ניהול וסביבות למידה

תפקידן של פעילויות מתוקשבות מבוססות-רשת בתיווך האינטראקציה עם הסטודנט והמעורבות של הסטודנט בארבע כיתות של הכשרת מוריםמחקר זה בחן את תפקידו של שילוב פעילויות מתוקשבות בשביעות רצון כללית מהקורס ובהתנסויות בלמידה האינטראקטיבית בקורס להכשרת מורים מסורתי המתוגבר באמצעות הרשת. הניתוח הראה שלרוב הסטודנטים היו השקפות חיוביות לגבי ניסיונות הלמידה האלה: סביבת למידה גמישה המרוכזת בסטודנט, אינטראקציות בין הסטודנטים, והקשר בין פעילויות מבוססות-רשת ללמידה פנים אל פנים (Qiuyun Lin).

לא ירחק היום בו יגיע כל תלמיד עם מחשב-לוח ("iPad") לכיתה, והלמידה שלו תתרחש ב"כיתה הדיגיטאלית" בממשק מחשב-הלוח. אמצעי זה יזמן לתלמיד ולמורה לא רק מימוש פרדיגמת הוראה-למידה השונה מהכיתה המסורתית על כל גווניה, אלא חוויית למידה שמעוגנת במציאות תרבותית דיגיטאלית אותנטית, תוך יישום אמצעים, כלים, שפה ונורמות שהם חלק מחיי התלמידים. הכיתה הדיגיטאלית מצויה במחשב-הלוח האישי,נמצאת עם התלמיד בכל מקום וזמן ומנוהלת על ידי מורה המנהיג ומנווט את הלמידה. במאמר זה מראים עידית אבני וד"ר אברום רותם את מאפייני הלמידה במחשב-לוח ומראים בהמשך שאת הזדמנויות ואיכויות ההוראה- למידה בליווי מחשב-לוח בידי כל לומד ומלמד, לא ניתן יהיה לממש משמעותית בכתה דיגיטאלית, ללא ביסוס אמון ואתיקה כתנאי להתנהלות למידה שכזו ( עידית אבני, דר' אברום רותם).

המורה והמחנכת רותי בן-ישי המלמדת בכיתה עם מחשבים ניידים לכל תלמיד מעלה כמה תובנות מנקודת מבט חיצונית למערכת החינוך. המאמרון מבוסס על התובנות של גיא, נווט קרב בחיל האוויר שבא לבקר את הכיתה שבה רותי בן-ישי מלמדת עם מחשבים ניידים. מאחר וגיא אינו "מורה" מן המערכת, דווקא רשמיו ומחשבותיו הן מקור חשוב ללמידה אודות ייחודו של התהליך. כמה תובנות חשובות: זמן שיעור של 45 דקות – הוא בעייתי. למעשה הזמן המוקדש ללמידה הוא מאוד קצר, ומקשה על קיום "תהליך לימודי" מעמיק. עדיף לאפשר לתלמידים חיפוש עצמאי של מקורות מידע על פני הפניה לאתר מסוים , כי אז הסקרנות והמוטיבציה של התלמידים גדלה. חשוב ללמד את הילדים לכתוב אי-מייל, במסגרת פרויקט חקר להיכרות עם פעילותם של גופים וארגונים שונים. התלמידים שיודעים לשלוח SMS קצר אינם יודעים לנסח תכתובות בדואר אלקטרוני.

בימים אלו כאשר שומעים על סכנות הפייסבוק האורבות מכל עבר, נעים לשמוע על מיזם חינוכי חדש העושה שימוש מושכל ברשת חברתית לצורך חונכות ומחויבות אישית. מדובר בפיילוט למיזם משותף של קבוצת עמל ותוכנית קרב, בארבעת בתי הספר התיכונים של קבוצת עמל בדימונה. "נפגשים ברשת", נתפס בטבעיות כמקום השמה נוסף המתמקד בפעילות התנדבותית. מדובר בנערים המבלים חלק ניכר מזמנם ברשתות חברתיות, ואשר מצאו דרך לנדב את כישרונם ולהדריך חניכים מרחוק. אחת לחודש נפגשים החונכים עם החניכים פנים אל פנים, ועוסקים בפעילות קהילתית משותפת. לצורך הפרויקט הוקמה ע"י הגב' סוזאן צעירי רשת חברתית ייחודית בפלטפורמת קוד פתוח של ELGG ". "הפרויקט מחבר את תלמידי בתי הספר היסודיים עם התיכונים בעיר ונותן להם תחושת ביטחון של "אח גדול", מספרת רותם פורת, ראש תחום מחשבים בתוכנית קרב, ומוסיפה: "מנהלות בתי הספר היסודי, גילו שיש ילדים רבים, שכאשר חונך או חונכת מתפקדים בעבורם כאח בוגר, הדבר מועיל להם ברמה החברתית והרגשית לא פחות מהלימודית.

בעידן של התאמת מידע ללומד או לחוקר חשוב שאנשי חינוך יכירו גם את הכלים המתוקשבים באינטרנט להתאמת מידע אישי ומקצועי.סביבות אלה נקראות PLE (סביבה מותאמת אישית – Personal Learning Environment). מכיוון שמדובר באתרים, ניתן לעבור ממחשב למחשב ובכניסה אחת להיות נגיש לכל אתרי העבודה שלך. ברשומה זו מתארת ד"ר מירב אסף אפליקציות שונות שעשויות להפוך את הדף הגוגל האישי לשער כניסה יעיל יותר לעבודה, וכן לתאר סביבות נוספות שהופכות את האינטרנט לסביבה מתואמת אישית.

המאמר בוחן את הניסיונות המובנים החדשים לפנות ולנהל רגשות בכיתה. הניתוח הביקורתי מתמקד באג'נדה הרחבה של האוריינות (literacy) הרגשית הפועלת בתוך בתי הספר, ובאופן ספציפי יותר ב"תכנית של אספקטים רגשיים וחברתיים של למידה" (Social and Emotional Aspects of Learning) (ראשי תיבות: (SEAL ). במאמר נטען גם שהמודל הטיפולי התומך בפעילויות של SEAL מסכן את האינדיבידואליזציה בחינוך ובכיתה ובשל כך הפרשנות השגויה של ההבדל המקובע מבחינה תרבותית וחברתית, יוצרת פתולוגיה אצל תלמידים מסוימים בתוך התהליך ( Gillies, Val).

יתרון הפורום המתוקשב כמרחב למידה כיתתי הוא שכל תלמיד יכול להשתתף בשיעור ( גם הביישנים יותר..). הפורום יכול לחזק גם את ההבעה בכתב ( יש לתלמידים שגיאות כתיב רבות…). הפורום המתוקשב הכיתתי הפועל בהנחיית המורה הוא כלי למידה, מקום לחילופי רעיונות , מקום אשר תומך בלמידה ומהווה מסגרת נוספת ללמידה בכיתה , הוא יכול בהחלט להיות גם חלק מחיי התרבות והחברה של הכיתה אבל לא רק . בסקירה מוצגים דוגמאות של מרחבי למידה כיתתיים בהם הפורום המתוקשב הוא מרכיב מרכזי באינטראקציה בין התלמידים ובין המורה. הסקירה , שהיא מערך שיעור ללמידה מרחוק, מבוססת על סיקור יוזמות של מורים בבתי ספר יסודיים המפעילים בצורה רציפה ותומכת פורומים מתוקשבים פעילים בכיתה ( עמי סלנט) .

בית הספר הניסויי עין הים בחיפה מציג אלטרנטיבה חינוכית: בית הספר כמגרש המשחקים של החיים – אירגון מְ¬ְשחק" המפתח פדגוגיה משחקית ומיישם אותה במגוון מרחבים משחקיים, בין היתר מסדרונות, חורשה, מפעלון, חוף ים. בית הספר הניסויי עין הים בחיפה מפתח דרכי הוראה אלטרנטיביות, המיישמות למידה חדשנית במרחבים משחקיים ובמגוון זירות מישחקיות. התלמידים לומדים בפעילות משחקית, בין היתר בסביבת למידה חוץ כיתתית – בזירות משחקות בית ספריות: מסדרונות, חצרות, חורשה, במפעלון לייצור משחקי קופסה, וכן זירות משחקות חוץ-בית ספריות עירוניות – חוף ים ותל שקמונה, ובמוזיאון הימי לאומי חיפה. בית הספר מתנהל בהלך רוח משחקי, ויש בו מרחבים ירוקים, ומסדרונות וחצרות מצוירים בתבניות משחק. הפדגוגיה הנכתבת בבית הספר היא פדגוגיה משחקית – שימוש במצבור המיומנויות והכישורים המשחקיים תוך מתן פרשנות משחקית לתוכניות הלימודים. תנאי המרחב המשחקי הפכו לתרבות אירגונית, ובית הספר מגדיר עצמו "ארגון משחקי". כללי המודל חלים בכל תהליך באירגון ושותפים לו כל מרכיביו. סגנון הניהול הוא סגנון משחקי; לכל תלמיד מסלול צמיחה משחקי; הכשרת המורה היא משחקית; מליאות של חדר מורים הן מליאות משחקות – ככל שהמורה חווה תהליכים שמגבירים את תודעתו המשחקית, כך הוא משפר את דרכי הוראתו ( ברוך יעקבי) .

מאמר זה מגדיר ובוחן שלושה דורות של פדגוגיית חינוך מרחוק/למידה מתוקשבת. בשונה מסיווגים מוקדמים יותר של למידה מתוקשבת שהתבססו על הטכנולוגיה שבה השתמשו, ניתוח זה מתמקד בפדגוגיה שמגדירה את ניסיונות הלמידה שעטפו את תכנון הלמידה. שלושה דורות של פדגוגיה קוגניטיבית-ביהביוריסטית, פדגוגיה קונסטרוקטיבית חברתית ופדגוגיה קונקטיביסטית נבחנים תוך שימוש במודל החקירה המוכר (Garrison, Anderson, & Archer, 2000) עם מיקוד שלו בנוכחות חברתית, נוכחות קוגניטיבית ונוכחות של הוראה. המאמר מסכם שחינוך מתוקשב באיכות גבוהה מפיק תועלת מכל שלושת הדורות כפי שנקבע על-ידי תוכן הלמידה, ההקשר והציפיות מהלמידה ( Anderson, Terry ;Dron, Jon).

הסקירה המקיפה, שהוכנה, במקור לקורס מתוקשב בלמידה מרחוק ( פדגוגיה אחרת של כלים מתוקשבים) , כוללת ייצוגים של מרחבי למידה כיתתיים פעילים בבתי ספר בארץ. בתחילת הסקירה מוצגים ארבעת העקרונות שצריכים להיות מיוצגים בפעילות של מרכז למידה מתוקשב. כאשר מתבוננים על פעילות מרחבי הלמידה המתוקשבים בבתי הספר בישראל אפשר למצוא בכל אחד מהם ייצוג של חלק או יותר מהעקרונות הנ"ל. המשתלמים בקורס נדרשו לעבור על חלק ממרחבי הלמידה המתוקשבים ולבחון את פעילותם מול ארבעת העקרונות. התעורר ויכוח בין המורים המשתלמים , האם עקרון של אינטראקציה במרחב הלמידה מתוקשב (הקשר המתוקשב בין המורה לתלמידיו כגון מענה בפורום הכיתתי, עדכונים שוטפים של המורה בלוח הודעות כיתתי) חשוב יותר מאשר תכני לימוד שאותם העלו המורים לאתר. המסקנה, בביה"ס היסודי יש לאינטראקציה בין המורה והתלמידים במרחב הלימוד חשיבות רבה יותר מאשר חומרי הלמידה במרחב הלמידה, אך בביה"ס תיכון וגם בחט"ב לצורת הצגת חומרי הלמידה במרחב הלמידה יש לכאורה חשיבות גדולה יותר. יחד עם זאת , גם בבתי ספר תיכוניים מצפים התלמידים למשוב ולקשר שוטף עם המורים באינטרנט ( עמי סלנט) .

מחקר חדש שפורסם על ידי חוקרים מאוניברסיטת חיפה ומאוניברסיטת אריזונה, מעלה כי קיים קשר בין סגנון מנהיגות היררכי של מנהלי בי"ס לבין העמקת תהליכי למידה ארגונית, ולשביעות רצון גבוה יותר של ההורים. המחקר נערך בבתי ספר במגזר הערבי . המחקר שנערך שנערך ע"י ד"ר יאיר ברזון ורימא דאאס מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה בשיתוף הפרופסור דויד ולדמן מבית הספר לניהול באוניברסיטת אריזונה, העלה ממצאים מעניינים על הקשר בין רמת המנהיגות וסוג המנהיגות לשיפור תהליכי הלמידה הארגונית ושביעות הרצון של לקוחות הארגון. המחקר התייחס לרמת המנהיגות בבתי ספר, והעלה כי ככל שרמת המנהיגות ההירארכית של מנהלים גבוהה יותר, כך מתקיים תהליך למידה ארגונית שהוא עמוק יותר ובשל כך מתקיימת שביעות רצון גבוהה יותר מצד ההורים- לקוחות הארגון.

Sweet הוא מנוע חיפוש שמחפש רק את באתרים שכבר נבדקה ואושרה על ידי צוות של ספרנים, מורים, מומחים מחקר. מנוע החיפוש Sweet מחפש ב 35,000 אתרי אינטרנט שכבר נבדקה ואושרה על ידי צוות המידענים. האתר כמובן חינמי, לא דורש התקנה ומאוד מומלץ.בנוסף למנוע החיפוש הכללי, Sweet מציע חמישה מנועי החיפוש לתחום ספציפי כגון בתחום מדעי החברה. המלצה של ינאי זגורי בבלוג המועיל מאד שלו . כמו כן , הוספנו , מטעם פורטל מס"ע, רשימה של מנועי חיפוש/מאגרי מידע נוספים שסורקים חומרים אקדמאיים מבוקרים באינטרנט. כל מנועי החיפוש המבוקרים הללו מכסים מקורות מידע אקדמאיים באנגלית.

בעולם יש כמה משתנים או אינדקטורים לבדיקת מידת ההתקדמות המתוקשבת בעבודתם של מורים בבית ספר. האינדקטור הראשון הוא פיתוח דרכי הוראה חדשניות המבוססות על הפעלה מתוקשבת בכיתה. המשתנה השני הוא צריכת מידע דיגיטאלית ע"י המורים בעבודתם. לגבי המשתנה הראשון , מתברר כי מהפיכת התקשוב נעה לאט מאד והיקף השינוי בדרכי הוראה המפעילות בסביבה מתוקשבת לא השתנה במהותו, כלומר אנו לא רואים כאן התפתחות של פדגוגיה חדשנית בקרב המורים. מה שכן החל להשתנות, הוא דפוסי צריכת המידע הדיגיטאלי ע"י המורים. עפ"י דיווחים בארה"ב המורים מקדישים 60% מזמן הכנת מערכי השיעור /תכנון הוראה לחיפוש מייגע של מקורות מידע מתאימים באינטרנט. יותר ויותר מורים מדווחים על עשרות שעות שהם מקדישים בחודש לאיתור מקורות מידע דיגיטאליים באינטרנט ובחירתם לצרכי ההוראה והלמידה בכיתה. אין ספק שינוי זה הוא חיובי ומשמעותי והוא מעיד על ניסיונות לגוון את ההוראה ולהפוך את הלמידה לרלבנטית יותר מבחינת התלמידים בכיתה.

השימוש בטכנולוגיה דיגיטלית בכיתה היא סוגיה משמעותית עבור מורים כאשר הם נמצאים תחת לחץ הולך וגובר ללמד בדרכים המתווכות מבחינה טכנולוגית. "ההזדמנות הדיגיטלית" (digital turn) הזו בחינוך טופחה על-ידי מהפכת החינוך הדיגיטלי של הממשלה האוסטרלית הפדרלית, המייצגת התחייבות של מיליארדי דולרים להשמת מחשבים בבתי הספר ויישום של פרקטיקה פדגוגית טכנולוגית. מאמר זה מתמקד בהתמזגות בין התהליך הכלכלי הגלובלי, מהפכת החינוך הדיגיטלי והשיח של הילידים הדיגיטליים; ומתאר את הדרך שבה השימוש של התלמידים בטכנולוגיות הדיגיטליות היא בעיקרה יצירת זהות. המחברת בוחנת את המדיניות של "מהפכת החינוך הדיגיטלי" ואת השיח הקשור אליה כדי לשרטט חלק מההשלכות החינוכיות ( Buchanan, Rachel ).

הפרויקט הבינלאומי של כיתה ג' בביה"ס הוברמן בפ"ת הוא רק בתחילתו אך כבר רואים את הערך המוסף של השימוש בבלוג החינוכי- התלמידים מחוברים בזמן אמת לפרויקט הם נוכחים ועדים להתרחשויות הקורות בו בזמן אמת. כל זה מתאפשר כמובן באמצעות הכלים הטכנולוגיים. (ואפשר להוסיף ולדבר על כתיבה אוטנטית, רמת מוטיבציה, פריצת גבולות, אנגלית ועוד ועוד…). היוזמה היא של המורה חניתה חן , המפעילה את התלמידים בכתיבת בלוגים ובשיתוף בינלאומי עם כיתות בעולם .

מחקר שנערך בבתי ספר יסודיים בטייואן ( אחת מהמדינות המובילות בעולם בתחומי התקשוב החינוכי) במטרה לבדוק את השפעת למידת עמיתים מתוקשבת ותוצאותיה בהשוואה לתלמידים שלמדו בדרך מסורתית, פני-אל-פנים. בחלקו הראשון המאמר מציג את מתדולוגיית למידת העמיתים המתוקשבת של תלמידים בכיתה , מתודולוגיה הידועה בשם EPK. בהמשך מוצגים ממצאי המחקר לגבי אותם תלמידים בבתי הספר יסודיים שלמדו בשיתוף עם עמיתים בסביבה מתוקשבת. מקצוע הלימודים שנבדק במחקר היה הוראה ולמידת לשון (במקרה זה השפה הסינית). ניתוח הממצאים התבסס על זיהוי דפוסי האינטראקציה של הלומדים לצד ביצוע המטלות והכוונת המורה. ממצאי המחקר מראים כי באופן מובהק התלמידים שלמדו בסביבה מתוקשבת עם עמיתיהם עלו בהישגיהם ( קריאה , כתיבה) על אותם תלמידים שלמדו בבדרך הרגילה בכיתה ( Mengping Tsuei).

מחקר רחב היקף שערכו ד"ר ברוריה שדל וד"ר יובב עשת מהמחלקה לחינוך במכללה האקדמית גליל מערבי. המחקר בחן את היבטי הפרט והמשפחה בהקשר לתפקידי ההורים והמורים לגבי שיעורי בית בשתי תרבויות נפרדות: היהודית והערבית ואת מעורבותם וציפיותיהם ההדדיות,. שליש מהתלמידים היהודים מקדישים בין חצי שעה ל 45 דקות להכנת שיעורי הבית לעומת מחצית מהתלמידים הערביים. 58% מהתלמידים יהודים משלימים את הכנת כל שיעורי הבית לעומת 78% מהתלמידים הערבים. נמצא כי במגזר הערבי נושא שיעורי הבית תופס מקום מרכזי וחשוב יותר מזה שבמגזר היהודי הן מצד התלמידים, ההורים והמורים. בנוסף נמצא גם כי מעורבות ההורים בשיעורי בית בבתי ספר יהודים וערבים אינה מקושרת למאפייני הרקע של המשפחות כמו: מין הילד, מבנה משפחתי (שני הורים או הורה יחיד) ומידת ההשכלה של ההורים. "הורים לבנים אינם מקדישים יותר זמן לעזרה בשיעורים מאשר הורים לבנות וכי גם הורים בעלי השכלה נמוכה עוזרים לילדיהם בשיעורי הבית לא פחות מהורים בעלי השכלה גבוהה יותר או שבמשפחות חד הוריות הילדים מקבלים אותה תמיכה מהוריהם", מציינים החוקרים.

הכלי המתוקשב המומלץ בבלוג "שבבי הדרכה" מאפשר לכם לנהל לוח למידה (כמו לוח וגיר רגיל) על גבי הרשת תוכלו להזמין את הלומדים שלכם לכתוב על הלוח (על ידי שליחת לינק) תוכלו גם לייבא ללוח מסמכים, אתרי אינטרנט, תמונות, קול ואף אתרי אינטרנט. על כל אלו תוכלו אתם והלומדים שלכם להמשיך לכתוב. ניתן גם להעלות קבצי OFFICE מהמחשב שלכם לאזור התצוגה על מנת להציגו ללומדים בקבוצה באינטרט.

אתר ההדרכה שהקימה אוניברסיטת אדלפי נחשב אולי כאחד מאתרי ההדרכה היעילים באנגלית לשימוש מושכל ויעיל בפלטפורמה של MOODLE לניהול אתר חינוכי. יש בו הנחיות ברורות ומאירות עיניים באנגלית להקמת קורס מתוקשב, ליצירת חומרי למידה ושיבוצם לאתר הקורס , לשיבוץ וידאו באתר , לבניית מטלות מקוונות ולהפעלת פורומים בפלטפורמה של MOODLE . כמו כן, הבאנו קישורים לחומרי הדרכה מעולים בעברית בכל הנוגע ליישום והפעלת מערכת MODDLE. האיכות של המדריכים שנכתבו בישראל בעברית עולה על המדריך של אוניברסיטת אדלפי והשיטתיות של חומרי ההדרכה שנכתבו בעברית ע"י גורמים שונים ראויה להערכה והוקרה.

כמעט כל אחד מאתנו, וודאי מילדינו, מוצא עצמו עוסק ומצוי במדיה החברתית המקוונת. פאניקת הפייסבוק, שגוררת הכרזות והחלטות בשימוש בפייסבוק בחינוך, שאינן מעוגנות במציאות אלא בפחדים וחוסר הבנה וידיעה. מאמר זה בא לנסות לתקן זאת. במאמר מאיר עיניים זה מונים המחברים , ד"ר אברום רותם ועידית אבני, הנחות שגויות, שניתן להפריכן על סמך מחקרים, סקרים וממצאים אמפיריים מתוקפים ומוסמכים. נמצא שהרשת והמדיה החברתית אינן מוקד סכנות ופוגענות לילדינו, ובוודאי שלא יותר מכל סביבת חיים אחרת, ההפך. הילדים בפייסבוק מוגנים יותר מאשר ברחוב ובחצר בית הספר. התלמידים ברשת אינם זקוקים למשמרות אבטחה והגנה מידית, אלא, לחינוך נאות לשימוש נבון ובטוח בהם, להסברה, למודעות ולערנות מצד ההורים ומערכת החינוך במדיה חדשה ונרקמת לנגד עיננו מזה מספר שנים ספורות בלבד( אברום רותם ועידית אבני) .