דו"ח הועדה הציבורית לבחינת החינוך המיוחד בישראל מבחינת היבטי ההכשרה

 בראש העדה עמדה השופטת דליה דורנר
 
 
מבין התלמידים בעלי הצרכים המיוחדים הלומדים במערכת החינוך הישראלית, משולבים כ-79 אלף תלמידים בבתי ספר רגילים, ולמעלה מ-50 אלף לומדים במסגרות חינוך מיוחד. בנוסף לקשיים הנלווים.
לגידולם של הילדים, נאלצים הוריהם להתמודד גם עם קשיי הבירוקרטיה: הם מתרוצצים בין ועדות שונות ונדרשים להיאבק על מקומו של ילדם במערכת החינוך.
 
בין השאר ממליצה דורנר כי ההורים הם שיקבעו את המסגרת החינוכית של ילדיהם, ולכל תלמיד ייקבע "סל תקציב אישי", אשר ילווה אותו במשך השנים ובמידת הצורך בין המסגרות השונות.
 
הוועדה ממליצה לנסח חוק חדש שיעגן את מעמדם של ילדי החינוך המיוחד, כשבלב ההמלצות סוכם על אימוץ המודל האירופי, לפיו ההורה יבחר אם הילד ישולב בחינוך הרגיל או במסגרת חינוך מיוחד. לפי ההמלצה, יופיעו ההורים בפני ועדה ריכוזית אחת ויודיעו על בחירתם, כשלראשונה תשמע הוועדה גם את הילד עצמו, בכפוף ליכולתו להתבטא.
 
"ההמלצות דורשות שינוי מחשבתי"
שינוי נוסף צפוי בהגדרת התלמידים. כיום ההגדרה היא על פי הלקות: אוטיזם, שיתוק מוחין, תסמונת דאון, פיגור ועוד. הוועדה ממליצה להגדיר את התלמיד לא על פי הלקות, אלא על פי רמת התפקוד האישי, כשבנוסף ייקבע תקציב מינימום לכל רמת נכות, כדי שלא ייווצר מצב בו תלמיד אינו מתוקצב.
 
עפ"י דו"ח הועדה נדרש מעתה משרד החינוך לדאוג להכשרת הסייעות לתפקידן. הועדה ממליצה  כי הסייעות יחויבו בלימודי תעודה בהיקף של 400 שעות ( או בלימודים לתואר אקדמי ) . הועדה סבורה כי יש לוודא שהמורים לעתיד , ובהם גם מורים לדיסציפלינות ספציפיות ולא רק מחנכים וגננות בלבד ילמדו כיצד לעבוד עם תלמידים בעלי צרכים מיוחדים.
 

    לפריט זה התפרסמו 2 תגובות

    אני בעד ההמלצות מתי לדעתכם נראה תוצאות בשטח?

    פורסמה ב 14/03/2009 ע״י נאוה חדד

    הישום פשוט לא פשוט לא לתלמיד ולא למסגרת הרגילה אם יבקשו ההורים לשלוח את ילדם.

    פורסמה ב 12/02/2010 ע״י מנצור דוד
    מה דעתך?
yyya