חינוך מיוחד ופסיכולוגיה בחינוך

במשך שנים השתייך המחקר של לקויות למידה למדעי החינוך והפסיכולוגיה ועסק בעיקר בהיבטים התנהגותיים וחינוכיים שלהן, אך לא סיפק ידע על מקורן הבסיסי של הלקויות. כך, הבנת הלקויות נשארה מוגבלת ולא סיפקה בסיס לאבחון ולטיפול יעילים. עם התפתחותם של מדעי המוח ומחקרים של לקויות למידה מנקודת מבט מוחית חלה תפנית שהובילה ליצירת תחום מדעי ייחודי – תחום חקר המוח ולקויות למידה. כדי שנוכל להבין את מקור הכשל של אוכלוסיית לקויי הלמידה עלינו להבין אילו אזורים במוחותיהם פועלים בזמן התהליכים הקוגניטיביים הרלוונטיים ולהשוותם לתהליכים הפועלים במוחותיהם של יחידים באוכלוסייה תקינה. באמצעות השוואה זו אנו מבינים אילו אזורים במוחותיהם של יחידים בעלי לקויות למידה אינם פועלים בצורה תקינה ( שלי שאול)

הספר "שפה וקוץ בה" עוסק בלקויות תקשורת, שפה ודיבור העשויות להופיע אצל ילדים במהלך שמונה השנים הראשונות לחייהם. בספר מתוארות לקויות בדרגת חומרה שונות ואצל אוכלוסיות ילדים שונות כמו: ילדים עם לקות שמיעה, ילדים על הרצף האוטיסטי, ילדים ממיצב נמוך וילדים עם עיכוב התפתחותי בתחומי השפה והדיבור. הקריאה בספר מאפשרת לקורא להכיר מגוון לקויות תקשורת, שפה ודיבור אצל ילדים כמו גם את הספרות המקצועית העוסקת בתחומים אלו ואת המונחים המקצועיים הקשורים בהם. כמו כן, הספר מאפשר לאנשי חינוך, להורים ולמטפלים להתוודע למחוונים ולכלים לאיתור לקויות תקשורת, שפה ודיבור ומציע רעיונות לסיוע לילדים עם לקויות בתחומים אלו ( אניטה רום, בתיה צור, ורדה קריזר ).

מאמר זה מציג פרספקטיבות של 12 מורים עם ליקויי למידה ( מאובחנים או מזוהים באופן אישי ) , 10 נשים ו-2 גברים, בגילאים 28-56, עם וותק של 2-26 שנים בהוראה. כלי המחקר היה ריאיון מובנה הכולל שאלות פתוחות ושאלות סגורות. בניתוח תוכן איכותי זוהו שלוש תמות מרכזיות המרכיבות את הסיפור של מורים אלו: התייחסות לתפיסת תפקודם העכשווי כמורים , המבטאת תחושת מסוגלות לצד זיכרונות עבר על אודות הלקות, חשיפת הלקות , עיתויה והקשרה, השפעת הלקות על עבודתם המקצועית ועל תפיסתם החינוכית (גיה ווגל , ורדה שרוני ).

הילד סובל מהפרעת קשב וריכוז וזקוק לריטלין? שיטה חדשנית, המבוססת על מחקר אקדמאי, מסייעת להתאים את התרופה לילד ולבדוק את יעילותה. השיטה מיושמת במרכז הרפואי בני ציון בחיפה ובמסגרתה מתקיים מעקב צמוד אחרי הילדים והסתגלותם לתרופה. מנהל המכון להתפתחות הילד, פרופ' עמנואל תירוש, הציג לראשונה בכנס שנערך בפקולטה לרפואה בטכניון את תוצאות המחקר שנערך בהשתתפות מומחית לליקויי למידה מאוניברסיטת חיפה, דורית טרגין, וחוקרים מקופות חולים בנושא עמדות ההורים כלפי הטיפול בריטלין. המחקר נערך בהתאם לשיטה חדשנית להתאמת התרופה לילדים הסובלים מבעיות קשב וריכוז.

מטרת המאמר היא להאיר את המכשולים האפשריים בתקשורת בין ילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז (הכותבת קוראת לילדים אלו "ילדי קש"ר, מכיוון שאינה תומכת בשימוש במילה "הפרעה") ובין הצוות החינוכי, וללמוד כיצד להימנע מהם. במסגרת זו מציגה הכותבת תכנית חדשנית שבה הורים ומורים פועלים יחד כדי להפוך את הילדים למומחים להפרעת קשב וריכוז. למרות השונות בין ילדי קש"ר, ניתן להציע תיאור כללי של הדרך שבה הם מתקשרים עם סביבתם. הם חווים עייפות ושעמום מתמידים, ומתקשים להקשיב לאורך זמן, נוטים לאבד עניין בשיחה ולבטא חוסר סבלנות, וכמו כן, חווים קשיים בתקשורת לא מילולית. אמצעים לייעול התקשורת עם ילדי קש"ר כוללים שימוש באמצעים חזותיים, מתן הוראות ממוקדות וברורות, חיזוקים, אם בצורה של מחמאות או הענקת פרס קטן, דיבור מטרים (הנועד להכין אותם מראש לשינויים), אמפתיה, עידוד, והעברת מסר לילד שמוטלת עליו אחריות למעשיו, וזאת תוך הימנעות מהאשמות ופגיעה ברגשותיו ( וולמר, לאורה).

תכנית התנהגותית (ביוזמת שפ"י ) המופעלת עם כל ילד שנכנס לתוכנית באמצעות המורה המתווכת. התוכנית כוללת בניית חוזה טיפולי והפעלה של כרטיסי התנהגות אותם ממלאים מורי הכיתה בה לומד הילד. הכרטיסים מועברים באופן שוטף למורה המתווכת וזו מסכמת אותם עם הילד ומעבירה את האינפורמציה באופן שבועי להורים ולמחנכת לתכנון חיזוקים והגברות בהתאם לתוצאות. מטרת התוכנית ההתנהגותית היא להחזיר לילד שליטה בהתנהגותו, לעשות דיפרנציאציה בין חלקים התנהגותיים שונים שלו (שליליים פחות או יותר), לאפשר ע"י כך תזוזות חיוביות בהתנהגותו ולו הקטנות ביותר וכך להחזיר לילד ולמשפחה את התקווה לשינוי. ע"י השינויים בהתנהגות הילד מתאפשר לו לחוות תגובות חדשות וחיוביות של גורמים שונים בבי"ס כלפיו, בניגוד לתגובות הקודמות המוכרות ונפתחים עבורו מעגלי קשר חיוביים. תוכנית תיווך המופעלת ע"י המורות המתווכות. מטרת התיווך היא לפתח את כישורי המנטליזציה של הילד ואת שפתו הרגשית ולסייע לו בקשריו עם הסובבים.

בית-ספר אילנות פיתח לאורך השנים גישה ייחודית לשילוב אוכלוסיות תלמידים המוגדרים כבעלי צרכים מיוחדים. לפי גישה זו תקופת שהותו של התלמיד בבית-ספר אילנות היא הכנה להמשך חיים חברתיים, נורמטיביים ככל שניתן. לשם כך הוא מאורגן כמסגרת הנותנת מענה המשלב מיקוד פרטני ומיקוד קבוצתי לכלל התלמידים, מכיתה א' ועד כיתה ט'. גולת הכותרת של התכנית הם מסלולי הצלחה הנבנים לכלל התלמידים כבר בכיתה א'. מסלולי ההצלחה מבוססים על חוזקות התלמידים, אך תכליתם ארוכת טווח: לנתב את המשאבים המושקעים בתלמידים להצלחה הנראית ממשית באופק. תקופת חינוכם בביה"ס הינה אימון לחיים כבוגרים בחברה. מושם דגש על חוזקות היכולות לנבא הצלחה בחיים משמעותיים כבוגרים והשתלבות מיטבית במסגרות המשך.

במחקר זה נבדקה השפעתו של קורס, השואף לתת מענה על הצרכים החיוניים של מורים בחינוך הרגיל – בהתמודדותם עם קשייהם של תלמידים לקויי-למידה בכיתתם. המטרה המרכזית של בניית הקורס הייתה לחולל שינוי מהותי בהתייחסותם של מורים לתלמידים אלה הן ברמה המקצועית והן ברמה הבין-אישית באמצעות עיצוב עמדות חיוביות יותר כלפי התלמידים וחיזוק תחושת המסוגלות של המורים לשלב תלמידים אלה בכיתות רגילות באופן מושכל ומצמיח. שילובם של תלמידים לקויי-למידה בכיתות רגילות – העמיד את המורים בפני קשיים והתמודדויות, שלא היו מוכרים להם, ובעיקר – בשל חוסר ידע ובשל העדר כלים מתאימים. במחקר זה התברר, שפיתוח ידע, אך, לא פחות, סגנון הנחיה אפקטיבי – גורמים לשינוי בעמדות-המורים ביחס לתפיסת תפקידם כאחראים לקידומם של תלמידים לקויי-למידה. מן המחקר עולה, שפיתוח הידע המקצועי – מביא גם לשינויים ברמה האישית אצל מורות, שהן אימהות לילדים לקויי-למידה (אורלי קריספל, חוה סימון,יחיאל פריש).

המחקר עוסק בקשר שבין יחסים חברתיים וטכנולוגיה, ומתמקד בבדיקת ממשקי תקשורת מתווכת מחשב .( CMC ). מטרתו הייתה לבדוק את השפעת השימוש בארבעה ממשקי תקשורת מתווכת מחשב – דואר אלקטרוני ,SMS (Messenger ,ICQ) Instant Message וצ'ט – להבעת תמיכה חברתית בקרב סטודנטים למדעי החברה, עם וללא לקות למידה. תוצאות המחקר מצביעות על שימוש גבוה של כל הסטודנטים בממשק י CMC להבעת תמיכה חברתית, תוך כדי העדפת שני ממשקים – דואל ו- SMS . לקבלת תמיכה חברתית ממשק IM נתפס בקרב הסטודנטים כמועיל ביותר, ולעומת זאת לקבלת תמיכה מעשית ממשק הדואל נתפס כמועיל ביותר. כמו כן, כל הסטודנטים משתמשים יותר ב- SMS למטרת פעילויות חברתיות משותפות בהשוואה לממשקים האחרים. בהתייחס לקיום לקות למידה נמצא, שסטודנטים אלה משתמשים יותר במחשב אישי מאשר סטודנטים ללא לקות ( טלי היימן , סיגל עדן ).

בראש העדה עמדה השופטת דליה דורנר .בדו"ח הועדה הרשמי הפרקים הבאים : תמונת מצב החינוך המיוחד במדינת ישראל, הטענות של הציבור וההורים , דיון , ממצאים ומסקנות. הוועדה ממליצה לנסח חוק חדש שיעגן את מעמדם של ילדי החינוך המיוחד, כשבלב ההמלצות סוכם על אימוץ המודל האירופי, לפיו ההורה יבחר אם הילד ישולב בחינוך הרגיל או במסגרת חינוך מיוחד. לפי ההמלצה, יופיעו ההורים בפני ועדה ריכוזית אחת ויודיעו על בחירתם, כשלראשונה תשמע הוועדה גם את הילד עצמו, בכפוף ליכולתו להתבטא. עפ"י דו"ח הועדה נדרש מעתה משרד החינוך לדאוג להכשרת הסייעות לתפקידן. הועדה ממליצה כי הסייעות יחויבו בלימודי תעודה בהיקף של 400 שעות ( או בלימודים לתואר אקדמי ) . הועדה סבורה כי יש לוודא שהמורים לעתיד , ובהם גם מורים לדיסציפלינות ספציפיות ולא רק מחנכים וגננות בלבד ילמדו כיצד לעבוד עם תלמידים בעלי צרכים מיוחדים.

הקישור שעושים מחברי המאמר בין תקשורת לחינוך מיוחד הוא מעניין מאד מבחינה פדגוגית. המחקר התקשורתי אינו נוטה תמיד לתמוך בטענתו של ניל פוסטמן שהטלוויזיה היא האשמה באובדנה של הילדות בחברה המודרנית. חוקרים מטילים היום ספק רב גם באמיתות הטענה שבעקבות המעבר מחברה של כתב לחברה טלוויזיונית היטשטש והצטמצם המרחק החברתי בין ילדים למבוגרים. הנחת היסוד של פעולת בתי ספר בחינוך מיוחד אשר יזמו תוכניות מבוססות תקשורת ומדיה היא כי התקשורת מהווה גורם מזמן אשר מאפשר לתלמיד הרחבת הזדמנויות ויכולת בקריאת המציאות תוך הפקת תוצרים תקשורתיים. תוכנית חינוכית ללימודי מדיה בחינוך המיוחד משלבת גישה יסודית המכבדת את התלמידים, רואה בהם צרכני תקשורת לגיטימיים ומקובלים ובשיאם בעלי יכולת להפיק טקסטים תקשורתיים בעצמם. המדיה מאופיינת בשלל עצום של תכנים הדורשים רמות הבנה שונות, ולכן יש בה מקום רב לבחירה ולשיקול דעת של כל אחד. לימודי המדיה מאפשרים לתלמיד להפגין את יכולותיו בלא כל קשר למגבלותיו.

המאמר דן בנושא אלימות בית ספרית לצורותיה השונות; בוחן את המקורות לתופעה ואת דרכי ההתערבות הנגזרות מהם דרך ארבע פרספקטיבות מרכזיות: התסכול, הלמידה, האינטראקציה החברתית והאפיזודה האלימה ודרך מודל-על המשלב בין ארבעתן. המאמר מתאר תכניות התערבות הנהוגות במסגרות חינוכיות תוך התמקדות בחמישה בתי ספר לחינוך מיוחד המאכלסים תלמידים בעלי הפרעות התנהגות. הממצא המרכזי העולה מתוך הדברים גורס שתכניות התערבות יעילות מותנות בהפעלת מודל מערכתי שכולל אנשי הצוות, מורים ותלמידים מחויבים לו, ומוביל אותו מנהל בית הספר ( פנינה שפי, יפה בר-זיו).

ד"ר אילנה מודלינגר מביה"ס לחינוך באוניברסיטה העברית השלימה לאחרונה ( דצמבר 2008 ) את השידרוג והעדכון של אתר האינטרנט תומך הלמידה שלה. מלבד שדרוג ועיצוב מחדש של האתר המעולה היא השלימה את הפרק על לקויי הלמידה של המבוגרים והוסיפה פרק על ההתמחות ההמיספירות. האתר המעודכן של ד"ר אילנה מודלינגר מציג את ההגדרות ואת התסמונות של ליקויי למידה. פרק מקיף סוקר את כישורי הרקע של הלמידה ואחר דן בקשיים החברתיים שסובלים הלומדים ליקויי הלמידה, דרכי הטיפול החינוכי בילדים אלה וסוגיית שילובם בכיתה הרגילה .

ד"ר מל לוין הוא פרופסור לרפואת ילדים מאוניברסיטת צפון קרוליינה בארה"ב, והמייסד של מכון ציבורי להבנת ליקויי למידה. ד"ר לוין כתב כמה ספרים מתוכם תורגם לעברית הספר "כל ילד חושב אחרת", שהיה מספר אחד ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס. במהלך חייו המקצועיים ד"ר לוין מתמקד בפיתוח תהליכי אבחון ותוכניות הכשרה המשלבים ידע נוירולוגי, התנהגותי, קוגניטיבי ורפואי . לאחרונה ( נובמבר 2008 ) ד"ר מל לוין ביקר בישראל ולהלן תקציר הרצאתו ברעננה . ד"ר מל לוין הוא רופא התפתחותי מארה"ב אשר הגישה שלו נקראת "כל סוגי המוחות". הרעיון שעומד בבסיס גישתו, הוא שצריך להבין את החשיבה של הילד, את נקודות החוזק שלה ואת הפונקציות הפגומות כדי להביא לילד את הטיפול האופטימאלי.

במסגרת מחקרים שנעשו בעזרת סורק תהודה מגנטי תפקודי הדגימו מצב הנקרא דיסקלקוליה – תסמונת דומה לדיסלקציה הגורמת לקשיים בהבנת המתמטיקה. סריקות FMRI של מוחם של ילדים עם דיסקלקוליה התפתחותית הראו דפוסי פעילות אופייניים בחלק של המוח הנקרא קליפת הדופן. החוקרים מדגישים כי הורים ומורים לעתים קרובות אינם מודעים לכך שדיסקלקוליה היא שעומדת מאחורי המאבקים של הילד בשיעורי המתמתיקה. המחקר הנוכחי הוא אולי הבטחה עבורם, כמו גם עבור אנשים שפשוט נכנעו לעובדה כי אינם טובים במתמטיקה. דיסקלקוליה התפתחותית (Developmental Dyscalculia ) היא לקות קוגניטיבית משלב הילדות, הפוגעת ביכולת הנורמלית של הילד לרכוש מיומנויות אריתמטיות (DSM-III). דיסקלקוליה התפתחותית פוגעת בכ- 6% מאוכלוסיית הילדים הנורמליים.

יום עיון של מרכז שניידר בשיתוף גף ליקויי למידה במשרד החינוך ( שפ"י ) 25.5.08. תקצירי הרצאות יום העיון. מארגני יום העיון בחרו להאיר את צידה הפחות מוכר של לקות הלמידה ולהתמודד עם שאלות הקשורות בהבנת המימדים הייחודיים הקשורים ללקות למידה לא מילולית. במהלך יום עיון חשוב זה נעשה ניסיון להתמודד עם השאלות ע"י התבוננות במישורים שונים: שאלות הקשורות בהיבטים התוך-אישיים כגון יכולת לעבד רמזים לא מילוליים , יכולת ויסות , טמפרמנט בסיסי , כישורי שפה וכיו"ב. שאלות הקשורות בקשר הורה-ילד ושאלות הקשורות בהשפעה ההדדית של הסביבה הלימודית והחברתית של הילד על התפתחותו הרגשית והחברתית. בשאלה כיצד מתפתחת הבנה חברתית –רגשית , עסקה הרצאתה של פרופסור עדנה כצנלסון . ד"ר רעיה אריאל עסקה בלקות למידה לא מילולית NLD – מהי לקות זו ? מהם המאפיינים הנוירו-פסיכולוגיים? מהו הדיון המחקרי העדכני כיום בתופעה. הרצאותיהם של יעל ברוקנר וד"ר עופר גולן עסקו בשיטות הטיפול בקשיים אלו.

קיימים 4 קטגוריות לסטנדרטים: א.סטנדרטים של ביצוע, ב.סטנדרטים של הזדמנויות למידה, ג.סטנדרטים של תוכן, ד.סטנדרטים של הערכה. השפה היא פלטפורמה המניעה קשר של האדם עם עצמו ועם סביבתו. השפה היא בסיס להשתלבותם של תלמידינו בקהילה כשווי ערך. לא ניתן להצהיר כי תלמידי החינוך המיוחד ישתלבו בקהילה ובעולם המודרני ולחסום אותם ממפגשים בלתי אמצעיים עם נכסי השפה הדבורה והכתובה. חובתנו היא להפעיל דרכי הוראה מפצות העושות שימוש בנכסי השפה הטובים כדי לעקוף תהליכי שפה פגומים. להקצות זמן אקטיבי להזדמנויות חשיבה מגוונות ליצור הלימה בין משתנה הטקסט למשתני הקורא. לזמן "מצבי שיח" אותנטיים, רלוונטיים, לאתגר, לדרוש , להאמין ולעולם לא לוותר ( רחל אשכנזי ) .

המחקר המוצג במאמר בדק את הקשר בין מדדי יעילות ארגונית בבתי ספר לבין ההתקדמות בהישגי תלמידים מתחילת שנה ועד סופה, בשלושה נושאים : תחומי למידה בסיסיים ( מוטוריקה גסה , תפיסה חזותית , התפתחות לשונית ואחרים), הבנת הנקרא ומתמטיקה . במחקר השתתפו שמונה בתי ספר לחינוך מיוחד , ארבעה במגזר היהודי וארבעה במגזר הערבי, ונבדקו גם ההבדלים בין שני המגזרים . מן הממצאים עולה כי : א. ככל שהמורים תפסו את ממדי היעילות של בית הספר כגבוהים יותר, כך הייתה התקדמות התלמידים רבה יותר בתחומי הלמידה הבסיסיים ובהבנת הנקרא. ב. המורים בבתי הספר במגזר היהודי העידו על מידה רבה יותר של יעילות מזו שהעידו עליה המורים במגזר הערבי. ג. ההבדל בין המגזרים במדדי היעילות היה נמוך בהרבה מן ההבדל בהתקדמות התלמידים : במגזר הערבי הייתה התקדמות נמוכה במידה ניכרת מזו שהייתה במגזר היהודי (סאאיד ,בשארה. חנה שחר).

מחקר חדש טוען שמימדי הדיסלקציה, וצורותיה, שונים בשפות שונות. הממצאים מראים ששיעורי הדיסלקציה גבוהים יותר בשפות שבהן הכתיב שלהן פחות פונטי. המחקר המקורי חקר את דפוסי הדיסלקציה של תלמידים בארה"ב הלומדים באנגלית ותלמידים בסין הלומדים וקוראים סינית. ממצאי המחקר מצביעים על כך שמימדי הדיסלקציה באנגלית הם הרבה יותר משמעותיים בהשוואה לסין . ההשלכות של המחקר מצביעות על כך שהמומחים התרפיסטים לטיפול בדיסלקציה צריכים להתאים את שיטות הטיפול שלהם לתרבות המקומית של הילד והשיטות הטיפוליות האוניברסאליות אינן בהכרח תקפות בכל העולם.

מחקר חדש בבריטניה מצא כי אחד מתוך עשרה תלמידים סובל מליקוי קוגניטיבי בניהול זיכרון ("working memory") הפוגע בהישגי הלמידה שלו. המחקר שנערך ע"י צוות חוקרים בביה"ס לחינוך באוניברסיטת דרהם כי לתלמידים רבים יש בעיות מהותיות בזיכרון הקוגניטיבי שלהם המקשה עליהם לזכור הנחיות מילוליות, שמות ומספרים. המורים מזהים בטעות תלמידים אלו כתלמידים תת-הישגיים בעלי מוטיבציה נמוכה, אך למעשה סובלים תלמידים אלו מחסכים בניהול הזיכרון הקוגניטיבי שלהם. במקום לתייג תלמידים אלו כתת-הישגיים, צריכים המורים כבר בשלבים מוקדמים להקנות להם אסטרטגיות למידה לזכירת עובדות ושמות תוך התמודדות עם קשיי הזיכרון שלהם. קשיי הזיכרון אינם קשורים להבנה אלא ליכולת לאחסן עובדות, מילים ומספרים בגלל מבנה קוגניטיבי לקוי של מערכת הזיכרון הפעילה אצל תלמידי בתי הספר היסודיים. בשלבים מאוחרים יותר של למידה בבתי ספר תיכוניים או באוניברסיטה לומדים התלמידים להתמודד עם בעיות אלו, אך בבתי הספר היסודיים הם זקוקים להנחיה של המורים ולהקניית אסטרטגיות למידה מתאימות.