חינוך מיוחד ופסיכולוגיה בחינוך

חלקו הראשון של הספר עוסק בהפרעות קשה: הסיבות להפרעה ותופעותיה, סוגי הפגיעה השונים, מאפייני הפרעת הקשה בקרב בנים ובנות והשלכותיה של פגיעה זו על הפרעות אישיות, פסיכופתולוגיה, עבריינות, צריכת סמים ומחלות נפש. חלקו השני של הספר עוסק בלקויות למידה: מאפיינים, סוגי הלקות והגורמים להופעתן. בחלקו השלישי של הספר נסקרים אמצעים לזיהוי ולאיתור פגיעה בקשב ולקות למידה בקרב תלמידים המגלים קשיי למידי שונים, סוגי האבחון המומלצים בהתאם לזיהוי מוקדם זה ואמצעים בהתערבות ובסיוע מעשי לתלמיד נושא הפגיעה. מטרתו של הספר היא לספק מידע קריא ונגיש להורים, לאנשי חינוך, לסטודנטים ולעוסקים באבחון, באמצעות סקירת הרקע התיאורטי והמעשי להבנת הפרעת הקשב ולקות הלמידה והאמצעים לזיהוי, אבחנה וסיוע. לשם כך צורפו גם תרשימים וצילומי מוח, הממחישים את הסוגיות השונות ( רות אנגל-אלדר).

מכינה יעודית בסמינר הקיבוצים שנועדה להכשיר בוגרים המסוגלים לעבור תהליך הסתגלות ללמידה במוסד אקדמי בכמה היבטים חשובים: שימוש באסטרטגיות התמצאות מרחבית, ידיעת הדרישות האקדמיות- כתוצאה מחשיפה לקורסים אקדמאיים, יכולת קריאה והבנה של סילבוס ועוד.

העלייה הדרמטית בכמות הילדים המאובחנים בהפרעות אוטיסטיות הביאה לגידול במספר המורים הנדרשים לטיפול בילדים אלה. מחקרים מעטים בלבד נערכו כדי לברר את הדרכים שבהם מורים מתמודדים עם אוטיזם (Jennett et al., 2003). מחקר זה בחן את התמודדותם של אנשי סגל טיפולי עם קונפליקטים שעלו עקב טיפול בילדים בשיטת ה"Options" (עמוס פלישמן, דליה מעודד, רותי רוזן).

רבים מדברים על דיסלקציה, אולם נראה שלמרות הידע התיאורטי הרב המצוי כיום במחקר, רבות עוד יותר ההנחות השגויות לגבי הדיסלקציה. חלק מההנחות השגויות נובעות מדעות קדומות וחלקן מתיאוריות מוקדמות להסבר התופעה, אשר עם השנים. הוכחו כשגויות, אולם הספיקו לצבור נוכחות במודעות הציבורית בטרם נבדקו מחקרית הבנה מוצלחת של נושא הדיסלקציה מסייעת לא רק להכיר את נושא הליקויים אלא גםאת מה שמכנה רונלד ד. דיוויס – מתת הדיסלקציה, כלומר אותה ייחודיות של החשיבה. הדיסלקטית אשר עומדת בבסיס הפיכתם של חלק מהדיסלקטים ליחידי סגולה. הרציונל העומד בבסיס המודל, הנו חיבור בין התיאוריה והמעשה, כפי שנמצא במהלך עיצוב הגישה על ידי אלון האס. האס חיבר בין הידע התיאורטי כבעל מקצוע בתחומי החינוך והטיפול מחד וניסיונו האישי כתלמיד דיסלקטי מאידך.

המחקר הנוכחי התמקד בבחינת עמדות של מורים כלפי תלמידים עם וללא לקות למידה, הלומדים בכיתות משולבות בחטיבות הביניים. שבעים מורי חטיבת ביניים, המלמדים בכיתות רגילות, השתתפו בתכנית שנתית להסבה להוראה בכיתות משלבות, ולקחו חלק במחקר זה. מניתוח הממצאים עולה שהמורים תגמלו יותר והענישו פחות תלמידים אשר משקיעים מאמץ רב בלימודיהם, ללא תלות באבחון לקות למידה. כמוכן, המורים דיווחו על תגובה כעוסה גבוהה יותר כלפי חוסר השקעה מצד תלמידים שאינם לקויי למידה, ותחושת רחמים גבוהה יותר כלפי תלמידים לקויי למידה. המורים דיווחו על ציפיות גבוהות יותר לכישלון בלימודים בעתיד בקרב תלמידים לקויי למידה בהשוואה לתלמידים ללא לקות. במאמר יידונו השפעות אפשריות של התייחסויות אלה על מערכת החינוך. (טלי היימן)

מהירות שיום, זכרון עבודה ומודעות פונולוגית נמצאו קשורים לדיסלקציה. המאמר מסביר את משמעות המושגים וההשלכות לגבי אבחון, איתור וטיפול. הלוקים בדיסלקציה על רקע פונולוגי הם ככל הנראה בעלי רמת רגישות נמוכה למרווחי זמן במערכת התפישה השמיעתית. אצל הסובלים מדיסלקציה חמורה ומובהקת על רקע פונולוגי ניתן לראות קושי בהפרדה בזמן (רזולוציה) בין שני מופעי צליל, גם אם מדובר בצלילים שאינם לשוניים (נופר ישי-קרין)

כל הילדים עם ADHD ישנוניים באופן אובייקטיבי. לילדים אלו יש הפרעות שינה משמעותיות. המחקר הרפואי המדווח במאמר מלמד כי ילדים עם ADHD סובלים מאיכות שינה נמוכה מאד. הם מתעוררים בלילה הרבה יותר פעמים מילדים רגילים. ADHD זה לא הפרעה אחת. בקבוצה שהיו בה ילדים עם הפרעת קשב קלה וילדים עם היפראקטיביות קלה, נמצאו במחקר הנוכחי הפרעות שינה משמעותיות. הולכות ומצטברות עדויות שכאשר מטפלים בהפרעת השינה עשוי להשתפר מצב ADHD (ד"ר גיורא פילר)

לתלמידים זיכרון מילולי יוצא מן הכלל, אבל זיכרון חזותי דל. ילדים שסובלים מ NVLD הם בעלי כישורים לשוניים טובים ולעיתים קרובות, בעיקר בגיליים הצעירים, הם נתפשים כמבריקים בשל יכולות הזכירה, אוצר המלים והקריאה הגבוהות שלהם. מכיוון שהלמידה בבית-הספר נמדדת בעיקר לפי ההבעה הלשונית – כתובה ומדוברת – של התלמידים, לעיתים הקשיים שלהם לא נחשפים לעיני ההורים או המחנכים בשנות לימודיהם הראשונות, או שקשייהם מצטיירים כהפרעות התנהגותיות ורגשיות בלבד, ולא כביטויים של ליקויי למידה (גילדה פלטי ועירית כהן)

ילד הלוקה באוטיזם סובל מארבעה חסכים עקריים: ליקוי באינטראקציה בין אישית, ליקוי שפתי, ליקוי חושי-תנועי, ליקוי באינטלגנציה. מבין ארבעת החסכים הללו, הליקוי באינטראקציה בין אישית הוא הכבד ביותר. ליקוי זה אינו מאפשר לילד הרך לחבור בהדרגה לחברת האדם, להטמע בתוכה, ולהרגיש חלק ממנה. מרכיב זה הוא גם הקשה ביותר להתמודדות ההורים. ההורים לא מצליחים ליצור חיבור, לקבל תהודה לאהבתם ולהשקעתם. כל עיסוק עם ילדם מתקבל בהתנגדות חריפה והילד מעדיף להתנחם עם חפץ ביד או בגרייה עצמית. בנם לא נזקק לתמיכתם הרגשית (Join Attachment) והם כל כך זקוקים לתגובותיו הרגשיות. קשה להעריך עד כמה סובל הילד עצמו מחוסר באינטראקציה בין אישית(זיווה מרום, מורן וייסבורט).

הגישה השלילית של המורים בחינוך המיוחד לחשיבות הכישלון הזמני במצבי למידה עלולה לפגום בהיערכות שלהם ליצירת אתגרים לתלמידים ולהביא להגנת-יתר (over-protection). נטיות כאלו מצד המורים פוגעות, בסופו של דבר, בתלמידים עצמם.המאמר מתאר תכנית התערבות בבתי ספר יסודיים בישראל שנועדה להפנים אצל מורי החינוך המיוחד את חשיבות ההתמודדות של התלמיד עם מצבי כישלון זמני (Orit Alfi, Avi Assor, Idit Katz ).

מפגש תלמידי חטיבת ביניים מבית הספר "תיכון חדרה" עם תלמידי כיתת חינוך מיוחד של בית ספר יסודי "אור לטף" באמצעות מדיום וירטואלי. החונכים עברו הכשרה חווייתית שהכינה אותם רגשית-תקשורתית לחנוך ולתמוך בילדים. הסדנה הועברה למדיום המחשב. נערכו מפגשים באמצעות תוכנת למידה מרחוק בהם כל חונך "נפגש" עם החניך שלו. השיעורים עסקו בנושאים של כישורי– חיים, במטרה לעזור ולהקל על תלמידי החינוך המיוחד במעבר לחטיבת הביניים.

לאור יישום מדיניות השילוב בישראל זה מספר שנים, בדק המחקר הנוכחי מהן עמדות המורים ביחס לשילוב ואלו גורמים משפיעים על עמדות אלה, שאלות המחקר היו: 1. מהן עמדות המורים ביחס לשילוב של בעלי תפקידי ההוראה: מחנכים, מורים מקצועיים ומורים לחינוך מיוחד? 2. האם קיימים הבדלים במרכיבי העמדה ביחס לשילוב, של מורים בעלי תפקידי הוראה שונים (קרי: מחנכים, מורים מקצועיים ומורים לחינוך מיוחד)? 3. האם יש קשר בין כל אחד מהגורמים: (א) סיוע מקצועי מצוות רב מקצועי (ב) פעילות הנהלת בית הספר ביחס לשילוב (ג) עמדה ביחס להכשרה לשילוב (ד) התנסות בשילוב (ה) ותק בהוראה. לבין מרכיבי העמדה ביחס לשילוב: (א) תרומת השילוב להצלחת המורה (ב) תרומת השילוב לאקלים הכיתה (ג) תרומת השילוב לתלמיד המשולב, של המורים בבית הספר (מחנכים, מורים מקצועיים ומורים לחינוך מיוחד)? 4. האם יש קשר בין הגורמים לבין עצמם? (ענת קליפלד)

המחקר הנוכחי הוא מחקר שטח העוסק בנושא זה ומנסה לתת תשובה לשאלה מהי השפעת הטיפול התרופתי בריטלין על דפוסי הדיבור אצל ילדים עם קשיי קשב וריכוז. הרציונל לקיום המחקר הוא הרצון להבין נושא חשוב זה של דפוסי הדיבור אצל ילדים עם בעיות קשב, אוכלוסייה של ילדים הקיימת בכל כיתה ובכל גיל. מידע זה עשוי לעזור למורים בהתמודדות עם הקשיים הללו מתוך הבנה וידע. (דובי לופי, סברינה בורשטיין, עידית אופינקרו)

דו"ח הוועדה לבחינת מיצוי יכולתם של תלמידים עם ליקויי למידה המלצות הוועדה מתחלקות לשלוש קבוצות מרכזיות: המלצות להעלאת מודעות קידום פרופסיונליזם וידע, המלצות להסדרת תהליכי האבחון, והמלצות מובחנות לקבוצות שונות. (מלכה מרגלית)

תכנון לימודים במסגרת לחינוך מיוחד הוא תהליך מורכב בשל השונות הרבה הקיימת בין התלמידים בתוך אותה כיתה, בתוך אותה שכבה ובין השכבות, וכן בשל טווח הגילאים הרחב בתוך אותו בית ספר. מטרת התהליך, לקדם את התלמידים מבחינה אקדמית, חברתית, ורגשית ולהכינם לחיים עתידיים כבוגרים המשתלבים ומשתתפים בחברה ובקהילה. בתכנון לימודים בבית הספר לחינוך מיוחד, כמו בכיתות לחינוך מיוחד, יתוכנן הקשר בין תכנית הלימודים האישית לתכנית הלימודים הכיתתית, כדי שתכנית הלימודים האישית תיושם כמתוכנן. תמצית מעודכנת ומעובדת של טיוטת חוזר מנכ"ל, תכנון לימודים בבית ספר לחינוך מיוחד, תשס"ז, דליה טל (מפקחת ארצית על תכנון פדגוגי בח"מ), דורית לשם (מדריכה ארצית) וחברי הועדה לתכנון לימודים בח"מ.

כרטיסי ניווט הם כלי המסייע לתלמיד בתהליך הלמידה, באמצעותם רוכש התלמיד אסטרטגיות למידה להתמודדות טובה יותר עם החומר הנלמד. תהליך הלמידה עם ילדים לקויי למידה, שונה מתהליך הלמידה הרגיל, ומחולק לשלושה שלבים: שלב ההוראה המתווכת – בו מעביר המורה לילד את התהליכים תוך פיתוח קוגניציה ומטאקוגניציה. שלב הביניים (כרטיסי הניווט) – מעניק לילד קביים להתנתקות מהמתווך, כך יוכל להגיע הילד בהדרגה להיות'לומד מומחה'. בשלב זה על המתווך לדאוג שהילד יפעל על פי כרטיס הניווט פעמים רבות עד להפנמה מלאה. יש להקפיד שהניתוק מכרטיס הניווט לא ייעשה בשלב מוקדם מדי, אלא יותאם לשלב בו הלומד מתפקד באופן עצמאי. (כרמית סלמון, כרמית שלו)

פרויקט חינוכי במכללה להכשרת מורים המשלב תלמידים הלוקים בשכלם עם סטודנטים לחינוך מיוחד ומאפשר לשני הצדדים התנסות חווייתית, לא שגרתית, מלאת סיפוק והנעה. בלמידה המשותפת הסטודנטים מתנסים ורוכשים כלי אשר כל אחד יוכל להפעיל בעבודתו. תיאטרון הבובות תורם לפיתוח הכרתי, רגשי, חברתי ומוטורי הן של הילד בעל הצרכים המיוחדים והן של פרחי ההוראה. (אדוה זילברשטיין-חכם, יעל ניאגו-יחזקאלי)

רגשות אקדמיים הוזנחו מאוד בפסיכולוגיה החינוכית, להוציא את נושא חרדת המבחנים. בחמישה מחקרים איכותיים נמצא שתלמידים מתנסים במגוון עשיר של רגשות במסגרות אקדמיות. חרדה דווחה רבות אך ככלל, רגשות חיוביים תוארו לא פחות מרגשות שליליים. בהתבסס על מחקרים שסוכמו במאמר זה פותחו טקסונומיות של רגשות אקדמיים שונים וכלי של דיווח עצמי המודד רגשות של שמחה, תקווה, גאווה, רווחה, כעס , חרדה, בושה, ייאוש ושעמום של לומדים ( Pekrun, R., et al).

המחקר בחן האם גיבוש עמדות חיוביות של סטודנטים כבר בשלב ההכשרה יקבע במידה רבה את התנהגותם כאשר יהיו הם מורים. א.האם קיים קשר בין עמדותיהם של סטודנטים הלומדים במסלולים רגילים במכללה להכשרת מורים כלפי השילוב לבין לימודי קורסי מבוא על פי תכנית לימודים מוגדרת בנושאי החינוך המיוחד? ב. האם קיימים משתנים נוספים הקשורים בעמדות חיוביות כלפי ילדים בעלי צרכים מיוחדים וכלפי שילובם בכיתה הרגילה (יפעת רוטנברג, רייטר שונית)

השילוב של מחוננות ולקויות למידה מעלה תמיהה ולעיתים חוסר אמון מוחלט בקיום התופעה. רבים שואלים בפליאה מהולה בחוסר אמון, אם התלמיד מחונן איך יכול להיות שיהיה בעל לקות למידה? באנגלית נקראת התופעה Dual Exceptionality . אכן הדואליות הניגודית הזו מושכת לשני קצוות שהמפגש בינם הוא לעיתים בלתי אפשרי. ילדים שהתאימו לקטגוריות המחוננים התגלו כנכשלים במיומנויות אקדמיות בסיסיות. בקרב חוקרי הנושא התגבשה בשנים האחרונות חלוקת אכלוסיה זו לשלוש תת קבוצות. המאמר מתאר ומאפיין כל תת-קבוצה (יהודית וינברגר-לובל ).