חינוך מיוחד ופסיכולוגיה בחינוך

מיון:
נמצאו 357 פריטים
פריטים מ- 321 ל-340
  • לינק

    מערכת חדשה תאפשר לילדים בעלי לקויות למידה ופיגור קל לתרגל מגוון פעולות למידה בסיסיות, בצורה רב-חושית, בבתיהם ובבית ספרם. המערכת נמצאת כיום בהליכי פיתוח מתקדמים על-ידי ד"ר היידי שוגרמן, מומחית ללמידה מרחוק, מהקריה האקדמית בקריית אונו. בניגוד לתוכניות חינוכיות ממוחשבות הקיימות היום, המתבססות בעיקר על היזון חוזר חזותי ובתמיכת חוש השמיעה, התוכנית החדשה תנצל גם את חושי המגע והתנועה על-ידי שימוש בג'וי-סטיק (force-feedback joysticks) כמכשיר נוסף לממשק עם המחשב. המטלות הלימודיות במערכת החדשה יאפשרו לילדים תרגול במיומנויות למידה וחשיבה בסיסיים ותרגול בתחום של מוטוריקה עדינה, כגון תיאום עין-יד וכתיבת אותיות האלף-בית.

  • תקציר

    מטרת המחקר הייתה לבחון את המאפיינים הקוגניטיביים, המאפיינים הרגשיים ומאפייני ההתמודדות של מתבגרים עם ליקויי למידה והקשרים ביניהם, תוך התייחסות לתת-קבוצות בקרב אוכלוסייה זו. המאפיינים הקוגניטיביים כללו תהליכי זיכרון חזותי וזיכרון שמיעתי מילולי. המאפיינים הרגשיים כללו מצב רוח שלילי וחיובי, עוצמת רגשות והתרגשות בבחינות. מאפייני ההתמודדות כללו ויסות רגשות והערכת התמודדות בלימודים. על פי תוצאות המחקר, מתבגרים עם ליקויי למידה מאופיינים כבעלי יכולות נמוכות יותר מאלו של מתבגרים ללא ליקויי למידה, בתהליכים של הזיכרון החזותי והזיכרון השמיעתי מילולי. כמו כן, על סמך דיווח עצמי, הם משתמשים בפחות אסטרטגיות זכירה מאשר תלמידים ללא ליקויי למידה. בתחום הרגשי נמצא כי מתבגרים עם ליקויי למידה מתרגשים בבחינות ומתקשים לווסת רגשותיהם, יותר מאשר תלמידים ללא ליקויי למידה. כמו כן, בתחום ההתמודדות נמצא כי, תלמידים עם ליקויי למידה מעריכים עצמם כמתמודדים פחות טוב מחבריהם שאינם עם ליקויי למידה . לא נמצא קשר משמעותי בין המאפיינים הקוגניטיביים למאפיינים הרגשיים ולא נמצא כי לתלמידים עם ליקוי למידה ורבלי, אפיונים שונים, בתחום הרגשי, מאלו של תלמידים עם ליקוי למידה לא-ורבלי.(מרגלית פדה)

  • סיכום

    הצורך בהתמודדות עם חריגות של לקויי למידה יצר אצל מורים קשיים רגשיים עמוקים כמו חרדה מהשונה, פחד מיסטי מסכנת הידבקות ממנו, בוז כלפי התלמיד, וחוסר אמון בחריגות שאינה נראית לעין. לטענת המחברת נושא ליקויי הלמידה עשוי להוות ראש חץ לרעיון הכוונתו של כל מורה במכלול העניינים הרגשיים והקוגניטיביים הנוגעים להתמודדותו עם התלמיד השונה ובעל הצרכים הייחודיים, קרי – כל תלמיד באשר הוא. (עמלה עינת)

  • סיכום

    המאמר סוקר מחקר שנעשה בנושא "מסלולים חלופיים לרישוי" בחינוך מיוחד. רישוי של המסלולים החלופיים זירז את הצמיחה והפופולריות שלהם בעיקר בתחומים מבוקשים כמו חינוך מיוחד. בסקירה הושם דגש על יעילותן של הגישות והתוכניות השונות ועל למשתני התהליך והתוצר שבהם נעשה שימוש להערכת ההשפעה של כל תוכנית. מובא תיאור של מאפיינים של תוכניות חלופיות מוצלחות ודיון במה שעדיין נשאר בלתי ברור בנושא זה. בסיכום מובאות המלצות לקובעי מדיניות ולמורי מורים. (Rosenberg, M.S., & Sindelar, P. T.)

  • תקציר

    הסקירה המועילה אשר נכתבה על ידי צוות האגף לחינוך יסודי במשרד החינוך עוסקת בתרומתו של ניהול בית הספר היסודי על פי ערכים להצלחת השילוב של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים. מטרות הסקירה: להכיר את מודל הניהול על פי ערכים, לעמוד על תרומת הניהול על פי ערכים לקידום השילוב של ילדים בעלי צרכים מיוחדים. בסקירה מובאות עדויות של מנהלי בתי ספר יסודיים אשר הפנימו אצלם את תפיסת הניהול עפ"י ערכים. עוד עוסקת הסקירה בניהול בית ספר על פי ערכים וסוגיית השילוב של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל. ניהול על פי ערכים הוא מודל ניהול שבבסיסו עומדים הערכים. הוא מהווה כלי בהובלה אסטרטגית של ארגונים. מודל "הניהול על פי ערכים שם את האדם במרכז החשיבה הניהולית באופן מעשי ולא רק ברמה התיאורטית.

  • מאמר מלא

    מטרת המחקר, שנערך בקרב 300 מורות, לתאר את הגורמים הסביבתיים הקשורים לעבודת המחנכת בכיתה שמשולבים בה תלמידים בעלי צרכים מיוחדים, ולבחון את הקשר שלהם לשחיקתה. לטענת המחברות השילוב טומן בחובו "גורמי סיכון" התורמים לשחיקת מורים. הממד החברתי, הפסיכולוגי והארגוני – נמצאו קשורים לשחיקה (קשר הפוך). הממד החברתי קשור בקשר הפוך החזק ביותר. מתוך משתני סביבת העבודה שאינם קשורים ישירות לשילוב, נמצאו שניים הקשורים בקשר חיובי למרכיב הדה -פרסונליזציה (הטלת דופי בתלמידים) של השחיקה: חינוך כיתות גבוהות ומילוי תפקיד של רכזת שכבה. מתוך משתני הרקע האישיים המשתנה היחיד שנמצא קשור לשחיקה הוא עמדת המחנכת כלפי השילוב. (רחל טלמור, שונית רייטר, נעמי פייגין)

  • תקציר

    מחקר אשר ליווה תוכנית לאימון תלמידים עם לקויות למידה לסנגר על עצמם. המחקר בחן, בין השאר, מהי מידת ההענות של מורים לבקשות הסינגור העצמי של התלמידים, מהם המקורות המרכזיים לקשיים של תלמידים עם לקויות למידה בסינגור עצמי, ומהי התרומה של הנחיה לסינגור עצמי לתלמידים ולמוריהם? נחקרו 57 תלמידים בעלי צרכים מיוחדים וקשיים מגוונים בבית ספר יסודי וחטיבת ביניים אשר השתתפו בתוכנית הנחיה לסינגור עצמי שפותחה על ידי החוקרת ובוצעה על ידי סטודנטיות מנחות המכשירות עצמן להוראת תלמידים עם לקויות למידה. התוכנית הציגה תהליך דיאלוגי המאפשר ללומד להיות פרו-אקטיבי ומעורב ונתנה מענה לצרכים פסיכולוגיים בסיסיים של לומדים עם לקויות למידה. ההנחיה לסינגור עצמי הציבה לפני המשתתפים דרך פעולה העשויה לעודד את סיפוק הצורך שלהם באוטונומיה. הסינגור העצמי זימן לתלמידים תנאים בהם הרגישו שייכות למערכת החינוכית ולמשימות הלמודיות שהציבה מולם (לאה קוזמינסקי)

  • תקציר

    המחקר בדק את התפיסות, האמונות והפרקטיקות של השותפים לשילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים בכיתות הכוללות; המורים הכוללים, בעלי תפקידי ניהול והמורים המשלבים, כלפי השילוב. כל שלבי המחקר, החל ממיקוד הנושא, ניסוח השאלות, איסוף החומר לרקע התיאורטי וארגונו, תכנון השיטה, בניית הכלים, איסוף הנתונים, ניתוחם והדיון בהם, נערכו על ידי קבוצת סטודנטים במסלול מצוינות במכללת לוינסקי לחינוך, במסגרת סמינריון "המורה, הכיתה ובית הספר בעידן של שילוב", בהנחיית מרצה מתחום החינוך המיוחד ובשיתוף עם ראש יחידת המחקר במכללה. התהליך כולו נעשה מתוך מגמה לטפח יכולות מחקר ובד בבד לפתח את הידע בתחום הנחקר. ביצוע תהליכי המחקר וממצאיו תרמו להעשרת הידע של המתכשרים להוראה ומנחיהם ולפיתוח ידע הדרוש למערכת החינוך, בהתמודדות עם סוגיית השילוב (בלה גביש, שרה שמעוני).

  • תקציר

    אחד הנושאים המעסיקים כיום את מערכת החינוך היא בעיות התנהגות של תלמידים בכלל ושל תלמידים עם צרכים מיוחדים בפרט. מחקר זה (שבוצע במסגרת עבודת דוקטורט*) מציג עדויות ראשוניות ואותנטיות של דפוסי התמודדות של מורים עם בעיות התנהגות. בנוסף, מוצגים הקשרים השונים שבין עמדות, תפיסות והתנהגויות של מורים, והזיקות שבין התנהגויות מורים ותפקוד של תלמידים. מטרות עבודת מחקר זו היו: 1) לזהות דפוסי התמודדות של מורים עם בעיות התנהגות של תלמידים משולבים. 2) לבחון את הקשרים שבין עמדות ותפיסות של מורים לבין דפוסי ההתמודדות שלהם עם בעיות התנהגות של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים. 3) לבחון את הקשרים שבין דפוסי ההתמודדות של המורים לבין תפקודים שונים של תלמידים. 4) לבדוק לאילו גורמים מייחסים המורים את בעיות ההתנהגות של התלמידים המשולבים. (אורית אלמוג)

  • לינק

    חלקו הראשון של הספר עוסק בהפרעות קשה: הסיבות להפרעה ותופעותיה, סוגי הפגיעה השונים, מאפייני הפרעת הקשה בקרב בנים ובנות והשלכותיה של פגיעה זו על הפרעות אישיות, פסיכופתולוגיה, עבריינות, צריכת סמים ומחלות נפש. חלקו השני של הספר עוסק בלקויות למידה: מאפיינים, סוגי הלקות והגורמים להופעתן. בחלקו השלישי של הספר נסקרים אמצעים לזיהוי ולאיתור פגיעה בקשב ולקות למידה בקרב תלמידים המגלים קשיי למידי שונים, סוגי האבחון המומלצים בהתאם לזיהוי מוקדם זה ואמצעים בהתערבות ובסיוע מעשי לתלמיד נושא הפגיעה. מטרתו של הספר היא לספק מידע קריא ונגיש להורים, לאנשי חינוך, לסטודנטים ולעוסקים באבחון, באמצעות סקירת הרקע התיאורטי והמעשי להבנת הפרעת הקשב ולקות הלמידה והאמצעים לזיהוי, אבחנה וסיוע. לשם כך צורפו גם תרשימים וצילומי מוח, הממחישים את הסוגיות השונות ( רות אנגל-אלדר).

  • לינק

    מכינה יעודית בסמינר הקיבוצים שנועדה להכשיר בוגרים המסוגלים לעבור תהליך הסתגלות ללמידה במוסד אקדמי בכמה היבטים חשובים: שימוש באסטרטגיות התמצאות מרחבית, ידיעת הדרישות האקדמיות- כתוצאה מחשיפה לקורסים אקדמאיים, יכולת קריאה והבנה של סילבוס ועוד.

  • תקציר

    העלייה הדרמטית בכמות הילדים המאובחנים בהפרעות אוטיסטיות הביאה לגידול במספר המורים הנדרשים לטיפול בילדים אלה. מחקרים מעטים בלבד נערכו כדי לברר את הדרכים שבהם מורים מתמודדים עם אוטיזם (Jennett et al., 2003). מחקר זה בחן את התמודדותם של אנשי סגל טיפולי עם קונפליקטים שעלו עקב טיפול בילדים בשיטת ה"Options" (עמוס פלישמן, דליה מעודד, רותי רוזן).

  • לינק

    רבים מדברים על דיסלקציה, אולם נראה שלמרות הידע התיאורטי הרב המצוי כיום במחקר, רבות עוד יותר ההנחות השגויות לגבי הדיסלקציה. חלק מההנחות השגויות נובעות מדעות קדומות וחלקן מתיאוריות מוקדמות להסבר התופעה, אשר עם השנים. הוכחו כשגויות, אולם הספיקו לצבור נוכחות במודעות הציבורית בטרם נבדקו מחקרית הבנה מוצלחת של נושא הדיסלקציה מסייעת לא רק להכיר את נושא הליקויים אלא גםאת מה שמכנה רונלד ד. דיוויס – מתת הדיסלקציה, כלומר אותה ייחודיות של החשיבה. הדיסלקטית אשר עומדת בבסיס הפיכתם של חלק מהדיסלקטים ליחידי סגולה. הרציונל העומד בבסיס המודל, הנו חיבור בין התיאוריה והמעשה, כפי שנמצא במהלך עיצוב הגישה על ידי אלון האס. האס חיבר בין הידע התיאורטי כבעל מקצוע בתחומי החינוך והטיפול מחד וניסיונו האישי כתלמיד דיסלקטי מאידך.

  • סיכום

    המחקר הנוכחי התמקד בבחינת עמדות של מורים כלפי תלמידים עם וללא לקות למידה, הלומדים בכיתות משולבות בחטיבות הביניים. שבעים מורי חטיבת ביניים, המלמדים בכיתות רגילות, השתתפו בתכנית שנתית להסבה להוראה בכיתות משלבות, ולקחו חלק במחקר זה. מניתוח הממצאים עולה שהמורים תגמלו יותר והענישו פחות תלמידים אשר משקיעים מאמץ רב בלימודיהם, ללא תלות באבחון לקות למידה. כמוכן, המורים דיווחו על תגובה כעוסה גבוהה יותר כלפי חוסר השקעה מצד תלמידים שאינם לקויי למידה, ותחושת רחמים גבוהה יותר כלפי תלמידים לקויי למידה. המורים דיווחו על ציפיות גבוהות יותר לכישלון בלימודים בעתיד בקרב תלמידים לקויי למידה בהשוואה לתלמידים ללא לקות. במאמר יידונו השפעות אפשריות של התייחסויות אלה על מערכת החינוך. (טלי היימן)

  • לינק

    מהירות שיום, זכרון עבודה ומודעות פונולוגית נמצאו קשורים לדיסלקציה. המאמר מסביר את משמעות המושגים וההשלכות לגבי אבחון, איתור וטיפול. הלוקים בדיסלקציה על רקע פונולוגי הם ככל הנראה בעלי רמת רגישות נמוכה למרווחי זמן במערכת התפישה השמיעתית. אצל הסובלים מדיסלקציה חמורה ומובהקת על רקע פונולוגי ניתן לראות קושי בהפרדה בזמן (רזולוציה) בין שני מופעי צליל, גם אם מדובר בצלילים שאינם לשוניים (נופר ישי-קרין)

  • תקציר

    כל הילדים עם ADHD ישנוניים באופן אובייקטיבי. לילדים אלו יש הפרעות שינה משמעותיות. המחקר הרפואי המדווח במאמר מלמד כי ילדים עם ADHD סובלים מאיכות שינה נמוכה מאד. הם מתעוררים בלילה הרבה יותר פעמים מילדים רגילים. ADHD זה לא הפרעה אחת. בקבוצה שהיו בה ילדים עם הפרעת קשב קלה וילדים עם היפראקטיביות קלה, נמצאו במחקר הנוכחי הפרעות שינה משמעותיות. הולכות ומצטברות עדויות שכאשר מטפלים בהפרעת השינה עשוי להשתפר מצב ADHD (ד"ר גיורא פילר)

  • לינק

    לתלמידים זיכרון מילולי יוצא מן הכלל, אבל זיכרון חזותי דל. ילדים שסובלים מ NVLD הם בעלי כישורים לשוניים טובים ולעיתים קרובות, בעיקר בגיליים הצעירים, הם נתפשים כמבריקים בשל יכולות הזכירה, אוצר המלים והקריאה הגבוהות שלהם. מכיוון שהלמידה בבית-הספר נמדדת בעיקר לפי ההבעה הלשונית – כתובה ומדוברת – של התלמידים, לעיתים הקשיים שלהם לא נחשפים לעיני ההורים או המחנכים בשנות לימודיהם הראשונות, או שקשייהם מצטיירים כהפרעות התנהגותיות ורגשיות בלבד, ולא כביטויים של ליקויי למידה (גילדה פלטי ועירית כהן)

  • לינק

    ילד הלוקה באוטיזם סובל מארבעה חסכים עקריים: ליקוי באינטראקציה בין אישית, ליקוי שפתי, ליקוי חושי-תנועי, ליקוי באינטלגנציה. מבין ארבעת החסכים הללו, הליקוי באינטראקציה בין אישית הוא הכבד ביותר. ליקוי זה אינו מאפשר לילד הרך לחבור בהדרגה לחברת האדם, להטמע בתוכה, ולהרגיש חלק ממנה. מרכיב זה הוא גם הקשה ביותר להתמודדות ההורים. ההורים לא מצליחים ליצור חיבור, לקבל תהודה לאהבתם ולהשקעתם. כל עיסוק עם ילדם מתקבל בהתנגדות חריפה והילד מעדיף להתנחם עם חפץ ביד או בגרייה עצמית. בנם לא נזקק לתמיכתם הרגשית (Join Attachment) והם כל כך זקוקים לתגובותיו הרגשיות. קשה להעריך עד כמה סובל הילד עצמו מחוסר באינטראקציה בין אישית(זיווה מרום, מורן וייסבורט).

  • מאמר מלא

    הגישה השלילית של המורים בחינוך המיוחד לחשיבות הכישלון הזמני במצבי למידה עלולה לפגום בהיערכות שלהם ליצירת אתגרים לתלמידים ולהביא להגנת-יתר (over-protection). נטיות כאלו מצד המורים פוגעות, בסופו של דבר, בתלמידים עצמם.המאמר מתאר תכנית התערבות בבתי ספר יסודיים בישראל שנועדה להפנים אצל מורי החינוך המיוחד את חשיבות ההתמודדות של התלמיד עם מצבי כישלון זמני (Orit Alfi, Avi Assor, Idit Katz ).

  • לינק

    מפגש תלמידי חטיבת ביניים מבית הספר "תיכון חדרה" עם תלמידי כיתת חינוך מיוחד של בית ספר יסודי "אור לטף" באמצעות מדיום וירטואלי. החונכים עברו הכשרה חווייתית שהכינה אותם רגשית-תקשורתית לחנוך ולתמוך בילדים. הסדנה הועברה למדיום המחשב. נערכו מפגשים באמצעות תוכנת למידה מרחוק בהם כל חונך "נפגש" עם החניך שלו. השיעורים עסקו בנושאים של כישורי– חיים, במטרה לעזור ולהקל על תלמידי החינוך המיוחד במעבר לחטיבת הביניים.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין