חינוך מיוחד ופסיכולוגיה בחינוך

במהלך שלוש שנות המחקר, רואיינו התלמידים עם לקויות למידה ריאיון עומק בשלוש תקופות: בכיתה י', י"א וי"ב. הממצאים מעלים סגנונות התמודדות שונים: משלים, נחוש, נמנע ומתמרד היכולים לאפיין את התלמיד או את השלב בקבלת הלקות. תלמיד שמשלים עם הלקות, לומד לקבלה כחלק מתפיסתו העצמית ויש בכוחו להתמודד אתה. באשר להשלכות היישומיות של המחקר, עולה הצורך באיתור מוקדם ומדויק כבר בראשית הדרך. לכן יש להעצים את המורים ולהכשירם להיות המאתרים הראשונים והתומכים בתלמידים עם לקויות הלמידה. לצורך כך דרוש למורים ידע באיתור לקויות למידה והוראה מותאמת לתלמידים אלה. יש לדאוג שהשירותים יינתנו במסגרת בית הספר ע"י המורים ולא יהיו תלויים ביכולתם הכלכלית של ההורים (שרה גבעון, אריה כהן)

מאמר זה מתאר מודל טיפולי-ייחודי המשלב מורה–מטפל, שמטרתו להתמודד עם בעיות סוציאליזציה אצל תלמידים עם צרכים מיוחדים, ולפתח בתלמיד מודעות לרגשותיו ,למחשבותיו ולהתנהגותו. כמו כן, נועד המודל לסייע לו לרכוש כלים למיקוד, שליטה, בקרה, וויסות וארגון תפקודי- רגשי. דרך העבודה המתוארת במאמר זה מבוססת על אירועים יום יומיים בשגרת בית הספר ובכיתה ועל מצבים תפקודיים- רגשיים של התלמידים, המעובדים ע"י מחנכת הכיתה והמטפל הכיתתי – במסגרת שני "שיעורים טיפוליים" שבועיים המתקיימים באופן קבוע בכיתת הלימוד לאורך השנה. מתכונת ה"שיעורים הטיפוליים" המתוארת במאמר מציעה מודל טיפולי- חינוכי ייחודי בדרך הפעלתו, המבקש לגשר על הפערים בין "העולם הטיפולי" המתקיים בחדר הטיפול שמחוץ לכיתה, לבין המציאות והדינאמיקה המתרחשת בתוך הכיתה ( עופר תמנע).

במאמר זה שני חלקים. בחלק הראשון מתוארת פרקטיקת האבחנה של לקויות קריאה והרציונל התיאורטי העומד ביסודה. בחלקו השני של המאמר מוצג ניתוח סוציולוגי המאיר אתדינמיקת התפשטותה ותפוצתה חסר התקדים של הפרקטיקה האבחונית ומקורות משוערים להצלחתה. נוהגים להאשים באנכרוניזם את המחנכות של הדורות הקודמים בתיוגם חסר הרגישות של הילדים שהתקשו פעם בקריאה כ"עצלנים" או דלי מוטיבציה. היום, גורס הכותב שבמובן אחד "הדודה הזקנה" אכן צדקה: הילדים הללו צריכים להתאמץ יותר, לקחת "מאמן" מוצלח יותר או שניהם יחד (ארטמן, לביא).

בשנה האחרונה יצאו לאור שני ספרים חשובים בתחומי החינוך המיוחד בארה"ב. הראשון, מדריך דיאגנוסטי לאיתור ליקויי למידה ובעיות למידה כולל הגדרות, זיהוי תבחינים, סיווג תבחינים של ליקויי למידה ומידע נוסף המהותי לזיהוי קשיי למידה וליקוי למידה. מדריך זה יצא בהוצאת Jossey-Bass בשנת 2007. המדריך השני יצא בהוצאת SAGE נועד לסכם ולגבש את הידע המעודכן בתחומי החינוך המיוחד מבחינה מחקרית ומבחינת החידושים המחקריים וההתנסויות המועילות בתחום. ניתן לראות את תוכן העניינים של הספרים החדשים בקובץ המצ"ב מצד ימין או בקישור בסקירה.

כדי לספק קונטקסט לתפקיד של טכנולוגיות מסייעות בחינוך מיוחד, המאמר סוקר את התפתחות מתן חינוך לילדים בעלי צרכים מיוחדים בגאנה והגורמים שהשפיעו על המדיניות הנוכחית לכיוון של הוראה מכילה נתמכת טכנולוגיות. המאמר מאיר את הגישה לפיה הוראה מכילה מייצגת דגם חדשני בהוראה בחינוך המיוחד, דגם שיש בצידו רווחים לילדים בעלי הצרכים המיוחדים ולעמיתיהם שאינם כאלה. חלק אינהרנטי מדגם הוראה זה היא ההבנה שסיוע לא צריך להיות מוגבל רק לבעלי הצרכים המיוחדים אלא – לשיפור בית הספר כולו כדי לסלק מחסומים המונעים למידה מכל התלמידים ( Hooker, M).

מטח העלה לאחרונה לאינטרנט אתר חדש בשם "תלתן", המציע מאגר פעילויות לתלמידים לקויי למידה בביה"ס היסודי. מטרות האתר היא לסייע לתלמידים עם ליקויי למידה, להורים ולמורים, להתמודד עם חומרי הלימוד, ולהקנות לתלמידים שיטות עבודה, דרכי חשיבה וכלים ומיומנויות נוספים שיסייעו להם בקריאת טקסטים בתחומים שונים. הפעילויות באתר מבוססות על ספרי הלימוד הקיימים. בשלב זה כולל האתר חומרים ופעילויות במקצועות; מתמטיקה לכיתה א', גיאוגרפיה והיסטוריה לכיתות ה' ו-ו'. למורה ניתנת האפשרות להדפיס את דפי הפעילות ולחלק אותם לעבודה בכיתה או בבית, או לתת לתלמידים לעבוד ישירות במחשב. האתר פתוח לכל הגולשים ומתעדכן באופן שוטף.

המחקרים מדגישים את חשיבות הזיהוי והאיתור המוקדם של יכולות הקריאה של ילדים בסיכון כבר בכיתות היסוד ובגני הילדים. המאמר הנוכחי מנסה לתכנן להעריך את מידת היעילות של כלי לאיתור מוקדם של ליקויי קריאה של ילדים בסיכון כבר בגני ילדים. מחקר האורך כלל 499 ילדים מגני ילדים ועד כיתה ג'. תהליך האיתור והזיהוי המוקדם של ליקויי קריאה התבסס על הערכת המודעות הפונולוגית והצליל של האותיות על ידי הילדים. ממצאי המחקר מוכיחים ניתן להתבסס על יכולת הבנת צליל האותיות כמנבא עיקרי לאיתור קשיי למידה בכיתות היסוד. גם בגני ילדים התקפות של מדד זה הגיעה ל80% דיוק והוכיחה יכולת איתור מוקדם של קשיי קריאה (Sherri-Leigh Vervaeke, John McNamara, Mary Scissons)

המחקר בדק אם התאמות שניתנות לנבחנים עם לקויות למידה במבחן הסף שיפרו את הישגיהם בהשוואה לנבחנים ללא לקויות למידה. כמו כן נבדקו ההתייחסויות של הנבחנים להתאמות שניתנו להם במובן של שביעות רצונם מתהליך קבלת ההתאמות, מעצם הפעלתן וממידת הסיוע שנתנו להם ההתאמות. בנוסף לכך בדק המחקר את הישגיהם של נבחנים עם לקויות למידה במבחן הסף ובמבחני הבגרות בהשוואה להישגיהם של נבחנים ללא לקויות למידה ואת דפוסי קליטתם במוסדות להכשת מורים. ממצאי המחקר מראים שככל שיעלה ציון הכניסה למוסדות, יהיו פחות סטודנטים עם לקויות למידה אשר יתקבלו ללימודים. מדיניות של הסתמכות אך ורק על ציוני המבחן הפסיכומטרי עשויה לחבל במאמץ לפתוח את המוסדות להשכלה גבוהה בכלל ואת המכללות להכשרת מורים בפרט בפני סטודנטים עם לקויות למידה. (ורדה שורני, גילה ווגל)

מחקר חדש בכתב העת Journal of Neuroscience מצא כי המוח של ילדים דיסלקטים צעירים פחות פעיל בזמן הקריאה למרות ניסיונות מאומצים לשפר הקריאה. המחקר חושף ממצאים מעניינים המתחוללים במוח של ילדים דיסלקטים בעת קריאה מבוקרת. המחקר אשר התבסס על סריקת תהודה מגנטית (Magnetic resonance imaging ) השווה בין ילדים דיסלקטים צעירים לבין ילדים רגילים ומצא כי המוח של ילדים דיסלקטים פחות פעיל מבחינת גלי מוח בעת קריאה מבוקרת למרות המאמצים הניכרים המופעלים על ידי הלומדים. ההאטה של הפעילות המוחית באונה השמאלית של ילדים דיסלקטים, היא ככל הנראה חסימה מבנית כלשהי ביכולת התפקודית של גלי מוח באונה השמאלית.

הפרעת חוסר קשב/ היפראקטיביות מאובחנת כיום יותר ויותר אצל אנשים בכל הגילאים. ספר זה מראה כיצד תרפיה באמנות יכולה לסייע באבחון, להוות אמצעי רב ערך לשיפור כישורים כמו: ריכוז ומיקוד, חיזוק ההערכה העצמית, התמודדות עם אימפולסיביות. דיאן סטיין סאפרן היא תרפיסטית באמנות ומטפלת קלינית זוגית ומשפחתית, ומייסדת שותפה של המכון להפרעות חוסר קשב בקונטיקט. מאחוריה למעלה מעשרים שנות נסיון כתרפיסטית באמנות בעבודה עם ילדים, מתבגרים, בוגרים ומשפחות. ספר מעשי ואינפורמטיבי זה, מבוסס על נסיונה רב השנים של המחברת בתרפיה באמנות והפרעת חוסר קשב/ היפראקטיביות. (Stein Safran Diana)

ברשימה ביבליוגראפית יעילה זו ליקט ד"ר סם גולדשטיין מאמרים ומחקרים חשובים שהתפרסמו בספרות החינוכית והפסיכולוגית לגבי הפרעת קשב ופעלתנות יתר (ADHD) בקרב ילדים ובני נוער. בין המחקרים הנסקרים: ילדי ה-ADHD וצפייה בטלביזיה, סכנת התאבדויות בקרב ילדים עם תסמונת ה-ADHD, השלכות ארוכות הטווח של ה-ADHD לאחר תקופה של 10 שנים, אימון משפחות לטיפול בילדים בעלי ADHD באמצעות האינטרנט. עמידות לאורך זמן של תסמונת ה-ADHD, מודעות עצמית של תלמידי בתי ספר להפרעת ה- ADHD, ההתקדמות במחקר לגבי סימפטומים של ADHD וגנטיקה (האם ניתן לחזות מראש את התפרצות הסימפטומים של ADHD על סמך שונות.

גישת הפרופיל הקשבי האישי אותה פיתחו פרופ' יהושע צאל וד"ר לילך שלו-מבורך במהלך ארבע השנים האחרונות מבוססת על התיאוריה של רשתות הקשב של פוזנר ופטרסן (1990). על בסיס תיאוריה זו פותחה מערכת של מטלות ממוחשבות להערכת תפקודי קשב בכל אחת מארבע מערכות הקשב הבאות: קשב מתמשך, קשב סלקטיבי, הפניית קשב ושליטה ובקרה בקשב. מערכת מבחני הפרופיל הקשבי מייצרת לכל ילד, נער או מבוגר פרופיל קשבי המתאר את רמת תפקודו בכל אחת מארבע מערכות הקשב הללו.

איטיות הקריאה של אנשים הסובלים מדיסלקציה נובעת מהאיטיות בעיבוד מידע חזותי שפתי בשלבי עיבוד המידע השונים – כך עולה ממחקר שערכה ד"ר שלי שאול מהחוג לחינוך באוניברסיטת חיפה. מתוך ממצאי המחקר עולה כי לקוראים דיסלקטיים ישנם קשיים בקריאה כאשר עליהם לבצע את הפענוח הפונולוגי (משמע ההתמרה של גירוי חזותי-אות לגירוי שמיעתי-צליל) שהוא תחילתו של תהליך קריאה נורמטיבי. המסקנה הסופית מן המחקר היא שהדיסלקטים איטיים בקריאה בעיקר בשל האיטיות בעיבוד של מידע חזותי, הפער בקצב העיבוד בין שני הערוצים שכנראה נגרם מאטיות זו פוגמת באינטגרציה של המידע ברמה התפיסתית בקרב הדיסלקטים (שלי שאול)

המאמר עוסק בתאורית העצמי במערכת החינוך. רבים מהילדים המאובחנים או מאופיינים כילדים היפראקטיבים או הסובלים מלקויות למידה שונות, הופכים להיות נטל קשה על המערכת החינוכית כיוון שאנו יוצרים איתם אינטראקציות שליליות ובלתי מותאמות. אנו דורשים מהם ללמוד באופן שאינו טבעי להם, ודורש מהם מאמץ רב, אנו מעריכים ומקדשים התנהגויות ויכולות שאינן עולות בקנה אחד עם ההתנהגיות והיכולות שהם חזקים בהם, ולבסוף קובעים שהם "לא תקינים" וזקוקים להכוונה, לטיפול, ולתמיכה. עמדה זו אינה לוקחת בחשבון את מקומה של המערכת החינוכית ביצירת הקושי ואת תפקידה לא רק לאבחן את הקושי שנוצר, אלא גם למצוא ולהכשיר מחנכים ללמד בגישות שהן יותר מותאמות למי שלומד דרך גופו, דרך קשר, דרך חשיבה ודרך ההתנסות והחוויה. אם נצליח להבין יותר טוב כיצד מרגישים ופועלים ילדים אלו, נוכל ליצור עבורם סביבות למידה מותאמות ואינטראקציות חינוכיות חיוביות (נופר ישי-קרין ומירב חן)

המחקר בודק עמדות מורים כלפי שילובם של תלמידים בעלי סוגים שונים של לקויות, את תפיסת הכישורים ללמד תלמידים אלה ותפיסת מיומנויות כלליות של שילוב. כמו כן נבדקו גורמים המשפיעים על התפיסות וצורכי הכשרתם של המורים. הממצאים גילו היררכיה של העדפות להשמה בכיתות משולבות: קבלה של תלמידים עם צרכים חינוכיים קלים, ודחייה לש תלמידים עיוורים, חרשים ותלמידים בעלי לקויות קוגניטיביות, רגשיות והתנהגויות. נמצא מתאם גבוה בין תפיסת מיומנויות ההוראה לבין תפיסת הנכונות לשלב תלמידים אלה בכיתה. ניסיון, הכשרה ורישוי נמצאו קשורים לעמדות המורים ותפיסותיהם. (איתן כהן, יונה לייזר)

רוב בתי הספר עדיין דבקים בתאוריה של מידה חינוכית אחת לכולם, לכן יש ילדים שנאבקים כל זמן הלמידה, רק מפני שתבניות הלמידה שניחנו בהן אינן תואמות את שיטת הלימוד הנהוגות בבתי הספר. ד"ר מל לוין, מסביר ב כל ילד חושב אחרת איך אפשר לזהות את תבניות הלמידה השונות. הוא מבהיר כיצד הורים ומורים יכולים לחזק את הכוח הטמון בכל ילד כך שיוכל לעקוב את קשייו. שיטת לימוד זאת מניבה סיפוק והישגים במקום תסכול ותחושת כישלון. תסכולי למידה עלולים לכרסם בילד במשך כל חייו. אפשר למנוע זאת אם נבין שלא כל ילד מצליח באופן זהה בכל צורת לימוד. אם נתמקד בשיטות לימוד אינדיבידואליות למען צורות חשיבה אינדיבידואליות נוכל להעצים את פוטנציאל הלמידה של ילדינו (מל לוין)

ניתן לומר כי העולם נחלק לשתי גישות עיקריות בהתייחס לשילוב תלמידים בבתי ספר: א. הגישה הדיכוטומית שלפיה נתפס השילוב כעומד בסתירה לחינוך הרגיל -ארה"ב ב. •התפיסה כי שילוב משמעותו "אי אפליה", קבלת השונה וזכותו להשתלב מההיבט הלימודי, החברתי, התרבותי והאישי ( שונית רייטר) .

מאמר זה בוחן את הסימנים ואת דרכי האבחון והטיפול ב-ADHD. שלושת המאפיינים העיקריים של ADHD הם חוסר קשב, פעלתנות יתר ואימפולסיביות. קשיים באחד התחומים האלה או בכולם גורמים להפרעה בתפקוד הילד המחייבת טיפול. לאבחון הפרעת קשב – צריכים להתקיים שורה של תנאים על יסוד שורה של מדדים שמפרט מחבר המאמר, ד"ר ד"ר דוידוביץ מיכאל, מומחה ברפואת ילדים והתפתחות הילד יו"ר העמותה הישראלית להתפתחות הילד ושיקומו מנהל המכון להתפתחות הילד.

מטרת הסקירה המקיפה הייתה לאסוף מידע מחקרי על הוראת מתמטיקה לתלמידים עם ליקויי למידה ולגבש סינתזה של הממצאים . לצורך האיסוף נבדקו כל מאגרי המידע האקדמאיים החשובים בחינוך ((Academic Search Complete, ERIC, EducationResearch Complete, and Primary Search) . בסקירה וניתוח הממצאים זוהו הגורמים המשפיעים העיקריים בהוראת מתמטיקה לתלמידים ליקויי למידה , ביניהם הדרכת מורים , עמדות המורים , שימוש באסטרטגיות הוראה נכונות ומתאימות, תוכניות לימודים מותאמות וטכנולוגיות מסייעות. עוד נמצא חוסר ההלימה של תוכניות הלימודים לבעיות של ליקויי הלמידה במתמטיקה הוא הגורם המשפיע ביותר וכי יעילותן של תוכניות הלימודים במתמטיקה לבעיות של ליקויי למידה היא נמוכה ביותר. עם זאת , חשוב כל הזמן להכשיר ולהדריך מורים ליישום אסטרטגיות הוראה מועילות ויעילות שייפצו על בעיות ההלימה של תוכניות הלימודים הקיימות (Obudo,-Francis ) .

זהו מאמר מבוא לגיליון שעוסק ברגשות ולמידה ואורגן מתוך כוונה להאיר מחקר ביקורתי על רגש/השפעה בחינוך וכן תחומים פוטנציאליים למחקר עתידי בתחום זה. כל מאמר בגיליון מתמקד בתרומת מחקרו של הכותב תוך שימת דגש על הבסיס התיאורטי של העבודה והמתודולוגיה שבה נעשה שימוש במחקר. הכותבים גם דנים בדרכים לשלב רגש, הנעה וקוגניציה ובאתגרים המתודולוגיים שעמדו בפניהם. כמו כן יש דיון בתפקיד רגשות בחינוך תוך העלאת הצעות לפרקטיקה ולפיתוח תיאורטי (Linnenbrink, E).