חינוך מיוחד ופסיכולוגיה בחינוך

מחקר שנערך לאחרונה במסגרת פרויקט כתו"ם של מכון דוידסון לחינוך מדעי, בשיתוף משרד החינוך, התמקד בהקשר זה בהשפעת השימוש במחשבים ניידים על שגיאות הכתיב של תלמידים בכיתות החינוך המיוחד. החוקרות, מעיין פרשטמן, ד"ר סיגל עדן וד"ר עדינה שמיר, כולן מאוניברסיטת בר אילן, בדקו 93 תלמידים בני 13-16 עם לקות למידה, הלומדים בעשר כיתות חינוך מיוחד בחמש חטיבות ביניים ברחבי הארץ. המדגם כלל קבוצת ניסוי של 54 נבדקים אשר השתמשו במחשבים ניידים, וקבוצת ביקורת של 39 נבדקים, אשר נמנעו משימוש כזה. בכל כיתה נערכה הכתבה של עשר מלים. במחקר נמצא, שמספר שגיאות הכתיב של תלמידים שלמדו עם מחשבים ניידים במהלך השנה ירד באופן מובהק בין תחילת המחקר לסיומו. לעומתם, בקרב תלמידים שלא למדו עם מחשבים ניידים לא חל שינוי מובהק ואף נצפתה מגמת עלייה לא מובהקת במספר שגיאות הכתיב. לפיכך מדגיש המחקר את השפעתו החיובית של השימוש במחשבים ניידים בכיתות החינוך המיוחד,עקב היותו תדיר ובשליטתו של התלמיד. על פי החוקרות, תוצאות המחקר משקפות את העולה מן הספרות המחקרית העוסקת בנושא הכתיב והשפעת המחשב עליו, ועל פיה שימוש במחשב עשוי להיות דרך יעילה ללימוד כתיב נכון,ואף יכול להביא לשיפור מיומנויות הכתיבה המתבצעת שלא באמצעות מחשב

העצמה היא אחת הדרכים בהן ניתן לפרוץ את מעגל חוסר האונים הנלמד אצל לומדים עם לקויות למידה, ולחזק את החוסן והעמידות שלהם. ניתן לתאר תהליך העצמה כמעבר ממצב של חוסר אונים למצב של שליטה יחסית בחיי ובסביבתי. מעבר זה יכול להתבטא בשיפור בתחושת היכולת לשלוט, כמו גם בשיפור ביכולות הממשיות להפעיל שליטה. התכנית המוצעת להלן מותאמת לשלב ההתפתחותי ושמה לה למטרה לסייע לתלמידים בעלי לקויות למידה בקשייהם הרגשיים והחברתיים. מטרתה העיקרית היא להעניק לתלמידים בעלי לקויות למידה מקום מוגן שיכיל אותם, ישמע את קולם, יאפשר להם לבטא רגשות במקום בטוח ללא חשש מכישלון או פגיעה, לעבד רגשות של כעס, תסכול וחרדה, לשפר את הערך העצמי, לחוות חוויות של הצלחה ולפתח גישה חיובית, לפתח חוסן נפשי, לגלות תחומי כוח ולהבין את מקור הקושי.

כל כיתת לימוד היא כיתה הטרוגנית. יש הבדלים התנהגותיים, קוגניטיביים וחברתיים בין ילד לילד והמורה צריכה להתמודד עם השונות הזאת כל יום. כיתת השילוב היא מיוחדת בזה שהיא כיתה רגילה, בה לומדים ילדים "רגילים", אבל היא קולטת ומשלבת בתוכה גם ילדים שאותרו כבעלי צריכים מיוחדים. עבור ציבור המורים התוצאות של שילוב הן הצורך להתמודד עם כיתה הטרוגנית במלוא מובן המילה. בכיתת השילוב עובדות שתי מורות: מורה עם הכשרה בחינוך הרגיל ומורה עם הכשרה בחינוך המיוחד. לעיתים קרובות מורים בעלי הכשרה בחינוך הרגיל נתקלים בקשיים לא מעטים כאשר הם צריכים לעבוד עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים. ברחבי הארץ פועלות כיתות כאלה עם משאבים כספיים ואחרים של החנ"מ. הכיתות הללו פועלות בתוך בתי-ספר רגילים, ובכך מאפשרות מודלים שונים של שילוב הילדים של החינוך המיוחד עם הילדים "הרגילים" של ביה"ס.

לקות מרחבית היא לקות למידה לא מילולית. היא יכולה להתבטא בליקוי בקואורדינציה מוטורית עדינה, שיכול להשפיע על איכות הכתב, או בליקוי בקואורדינציה מוטורית גסה, העשוי להשפיע על תפקוד בתחום הספורט, רכיבה על אופניים או נהיגה. ליקוי בתפישה המרחבית יכול להשפיע על לימוד תחומים כמו גיאוגרפיה והנדסת המרחב, כמו על התמצאות בעיר זרה או ניווט בעזרת מפה. לקות מרחבית מתגלה לרוב בגיל מאוחר יחסית. שכן, ילדים הסובלים ממנה מסוגלים להתמודד היטב עם המטלות בבית הספר היסודי. כשנדרשת יכולת לקריאת מפה ויכולת מתמטית ברמה גבוהה, ניכר הקושי. כמו בכל סוגי הלקויות, מדובר בקו רצף. יש אנשים שסובלים מהלקות בצורה חמורה וישנם כאלו שרק כשיידרשו להתמודד עם תפישה מרחבית מורכבת יותר, יגלו שהם מתקשים בכך.

התכנית " לגעת מבעד לשריון ", תוכנית חדשה בנושא הפרעות קשב ריכוז, נבנתה ע"י אגף שפ"י במשרד החינוך על רקע הצורך ההולך וגובר בהתמודדות המעשית עם תלמידים בעלי הפרעות קשב וריכוז בביה"ס. תוכנית ייחודית זו פותחה ביוזמת גף לקויות למידה,שפ"י ובשיתוף עמותת הורים לילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז – עמותת "ביחד". התוכנית נבנתה ע"י מיטב המומחים בתחום ומטרתה להקנות כלים יישומיים למערכת הבית ספרית ובעיקר למורים להתמודדות עם תלמידים בעלי הפרעות קשב ורכוז.

נתונים שהגיעו לאחרונה מארה"ב מגלים כי תלמידים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז (ADHD) מצליחים יותר בסביבת למידה מקוונת באינטרנט. הממצאים שהוצגו ע"י רשת בתי הספר המקוונים Insight Schools מצביעים על כך כי התלמידים שאובחנו כבעלי ADHD מתפקדים היטב בסביבת למידה מתוקשבת גמישה ומותאמת אישית בהשוואה למסגרות הלמידה הרגילות בבתי הספר שם הם נתקלים בקשיים רבים ו35% מהם נושרים בסופו של דבר מהמסגרות הרגילות. גם מומחים בישראל לליקויי למידה סבורים כי תוכניות הוראה הנעזרות במחשב נראות כמתאימות להעסקת התלמידים הסובלים מבעיות קשב/ מוסחות וליקויי מוטיבציה. תוכניות אלו כוללות בדרך כלל מטרות ויעדים ברורים, הדגשה של חומר חשוב, משימות פשוטות, משוב מיידי עבור ביצוע מדויק, והרבה מהן, כנראה היעילות שבהן, מעוצבות כמשחק.

סקירת ביקורת מעניינת אודות ספרו החדש של Danforth המנתח את ההיבטים ההיסטוריים והסוציולוגיים של התפתחות תחום ליקויי הלמידה. בספר מעמיק זה , מנתח המחבר את התפתחות המושג ליקויי למידה בחינוך תוך תיאור תפקידים של הזרמים האינטלקטואליים שתרמו להתפתחות ענף זה שקיבל הכרה רק בעשרים השנה האחרונות. בספר נסקרים תרומתם של מדענים ואנשי אקדמיה מובילים שתרמו להתפתחות תחום ליקוי הלמידה כתחום לגיטימי ונבדל במדעי החינוך, ביניהם Kurt Goldstein, Alfred Strauss, Heinz Werner, Newell Kephart Samuel Kirk. בספר , מסביר המחבר Scot-Danforthאת המורכבות של תחום ליקויי הלמידה, הנרטיבים השונים שביססו את התחום וגם את המחלוקות שהתעוררו לאורך כל תקופת התפתחות תחום ליקויי הלמידה.

המחקר הנוכחי התמקד בבחינת השפעת הימצאותם של מחשבים ניידים בכיתות חינוך מיוחד על כמות שגיאות הכתיב של תלמידים עם לקויות למידה. המחקר נערך במסגרת פרויקט כתו"ם של מכון דוידסון לחינוך מדעי, בשיתוף משרד החינוך. במחקר השתתפו 93 תלמידים בגילאי 16-13 עם לקות למידה, הלומדים בעשר כיתות חינוך מיוחד בחמש חטיבות ביניים במרכז הארץ. בהסתמך על המסגרת התיאורטית הרלוונטית נשאלו שתי שאלות .1: האם יחול שיפור ברמת שגיאות הכתיב של הנבדקים בעקבות ההתנסות במחשבים ניידים? .2 האם ימצאו הבדלים ברמת השיפור של שגיאות הכתיב של הנבדקים בהשוואה לקבוצת הביקורת, אשר לא התנסתה במחשבים ניידים? תוצאות המחקר הראו, כי בקבוצת הניסוי חל שיפור מובהק במספר שגיאות הכתיב, ואילו בקבוצת הביקורת לא חל שינוי מובהק. נראה, כי שימוש במחשבים ניידים בכיתות חינוך מיוחד תורמת להפחתת שגיאות הכתיב בקרב תלמידים עם לקויות למידה ( סיגל עדן ועמיתים) .

המחקר בחן את הישימות, הפוטנציאל והאתגרים של שימוש בגישת החקרשת WebQuest) ) כאמצעי למידה עבור תלמידים בעלי לקויות מורכבות וככלי להגברת יכולת התכנון שלהם. במסגרת המחקר פותחה פעילות חקרשת ייעודית שנועדה בעיקר לטיפוח יכולת התכנון. התלמידים התבקשו לתכנן יום כיף כתתי, תוך התחשבות באילוצים מוגדרים מראש של משך האירוע והמרכיבים שייכללו בו. את המידע הדרוש יכלו המשתתפים למצוא באתרי אינטרנט. הפעילות יושמה בכתה של מוסד לחינוך מיוחד ולוותה בתצפית מובנית. יכולת התכנון של המשתתפים לפני ואחר הפעילות נבחנה באמצעות משימת קדם ובתר דומות. ממצאי המחקר מעידים על יעילותה של פעילות החקרשת ככלי להגברת יכולת התכנון בקרב תלמידים בעלי לקויות מורכבות וככלי יעיל ללמידה ולהגברת מוטיבציה ( הילה הדסין לוריא , מיקי רונן , אולגה יליזרוב ).

המחקר בחן את עמדותיהם הגלויות והסמויות של 257 מורים כלפי תלמידים עם צרכים מיוחדים. עמדות מורים עשויות להשפיע מכרעת על התנהגותם כלפי תלמידים אלה ועל הצלחת שילובם וקידומם. עמדות מורים כלפי תלמידים דורשות בירור סמוי ועקיף, משום שעמדות שליליות במיוחד עלולות שלא להיחשף בבדיקה גלויה וישירה מסיבות של רצייה חברתית או של קושי של המורה להודות בהן אף בפני עצמו. במחקר נעשה שימוש בשאלון מטפורותאסוציאטיביות המכיל 80 מטפורות מ 8- תחומי תוכן. כל נבדק בחר 8 מטפורות עבור המושג "תלמיד עם צרכים מיוחדים" או עבור המושג "תלמיד", ובניתוח סטטיסטי נערכה השוואה בין העמדות לפי שלושה פרמטרים: חום/קור, גבריות/נשיות, העדפה/אי-העדפה, מהירות/אטיות. ראיונות חצי מובנים סייעו לפרש את הנתונים. הממצאים הראו שתלמיד עם צרכים מיוחדים מועדף הרבה פחות על ידי המורים, מרתיע במידת- מה, ונתפס כאטי, כקולני וכבולט, אך גם כפגיע וכעדין וכמי שנחוצים לו הגנה, חום ודאגה. מוצע להגביר את הפעולות לשינוי עמדות המורים ובייחוד מן ההיבט הרגשי, ולהמשיך לעקוב אחר שינוי העמדות באמצעות מדידות סמויות ( רחל טלמור, אסיה שרון, אורלי קיים).

שיטת רביב" היא תוכנית נוירו-קוגניטיבית מתקדמת לפיתוח כישור למידה וקשב. לדברי נילי רביב, ליקויי הלמידה נובעים מהתפתחות לקויה בקשרים הנוירולוגיים המסייעים לשבע מיומנויות (אינטליגנציות) בסיסיות: מיומנות תנועתית, חושית, ויזואלית, לשונית, תקשורת בין אישית, הגיונית ותוך אישית. רביב, שבעבר עסקה באדריכלות, הבינה כי בנה הצליח להשתקם באורך פלא (לקרוא ספר!) תוך זמן קצר בעקבות גלישת גלים, מצאה כי בעזרת סדרת תרגילים ניתן לגרות את המוח ליצירת מבנים/מסלולים נוירולוגים מפצים. השיטה מבוססת על שליטה בפעילות גלי המוח, באימון בתפיסה דו ממדית, במודעות פונולוגית (חיבור סמלים לצלילים) ובלימוד אסטרטגיות למידה. השיטה כוללת טיפול ממוצע של בין ארבעה לששה חודשים והיא "יוצאה" גם לחו"ל.

במשך שנים השתייך המחקר של לקויות למידה למדעי החינוך והפסיכולוגיה ועסק בעיקר בהיבטים התנהגותיים וחינוכיים שלהן, אך לא סיפק ידע על מקורן הבסיסי של הלקויות. כך, הבנת הלקויות נשארה מוגבלת ולא סיפקה בסיס לאבחון ולטיפול יעילים. עם התפתחותם של מדעי המוח ומחקרים של לקויות למידה מנקודת מבט מוחית חלה תפנית שהובילה ליצירת תחום מדעי ייחודי – תחום חקר המוח ולקויות למידה. כדי שנוכל להבין את מקור הכשל של אוכלוסיית לקויי הלמידה עלינו להבין אילו אזורים במוחותיהם פועלים בזמן התהליכים הקוגניטיביים הרלוונטיים ולהשוותם לתהליכים הפועלים במוחותיהם של יחידים באוכלוסייה תקינה. באמצעות השוואה זו אנו מבינים אילו אזורים במוחותיהם של יחידים בעלי לקויות למידה אינם פועלים בצורה תקינה ( שלי שאול)

הספר "שפה וקוץ בה" עוסק בלקויות תקשורת, שפה ודיבור העשויות להופיע אצל ילדים במהלך שמונה השנים הראשונות לחייהם. בספר מתוארות לקויות בדרגת חומרה שונות ואצל אוכלוסיות ילדים שונות כמו: ילדים עם לקות שמיעה, ילדים על הרצף האוטיסטי, ילדים ממיצב נמוך וילדים עם עיכוב התפתחותי בתחומי השפה והדיבור. הקריאה בספר מאפשרת לקורא להכיר מגוון לקויות תקשורת, שפה ודיבור אצל ילדים כמו גם את הספרות המקצועית העוסקת בתחומים אלו ואת המונחים המקצועיים הקשורים בהם. כמו כן, הספר מאפשר לאנשי חינוך, להורים ולמטפלים להתוודע למחוונים ולכלים לאיתור לקויות תקשורת, שפה ודיבור ומציע רעיונות לסיוע לילדים עם לקויות בתחומים אלו ( אניטה רום, בתיה צור, ורדה קריזר ).

מאמר זה מציג פרספקטיבות של 12 מורים עם ליקויי למידה ( מאובחנים או מזוהים באופן אישי ) , 10 נשים ו-2 גברים, בגילאים 28-56, עם וותק של 2-26 שנים בהוראה. כלי המחקר היה ריאיון מובנה הכולל שאלות פתוחות ושאלות סגורות. בניתוח תוכן איכותי זוהו שלוש תמות מרכזיות המרכיבות את הסיפור של מורים אלו: התייחסות לתפיסת תפקודם העכשווי כמורים , המבטאת תחושת מסוגלות לצד זיכרונות עבר על אודות הלקות, חשיפת הלקות , עיתויה והקשרה, השפעת הלקות על עבודתם המקצועית ועל תפיסתם החינוכית (גיה ווגל , ורדה שרוני ).

הילד סובל מהפרעת קשב וריכוז וזקוק לריטלין? שיטה חדשנית, המבוססת על מחקר אקדמאי, מסייעת להתאים את התרופה לילד ולבדוק את יעילותה. השיטה מיושמת במרכז הרפואי בני ציון בחיפה ובמסגרתה מתקיים מעקב צמוד אחרי הילדים והסתגלותם לתרופה. מנהל המכון להתפתחות הילד, פרופ' עמנואל תירוש, הציג לראשונה בכנס שנערך בפקולטה לרפואה בטכניון את תוצאות המחקר שנערך בהשתתפות מומחית לליקויי למידה מאוניברסיטת חיפה, דורית טרגין, וחוקרים מקופות חולים בנושא עמדות ההורים כלפי הטיפול בריטלין. המחקר נערך בהתאם לשיטה חדשנית להתאמת התרופה לילדים הסובלים מבעיות קשב וריכוז.

מטרת המאמר היא להאיר את המכשולים האפשריים בתקשורת בין ילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז (הכותבת קוראת לילדים אלו "ילדי קש"ר, מכיוון שאינה תומכת בשימוש במילה "הפרעה") ובין הצוות החינוכי, וללמוד כיצד להימנע מהם. במסגרת זו מציגה הכותבת תכנית חדשנית שבה הורים ומורים פועלים יחד כדי להפוך את הילדים למומחים להפרעת קשב וריכוז. למרות השונות בין ילדי קש"ר, ניתן להציע תיאור כללי של הדרך שבה הם מתקשרים עם סביבתם. הם חווים עייפות ושעמום מתמידים, ומתקשים להקשיב לאורך זמן, נוטים לאבד עניין בשיחה ולבטא חוסר סבלנות, וכמו כן, חווים קשיים בתקשורת לא מילולית. אמצעים לייעול התקשורת עם ילדי קש"ר כוללים שימוש באמצעים חזותיים, מתן הוראות ממוקדות וברורות, חיזוקים, אם בצורה של מחמאות או הענקת פרס קטן, דיבור מטרים (הנועד להכין אותם מראש לשינויים), אמפתיה, עידוד, והעברת מסר לילד שמוטלת עליו אחריות למעשיו, וזאת תוך הימנעות מהאשמות ופגיעה ברגשותיו ( וולמר, לאורה).

תכנית התנהגותית (ביוזמת שפ"י ) המופעלת עם כל ילד שנכנס לתוכנית באמצעות המורה המתווכת. התוכנית כוללת בניית חוזה טיפולי והפעלה של כרטיסי התנהגות אותם ממלאים מורי הכיתה בה לומד הילד. הכרטיסים מועברים באופן שוטף למורה המתווכת וזו מסכמת אותם עם הילד ומעבירה את האינפורמציה באופן שבועי להורים ולמחנכת לתכנון חיזוקים והגברות בהתאם לתוצאות. מטרת התוכנית ההתנהגותית היא להחזיר לילד שליטה בהתנהגותו, לעשות דיפרנציאציה בין חלקים התנהגותיים שונים שלו (שליליים פחות או יותר), לאפשר ע"י כך תזוזות חיוביות בהתנהגותו ולו הקטנות ביותר וכך להחזיר לילד ולמשפחה את התקווה לשינוי. ע"י השינויים בהתנהגות הילד מתאפשר לו לחוות תגובות חדשות וחיוביות של גורמים שונים בבי"ס כלפיו, בניגוד לתגובות הקודמות המוכרות ונפתחים עבורו מעגלי קשר חיוביים. תוכנית תיווך המופעלת ע"י המורות המתווכות. מטרת התיווך היא לפתח את כישורי המנטליזציה של הילד ואת שפתו הרגשית ולסייע לו בקשריו עם הסובבים.

בית-ספר אילנות פיתח לאורך השנים גישה ייחודית לשילוב אוכלוסיות תלמידים המוגדרים כבעלי צרכים מיוחדים. לפי גישה זו תקופת שהותו של התלמיד בבית-ספר אילנות היא הכנה להמשך חיים חברתיים, נורמטיביים ככל שניתן. לשם כך הוא מאורגן כמסגרת הנותנת מענה המשלב מיקוד פרטני ומיקוד קבוצתי לכלל התלמידים, מכיתה א' ועד כיתה ט'. גולת הכותרת של התכנית הם מסלולי הצלחה הנבנים לכלל התלמידים כבר בכיתה א'. מסלולי ההצלחה מבוססים על חוזקות התלמידים, אך תכליתם ארוכת טווח: לנתב את המשאבים המושקעים בתלמידים להצלחה הנראית ממשית באופק. תקופת חינוכם בביה"ס הינה אימון לחיים כבוגרים בחברה. מושם דגש על חוזקות היכולות לנבא הצלחה בחיים משמעותיים כבוגרים והשתלבות מיטבית במסגרות המשך.

במחקר זה נבדקה השפעתו של קורס, השואף לתת מענה על הצרכים החיוניים של מורים בחינוך הרגיל – בהתמודדותם עם קשייהם של תלמידים לקויי-למידה בכיתתם. המטרה המרכזית של בניית הקורס הייתה לחולל שינוי מהותי בהתייחסותם של מורים לתלמידים אלה הן ברמה המקצועית והן ברמה הבין-אישית באמצעות עיצוב עמדות חיוביות יותר כלפי התלמידים וחיזוק תחושת המסוגלות של המורים לשלב תלמידים אלה בכיתות רגילות באופן מושכל ומצמיח. שילובם של תלמידים לקויי-למידה בכיתות רגילות – העמיד את המורים בפני קשיים והתמודדויות, שלא היו מוכרים להם, ובעיקר – בשל חוסר ידע ובשל העדר כלים מתאימים. במחקר זה התברר, שפיתוח ידע, אך, לא פחות, סגנון הנחיה אפקטיבי – גורמים לשינוי בעמדות-המורים ביחס לתפיסת תפקידם כאחראים לקידומם של תלמידים לקויי-למידה. מן המחקר עולה, שפיתוח הידע המקצועי – מביא גם לשינויים ברמה האישית אצל מורות, שהן אימהות לילדים לקויי-למידה (אורלי קריספל, חוה סימון,יחיאל פריש).

המחקר עוסק בקשר שבין יחסים חברתיים וטכנולוגיה, ומתמקד בבדיקת ממשקי תקשורת מתווכת מחשב .( CMC ). מטרתו הייתה לבדוק את השפעת השימוש בארבעה ממשקי תקשורת מתווכת מחשב – דואר אלקטרוני ,SMS (Messenger ,ICQ) Instant Message וצ'ט – להבעת תמיכה חברתית בקרב סטודנטים למדעי החברה, עם וללא לקות למידה. תוצאות המחקר מצביעות על שימוש גבוה של כל הסטודנטים בממשק י CMC להבעת תמיכה חברתית, תוך כדי העדפת שני ממשקים – דואל ו- SMS . לקבלת תמיכה חברתית ממשק IM נתפס בקרב הסטודנטים כמועיל ביותר, ולעומת זאת לקבלת תמיכה מעשית ממשק הדואל נתפס כמועיל ביותר. כמו כן, כל הסטודנטים משתמשים יותר ב- SMS למטרת פעילויות חברתיות משותפות בהשוואה לממשקים האחרים. בהתייחס לקיום לקות למידה נמצא, שסטודנטים אלה משתמשים יותר במחשב אישי מאשר סטודנטים ללא לקות ( טלי היימן , סיגל עדן ).