משתתפות בניסוי החינוכי הייחודי – פעם בשבוע יש לכל כיתה (מגן ועד כיתה ו') שיעור חונכות ובו כיתה בוגרת חונכת כיתה צעירה ממנה. כל תלמיד חונך כ- 2-1 תלמידים.התכנון, הביצוע והתוצר של מפגש החונכות הוא באחריות הבלעדית של החונך, כאשר יש מורה שמלווה את הכיתות בזמן השיעור ובנוסף מתקיים שיעור "חונכות עיונית" עם מחנך הכיתה על מנת להעלות רעיונות, הצעות ולבדוק בעיות ביחד ( דניאלה אלקון חורי).

המאמר מתאר את הוויכוח הניטש בארה"ב בין התומכים בלמידה באמצעות קורסים מקוונים למתנגדים לכך. לפי הערכה אחת, למעלה ממיליון תלמידים בארה"ב מגן עד כיתה י"ב, לומדים קורסים מקוונים באינטרנט. התומכים בקורסים מקוונים טוענים שקורסים כאלה מאפשרים לבתי הספר להציע לא רק קורסי השלמה (makeup course), תחום ההולך וגדל במהירות, אלא גם תפריט עשיר יותר של קורסי בחירה וקורסי הכנה לקולג' (Advanced Placement classes), כאשר אין מספיק תלמידים כדי לפתוח כיתה. אבל המבקרים טוענים כי ההשכלה המקוונת מונעת למעשה על-ידי הרצון להוציא פחות כסף על בניינים ומורים, במיוחד כאשר משברי התקציב המקומיים והארציים מאלצים קיצוצים כבדים בהשכלה. המבקרים מציינים שלא קיים מחקר מבוסס המראה כי ניתן להשוות את הקורסים המקוונים ברמת K-12 ללמידה פנים אל פנים (Trip Gabriel).

השימוש בבלוג כיתתי עדיין לא נפוץ בקרב מורים בארץ, אבל אלו שהעזו להתנסות בכך עושים זאת בצורה מעוררת עניין מבחינת תהליכי הלמידה ומבחינת יצירת קהילת לומדים סקרנית. כך לדוגמא, המורה שלומית רדניק מפעילה את תלמידיה בביה"ס קיבוץ ראשית באמצעות בלוג כיתתי מרתק שתורם רבות להבניית הידע של תלמידיה. לבלוג הכיתתי שיצרה המורה שלומית כמה יתרונות לתהליכי הלמידה הקוגניטיביים : א. תהליך הכתיבה משתפר. ג. חשיפה לטכנולוגיית המחשבים: צרוף עבודות ותיקונם דרך הדוא"ל, הוספת רשומות וכתיבה בבלוג.ב. מתן דגש לנושאים כמו : איכות הסביבה ועצים מההיבט הקרוב הבית ספרי ומשם להיבט הכללי. במאמרונים שכותבים התלמידים בבלוג הלמידה הכיתתי ניתן לראות התפתחות של כתיבה בנושאים העשרה שונים . ניתן גם להבחין בהבניה של המידע ע"י התלמידים , שימוש במקורות מידע וביבליוגראפיה תוך יצירת הרגלי איסוף מידע הולמים באינטרנט אותם מטפחת המורה שלומית רדניק באמצעות הבלוג הכיתתי

מערך השיעור לקורס בלמידה מרחוק (מורים ומנהלי בתי ספר העוברים השתלמות שנתית של הוראה מקוונת) מציג מאפיינים שונים של מטלת הלמידה המקוונת והתבניות שלה. בסקירה ניתן לקרוא על סוגים של מטלות מקוונות, דגמים של דפי הפעלה אינטגרטיביים מתוקשבים, גישות שונות בספרות המקצועית להערכת פעילויות מתוקשבות (קריטריונים שונים) . ביקור וירטואלי במטלות מקוונות שפיתחו מורים בבתי ספר בישראל. מאגרי מידע ייעודיים לאיתור הפעלות מתוקשבות ללמידה פעילה ועוד ( עמי סלנט) .

כמות ההפעלות המקוונות באינטרנט הולכת וגדלה , אך לא תמיד איכותם של המטלות המקוונות שכתבו מורים עבור הכיתה והתלמידים היא ברמה נאותה . כלומר , המטלות אינן מאתגרות ואינן עונות על דרישות סף כגון איסוף מידע או אינטראקציה.בטבלת העזר הזו אשר הכינה הילי חכם ניתן לראות חלוקה מתודית של קריטריונים אפשריים להערכת מטלות מקוונות בחינוך. החלוקה העקרונית היא עפ"י שלושה מכלולים ( אשר לעתים יש חפיפה ביניהם) . מדובר על טבלת עזר למערך שיעור על מטלות מקוונות מה-4 לאפריל 2011 .

לשם היכרות ולמידה, מובאת בזאת סקירה של חוקים ותקנות העוסקים בגלישה בטוחה ובפגיעה מקוונת במערכות החינוך במדינות בארה"ב. לכל מדינה, מובאים עיקרי הדברים בעברית + הפניה למקור החוק (שהוא באנגלית כמובן . במאמר מובאות תובנות מהמידע הרב הטמון בחוקי המדינות (ארה"ב), אסופת תקצירי החוקים, על פי מדינות, כולל הפניה לחוק עצמו כפי שמופיע ברשת. לשם השלמת התמונה, אנו מפנים את תשומת לבהקוראים לחוזרי מנכ"ל בנושא בישראל נכון למרץ 2011 ( אברום רותם, עידית אבני) .

הדיווחים של המורה רותי בן-ישי חושפים כיתות אמיתיות המשלבות מחשבים ניידים, עם כישלונות לצד הישגים, ולא מעט תסכולים. ולכן ההצלחות עוד יותר מרשימות. "הרגלתי את התלמידים כי במקצועות שלי – המחברת מתנהלת במחשב בלבד. "פנו אלי כבר מספר תלמידים, חלקם טובים מאוד, ואמרו כי לתחושתם, הם קולטים טוב יוותר כאשר הם כותבים ולא מקלידים. הם ביקשו לחזור ולעבוד במחברת. כמובן שהרשיתי. . ". "אני מגלה כי לא כולם עדיין יודעים לארגן את החומר שלהם במחשב, ליצור קבצים, "לשלוף" במהירות חומר ששמרו – אם שמרו, וגם זו מיומנות חשובה ביותר להקנות להם." "דווקא בכיתות ו', אותם אני מלמדת השנה היסטוריה, אני מקפידה מאוד להרגיל אותם לעבוד מדי שיעור בו זמנית, עם הספר והמחברת הוירטואליים, ולשמחתי הם מתרגלים ועובדים כך היטב" .

במחקר נבדק האם סטודנטים שלמדו בסביבת למידה מקוונת השתמשו באותם מיומנויות וסגנונות למידה בהשוואה לסטודנטים שלמדו בסביבת למידה מסורתית, המרוכזת בלומד? בהשוואה בין סטודנטים בקורס מקוון לסטודנטים שנרשמו לקורס פנים-אל-פנים שבו יש התרכזות בלומד, החוקר מצא שהסטודנטים בקורס המקוון יצרו מיומנויות חדשות, התאימו את המיומנויות המסורתיות ו/או אימצו רבות מאותן מיומנויות כאשר נזקקו להן. ההמלצות לגבי אסטרטגיה למידה מועילה מופנות לתכנון קורס עתידי של למידה מקוונת ( Sabieh, C).