ניהול וסביבות למידה

מאז שנות השמונים של המאה הקודמת הוכרזו תריסר תכניות תקשוב לאומיות של מערכת החינוך הישראלית .עבודה זו סוקרת את התוכניות תוך ניסיון לבחון מה השתנה לאורך השנים בתפיסה של תקשוב מערכת החינוך, כמו גם מה נשאר ללא שינוי לאורך שנים רבות. העבודה מזהה דמיון רב בין התוכניות השונות בנוגע לנושאים כמו התקשוב כצורך לאומי, הצורך בספריית תכנים לאומית והצורך בבניית תשתיות טכנולוגיות ואנושיות. לעומת זאת, הנושא של המחשב כמכונת למידה המחליפה את המורה הופיע בעבר אך נעלם בעשרים השנים האחרונות, וכך גם נעלם נושא הוראת המחשב כתחום דעת בשנות ה 90- . לעומת זאת אנו רואים עלייה בחשיבות המחשב ככלי תומך בהתפתחות היחיד העבודה מצביעה על תופעות של ספיראליות, חזרה על מטרות ישנות, היווצרות מטרות חדשות והיעלמותן של מטרות לאורך השנים. המחקר מניח תשתית לחקירת הקשר בין תכניות התקשוב הלאומיות של מערכת החינוך לבין גורמים חברתיים, פוליטיים וטכנולוגיים ( צביה אלגלי, יורם קלמן) .

ג'יי הורוויץ כותב בבלוג שלו כי היתרונות של הלמידה המקוונת כפי שמאמינים תלמידים בבתי ספר תיכוניים שונים בתכלית השינוי מהגישה הפדגוגית החדשנית של למיה שיתופית מקוונת. עבור ונדר-ארק, והתלמידים אותם הוא מצטט, הלמידה באמצעות האינטרנט בסך הכול מקנה גישה לחומרי למידה זמינים שהוכנו מראש, ומאפשר משוב מהיר. סביר להניח שמדובר בחומרי למידה איכותיים, אבל אלה עדיין משקפים תפיסה חינוכית שבה התלמיד נמדד לפי המידה שבה הוא הצליח להפנים את המידע שהוגש לו. עבור איש החינוך המתוקשב בארה"ב ויל ריצ'רדסון (ורוב הבלוגרים החינוכיים ) הערך האמיתי של האינטרנט בחינוך נמצא ביכולת שלו לשחרר את התלמיד (וגם את המורה) מהתפיסה המסורתית הזאת.

תוצאות מחקר חדש, שערכה ד"ר גילה זלכה ממכללת אחוה, מספקות סיבה אפשרית נוספת לכך שבנות אינן בוחרות בלימודי מחשבים – המורים אינם מעודדים אותן להתבלט בלמידה בסביבה הדיגיטאלית. במחקר נמצא, כי בבתי"ס יסודיים ועל יסודיים כאחד קיימת הטיה מגדרית בהתנהגות המורים כלפי תלמידות בסביבת הלמידה הדיגיטאלית. מהמחקר עולה, כי במרבית המקרים המורים העדיפו להיעזר בתלמידים בנים בסביבה הדיגיטאלית, וכמעט תמיד מינו בנים כראשי קבוצות בעבודה בכיתה בסביבה זו. המחקר נערך ב 11- בתי"ס – ארבעה תיכונים ושבעה בתי"ס יסודיים. בתיה"ס שהשתתפו במחקר הם משתי רשויות מקומיות מאותו אזור גיאוגרפי. רשות מקומית אחת משתייכת למדרג טיפוח חברתי-כלכלי בינוני והרשות המקומית השנייה – למדרג טיפוח נמוך.

המחקר הנוכחי בוצע על רקע חוסר שביעות רצון משיטות ההערכה הקיימות בקורסים מקוונים. הנתק הקיים בין תהליכי ההוראה-הלמידה לבין תהליכי הערכה, אשר אינו ייחודי ללמידה המקוונת, בולט במיוחד בקורסים המקוונים בשל השוני בינם לבין סביבות הלמידה המסורתיות. הלמידה המקוונת מציבה אתגרים חדשים בתחום ההערכה בעשור האחרון פותחו כלים טכנולוגיים דוגמת מערכות לניהול תוכן ולמידה, לדוגמא (Moodle ), אשר עשויים להוות מענה מוצלח לקשיים פדגוגיים, ניהוליים וארגוניים בתחום זה. מטרת המחקר הייתה לימוד ובחינה של יחסי הגומלין בין מערכות ותת מערכות טכנולוגיות לניהול תכנים ולמידה, על מרכיביהן, לבין דרכי הערכה של המנחה בקורסים המקוונים. ההנחה המרכזית הייתה שניתן לשפר ולייעל את דרכי ההערכה שמפעילים מנחים בקורסים מקוונים, בעזרת שימוש במערכת טכנולוגית לניהול תוכן ולמידה (ליאת אייל, דן בוכניק).

Report Horizon הוא פרויקט מחקר איכותני ששם לו למטרה לזהות ולתאר מגמות טכנולוגיות שתהיה להן השפעה גדולה ביותר על החינוך, ההוראה והמחקר. הדוח משנת 2011 הוא השמיני בסדרה ונערך גם הפעם במאמץ משותף של NMC ו- ELI. הדוח מתאר שש טכנולוגיות שתתפוסנה מקום מרכזי במוסדות החינוך, ומגמות שיעצבו את אופן העבודה באקדמיה בשלושה טווחי זמן – שנה, שנתיים-שלוש ו4-5 שנים.על פי הערכות הדוח, שתי הטכנולוגיות שתזכינה למעמד דומיננטי בטווח הקרוב של שנה הן: ספרים אלקטרוניים והנייד. הספרים האלקטרוניים יאפשרו מודל חדש של מנשקים – מנשקים ויזואליים ואינטראקטיביים, וטכנולוגית הנייד תמשיך לתפוס תאוצה בתחומי ההוראה והמחקר.שתי הטכנולוגיות שתזכינה למעמד דומיננטי בטווח הבינוני של שנתיים-שלוש הן: augmented reality (מציאות רבודה) ולמידה מבוססת משחק ( אהרוני יפה).

המאמר מציג דימוי של מנהל בית הספר כשוער הניצב בתווך בין העולם הבית-ספרי לבין העולם שבחוץ. המאמר משתמש בדימוי זה כדי לבחון את המורכבות הקיימת מבחינה רגשית בתפקידו של מנהל ביה"ס. שני נושאים עולים מתפיסתם של המנהלים את תפקידם כשוערים: ראשית, המנהלים נתפסים ברשת של נאמנויות סותרות. שנית, המנהלים נאבקים באופן לא מודע בתחושה של בדידות מחד גיסא ובתחושת שייכות מאידך גיסא. אין ספק כי המתח בין הנאמנויות הסותרות (כגון הסתירה בין המחויבות לתלמידים והמחויבות לרשות המקומית, הסתירה בין הרגשת שייכות לצוות ההוראה והבדידות בתפקיד) משפיעים על המורכבות הרגשית של המנהלים בתפקידם. נטען כי מאחורי מאפיינים רגשיים אלו, שוכנת תפישת הזהות המקצועית של מנהלי בתי הספר והיא גם מושפעת עמוקות מהן . לסיכום, המאמר מעלה הצעות עבור הכשרה של מנהלים לעתיד (Geert Kelchtermans, Liesbeth Piot, Katrijn Ballet).

לא חסרים ניסיונות לבחון את הסיבות לכך שהתקשוב חודר לאט מדי, ובמידה קטנה מדי, לתוך מערכת החינוך. יש, ללא ספק, לא מעט "איים של הצלחה" שמהווים חומר טוב לכתבות בעיתונות, אבל אם לשפוט לפי המחקר, מדובר בהצלחות זעירות וצנועות בלבד. במאמר חדש בהד החינוך עוזי מלמד בוחן את הסוגיה הזאת. מלמד מציין שאפשר לבדוק את הנושא מהיבטים שונים, ובמאמר הזה הוא בוחר להתמקד במורים, ובשישה חסמים שלדעתו מעכבים את אימוץ התקשוב אצלם. בחסם שישי והאחרון שלו מלמד חוזר למורים. הוא טוען שעל פי רוב תכניות התקשוב מופעלות מבלי לקחת את המורים בחשבון. הוא מדגיש שאי אפשר לצפות לשימוש פדגוגי חיובי של התקשוב בבית הספר אם תהליך ההטמעה מתרחש ללא שיתוף המורים. הוא מתאר מצב שבו המורים שרוצים לאמץ את התקשוב צריכים להשקיע מזמנם הפרטי, ולפלס לעצם דרך פדגוגית ( ג'יי הורוויץ) .

האם כל תלמיד זקוק לשולחן עבודה משלו , או אולי עדיף לבנות פינות עבודה בכיתה בהן ייבחר התלמיד לעבוד? אחת הפינות היא אזור מכוסה שטיחים (מרבדים) בו מתכנסים התלמידים לעבודת צוות ללא כל שולחנות עבודה. מתברר כי הפינה של השטיחים היא האזור הנדרש והפופלארי ביותר בקרב התלמידים. חלק מהתלמידים עובדים בצוות כאשר לצוות יש מחשב אישי נייד. הניסוי נערך בכיתה ו' בביה"ס יסודי בארה"ב, כאשר לעמדות ולחוות הדעת של התלמידים ניתן משקל ע"י המתכננים והמורה. הניסוי בארה"ב נמשך כל הזמן ומדי פעם מעלה צוות הפרוייקט עדכוני תיעוד מצולמים בסרט וידאו . אנו נמשיך לעקוב ולעדכן בנושא.

רותי בן-ישי , אחת המורות הבודדות בארץ שמלמדת באופן פעיל ודינאמי בכיתה בחט"ב עם מחשבים ניידים כותבת באופן רפלקטיבי על דרכי הפעלת התלמידים בכיתה שבה כולם לומדים עם מחשבים ניידים. אחת התובנות החשובות העולות מהמאמרון של רותי בן-ישי קשור לחסך בלמידה עצמאית בכיתה: "גיליתי" כי מתוך כ – 70 דקות של השיעור, הילדים עבדו באופן עצמאי 20 דקות בלבד, וברור – שזו חלוקה שאינה מנצלת באופן מיטבי את העובדה שהתלמידים עובדים עם "ניידים". "לשאלתי – "מי עמד במרכז השיעור", או: "האם השיעור היה מתקיים לו לא נכחתי בו בעצמי" – התשובה הייתה כי עדיין השיעור היה מבוסס על נוכחות המורה, אשר קבעה את מהלכו, את הנושאים בהם יעסקו התלמידים ואת ארגון הזמן."

מטרת המחקר הייתה לבחון מאפיינים של אלימות פנים-אל -פנים ואלימות ברשת, והקשר בין מאפיינים אלה בקרב 458 תלמידים בכתות ז' בחטיבות ביניים במרכז הארץ. הנתונים נאספו באמצעות שאלונים שהועברו לתלמידים בכיתותיהם. ההשוואה בין אלימות ברשת לאלימות פנים -אל-פנים נעשתה באמצעות בדיקה של תפקידי הקורבן, תוקף ועד באלימות פנים-אל-פנים ואלימות ברשת. הממצאים מצביעים על מספר גדול יותר של תלמידים המעורבים באלימות פנים-אל-פנים מאשר ברשת. נמצא קשר חיובי מובהק בין תלמידים שנפלו קורבן לאלימות ברשת ותלמידים שנפלו קורבן לאלימות מחוץ לרשת. וכן, בין הבריונים ברשת לבין בריונים מחוץ לרשת. לממצאי המחקר חשיבות במניעה והתמודדות עם אלימות ברשת.מילות מפתח: אלימות ברשת, קורבנות ברשת, עדים לאלימות ברשת ( תמר טרבלוס, דורית אולניק-שמש , טלי היימן) .

ג'יי הורוויץ מעלה דילמה מעניינת בבלוג שלו: " בית ספר הוא מסגרת ללמידה, ועל פי רוב אנחנו מעריכים את הלמידה שמתרחשת בה ברובד האישי. מידת ההצלחה של בית הספר כולו נמדדת על ידי מידת ההצלחה של כל תלמיד לחוד. אפשר, כמובן, גם להעריך תפקוד של קבוצה, או מידת שיתוף הפעולה של מספר תלמידים, ולפעמים אפילו עושים זאת. אבל לרוב ההערכה היא על בסיס אישי – הציון של התלמיד על מבחן, או בתעודה האישית. לאור זה מוזר שבית הספר דבק במודל של הכיתה ההומוגנית. המודל הזה, המתאים לתקופה התעשייתית, הצליח להשתרש עמוק לתוך התרבות שלנו, עד שהוא נראה לנו טבעי. היום אנחנו מתקרבים יותר ויותר למצב שבו המכשיר יכול לחזור להיות "אישי", אבל לא ברור אם בית הספר יודע להתמודד אם המצב הזה. קיימת כאן סתירה בין מודל ההוראה הרווח של בית הספר, לבין האופי של הכלי שבית הספר מעוניין להשתמש בו".

יש דרכים שונות לשלב תקשוב בביה"ס תיכון , אפשר להמתין עד שביה"ס יתקין פלטפורמה מתוקשבת כגון MOODLE או מערכת למידה מתוקשבת אחרת , אך אפשר גם ליזום לבד שורה של צעדים לשילוב התקשוב בהוראה בכיתה. יוזמתו של המורה Jim McFarland המלמד בביה"ס תיכון אמריקאי ראויה לציון. כבר לפני 5 שנים החל המורה להפעיל פורום מתוקשב לכיתה שהוא מלמד שם הוא מעלה מטלות מקוונות ודורש מהתלמידים להגיב ולהעלות את את העבודות שלהם. בשנה האחרונה יזם המורה Jim McFarland מהלך מתוקשב נוסף וחייב את כל הלומדים בכיתה לפתוח יישום מקוון של ניהול קבצים בשם Google Docs המאפשר לכל תלמידי כיתה גישה למסמכים משותפים וקבצים. התלמידים יכולים לעבוד על אותו מסמך ביחד, לכתוב אותו, לערוך ולתקן. עוד מהלך תקשובי שנקט המורה הקמת דף מידע ייעודי ברשת חברתית (Facebook page ) ובו הודעות שונות לקראת הבחינות שצריכים התלמידים לעבור.

הסטודנטית והמורה נעמי פורת מסכמת את תהליך ההתמודדות שלהם עם כתיבת בלוג לימודי במהלך לימודי התואר השני שלה בחינוך. "מטרת הבלוג הייתה לשקף את התהליך הלימודי האישי לאורך תקופת הלימודים – המטרה אמנם מאד ממוקדת, אך עם זאת, נלמדו כל כך הרבה תכנים כך שמגוון הנושאים לכתיבה היה רחב ביותר". "הכתיבה אפשרה לי לארגן את הידע האישי שלי ולגבש לעצמי תובנות ותפיסות חינוכיות. מצאתי את עצמי בכל שבוע "יולדת" פוסט, כמשמעו כן הוא, החשיבה, הכתיבה, התיקונים, השוטטות ברשת אחר סרטון או מאמר המתאים לנושא". "התחוור לי שבעצם שבוע אחר שבוע תפרתי תפר ועוד תפר בתעודת הזהות המקצועית שלי. מקריאה רציפה של הפוסטים אני מוצאת כי הקו המוביל מהווה למעשה את "האני מאמין" המקצועי שלי. מעשה שאם הייתי מתבקשת לעשותו במסמך אחד לא היה מתקבל בכזה דיוק ומנקודות התייחסות כה שונות אך עם זאת משלימות" ( נעמי פורת) .

בפוסט זה, המחברת מתארת שלוש מגמות עתידיות בחינוך: מציאת תוכן מקוון (Digital delivery), תכנית לימודים לפי תחומי עניין (Interest-driven) ומיומנויות 2.0 (Skills 2.0). המחברת בוחנת את שלוש המגמות הללו, את ההשלכות שלהן ואת השינויים שהן צופנות בחובן.

בבית הספר הניסויי מבואות הנגב מטמיעים מזה מספר שנים, בתנועות חתירה מאומצות, "פדגוגיה אחרת". הייחודיות של בית הספר מצויה בשילוב הספציפי של שלושה מרכיבים מרכזיים : חיבור הלומד לעצמו ולסביבתו, הגדרת המכוונות ללמידה איכותית כציר מרכזי באינטראקציה הבית ספרית, ושינוי בתפקיד המורה. השפה הבית ספרית היא מה שמחבר את כל חוטי השתי והערב למארג בית ספרי ייחודי. בבית הספר מבואות הנגב שומעים "אותנטית". בית ספר הניסויי מבואות הנגב שינה הגדרות של מערכת למידה והקצאת שעות מקצועות השונים, הנהוגות ברב בתי הספר כיום, במטרה ליישם פדגוגיה הנותנת חווית למידה טובה ומעמיקה לתלמיד, ומשמעות מרעננת ומחזקת לעבודת המורה. בית הספר מחבר את התלמיד לעצמו ולסביבתו מהמעגל הקרוב ביותר (אני, משפחתי, היישוב שלי) ועד למעגל הרחב ביותר (אזור, מדינה ועולם). חיבור התלמיד למעגלי השייכות השונים שלו בא לידי ביטוי בלמידה ובדיונים ערכיים המובילים לפעילות ולעשייה של ממש. אחת החוליות המשמעותיות בחיבור שיוצר בית הספר אצל התלמיד לעצמו ולסביבתו היא הלמידה החוץ כיתתית והחוץ בית ספרית (הסיורים היומיים, טיולים שנתיים ועוד..) בהם טמון פוטנציאל פדגוגי-חינוכי ברור. בית הספר הגדיר את המכוונות ללמידה כציר מרכזי לכלל האינטראקציות שהוא מזמן ומקיים בבית הספר ( נעמי כהן לה-גנק ).

מדוע מתעללים ילדים זה בזה? מחקר חדש סוציולוגי חדש וחשוב מעורר עניין רב בארה"ב וגם בעולם. מתברר שהבריונות אינה נובעת מחסרונות אישיים, קנאת העניים בעשירים או תסכולים של בני נוער בגיל ההתבגרות. הבריונות היא חלק מהמארג החברתי, והיא משמשת את הילדים והנערים כדי להוכיח עליונות וכדי לטפס בסולם החברתי. המחקר המסכם התפרסם בכתב העת החשוב "אמריקן סוציולוג'יכל רוויו". חוקרים בדקו 3700 ילדים ונערים, בגיל חטיבת הביניים, כלומר כיתות ח´, ט´ בארה"ב. המחקר נערך במדינת צפון קרולינה. החוקר הראשי הוא פרופסור רוברט פריס. דווקא ילדים שנמצאו בתחתית הסולם החברתי פגעו פחות באחרים. אין זה נכון לומר שהם לא היו תוקפנים. כלל לא. אבל לא באותה יסודיות שבה זה התרחש אצל בני המעמד ה"עליון" של הכיתה (Robert Faris).

לאתרי אינטרנט בכיתה יש פוטנציאל לתמוך בלמידה של התלמיד ולהגבירה על ידי כיוון למיומנויות הדרושות במאה ה-21, כגון: שיתוף פעולה בין מורים, תלמידים, הורים ומורים אחרים, אוריינות מדיה ומיומנויות בינאישיות ומכוונות עצמית (self-directional), כמו גם מיומנויות של חשיבה ופתרון בעיות. כלי web 2.0 כגון: בלוגים, קבצי קול מוקלטים (podcasts) מחזקים את אתרי האינטרנט של המורה כדי להכין תלמידים לקראת העתיד. על ידי הפיכת הלמידה לאירוע חברתי, המורים מסייעים לתלמידים להשתלב באינטרנט בחומר הקורס. בנוסף, מורים תומכים במיומנויות של המאה ה-21 באמצעות הוספת רשומה חדשה בבלוג (posting) לגבי העבודה של התלמיד. במאמר זה, המחברים מדווחים על מחקרם בנושא אתרי אינטרנט בכיתה כדי לקבוע האם אתרים אלה תומכים במיומנויות הדרושות במאה ה-21 ( Tingen, Jennifer; Philbeck, Lauren; Holcomb, Lori B.).

תוצאות מחקר בנושא "עמדות מורים ערבים משתלמים כלפי טכנולוגיות מידע ושילובן בתהליך ההוראה". את המחקר ערך וליד אחמד, ממכללת אלקאסאמי. החוקר מפרט את הקשיים הפיזיים המונעים כיום שילוב מיטבי של תקשוב במערכת החינוך במגזר הערבי. אחד הקשיים הוא התיישנות החומרה ומערכות ההפעלה בבתיה"ס. החוקר מציין, כי במגזר הערבי קיים מחסור ביזמים מקומיים הפועלים לשדרוג המחשוב הקיים בבתיה"ס. כתוצאה מכך, בכ 21%- מבתיה"ס המחשבים כלל אינם שמישים. 14% מבתיה"ס כלל אינם מחוברים לאינטרנט, למרות שניתן למצוא ברשת מכלול של תכנים בערבית, ולספק באמצעותם סביבת למידה עתירת ידע לתלמידים. עוד קושי נובע מהמחסור באתרי אינטרנט בערבית המתאימים לתכני תוכניות הלימודים, ובמיוחד באתרים חינוכיים ישראלים המתורגמים לערבית.

באופן כללי , קיימת אמנם ירידה בשנתיים האחרונות ביישום החינוכי של WIKI בחינוך , אך ינאי זגורי, מומחה הדרכה , ממליץ על כלי מתוקשב חדש לבניית WIKI . "דברנו על שילוב WIKI בלמידה. המעבדה של גוגל "מבשלת" לנו בימים האחרונים כלי נחמד ונוח לבניית WIKI . הכלי באמת ידידותי ונוח והיתרון העיקרי שלו הוא האפשרות לשלב את הערכים שנוצרים בו גם באתרי אינטרנט אחרים". מאוד נוח לשימוש, עובד על גבי הרשת (כמובן) וחינמי (כמובן),.

בימים אלו כאשר תכנית התקשוב הארצית נכנסת להילוך גבוה יותר, כדאי, אולי, להשתמש בניסיון מצטבר של פרויקטים ותיקים בתחומי התקשוב בארץ. סרגל מיומנויות התקשוב שפותח לפרויקט כתו"ם יש בו כדי לשמש בסיס לתכניות עבודה של בתי ספר הנכנסים לראשונה לתכנית התקשוב הארצית. סרגל המיומנויות שפותח במקור בפרויקט כתו"ם לכיתות ז'-ט בחטיבות ביניים כולל את הנדבכים הבאים: מיומנויות של התהליך המידעני , מיומנויות של כלי "אופיס", מיומנויות של הפקת תוצרי מידע ויכולות לפרסום תכנים ברשת באמצעות ויקי ובלוגים. טרי פרידמן מאנגליה סבור כי הממדים של הערכה, סינון ובקרה של המידע חשובים יותר מההיבטים הטכניים של תצוגה והפקה , אך מורים רבים נוטים להתעלם מהיבט זה או להעבירו בצורה שטחית יותר.