חינוך מיוחד ופסיכולוגיה בחינוך

מיון:
נמצאו 350 פריטים
פריטים מ- 321 ל-340
  • תקציר

    המחקר בדק את התפיסות, האמונות והפרקטיקות של השותפים לשילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים בכיתות הכוללות; המורים הכוללים, בעלי תפקידי ניהול והמורים המשלבים, כלפי השילוב. כל שלבי המחקר, החל ממיקוד הנושא, ניסוח השאלות, איסוף החומר לרקע התיאורטי וארגונו, תכנון השיטה, בניית הכלים, איסוף הנתונים, ניתוחם והדיון בהם, נערכו על ידי קבוצת סטודנטים במסלול מצוינות במכללת לוינסקי לחינוך, במסגרת סמינריון "המורה, הכיתה ובית הספר בעידן של שילוב", בהנחיית מרצה מתחום החינוך המיוחד ובשיתוף עם ראש יחידת המחקר במכללה. התהליך כולו נעשה מתוך מגמה לטפח יכולות מחקר ובד בבד לפתח את הידע בתחום הנחקר. ביצוע תהליכי המחקר וממצאיו תרמו להעשרת הידע של המתכשרים להוראה ומנחיהם ולפיתוח ידע הדרוש למערכת החינוך, בהתמודדות עם סוגיית השילוב (בלה גביש, שרה שמעוני).

  • תקציר

    אחד הנושאים המעסיקים כיום את מערכת החינוך היא בעיות התנהגות של תלמידים בכלל ושל תלמידים עם צרכים מיוחדים בפרט. מחקר זה (שבוצע במסגרת עבודת דוקטורט*) מציג עדויות ראשוניות ואותנטיות של דפוסי התמודדות של מורים עם בעיות התנהגות. בנוסף, מוצגים הקשרים השונים שבין עמדות, תפיסות והתנהגויות של מורים, והזיקות שבין התנהגויות מורים ותפקוד של תלמידים. מטרות עבודת מחקר זו היו: 1) לזהות דפוסי התמודדות של מורים עם בעיות התנהגות של תלמידים משולבים. 2) לבחון את הקשרים שבין עמדות ותפיסות של מורים לבין דפוסי ההתמודדות שלהם עם בעיות התנהגות של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים. 3) לבחון את הקשרים שבין דפוסי ההתמודדות של המורים לבין תפקודים שונים של תלמידים. 4) לבדוק לאילו גורמים מייחסים המורים את בעיות ההתנהגות של התלמידים המשולבים. (אורית אלמוג)

  • לינק

    חלקו הראשון של הספר עוסק בהפרעות קשה: הסיבות להפרעה ותופעותיה, סוגי הפגיעה השונים, מאפייני הפרעת הקשה בקרב בנים ובנות והשלכותיה של פגיעה זו על הפרעות אישיות, פסיכופתולוגיה, עבריינות, צריכת סמים ומחלות נפש. חלקו השני של הספר עוסק בלקויות למידה: מאפיינים, סוגי הלקות והגורמים להופעתן. בחלקו השלישי של הספר נסקרים אמצעים לזיהוי ולאיתור פגיעה בקשב ולקות למידה בקרב תלמידים המגלים קשיי למידי שונים, סוגי האבחון המומלצים בהתאם לזיהוי מוקדם זה ואמצעים בהתערבות ובסיוע מעשי לתלמיד נושא הפגיעה. מטרתו של הספר היא לספק מידע קריא ונגיש להורים, לאנשי חינוך, לסטודנטים ולעוסקים באבחון, באמצעות סקירת הרקע התיאורטי והמעשי להבנת הפרעת הקשב ולקות הלמידה והאמצעים לזיהוי, אבחנה וסיוע. לשם כך צורפו גם תרשימים וצילומי מוח, הממחישים את הסוגיות השונות ( רות אנגל-אלדר).

  • לינק

    מכינה יעודית בסמינר הקיבוצים שנועדה להכשיר בוגרים המסוגלים לעבור תהליך הסתגלות ללמידה במוסד אקדמי בכמה היבטים חשובים: שימוש באסטרטגיות התמצאות מרחבית, ידיעת הדרישות האקדמיות- כתוצאה מחשיפה לקורסים אקדמאיים, יכולת קריאה והבנה של סילבוס ועוד.

  • תקציר

    העלייה הדרמטית בכמות הילדים המאובחנים בהפרעות אוטיסטיות הביאה לגידול במספר המורים הנדרשים לטיפול בילדים אלה. מחקרים מעטים בלבד נערכו כדי לברר את הדרכים שבהם מורים מתמודדים עם אוטיזם (Jennett et al., 2003). מחקר זה בחן את התמודדותם של אנשי סגל טיפולי עם קונפליקטים שעלו עקב טיפול בילדים בשיטת ה"Options" (עמוס פלישמן, דליה מעודד, רותי רוזן).

  • לינק

    רבים מדברים על דיסלקציה, אולם נראה שלמרות הידע התיאורטי הרב המצוי כיום במחקר, רבות עוד יותר ההנחות השגויות לגבי הדיסלקציה. חלק מההנחות השגויות נובעות מדעות קדומות וחלקן מתיאוריות מוקדמות להסבר התופעה, אשר עם השנים. הוכחו כשגויות, אולם הספיקו לצבור נוכחות במודעות הציבורית בטרם נבדקו מחקרית הבנה מוצלחת של נושא הדיסלקציה מסייעת לא רק להכיר את נושא הליקויים אלא גםאת מה שמכנה רונלד ד. דיוויס – מתת הדיסלקציה, כלומר אותה ייחודיות של החשיבה. הדיסלקטית אשר עומדת בבסיס הפיכתם של חלק מהדיסלקטים ליחידי סגולה. הרציונל העומד בבסיס המודל, הנו חיבור בין התיאוריה והמעשה, כפי שנמצא במהלך עיצוב הגישה על ידי אלון האס. האס חיבר בין הידע התיאורטי כבעל מקצוע בתחומי החינוך והטיפול מחד וניסיונו האישי כתלמיד דיסלקטי מאידך.

  • סיכום

    המחקר הנוכחי התמקד בבחינת עמדות של מורים כלפי תלמידים עם וללא לקות למידה, הלומדים בכיתות משולבות בחטיבות הביניים. שבעים מורי חטיבת ביניים, המלמדים בכיתות רגילות, השתתפו בתכנית שנתית להסבה להוראה בכיתות משלבות, ולקחו חלק במחקר זה. מניתוח הממצאים עולה שהמורים תגמלו יותר והענישו פחות תלמידים אשר משקיעים מאמץ רב בלימודיהם, ללא תלות באבחון לקות למידה. כמוכן, המורים דיווחו על תגובה כעוסה גבוהה יותר כלפי חוסר השקעה מצד תלמידים שאינם לקויי למידה, ותחושת רחמים גבוהה יותר כלפי תלמידים לקויי למידה. המורים דיווחו על ציפיות גבוהות יותר לכישלון בלימודים בעתיד בקרב תלמידים לקויי למידה בהשוואה לתלמידים ללא לקות. במאמר יידונו השפעות אפשריות של התייחסויות אלה על מערכת החינוך. (טלי היימן)

  • לינק

    מהירות שיום, זכרון עבודה ומודעות פונולוגית נמצאו קשורים לדיסלקציה. המאמר מסביר את משמעות המושגים וההשלכות לגבי אבחון, איתור וטיפול. הלוקים בדיסלקציה על רקע פונולוגי הם ככל הנראה בעלי רמת רגישות נמוכה למרווחי זמן במערכת התפישה השמיעתית. אצל הסובלים מדיסלקציה חמורה ומובהקת על רקע פונולוגי ניתן לראות קושי בהפרדה בזמן (רזולוציה) בין שני מופעי צליל, גם אם מדובר בצלילים שאינם לשוניים (נופר ישי-קרין)

  • תקציר

    כל הילדים עם ADHD ישנוניים באופן אובייקטיבי. לילדים אלו יש הפרעות שינה משמעותיות. המחקר הרפואי המדווח במאמר מלמד כי ילדים עם ADHD סובלים מאיכות שינה נמוכה מאד. הם מתעוררים בלילה הרבה יותר פעמים מילדים רגילים. ADHD זה לא הפרעה אחת. בקבוצה שהיו בה ילדים עם הפרעת קשב קלה וילדים עם היפראקטיביות קלה, נמצאו במחקר הנוכחי הפרעות שינה משמעותיות. הולכות ומצטברות עדויות שכאשר מטפלים בהפרעת השינה עשוי להשתפר מצב ADHD (ד"ר גיורא פילר)

  • לינק

    לתלמידים זיכרון מילולי יוצא מן הכלל, אבל זיכרון חזותי דל. ילדים שסובלים מ NVLD הם בעלי כישורים לשוניים טובים ולעיתים קרובות, בעיקר בגיליים הצעירים, הם נתפשים כמבריקים בשל יכולות הזכירה, אוצר המלים והקריאה הגבוהות שלהם. מכיוון שהלמידה בבית-הספר נמדדת בעיקר לפי ההבעה הלשונית – כתובה ומדוברת – של התלמידים, לעיתים הקשיים שלהם לא נחשפים לעיני ההורים או המחנכים בשנות לימודיהם הראשונות, או שקשייהם מצטיירים כהפרעות התנהגותיות ורגשיות בלבד, ולא כביטויים של ליקויי למידה (גילדה פלטי ועירית כהן)

  • לינק

    ילד הלוקה באוטיזם סובל מארבעה חסכים עקריים: ליקוי באינטראקציה בין אישית, ליקוי שפתי, ליקוי חושי-תנועי, ליקוי באינטלגנציה. מבין ארבעת החסכים הללו, הליקוי באינטראקציה בין אישית הוא הכבד ביותר. ליקוי זה אינו מאפשר לילד הרך לחבור בהדרגה לחברת האדם, להטמע בתוכה, ולהרגיש חלק ממנה. מרכיב זה הוא גם הקשה ביותר להתמודדות ההורים. ההורים לא מצליחים ליצור חיבור, לקבל תהודה לאהבתם ולהשקעתם. כל עיסוק עם ילדם מתקבל בהתנגדות חריפה והילד מעדיף להתנחם עם חפץ ביד או בגרייה עצמית. בנם לא נזקק לתמיכתם הרגשית (Join Attachment) והם כל כך זקוקים לתגובותיו הרגשיות. קשה להעריך עד כמה סובל הילד עצמו מחוסר באינטראקציה בין אישית(זיווה מרום, מורן וייסבורט).

  • מאמר מלא

    הגישה השלילית של המורים בחינוך המיוחד לחשיבות הכישלון הזמני במצבי למידה עלולה לפגום בהיערכות שלהם ליצירת אתגרים לתלמידים ולהביא להגנת-יתר (over-protection). נטיות כאלו מצד המורים פוגעות, בסופו של דבר, בתלמידים עצמם.המאמר מתאר תכנית התערבות בבתי ספר יסודיים בישראל שנועדה להפנים אצל מורי החינוך המיוחד את חשיבות ההתמודדות של התלמיד עם מצבי כישלון זמני (Orit Alfi, Avi Assor, Idit Katz ).

  • לינק

    מפגש תלמידי חטיבת ביניים מבית הספר "תיכון חדרה" עם תלמידי כיתת חינוך מיוחד של בית ספר יסודי "אור לטף" באמצעות מדיום וירטואלי. החונכים עברו הכשרה חווייתית שהכינה אותם רגשית-תקשורתית לחנוך ולתמוך בילדים. הסדנה הועברה למדיום המחשב. נערכו מפגשים באמצעות תוכנת למידה מרחוק בהם כל חונך "נפגש" עם החניך שלו. השיעורים עסקו בנושאים של כישורי– חיים, במטרה לעזור ולהקל על תלמידי החינוך המיוחד במעבר לחטיבת הביניים.

  • סיכום

    לאור יישום מדיניות השילוב בישראל זה מספר שנים, בדק המחקר הנוכחי מהן עמדות המורים ביחס לשילוב ואלו גורמים משפיעים על עמדות אלה, שאלות המחקר היו: 1. מהן עמדות המורים ביחס לשילוב של בעלי תפקידי ההוראה: מחנכים, מורים מקצועיים ומורים לחינוך מיוחד? 2. האם קיימים הבדלים במרכיבי העמדה ביחס לשילוב, של מורים בעלי תפקידי הוראה שונים (קרי: מחנכים, מורים מקצועיים ומורים לחינוך מיוחד)? 3. האם יש קשר בין כל אחד מהגורמים: (א) סיוע מקצועי מצוות רב מקצועי (ב) פעילות הנהלת בית הספר ביחס לשילוב (ג) עמדה ביחס להכשרה לשילוב (ד) התנסות בשילוב (ה) ותק בהוראה. לבין מרכיבי העמדה ביחס לשילוב: (א) תרומת השילוב להצלחת המורה (ב) תרומת השילוב לאקלים הכיתה (ג) תרומת השילוב לתלמיד המשולב, של המורים בבית הספר (מחנכים, מורים מקצועיים ומורים לחינוך מיוחד)? 4. האם יש קשר בין הגורמים לבין עצמם? (ענת קליפלד)

  • לינק

    המחקר הנוכחי הוא מחקר שטח העוסק בנושא זה ומנסה לתת תשובה לשאלה מהי השפעת הטיפול התרופתי בריטלין על דפוסי הדיבור אצל ילדים עם קשיי קשב וריכוז. הרציונל לקיום המחקר הוא הרצון להבין נושא חשוב זה של דפוסי הדיבור אצל ילדים עם בעיות קשב, אוכלוסייה של ילדים הקיימת בכל כיתה ובכל גיל. מידע זה עשוי לעזור למורים בהתמודדות עם הקשיים הללו מתוך הבנה וידע. (דובי לופי, סברינה בורשטיין, עידית אופינקרו)

  • לינק

    דו"ח הוועדה לבחינת מיצוי יכולתם של תלמידים עם ליקויי למידה המלצות הוועדה מתחלקות לשלוש קבוצות מרכזיות: המלצות להעלאת מודעות קידום פרופסיונליזם וידע, המלצות להסדרת תהליכי האבחון, והמלצות מובחנות לקבוצות שונות. (מלכה מרגלית)

  • מאמר מלא

    תכנון לימודים במסגרת לחינוך מיוחד הוא תהליך מורכב בשל השונות הרבה הקיימת בין התלמידים בתוך אותה כיתה, בתוך אותה שכבה ובין השכבות, וכן בשל טווח הגילאים הרחב בתוך אותו בית ספר. מטרת התהליך, לקדם את התלמידים מבחינה אקדמית, חברתית, ורגשית ולהכינם לחיים עתידיים כבוגרים המשתלבים ומשתתפים בחברה ובקהילה. בתכנון לימודים בבית הספר לחינוך מיוחד, כמו בכיתות לחינוך מיוחד, יתוכנן הקשר בין תכנית הלימודים האישית לתכנית הלימודים הכיתתית, כדי שתכנית הלימודים האישית תיושם כמתוכנן. תמצית מעודכנת ומעובדת של טיוטת חוזר מנכ"ל, תכנון לימודים בבית ספר לחינוך מיוחד, תשס"ז, דליה טל (מפקחת ארצית על תכנון פדגוגי בח"מ), דורית לשם (מדריכה ארצית) וחברי הועדה לתכנון לימודים בח"מ.

  • תקציר

    כרטיסי ניווט הם כלי המסייע לתלמיד בתהליך הלמידה, באמצעותם רוכש התלמיד אסטרטגיות למידה להתמודדות טובה יותר עם החומר הנלמד. תהליך הלמידה עם ילדים לקויי למידה, שונה מתהליך הלמידה הרגיל, ומחולק לשלושה שלבים: שלב ההוראה המתווכת – בו מעביר המורה לילד את התהליכים תוך פיתוח קוגניציה ומטאקוגניציה. שלב הביניים (כרטיסי הניווט) – מעניק לילד קביים להתנתקות מהמתווך, כך יוכל להגיע הילד בהדרגה להיות'לומד מומחה'. בשלב זה על המתווך לדאוג שהילד יפעל על פי כרטיס הניווט פעמים רבות עד להפנמה מלאה. יש להקפיד שהניתוק מכרטיס הניווט לא ייעשה בשלב מוקדם מדי, אלא יותאם לשלב בו הלומד מתפקד באופן עצמאי. (כרמית סלמון, כרמית שלו)

  • לינק

    פרויקט חינוכי במכללה להכשרת מורים המשלב תלמידים הלוקים בשכלם עם סטודנטים לחינוך מיוחד ומאפשר לשני הצדדים התנסות חווייתית, לא שגרתית, מלאת סיפוק והנעה. בלמידה המשותפת הסטודנטים מתנסים ורוכשים כלי אשר כל אחד יוכל להפעיל בעבודתו. תיאטרון הבובות תורם לפיתוח הכרתי, רגשי, חברתי ומוטורי הן של הילד בעל הצרכים המיוחדים והן של פרחי ההוראה. (אדוה זילברשטיין-חכם, יעל ניאגו-יחזקאלי)

  • לינק

    רגשות אקדמיים הוזנחו מאוד בפסיכולוגיה החינוכית, להוציא את נושא חרדת המבחנים. בחמישה מחקרים איכותיים נמצא שתלמידים מתנסים במגוון עשיר של רגשות במסגרות אקדמיות. חרדה דווחה רבות אך ככלל, רגשות חיוביים תוארו לא פחות מרגשות שליליים. בהתבסס על מחקרים שסוכמו במאמר זה פותחו טקסונומיות של רגשות אקדמיים שונים וכלי של דיווח עצמי המודד רגשות של שמחה, תקווה, גאווה, רווחה, כעס , חרדה, בושה, ייאוש ושעמום של לומדים ( Pekrun, R., et al).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין