חינוך מיוחד ופסיכולוגיה בחינוך

מטרת הסקירה המקיפה הייתה לאסוף מידע מחקרי על הוראת מתמטיקה לתלמידים עם ליקויי למידה ולגבש סינתזה של הממצאים . לצורך האיסוף נבדקו כל מאגרי המידע האקדמאיים החשובים בחינוך ((Academic Search Complete, ERIC, EducationResearch Complete, and Primary Search) . בסקירה וניתוח הממצאים זוהו הגורמים המשפיעים העיקריים בהוראת מתמטיקה לתלמידים ליקויי למידה , ביניהם הדרכת מורים , עמדות המורים , שימוש באסטרטגיות הוראה נכונות ומתאימות, תוכניות לימודים מותאמות וטכנולוגיות מסייעות. עוד נמצא חוסר ההלימה של תוכניות הלימודים לבעיות של ליקויי הלמידה במתמטיקה הוא הגורם המשפיע ביותר וכי יעילותן של תוכניות הלימודים במתמטיקה לבעיות של ליקויי למידה היא נמוכה ביותר. עם זאת , חשוב כל הזמן להכשיר ולהדריך מורים ליישום אסטרטגיות הוראה מועילות ויעילות שייפצו על בעיות ההלימה של תוכניות הלימודים הקיימות (Obudo,-Francis ) .

זהו מאמר מבוא לגיליון שעוסק ברגשות ולמידה ואורגן מתוך כוונה להאיר מחקר ביקורתי על רגש/השפעה בחינוך וכן תחומים פוטנציאליים למחקר עתידי בתחום זה. כל מאמר בגיליון מתמקד בתרומת מחקרו של הכותב תוך שימת דגש על הבסיס התיאורטי של העבודה והמתודולוגיה שבה נעשה שימוש במחקר. הכותבים גם דנים בדרכים לשלב רגש, הנעה וקוגניציה ובאתגרים המתודולוגיים שעמדו בפניהם. כמו כן יש דיון בתפקיד רגשות בחינוך תוך העלאת הצעות לפרקטיקה ולפיתוח תיאורטי (Linnenbrink, E).

מצגת ההרצאה של ד"ר סמדר תובל מציגה מחקר אתנוגרפי שבחן את מיקומו של האבחון הפסיכולוגי בבית הספר היסודי כמנתב ילדים שנכנסו למערכת החינוך הרגילה אל מערכת החינוך המיוחד. במהלך הניתוב לחינוך מיוחד מעורבים הייצוגים החברתיים הבאים: הכלה; בידול; וריבוד חברתי. צוות ביה"ס חי בקונפליקט שבין שתי מטרות מרכזיות שלו שאינן מתיישבות. בין מטרת הכלה ובין מטרת הריבוד החברתי. לטענת תובל נראה שההחלטה על שליחת ילד לאבחון היא הסוואה להחלטה להוציאו לחינוך המיוחד והאבחון הופך למעין טקס שהוא המשוכה האחרונה לפני הבידול.

מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת שפילד באנגליה מצא כי למידה במערכת מתוקשבת סינכרונית מבוססת טקסט מציבה קושי של ממש לסטודנטים דיסלקטיים. מרבית הסטודנטים הדיסלקטים חשו תסכול ואכזבה כאשר נדרשו להתמודד עם מערכת מתוקשבת סינכרונית באינטרנט. התסכול נובע מחוסר יכולתם לפענח במהירות את הודעות הטקסט המהירות בצ'אט או המערכות המקבילות לה מבחינה טכנולוגית. סביבת למידה סינכרונית דינאמית באינטרנט משבשת את יכולת הלומד הדיסלקטי לארגן ולזהות את תבניות המידע גם בשל החילופין המהירים של ההודעות הטקסטואליות באינטרנט וגם בשל הצורך לשייך את ההקשר של ההודעה לנוסח הטקסט הקודם. במציאות הרגילה של קריאה בכיתה יכול הקורא הדיסלקטי לנצל את מאגרי הזיכרון שלו על מנת להשלים תבניות ותהליכים, אך קצב ההתרחשויות המהיר בסביבה סינכרונית באינטרנט משבש יכולת טבעית זו וגורם לתסכול רב ללומד הדיסלקטי. יכול להיות שאחת המסקנות העיקריות ממחקר זה, היא ההמלצה שעדיף לשלב תלמידים דיסלקטים בסביבות למידה אסינכרוניות כגון פורומים מתוקשבים במקום מערכות משולבות צ'אט (B. P. Woodfine, M. Baptista Nunes and D. J. Wright)

גן מכשיר כיתה א' בניהולה של אסתר שנלר, קולט תלמידים בעלי לקויות למידה ומסייע לשילובם בבתי-ספר רגילים. נמצאים שם ילדים עם מגוון בעיות: היפר-אקטיביות (ADHD) , תסמונות אוטיזם (PDD), דיסלקציה, דיסגראפיה, קשיי שפה, בעיות התנהגותיות-חברתיות, בעיות רגשיות, דימוי עצמי נמוך וליקויים נוספים המקשים על השתלבותם בכיתות א' בבתי-ספר רגילים. בגן המשתייך למערכת החינוך המיוחד, לומדים הילדים ארבעה ימים בשבוע, ואילו יומיים בשבוע הם משולבים בכיתות א' בבתי-ספר רגילים. בגן הם מקבלים טיפול ותמיכה מצוות רב תחומי, הכולל פסיכולוגית חינוכית, קלינאית תקשורת, מרפאה בעיסוק, תרפיסטית במוסיקה, פסיכולוגית חינוכית ועובדת סוציאלית, ובמקביל הם לומדים נושאים הנלמדים בכיתות הרגילות. בתחילת השנה נקבעת תוכנית לימודים אישית, מותאמת לצרכים הייחודיים של כל אחד מהילדים, שההורים הם שותפים פעילים ביישומה (דלית מורג)

מהירות שיום, זיכרון עבודה ומודעות פונולוגית נמצאו קשורים לדיסלקציה. המאמר מסביר את משמעות המושגים וההשלכות לגבי אבחון, איתור וטיפול. לימוד מודעות פונולוגית כדי להתגבר על קשיי קריאה הפך למקובל בארה"ב. בין ההמלצות במאמר: לאתר כבר בגן ילדים קשיים שפתיים ולהפנות בזמן לקלינאית תקשורת, גננת שי"ח, או מורה לחינוך מיוחד. יש לעקוב אחר אוצר מילים ושליטה בשפה. מומלץ ביותר להקריא לילדים בבית ולהעשיר את אוצר המילים שלהם. הקראת ספרים צריכה להמשך גם בשנים הראשונות של בית-הספר. אוצר מילים ושליטה בשפה הם חשובים ביותר, לא רק עבור קריאה. ילד שאותר כבעל קשיי למידה זקוק להוראה מתקנת כבר בגן, באווירה תומכת, בתוך המסגרת החינוכית (נופר ישי-קרין)

הפרק התשיעי בקובץ מחקרי AERA בעריכת Cochran-Smith & Zeichner נכתב ע"י פרופסור Maureen C. Pugach והוא דן במכלול של הכשרת סטודנטים להוראה ופרחי הוראה ללמד ילדים בחינוך המיוחד. פוגאץ סוקרת את המחקרים הרלבנטיים בשנים האחרונות לגבי אינטראקציות של הכשרת מורים לחינוך המיוחד. לאחר מכן סוקרת פרופסור פוגאץ מחקרים על מערכת האמונות של סטודנטים להוראה בתחומי החינוך המיוחד וגם סוקרת מחקרים שנועדו להעריך קורסים ספציפיים בהכשרת מורים לחינוך המיוחד.

הפרעת קשב וריכוז מקיפה חמישה אחוזים מילדי בית הספר. בקרב מתגייסים לצה"ל השכיחות היא 4.9%. יש יותר בנים מבנות ביחס של 1:9 במחקרים קליניים ו-1:4 במחקרים אפידמיולוגיים. כלומר, בנים לוקים יותר בהפרעת קשב. בנוסף לכך, קל יותר לזהות בנים שסובלים מבעית קשב בגלל פעלתנות היתר ואי הסדר שהם גורמים למערכת ולבית, ולכן הם מופנים יותר לאבחון. ההפרעה נפוצה בכל שכבות האוכלוסיה ובכל הגילאים. שני שליש מהילדים שאובחנו כסובלים מהפרעת קשב ימשיכו לסבול מכך גם בבגרותם, אם כי פעלתנות היתר דועכת עם הגיל. בשליש מהמקרים יש דעיכה חלקית או מלאה של ההפרעה, בגלל הבשלה נוספת של המוח. המאמר מתאר את תהליך האבחנה , ההשלכות של האבחנה והתחלה של התערבות מערכתית (נופר ישי-קרין)

תיאוריה חדשה של חקר המוח הנקראת Mirror neuron עשויה להסביר כיצד אנו לומדים באמצעות חיקוי וכיצד אנו יוצרים מצבי הזדהות עם אחרים. התיאוריה של "השתקפות נוירונית" שגובשה ע"י פסיכולוגים באוניברסיטת אוקספורד בשנים 2000-2001, מציעה הסבר מחקרי חדשני לפעולת דמיון מודרך או פעולה מודרכת בין שני אנשים המתבוננים האחד בשני או בחבריהם. במהלך המחקר המקורי שנערך באיטליה על קופים נמצא כי באזור מסוים במוח מתחוללת פעילות בעלת תגובה דומה בעקבות התבוננות באובייקט מסוים. החוקרים סבורים שפענוח דפוסי התגובה המודרכת המקבילה עשויה להסביר אולי את פשר התנהגות הילדים האוטיסטים. עפ"י אחד מכיווני המחקר יכול להיות שהעדר מנגנון תגובה מקבילי מסוג Mirror neuron גורם לחוסר תקשורת אצל ילדים אוטיסטים. פסיכולוגים קוגניטיביים גורסים שתיאורית 'ההשתקפות נוירונית' עשויה להסביר כיצד נוצרת אצל ילדים הבנה כתוצאה מפעולת חיקוי או כיצד מועברים מצבים מנטאליים בין לומדים עמיתים כפעולת דמיון מודרך הנקלטת במוח. חקר המוח על יסוד תיאורית Mirror neuron הוא עדיין בראשיתו, אך עולם הפסיכולוגיה החינוכית סבור כי ההתקדמות בהבנת מנגנוני ה- Mirror neuron תאפשר לנו להבין טוב יותר את פשר בעיות התקשורת אצל ילדים אוטיסטיים ואולי גם ליקויי למידה בכלל.

המאמר מתאר את הבעיה לגבי הוראת תלמידים עם ליקויי למידה ומדגיש את הצורך בהוראה יחידנית. תלמידים בעלי צרכים מיוחדים מונעים את השימוש הקבוע בגישות שהן יותר ממוקדות- תלמיד. לפיכך, מספר אלמנטים חשובים חייבים להילקח בחשבון: מורים צריכים לקבל החלטות לגבי תכונות הלומד, המטלה והסביבה. בשעה שמורים מעריכים תלמידים על ידי תצפית אינטנסיבית, הם יכולים גם לקחת בחשבון את הצורך בזיהוי והסרת מחסומים, הבניית הסביבה, שילוב יותר זמן ותרגול ומתן בהירות כך שיוכלו להתאים את גישתם לכל התלמידים, במיוחד אלה בעלי צרכים מיוחדים. (Karen Karp and Philip Howell)

פרויקט חברות וירטואלית מכוון לתרום לצמצום הבידוד החברתי של תלמידים שיש להם צרכים מיוחדים. במהלך הפרויקט התלמידים רוקמים קשרים עם תלמידים בני גילם מן החינוך הרגיל, שהתוודעו אל הפרויקט במסגרת מחויבות אישית. הפרויקט מפגיש בין התלמידים ופותח להם ערוץ לדו-שיח ישיר. בהתכתבות בדואל עם חבר/ה אחד/ת במהלך שנת הלימודים, התלמידים יוצרים קשר אישי, מעלים נושאים יומיומיים המעסיקים אותם, חולקים דעות, "מדברים" על חברות, על תחביבים, על סרטים ועל שאר נושאים המעסיקים את בני גילם. כל הפעילות של “חברות וירטואלית” מתקיימת באתר הפרויקט, ורק בסיום הפרויקט המשתתפים נפגשים פנים אל פנים. ממצאי מחקר הערכה מלמדים כי הפרויקט תרם לשיפור יכולת הכתיבה של תלמידים עם צרכים מיוחדים: בעקבות הפרויקט יותר קל להם לכתוב והם כותבים מכתבים ארוכים יותר. ממצאים אלה נתמכים הן על-ידי המורים לחינוך מיוחד הן על-ידי התלמידים עם צרכים מיוחדים עצמם. ממצא נוסף קשור לפיתוח המודעות של התלמידים מהחינוך הרגיל כלפי אוכלוסיית התלמידים עם צרכים מיוחדים (יעל יונדלר, חני שלטון, טלי פרויינד)

המחבר מתנגד לשליליות המובנית ב"שיח המוגבלויות" המזהה ילדים מסוימים בעלי לקויות, אוטיזם והפרעות אחרות על בסיס מה שהם אינם יכולים לעשות לעומת מה שהם כן מסוגלים לעשות, ומציע לקדם תפיסה של אינטליגנציות מרובות ו"שונות עצבית" בפרט. ההנחה הבסיסית של התפיסה היא כי מערכת עצבית שונה היא נורמלית בקשת הרחבה של שונות בין בי אדם, בדומה לשונות תרבותית, גזעית, ג'נדריאלית וכיו"ב. מחנך בעל גישת neurodiversityיכבד את הילד השונה ויחפש דרך למצוא עבורו את הנישה האקולוגית המתאימה, שבה נכסיו וכישרונותיו ישגשגו ויפרחו וחסרונותיו יומעטו ויוצנעו. (Thomas Armstrong)

סקירה מעניינת ומועילה מבית מט"ח ( 2008 ) על סוגיות מרכזיות שיש לקחת בחשבון בשילוב ילדים עם ADHD בכיתה רגילה. המורות מתאימות לתלמידים עם ADHD יוצרות אווירת לימודים ועניין בתלמידים תוך שליטה במתרחש בכיתה ושימוש בחומרים מובנים עם הקפדה על רצף בלימוד , מעבירות חומר אקדמי תוך שימוש בפעילויות שמטרתן ברורה לתלמידים, מקדישות מספיק זמן להדרכה והסבר, בודקות את עבודת התלמידים בתדירות גבוהה, דואגות להכנה מראש של מהלך השיעור כולל שאלות לבדוק מה מידת ההבנה של החומר הנלמד, מספקות משוב מיידי לתלמיד על עבודתו הלימודית. כמו כן מונה הסקירה את ההתאמות הנדרשות בכיתה למאפיינים הקלאסיים של ADHD .

מערכת חדשה תאפשר לילדים בעלי לקויות למידה ופיגור קל לתרגל מגוון פעולות למידה בסיסיות, בצורה רב-חושית, בבתיהם ובבית ספרם. המערכת נמצאת כיום בהליכי פיתוח מתקדמים על-ידי ד"ר היידי שוגרמן, מומחית ללמידה מרחוק, מהקריה האקדמית בקריית אונו. בניגוד לתוכניות חינוכיות ממוחשבות הקיימות היום, המתבססות בעיקר על היזון חוזר חזותי ובתמיכת חוש השמיעה, התוכנית החדשה תנצל גם את חושי המגע והתנועה על-ידי שימוש בג'וי-סטיק (force-feedback joysticks) כמכשיר נוסף לממשק עם המחשב. המטלות הלימודיות במערכת החדשה יאפשרו לילדים תרגול במיומנויות למידה וחשיבה בסיסיים ותרגול בתחום של מוטוריקה עדינה, כגון תיאום עין-יד וכתיבת אותיות האלף-בית.

מטרת המחקר הייתה לבחון את המאפיינים הקוגניטיביים, המאפיינים הרגשיים ומאפייני ההתמודדות של מתבגרים עם ליקויי למידה והקשרים ביניהם, תוך התייחסות לתת-קבוצות בקרב אוכלוסייה זו. המאפיינים הקוגניטיביים כללו תהליכי זיכרון חזותי וזיכרון שמיעתי מילולי. המאפיינים הרגשיים כללו מצב רוח שלילי וחיובי, עוצמת רגשות והתרגשות בבחינות. מאפייני ההתמודדות כללו ויסות רגשות והערכת התמודדות בלימודים. על פי תוצאות המחקר, מתבגרים עם ליקויי למידה מאופיינים כבעלי יכולות נמוכות יותר מאלו של מתבגרים ללא ליקויי למידה, בתהליכים של הזיכרון החזותי והזיכרון השמיעתי מילולי. כמו כן, על סמך דיווח עצמי, הם משתמשים בפחות אסטרטגיות זכירה מאשר תלמידים ללא ליקויי למידה. בתחום הרגשי נמצא כי מתבגרים עם ליקויי למידה מתרגשים בבחינות ומתקשים לווסת רגשותיהם, יותר מאשר תלמידים ללא ליקויי למידה. כמו כן, בתחום ההתמודדות נמצא כי, תלמידים עם ליקויי למידה מעריכים עצמם כמתמודדים פחות טוב מחבריהם שאינם עם ליקויי למידה . לא נמצא קשר משמעותי בין המאפיינים הקוגניטיביים למאפיינים הרגשיים ולא נמצא כי לתלמידים עם ליקוי למידה ורבלי, אפיונים שונים, בתחום הרגשי, מאלו של תלמידים עם ליקוי למידה לא-ורבלי.(מרגלית פדה)

הצורך בהתמודדות עם חריגות של לקויי למידה יצר אצל מורים קשיים רגשיים עמוקים כמו חרדה מהשונה, פחד מיסטי מסכנת הידבקות ממנו, בוז כלפי התלמיד, וחוסר אמון בחריגות שאינה נראית לעין. לטענת המחברת נושא ליקויי הלמידה עשוי להוות ראש חץ לרעיון הכוונתו של כל מורה במכלול העניינים הרגשיים והקוגניטיביים הנוגעים להתמודדותו עם התלמיד השונה ובעל הצרכים הייחודיים, קרי – כל תלמיד באשר הוא. (עמלה עינת)

המאמר סוקר מחקר שנעשה בנושא "מסלולים חלופיים לרישוי" בחינוך מיוחד. רישוי של המסלולים החלופיים זירז את הצמיחה והפופולריות שלהם בעיקר בתחומים מבוקשים כמו חינוך מיוחד. בסקירה הושם דגש על יעילותן של הגישות והתוכניות השונות ועל למשתני התהליך והתוצר שבהם נעשה שימוש להערכת ההשפעה של כל תוכנית. מובא תיאור של מאפיינים של תוכניות חלופיות מוצלחות ודיון במה שעדיין נשאר בלתי ברור בנושא זה. בסיכום מובאות המלצות לקובעי מדיניות ולמורי מורים. (Rosenberg, M.S., & Sindelar, P. T.)

הסקירה המועילה אשר נכתבה על ידי צוות האגף לחינוך יסודי במשרד החינוך עוסקת בתרומתו של ניהול בית הספר היסודי על פי ערכים להצלחת השילוב של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים. מטרות הסקירה: להכיר את מודל הניהול על פי ערכים, לעמוד על תרומת הניהול על פי ערכים לקידום השילוב של ילדים בעלי צרכים מיוחדים. בסקירה מובאות עדויות של מנהלי בתי ספר יסודיים אשר הפנימו אצלם את תפיסת הניהול עפ"י ערכים. עוד עוסקת הסקירה בניהול בית ספר על פי ערכים וסוגיית השילוב של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל. ניהול על פי ערכים הוא מודל ניהול שבבסיסו עומדים הערכים. הוא מהווה כלי בהובלה אסטרטגית של ארגונים. מודל "הניהול על פי ערכים שם את האדם במרכז החשיבה הניהולית באופן מעשי ולא רק ברמה התיאורטית.

מטרת המחקר, שנערך בקרב 300 מורות, לתאר את הגורמים הסביבתיים הקשורים לעבודת המחנכת בכיתה שמשולבים בה תלמידים בעלי צרכים מיוחדים, ולבחון את הקשר שלהם לשחיקתה. לטענת המחברות השילוב טומן בחובו "גורמי סיכון" התורמים לשחיקת מורים. הממד החברתי, הפסיכולוגי והארגוני – נמצאו קשורים לשחיקה (קשר הפוך). הממד החברתי קשור בקשר הפוך החזק ביותר. מתוך משתני סביבת העבודה שאינם קשורים ישירות לשילוב, נמצאו שניים הקשורים בקשר חיובי למרכיב הדה -פרסונליזציה (הטלת דופי בתלמידים) של השחיקה: חינוך כיתות גבוהות ומילוי תפקיד של רכזת שכבה. מתוך משתני הרקע האישיים המשתנה היחיד שנמצא קשור לשחיקה הוא עמדת המחנכת כלפי השילוב. (רחל טלמור, שונית רייטר, נעמי פייגין)

מחקר אשר ליווה תוכנית לאימון תלמידים עם לקויות למידה לסנגר על עצמם. המחקר בחן, בין השאר, מהי מידת ההענות של מורים לבקשות הסינגור העצמי של התלמידים, מהם המקורות המרכזיים לקשיים של תלמידים עם לקויות למידה בסינגור עצמי, ומהי התרומה של הנחיה לסינגור עצמי לתלמידים ולמוריהם? נחקרו 57 תלמידים בעלי צרכים מיוחדים וקשיים מגוונים בבית ספר יסודי וחטיבת ביניים אשר השתתפו בתוכנית הנחיה לסינגור עצמי שפותחה על ידי החוקרת ובוצעה על ידי סטודנטיות מנחות המכשירות עצמן להוראת תלמידים עם לקויות למידה. התוכנית הציגה תהליך דיאלוגי המאפשר ללומד להיות פרו-אקטיבי ומעורב ונתנה מענה לצרכים פסיכולוגיים בסיסיים של לומדים עם לקויות למידה. ההנחיה לסינגור עצמי הציבה לפני המשתתפים דרך פעולה העשויה לעודד את סיפוק הצורך שלהם באוטונומיה. הסינגור העצמי זימן לתלמידים תנאים בהם הרגישו שייכות למערכת החינוכית ולמשימות הלמודיות שהציבה מולם (לאה קוזמינסקי)