חינוך מיוחד ופסיכולוגיה בחינוך

מפגש תלמידי חטיבת ביניים מבית הספר "תיכון חדרה" עם תלמידי כיתת חינוך מיוחד של בית ספר יסודי "אור לטף" באמצעות מדיום וירטואלי. החונכים עברו הכשרה חווייתית שהכינה אותם רגשית-תקשורתית לחנוך ולתמוך בילדים. הסדנה הועברה למדיום המחשב. נערכו מפגשים באמצעות תוכנת למידה מרחוק בהם כל חונך "נפגש" עם החניך שלו. השיעורים עסקו בנושאים של כישורי– חיים, במטרה לעזור ולהקל על תלמידי החינוך המיוחד במעבר לחטיבת הביניים.

לאור יישום מדיניות השילוב בישראל זה מספר שנים, בדק המחקר הנוכחי מהן עמדות המורים ביחס לשילוב ואלו גורמים משפיעים על עמדות אלה, שאלות המחקר היו: 1. מהן עמדות המורים ביחס לשילוב של בעלי תפקידי ההוראה: מחנכים, מורים מקצועיים ומורים לחינוך מיוחד? 2. האם קיימים הבדלים במרכיבי העמדה ביחס לשילוב, של מורים בעלי תפקידי הוראה שונים (קרי: מחנכים, מורים מקצועיים ומורים לחינוך מיוחד)? 3. האם יש קשר בין כל אחד מהגורמים: (א) סיוע מקצועי מצוות רב מקצועי (ב) פעילות הנהלת בית הספר ביחס לשילוב (ג) עמדה ביחס להכשרה לשילוב (ד) התנסות בשילוב (ה) ותק בהוראה. לבין מרכיבי העמדה ביחס לשילוב: (א) תרומת השילוב להצלחת המורה (ב) תרומת השילוב לאקלים הכיתה (ג) תרומת השילוב לתלמיד המשולב, של המורים בבית הספר (מחנכים, מורים מקצועיים ומורים לחינוך מיוחד)? 4. האם יש קשר בין הגורמים לבין עצמם? (ענת קליפלד)

המחקר הנוכחי הוא מחקר שטח העוסק בנושא זה ומנסה לתת תשובה לשאלה מהי השפעת הטיפול התרופתי בריטלין על דפוסי הדיבור אצל ילדים עם קשיי קשב וריכוז. הרציונל לקיום המחקר הוא הרצון להבין נושא חשוב זה של דפוסי הדיבור אצל ילדים עם בעיות קשב, אוכלוסייה של ילדים הקיימת בכל כיתה ובכל גיל. מידע זה עשוי לעזור למורים בהתמודדות עם הקשיים הללו מתוך הבנה וידע. (דובי לופי, סברינה בורשטיין, עידית אופינקרו)

דו"ח הוועדה לבחינת מיצוי יכולתם של תלמידים עם ליקויי למידה המלצות הוועדה מתחלקות לשלוש קבוצות מרכזיות: המלצות להעלאת מודעות קידום פרופסיונליזם וידע, המלצות להסדרת תהליכי האבחון, והמלצות מובחנות לקבוצות שונות. (מלכה מרגלית)

תכנון לימודים במסגרת לחינוך מיוחד הוא תהליך מורכב בשל השונות הרבה הקיימת בין התלמידים בתוך אותה כיתה, בתוך אותה שכבה ובין השכבות, וכן בשל טווח הגילאים הרחב בתוך אותו בית ספר. מטרת התהליך, לקדם את התלמידים מבחינה אקדמית, חברתית, ורגשית ולהכינם לחיים עתידיים כבוגרים המשתלבים ומשתתפים בחברה ובקהילה. בתכנון לימודים בבית הספר לחינוך מיוחד, כמו בכיתות לחינוך מיוחד, יתוכנן הקשר בין תכנית הלימודים האישית לתכנית הלימודים הכיתתית, כדי שתכנית הלימודים האישית תיושם כמתוכנן. תמצית מעודכנת ומעובדת של טיוטת חוזר מנכ"ל, תכנון לימודים בבית ספר לחינוך מיוחד, תשס"ז, דליה טל (מפקחת ארצית על תכנון פדגוגי בח"מ), דורית לשם (מדריכה ארצית) וחברי הועדה לתכנון לימודים בח"מ.

כרטיסי ניווט הם כלי המסייע לתלמיד בתהליך הלמידה, באמצעותם רוכש התלמיד אסטרטגיות למידה להתמודדות טובה יותר עם החומר הנלמד. תהליך הלמידה עם ילדים לקויי למידה, שונה מתהליך הלמידה הרגיל, ומחולק לשלושה שלבים: שלב ההוראה המתווכת – בו מעביר המורה לילד את התהליכים תוך פיתוח קוגניציה ומטאקוגניציה. שלב הביניים (כרטיסי הניווט) – מעניק לילד קביים להתנתקות מהמתווך, כך יוכל להגיע הילד בהדרגה להיות'לומד מומחה'. בשלב זה על המתווך לדאוג שהילד יפעל על פי כרטיס הניווט פעמים רבות עד להפנמה מלאה. יש להקפיד שהניתוק מכרטיס הניווט לא ייעשה בשלב מוקדם מדי, אלא יותאם לשלב בו הלומד מתפקד באופן עצמאי. (כרמית סלמון, כרמית שלו)

פרויקט חינוכי במכללה להכשרת מורים המשלב תלמידים הלוקים בשכלם עם סטודנטים לחינוך מיוחד ומאפשר לשני הצדדים התנסות חווייתית, לא שגרתית, מלאת סיפוק והנעה. בלמידה המשותפת הסטודנטים מתנסים ורוכשים כלי אשר כל אחד יוכל להפעיל בעבודתו. תיאטרון הבובות תורם לפיתוח הכרתי, רגשי, חברתי ומוטורי הן של הילד בעל הצרכים המיוחדים והן של פרחי ההוראה. (אדוה זילברשטיין-חכם, יעל ניאגו-יחזקאלי)

רגשות אקדמיים הוזנחו מאוד בפסיכולוגיה החינוכית, להוציא את נושא חרדת המבחנים. בחמישה מחקרים איכותיים נמצא שתלמידים מתנסים במגוון עשיר של רגשות במסגרות אקדמיות. חרדה דווחה רבות אך ככלל, רגשות חיוביים תוארו לא פחות מרגשות שליליים. בהתבסס על מחקרים שסוכמו במאמר זה פותחו טקסונומיות של רגשות אקדמיים שונים וכלי של דיווח עצמי המודד רגשות של שמחה, תקווה, גאווה, רווחה, כעס , חרדה, בושה, ייאוש ושעמום של לומדים ( Pekrun, R., et al).

המחקר בחן האם גיבוש עמדות חיוביות של סטודנטים כבר בשלב ההכשרה יקבע במידה רבה את התנהגותם כאשר יהיו הם מורים. א.האם קיים קשר בין עמדותיהם של סטודנטים הלומדים במסלולים רגילים במכללה להכשרת מורים כלפי השילוב לבין לימודי קורסי מבוא על פי תכנית לימודים מוגדרת בנושאי החינוך המיוחד? ב. האם קיימים משתנים נוספים הקשורים בעמדות חיוביות כלפי ילדים בעלי צרכים מיוחדים וכלפי שילובם בכיתה הרגילה (יפעת רוטנברג, רייטר שונית)

השילוב של מחוננות ולקויות למידה מעלה תמיהה ולעיתים חוסר אמון מוחלט בקיום התופעה. רבים שואלים בפליאה מהולה בחוסר אמון, אם התלמיד מחונן איך יכול להיות שיהיה בעל לקות למידה? באנגלית נקראת התופעה Dual Exceptionality . אכן הדואליות הניגודית הזו מושכת לשני קצוות שהמפגש בינם הוא לעיתים בלתי אפשרי. ילדים שהתאימו לקטגוריות המחוננים התגלו כנכשלים במיומנויות אקדמיות בסיסיות. בקרב חוקרי הנושא התגבשה בשנים האחרונות חלוקת אכלוסיה זו לשלוש תת קבוצות. המאמר מתאר ומאפיין כל תת-קבוצה (יהודית וינברגר-לובל ).

בשנים האחרונות יותר ויותר מורים מרגישים בודדים ומבודדים בהתמודדותם היומיומית עם בעיות משמעת והתנהגות. המאמר מציג תכנית חדשנית להתמודדות עם בעיות משמעת והתנהגות, מתוך תפיסה אלטרנטיבית של בית הספר כקהילה. התכנית יושמה בבית ספר יסודי בעזרת כלים ברוח גישת 'הסמכות החדשה' וההתנגדות הלא אלימה. הגישה נוסחה במקור בהקשר של התמודדות הורים או מורים עם בעיות התנהגות של ילדים ברמה הפרטנית, והמקרה המוצג ממחיש כיצד היא הותאמה להתמודדות עם קשיים שעלו ברמת הכיתה ( טל מימון, תרי שטרנברג ועידן עמיאל).

כל כך מרבים לדבר על חשיבותן של "אסטרטגיות הלמידה" עבור בעלי הפרעות למידה (לקויות למידה והפרעות קשב), אבל מסתבר שבשטח הן לא תופסות תאוצה מספקת והשימוש בהן הוא די מצומצם. כיצד אפשר להסביר זאת, והאם ניתן לעשות משהו לשינוי המצב? השאלה הנובעת מכאן היא: מדוע? מדוע כל כך קשה להפוך את האסטרטגיות לכלי שימושי יומיומי? ד"ר נעמי וורמברנד סבורה כי האסטרטגיות בנויות מרצף של מהלכים מסודרים ומאורגנים, שלאנשים בעלי הפרעות למידה קשה לשמור עליהם. תהליך הרכישה של האסטרטגיות חייב להיות מלווה בתמיכה רגשית, בליווי של עמית או מלווה שהולך עם הלומד לאורך כל הדרך, מחזק אותו בנקודות הקושי ומעודד אותו להמשיך ולנסות. ד"ר נעמי וורמברנד ממליצה שלא לוותר בשום אופן על הכרות מעמיקה עם אסטרטגיות הלמידה. אולם ההיכרות הזו צריכה לעשות באופן מקצועי, תוך ליווי מההיבט הרגשיותוך הבנה שמדובר בתהליך ממושך הדורש מאמץ.

הספר החדש של ד"ר עמלה עינת חותם את הטרילוגיה מפתח לדלת נעולה, ומצטרף לשני הספרים הקודמים שיצאו לאור במסגרת זו. מחקר מקיף זה מציג את עולמם של תלמידים, הורים ומורים החייבים להתמודד עם דיסלקסיה, כל אחד בדרכו. הספרים הקודמים, לפרוץ את מחסום הדיסלקסיה ו הורים מול מחסום הדיסלקסיה עסקו בעולמו של התלמיד לקוי הלמידה ובעולמם הבעייתי של הוריו, ואילו הספר הנוכחי עוסק בעולמם של המורים. הספר הנוכחי במחקרה, פורץ הדרך של ד"ר עמלה עינת, מתמקד במורים, ומשלים את תיאורו של מעגל הסבל המאפיין את כל הגורמים השותפים למאבק הקשה. ממצאי המחקר נותנים ביטוי לתסכול, לבדידות ולתחושת הכישלון המלווה כל מורה המתמודד עם קשייו של התלמיד לקוי הלמידה (עמלה עינת)

מטרת המאמר להציג פרויקט ייחודי לשילוב הוראה אישית מותאמת במתמטיקה עם הוראה מקוונת סינכרונית. תשע סטודנטיות מצטיינות במסלול לחינוך מיוחד , תשעה תלמידים לקויי למידה מאוכלוסיות מוחלשות בחולון, שתי מדריכות וצוות מלווה עירוני ומכללתי , השתתפו בפרויקט כחלק מתכנית "יש דרך" ברית בין העיר חולון לבין מכללת סמינר הקיבוצים. מאמר זה מציג מסקנות , התלבטויות וחשיבה עתידית אשר הופקו מן העשייה החינוכית. השילוב בין שיעורים פרטניים לשיעורים מקוונים הוא המיוחד והמשמעותי בתהליך. השיעורים המקוונים הם יותר קלילים , התלמידים מאד נהנים להשתתף בהם. לרובם זו חוויה שטרם חוו בעבר. זו דרך מצוינת להתגבר על הרבה בעיות של חוסר בטחון. התלמידים יודעים שאין להם ממי להרגיש מאוימים כיוון שכל התלמידים באותה רמה פחות או יותר בחשבון ויש איזו אחווה משותפת ( דורית ברט , אורנה פליקס , יפה בר-זיו , מירי שינפלד , אילנה רונן ) .

תכנית לימודים אישית היא תכנית הנכתבת עבור כל תלמיד הלומד במסגרת של החינוך המיוחד בתחילת שנת הלימודים על ידי הצוות החינוכי והבין מקצועי של המסגרת. תח"י (תכנית חינוכית יחידנית) היא תכנית יחידנית הנכתבת עבור כל תלמיד המקבל תמיכה מסל שילוב והלומד במסגרת כיתה רגילה. (שרי בראון)

מאז שנת 1993 בתי הספר במחוז נוקס במדינת טנסי בארה"ב מיישמים שיטות אלטרנטיביות לקריאה ולכתיבה על-ידי תוכנית המשלבת טכנולוגיות פשוטות וטכנולוגיות מתוחכמות שנועדו לספק פתרונות לבעיות הקריאה והכתיבה של תלמידים בעלי בעיות דיסלקציה חמורות בכיתות ג' עד יב'. הקריאה מתבצעת בעזרת: 1. שימוש בספרים המוקלטים על קלטות שמע. 2. מחשב המתרגם טקסט בתוכנת הקראה. 3. סיוע בקריאה. 4. התאמת יכולת קריאה. התלמידים קוראים ספרים מוקלטים על קלטות שמע בעזרת אוזניהם במקום בעזרת העיניים, כדי לפענח את הדפוס. בזמן שהם משתמשים בשיטת קריאה זו הם עוקבים ויזואלית בספר אחרי כותרות, הדגשות, תמונות ואינפורמציה ויזואלית אחרת. בעזרת שימוש בסינטיסייזר בתוכנת קריאה ממסך, התלמידים "קוראים" מילים, משפטים ופסקאות, באמצעות הקראה בקול רם של המחשב. באמצעות שליטה בקול המחשב, התלמידים קוראים במהירות בכל מקום במסך, מדפי עבודה, מילונים, אינציקלופדיות, מכתבים, שבועונים ומאמרים מעיתונים, וכן מכל טקסט אחר שיכול להיות מוצג על גבי מסך המחשב (Mike Matvy).

הרצאה זו דנה בידע הפדגוגי של גננות רגילות ביחס לזיהוי והערכה של ילדים בסיכון ללקות למידה, בהשלכות של ידע זה על עבודתן עם ילדים מתקשים ובהשתמעויות של ידע זה להכשרת הגננות. ההרצאה עוסקת בפרשנותי לתצפיות, ראיונות והערכות של גננות על ילדים בסיכון ללקות למידה בגנן ומתייחסת בעיקר לכך שהגננות מייחסות את קשיי הילד לגורמים הקשורים למודלים ביולוגיים- רפואיים ופחות לגורמים חינוכיים- מערכתיים. בהתאם לכך הפתרונות שהן מציעות לקשיים, הם פתרונות שיש בהם משום סיכון לתיוג והדרה של ילד עוד לפני תחילת הלימודים הפורמאליים. למערכת ההכשרה להוראה ותכניות הלימודים בהוראת חינוך מיוחד יש קשר לידע הגננות ולהשתמעויותיו (אסתר פירסטטר)

מאמר המציג דרכים בהן ניתן להיעזר במרחבי הטבע לקיום עבודה טיפולית-חינוכית בילדים עם ילדים עם צרכים מיוחדים (פיגור, הפרעות קשב וריכוז ובעיות התנהגות). המאמר מתמקד בפוטנציאל העבודה הבלתי מילולית והטקסית ומתבסס על דוגמאות מעבודה שהתקיימה בבתי ספר לחינוך מיוחד בצפון במסגרת התוכנית הטיפולית-חינוכית "נפגשים בטבע" (רונן ברגר)