חינוך מיוחד ופסיכולוגיה בחינוך

מחקר חדש בבריטניה מצא כי אחד מתוך עשרה תלמידים סובל מליקוי קוגניטיבי בניהול זיכרון ("working memory") הפוגע בהישגי הלמידה שלו. המחקר שנערך ע"י צוות חוקרים בביה"ס לחינוך באוניברסיטת דרהם כי לתלמידים רבים יש בעיות מהותיות בזיכרון הקוגניטיבי שלהם המקשה עליהם לזכור הנחיות מילוליות, שמות ומספרים. המורים מזהים בטעות תלמידים אלו כתלמידים תת-הישגיים בעלי מוטיבציה נמוכה, אך למעשה סובלים תלמידים אלו מחסכים בניהול הזיכרון הקוגניטיבי שלהם. במקום לתייג תלמידים אלו כתת-הישגיים, צריכים המורים כבר בשלבים מוקדמים להקנות להם אסטרטגיות למידה לזכירת עובדות ושמות תוך התמודדות עם קשיי הזיכרון שלהם. קשיי הזיכרון אינם קשורים להבנה אלא ליכולת לאחסן עובדות, מילים ומספרים בגלל מבנה קוגניטיבי לקוי של מערכת הזיכרון הפעילה אצל תלמידי בתי הספר היסודיים. בשלבים מאוחרים יותר של למידה בבתי ספר תיכוניים או באוניברסיטה לומדים התלמידים להתמודד עם בעיות אלו, אך בבתי הספר היסודיים הם זקוקים להנחיה של המורים ולהקניית אסטרטגיות למידה מתאימות.

התוכנה "כתיבה בסמלים" לחיזוק מיומנויות אורייניות, שפתיות ותקשורתיות נועדה לסייע לילדים עם בעיות קריאה ותקשורת המתקשים בשימוש בסמלים גראפיים ואורתגראפיים בתהליך הקריאה והכתיבה. מטרת המחקר לבדוק את השפעת הכנסת התוכנה "כתיבה בסמלים" לבתי ספר על השימוש בה על ידי צוותי ההוראה ועל התלמידים. בפרויקט השתתפו שישה בתי ספר מהחינוך המיוחד, שלושה קיבלו הדרכה אינטנסיבית להטמעת התוכנה במשך שנתיים, אחד קיבל הדרכה חלקית ושניים קיבלו השתלמות בסיסית בלבד. 80 תלמידים עם מגוון צרכים מיוחדים נבחנו במבדק לבחינת התקדמות יכולותיהם של התלמידים בתחום האוריינות והתקשורת. הממצאים מלמדים כי חלה התקדמות משמעותית ביכולות האורייניות והתקשורתיות של הילדים. צוותי ההוראה גם דיווחו על עליה בשימוש בתוכנה על ידי צוות ההוראה ועל ידי הילדים (אורית חצרוני, סיגל ריינדרס-כפרי, אורית אלמוג)

מצגת שיטתית ומאירת עיניים של דליה פילוסוף. רכישת חשבון תלויה בבניה עקבית של מבני חשיבה . התנאים ההכרחיים לרכישת מיומנות החשבון הם אבני יסוד שפתיים מספיקים ( כלים מילוליים) ומושגי מרחב וזמן. במתמטיקה נדרשת יכולת שימוש בכלים מילוליים בכל שלבי החשיבה: בקלט, בעיבוד ובפלט. השפה המילולית מאפשרת תקשורת ויכולת אחסון ושליפה של הידע באופן יעיל. שימוש מדויק בשפה הוא שיביא לדיוק מחשבתי . המצגת מציגה ומנתחת היבטים מתודולוגיים של מתמטיקה וקריאה : תהליכים לשוניים. במצגת מוצגים זו מול זו מיומנויות הנדרשות בקריאה ומיומנויות הנדרשות בחשבון והקשר ביניהן( דליה פילוסוף).

ליקוי במערכת המגע מקשה על תפקודו של הילד בחיי היומיום ומשפיע על הקשר שלו עם הסביבה. לילדים עם תסמונת של רגישות יתר יש סף התמודדות נמוך לגירויי מגע קל, או לגירויי מגע בלתי צפויים. תחושות רבות של מגע גורמות להם להרגיש אי נוחות, ולעיתים אף לחוות תחושת כאב, מה שגורם להם להיות פחות מרוכזים, כי אנרגיה רבה מושקעת בהגנה. הם מנסים למצוא תנוחה נוחה יותר, דבר הגורם להם להרבות בתנועה ויש המאבחנים אותם כחסרי שקט. לעיתים, עיבוד הגירוי בצורה לא נכונה גורם לילד להגיב לגירוי בצורה שונה מילד רגיל. למשל ילד שסף הגירוי שלו נמוך וקולט חיבוק יכול להגיב ברתיעה או אפילו בתוקפנות. אצל ילדים כאלה מבחינים ב: קשיי ריכוז, פעילות יתר, מתיחות, קושי לשבת ולגמור דבר שהחלו לעסוק בו, אימפולסיביות, שינויי פעולה רבים, תנועתיות ללא מטרה. או להיפך: פאסיביות עד כדי אדישות, חוסר השתתפות פעילה בנעשה וצפייה מהצד, הימנעות ממגע בצורה קיצונית (ג'רי מרקוביץ, חגי עירית).

פרק זה יסייע למורה להפעיל שיקולי דעת איך ללמד את תלמידיו, עם הצרכים המאוד ייחודיים ופיזור שונוּת רחב ביותר. התאמת השיטה לרכישת קריאה, בהלימה המירבית לסגנון החשיבה האופייני, לערוצי עיבוד המידע החזקים, בנושאים המעניינים והרלוונטיים לתלמיד ולנטיותיו. המסמך המקיף והמקצועי שנכתב ע"י צוות האגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך מכסה היטב את הנושאים הבאים: רציונאל, על חשיבות הוראת " קרוא וכתוב", מודלים תיאורטיים על התפתחות תהליכי קריאה וכתיבה, עקרונות הוראת "קרוא וכתוב", על גישות ושיטות להוראת "קרוא וכתוב".

מטרת ההיצג היא לתאר תהליך שעברו סטודנטים עם הפרעות למידה במהלך קורס אקדמי ייחודי המותאם עבורם, בשנת לימודם הראשונה במכללה. מטרת הקורס היא לשפר את המודעות של הסטודנטים לגבי משמעות הקשיים שלהם בלמידה, הן מהיבט הקוגניטיבי והן מהפאן הרגשי. מטרה נוספת היא שינוי התפיסה של הסטודנטים את הלקות תוך הבנת ההיבטים החיוביים שלה. ייחודו של הקורס 'לקויות הלמידה באוסף אומנותי', הוא שמעבר להבנת הלקות, מתאפשר לסטודנטים אלו, לערוך עיבוד רגשי ולהביע את התובנות גם באופן אומנותי. הבנת הפרעת הלמידה לעומקה גם לצורך עבודתו העתידית, כמחנך תלמידים עם הפרעות למידה בכיתתו (נעמי וורמברנד, בטי שרייבר, איריס אפק)

במכללות להוראה בולטת כיום מגמה של ריבוי פונים להוראה בחינוך מיוחד הן ביחס למסלולי ביה"ס האחרים והן ביחס לכמות האוכלוסייה בעלת הצרכים המיוחדים במערכת החינוך. מחקרים רבים בחינוך דיברו על המוטיבציה של פנייה להוראה בחינוך רגיל, אולם בחינוך המיוחד כמעט ולא נחקר נושא זה. בהרצאה הוצג מחקר איכותי שמטרתו לבחון באמצעות סיפורי חיים מה הניע סטודנטים להוראה, לבחור בהוראה בחינוך המיוחד. אוכלוסיית המחקר כללה עשרים סטודנטים לחינוך מיוחד. כלי המחקר הוא אוטוביוגראפיה, ניתוח החומר בוצע בגישת ההשוואה המתמדת שיטה זו מבוססת על שיוכם של נושאים, אירועים והתנסויות לקטגוריות, ההשוואה המתמדת מובילה ליצירת סגולות תיאורטיות של הקטגוריה (רבקה הלל לביאן)

במחקר זה נבדק יישומה של תכנית השילוב של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בכיתה רגילה בין השנים תשנ“ו-תשס“א, באמצעות הפרדיגמה של העיסוק הקוריקולרי של המורה. מטרות המחקר היו לחשוף את השינויים בעבודתם היום-יומית של מורים המשלבים תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בכיתה רגילה, לתאר כיצד הם באים לידי ביטוי, ולגלות את ההשלכות על תכניות הכשרה ועל השתלמויות. במהלך שש שנים אלה רואיינו 129 מורות משלבות. ממצאי המחקר מעלים שלושה תחומים שיש לתגבר או להוסיף לתכניות ההכשרה וההשתלמות הקיימות: עבודת צוות והוראה בשיתוף, ידע על קשיים בלמידה לצד מיומנויות ואסטרטגיות להוראה בכיתה משלבת והערכת הישגי התלמידים המשולבים. (גלעדה אבישר, פרח ליכט)

המחקר בודק עמדות מורים כלפי שילובם של תלמידים בעלי סוגים שונים של לקויות ואת תפיסת הכישורים ללמד תלמידים אלה כמו כן נבדקו גורמים המשפיעים על תפיסות וצורכי הכשרתם של המורים. הנבדקים היו 270 מורים, שהשיבו לשאלון שעובד מאנגלית. הממצאים גילו היררכיה של העדפות להשמה בכיתות משולבות; קבלה של תלמידים עם צרכים חינוכיים קלים, ודחייה של תלמידים עיוורים, חרשים ותלמידים בעלי לקויות קוגניטיביות, רגשיות והתנהגותיות. נמצא מתאם גבוה בין תפיסות מיומנויות הוראה לבין תפיסת הנכונות לשלב תלמידים אלה בכיתה. המורים דיווחו על כישורים בתחום של עבודה בצוות ותמיכה בתלמיד ומיעוט כישורים וצורכי השתלמות בתחום של התאמת תוכניות לימודים, ניהול כיתה, עקרונות השילוב ועוד. ניסיון, הכשרה ורישוי נמצאו קשורים לעמדות המורים ולתפיסותיהם. (איתן כהן)

מחקר זה הוא ניסיון להתוות את הפרופיל הפסיכו-חינוכי של מורות המצליחות לשלב חברתית בכיתותיהן תלמידים בעלי צרכים מיוחדים. במחקר השתתפו 24 מורות, שמנהלי בית ספר ומפקחים המליצו עליהן כמורות המצליחות בשילוב, ו-782 תלמידים שלמדו בכיתותיהן של משתתפות המחקר. מידת השילוב החברתי נבדקה באמצעות שאלון סוציומטרי שהוגש לתלמידים. הממצאים שסווגו על סמך ניתוח תכנים מעידים על הבדלים מובהקים בפרמטרים המתווים את הפרופיל הפסיכו-חינוכי, בין מורות המצליחות בשילוב חברתי לבין מורות שסווגו כנכשלות בשילוב חברתי. מורות המצליחות בשילוב חברתי התאפיינו בהשקפת עולם פדגוגית פיידוצנטרית, בעמדות חיוביות כלפי שילוב, בתחושת מסוגלות עצמית להוראה, ביכולת אמפתית ובצידוד בעבודת צוות יום-יומית. (שמחה בן-יהודה, אוריאל לסט)

במהלך שלוש שנות המחקר, רואיינו התלמידים עם לקויות למידה ריאיון עומק בשלוש תקופות: בכיתה י', י"א וי"ב. הממצאים מעלים סגנונות התמודדות שונים: משלים, נחוש, נמנע ומתמרד היכולים לאפיין את התלמיד או את השלב בקבלת הלקות. תלמיד שמשלים עם הלקות, לומד לקבלה כחלק מתפיסתו העצמית ויש בכוחו להתמודד אתה. באשר להשלכות היישומיות של המחקר, עולה הצורך באיתור מוקדם ומדויק כבר בראשית הדרך. לכן יש להעצים את המורים ולהכשירם להיות המאתרים הראשונים והתומכים בתלמידים עם לקויות הלמידה. לצורך כך דרוש למורים ידע באיתור לקויות למידה והוראה מותאמת לתלמידים אלה. יש לדאוג שהשירותים יינתנו במסגרת בית הספר ע"י המורים ולא יהיו תלויים ביכולתם הכלכלית של ההורים (שרה גבעון, אריה כהן)

מאמר זה מתאר מודל טיפולי-ייחודי המשלב מורה–מטפל, שמטרתו להתמודד עם בעיות סוציאליזציה אצל תלמידים עם צרכים מיוחדים, ולפתח בתלמיד מודעות לרגשותיו ,למחשבותיו ולהתנהגותו. כמו כן, נועד המודל לסייע לו לרכוש כלים למיקוד, שליטה, בקרה, וויסות וארגון תפקודי- רגשי. דרך העבודה המתוארת במאמר זה מבוססת על אירועים יום יומיים בשגרת בית הספר ובכיתה ועל מצבים תפקודיים- רגשיים של התלמידים, המעובדים ע"י מחנכת הכיתה והמטפל הכיתתי – במסגרת שני "שיעורים טיפוליים" שבועיים המתקיימים באופן קבוע בכיתת הלימוד לאורך השנה. מתכונת ה"שיעורים הטיפוליים" המתוארת במאמר מציעה מודל טיפולי- חינוכי ייחודי בדרך הפעלתו, המבקש לגשר על הפערים בין "העולם הטיפולי" המתקיים בחדר הטיפול שמחוץ לכיתה, לבין המציאות והדינאמיקה המתרחשת בתוך הכיתה ( עופר תמנע).

במאמר זה שני חלקים. בחלק הראשון מתוארת פרקטיקת האבחנה של לקויות קריאה והרציונל התיאורטי העומד ביסודה. בחלקו השני של המאמר מוצג ניתוח סוציולוגי המאיר אתדינמיקת התפשטותה ותפוצתה חסר התקדים של הפרקטיקה האבחונית ומקורות משוערים להצלחתה. נוהגים להאשים באנכרוניזם את המחנכות של הדורות הקודמים בתיוגם חסר הרגישות של הילדים שהתקשו פעם בקריאה כ"עצלנים" או דלי מוטיבציה. היום, גורס הכותב שבמובן אחד "הדודה הזקנה" אכן צדקה: הילדים הללו צריכים להתאמץ יותר, לקחת "מאמן" מוצלח יותר או שניהם יחד (ארטמן, לביא).

בשנה האחרונה יצאו לאור שני ספרים חשובים בתחומי החינוך המיוחד בארה"ב. הראשון, מדריך דיאגנוסטי לאיתור ליקויי למידה ובעיות למידה כולל הגדרות, זיהוי תבחינים, סיווג תבחינים של ליקויי למידה ומידע נוסף המהותי לזיהוי קשיי למידה וליקוי למידה. מדריך זה יצא בהוצאת Jossey-Bass בשנת 2007. המדריך השני יצא בהוצאת SAGE נועד לסכם ולגבש את הידע המעודכן בתחומי החינוך המיוחד מבחינה מחקרית ומבחינת החידושים המחקריים וההתנסויות המועילות בתחום. ניתן לראות את תוכן העניינים של הספרים החדשים בקובץ המצ"ב מצד ימין או בקישור בסקירה.

כדי לספק קונטקסט לתפקיד של טכנולוגיות מסייעות בחינוך מיוחד, המאמר סוקר את התפתחות מתן חינוך לילדים בעלי צרכים מיוחדים בגאנה והגורמים שהשפיעו על המדיניות הנוכחית לכיוון של הוראה מכילה נתמכת טכנולוגיות. המאמר מאיר את הגישה לפיה הוראה מכילה מייצגת דגם חדשני בהוראה בחינוך המיוחד, דגם שיש בצידו רווחים לילדים בעלי הצרכים המיוחדים ולעמיתיהם שאינם כאלה. חלק אינהרנטי מדגם הוראה זה היא ההבנה שסיוע לא צריך להיות מוגבל רק לבעלי הצרכים המיוחדים אלא – לשיפור בית הספר כולו כדי לסלק מחסומים המונעים למידה מכל התלמידים ( Hooker, M).

מטח העלה לאחרונה לאינטרנט אתר חדש בשם "תלתן", המציע מאגר פעילויות לתלמידים לקויי למידה בביה"ס היסודי. מטרות האתר היא לסייע לתלמידים עם ליקויי למידה, להורים ולמורים, להתמודד עם חומרי הלימוד, ולהקנות לתלמידים שיטות עבודה, דרכי חשיבה וכלים ומיומנויות נוספים שיסייעו להם בקריאת טקסטים בתחומים שונים. הפעילויות באתר מבוססות על ספרי הלימוד הקיימים. בשלב זה כולל האתר חומרים ופעילויות במקצועות; מתמטיקה לכיתה א', גיאוגרפיה והיסטוריה לכיתות ה' ו-ו'. למורה ניתנת האפשרות להדפיס את דפי הפעילות ולחלק אותם לעבודה בכיתה או בבית, או לתת לתלמידים לעבוד ישירות במחשב. האתר פתוח לכל הגולשים ומתעדכן באופן שוטף.

המחקרים מדגישים את חשיבות הזיהוי והאיתור המוקדם של יכולות הקריאה של ילדים בסיכון כבר בכיתות היסוד ובגני הילדים. המאמר הנוכחי מנסה לתכנן להעריך את מידת היעילות של כלי לאיתור מוקדם של ליקויי קריאה של ילדים בסיכון כבר בגני ילדים. מחקר האורך כלל 499 ילדים מגני ילדים ועד כיתה ג'. תהליך האיתור והזיהוי המוקדם של ליקויי קריאה התבסס על הערכת המודעות הפונולוגית והצליל של האותיות על ידי הילדים. ממצאי המחקר מוכיחים ניתן להתבסס על יכולת הבנת צליל האותיות כמנבא עיקרי לאיתור קשיי למידה בכיתות היסוד. גם בגני ילדים התקפות של מדד זה הגיעה ל80% דיוק והוכיחה יכולת איתור מוקדם של קשיי קריאה (Sherri-Leigh Vervaeke, John McNamara, Mary Scissons)

המחקר בדק אם התאמות שניתנות לנבחנים עם לקויות למידה במבחן הסף שיפרו את הישגיהם בהשוואה לנבחנים ללא לקויות למידה. כמו כן נבדקו ההתייחסויות של הנבחנים להתאמות שניתנו להם במובן של שביעות רצונם מתהליך קבלת ההתאמות, מעצם הפעלתן וממידת הסיוע שנתנו להם ההתאמות. בנוסף לכך בדק המחקר את הישגיהם של נבחנים עם לקויות למידה במבחן הסף ובמבחני הבגרות בהשוואה להישגיהם של נבחנים ללא לקויות למידה ואת דפוסי קליטתם במוסדות להכשת מורים. ממצאי המחקר מראים שככל שיעלה ציון הכניסה למוסדות, יהיו פחות סטודנטים עם לקויות למידה אשר יתקבלו ללימודים. מדיניות של הסתמכות אך ורק על ציוני המבחן הפסיכומטרי עשויה לחבל במאמץ לפתוח את המוסדות להשכלה גבוהה בכלל ואת המכללות להכשרת מורים בפרט בפני סטודנטים עם לקויות למידה. (ורדה שורני, גילה ווגל)

מחקר חדש בכתב העת Journal of Neuroscience מצא כי המוח של ילדים דיסלקטים צעירים פחות פעיל בזמן הקריאה למרות ניסיונות מאומצים לשפר הקריאה. המחקר חושף ממצאים מעניינים המתחוללים במוח של ילדים דיסלקטים בעת קריאה מבוקרת. המחקר אשר התבסס על סריקת תהודה מגנטית (Magnetic resonance imaging ) השווה בין ילדים דיסלקטים צעירים לבין ילדים רגילים ומצא כי המוח של ילדים דיסלקטים פחות פעיל מבחינת גלי מוח בעת קריאה מבוקרת למרות המאמצים הניכרים המופעלים על ידי הלומדים. ההאטה של הפעילות המוחית באונה השמאלית של ילדים דיסלקטים, היא ככל הנראה חסימה מבנית כלשהי ביכולת התפקודית של גלי מוח באונה השמאלית.

הפרעת חוסר קשב/ היפראקטיביות מאובחנת כיום יותר ויותר אצל אנשים בכל הגילאים. ספר זה מראה כיצד תרפיה באמנות יכולה לסייע באבחון, להוות אמצעי רב ערך לשיפור כישורים כמו: ריכוז ומיקוד, חיזוק ההערכה העצמית, התמודדות עם אימפולסיביות. דיאן סטיין סאפרן היא תרפיסטית באמנות ומטפלת קלינית זוגית ומשפחתית, ומייסדת שותפה של המכון להפרעות חוסר קשב בקונטיקט. מאחוריה למעלה מעשרים שנות נסיון כתרפיסטית באמנות בעבודה עם ילדים, מתבגרים, בוגרים ומשפחות. ספר מעשי ואינפורמטיבי זה, מבוסס על נסיונה רב השנים של המחברת בתרפיה באמנות והפרעת חוסר קשב/ היפראקטיביות. (Stein Safran Diana)