חינוך מיוחד ופסיכולוגיה בחינוך

בשנים האחרונות מופנים תלמידים בעלי קשיים בלמידה למאבחנים ולמטפלים מומחים. עקב כך היטשטש תפקידם של המורים בטיפול בתלמידים אלה. אולם, מפאת היותו של המורה דמות מרכזית ומשמעותית מאוד עבור התלמידים בכלל ותלמידים בעלי לקויות למידה בפרט, לא ניתן להפחית בחשיבותם עבור אלה האחרונים. בהיותם מומחים בתחום הלמידה יש למורים משמעות כפולה עבור תלמידים לקויי למידה: הם מאתרים ומאבחנים אותם. רק מורה הבא במגע מעמיק ומתמשך עם תלמידיו יכול ליצור ידע שעשוי לסייע להם. התלמידים מאותתים לו – בהפסקות, בשיעורים, בתוצרי הבעה בכתב ובעל פה, ועליו להיות רגיש לאיתותים אלה ולנתחם בפרשנות מושכלת ( לוי שמעון, שני) .

ד"ר עמלה עינת (72) עוסקת בליקויי למידה במשך שנים רבות ובוחנת את ההיבטים שלהם בספרים רבים השייכים לסוגות שונות. במשך כמה שנים טיפלה בילדים בעלי ליקויי למידה בתחנה לטיפול בילד ובמשפחה בתל אביב (ת.ל.ם), וב- 14 שנים האחרונות עבדה במרכז תמיכה לסטודנטים לקויי למידה שהקימה במכללת תל חי. ד"ר עינת פרסמה מספר ספרים בסדרת "קו אדום" של הוצאת הקיבוץ המאוחד, בהם ניתן למצוא את הקווים המנחים אותם היא מדגישה לטיפול בהיבטים השונים של ליקויי הלמידה ( הרפז יורם).

השירותים האבחוניים בארץ, המופיעים תדיר באצטלה של היענות אמתית לצורכיהם של ילדים דיסלקטיים או ילדים בעלי ליקויי למידה אחרים, הם תעשייה המייצרת בלא לאות רווחים עצומים בעלויות קטנות. המוצר של אותה תעשייה הם ילדים "לקויי למידה". תמורת תשלום ושניים- שלושה מפגשים עם "מאבחן מומחה", הילד הופך ל"לקוי למידה". אמצעי הייצור הם סוללות מבחנים אפופי הילה מדעית, המבוססים על פרשנות כוזבת של המושג "ליקוי למידה". "מומחים" מיישמים אותם תוך כדי שימוש בטרמינולוגיה "מקצועית" מרשימה. התעשייה משגשגת: פסיכולוגיים ומאבחנים דידקטיים מתקוטטים על זכות החתימה על האבחונים, האוניברסיטאות והמכללות מציעות אין-ספור קורסים בתחום ומשרד החינוך נותן גיבוי ממלכתי ( ארטמן, לביא).

התנגדות בקבוצה היא כל תופעה, המפריעה להשיג את מטרת הקבוצה, כגון: חוסר שיתוף פעולה, אי ביצוע משימות, איחורים, פגיעה בתקשורת בקבוצה ופגיעה במשתתפים או במורים. ההתנגדויות אינן נעימות. הן עלולות לפגוע ולהרוס ולעורר בכם, המורים, תחושות קשות: חרדה, כעס, בושה וסכנה אמתית, שלא תוכלו לעשות את עבודתכם בקבוצה בצורה מקצועית. אך התנגדויות הן חלק בלתי נמנע מהתהליך הקבוצתי, ודווקא הן הזדמנות לצמיחה ולגדילה בקבוצה ( חלי ברק שטיין ).

המחברים טוענים שזהו הזמן הקריטי עבור הפסיכולוגיה החינוכית כשדה מחקרי למקד מחדש את תשומת הלב שלה בבסיס ההוכחה לגבי תרומתה להכשרת מורים. תוך בחינה מחדש של המלצות הוועדה החמש עשרה של APA Division בארה"ב, האחראית על בחינת התפקיד של הפסיכולוגיה החינוכית בהכשרת מורים (Anderson et al., 1995), המחברים מציינים שורה של שינויים חיוביים בקורסים של הפסיכולוגיה החינוכית עבור פרחי הוראה. לאחר מכן, המחברים מזהים ודנים בשלושה אתגרים מיידיים עבור הפסיכולוגיה החינוכית כעת: 1) העברת המסר לגבי הרלוונטיות של המחקר בפסיכולוגיה חינוכית לקהילת החינוך הרחבה, 2) פיתוח יחסים שיתופיים עם עמיתים בתכניות להכשרת מורים שתומכות בשיח המקובל ובחזון המשותף של הכשרת מורים אפקטיבית, ו-3) תיעוד הדרכים שבהם הקורסים לפסיכולוגיה חינוכית עושים שינוי בפרקטיקה של מורים שעברו את שלבי ההכשרה (graduating teachers) ובניסיונות החינוכיים של תלמידיהם . המחברים מסכמים את הצעות המופנות לאתגרים אלה.( Helen Patrick, Lynley H Anderman, Paige S Bruening, Lisa C Duffin).

במאמר הנוכחי מתייחס פלג דור-חיים לשאלות כגון מה זו קבוצה, כיצד הקבוצה משפיע עלינו כפרטים, ואילו תהליכים עוברים על קבוצות. נוסף על כך, הוא מציג את החשיבות של הבנת עולם הקבוצות לעבודת הפסיכולוג בבית הספר. ראשית תובא סקירה תיאורטית קצרה על עולם הקבוצות ועל הדינאמיקה החברתית של הכיתה; לאחר מכן יוצגו דוגמאות מעבודתו של הכותב, פסיכולוג חינוכי, להמחשת גישתו התיאורטית של אלפרד ביון ויישומה בבית הספר כמכלול. לבסוף יוצעו אפשרויות להתערבות מתוך פרספקטיבה קבוצתית.

כיתות הלימוד בבתי הספר אשר נועדו במקור להיות סביבה טבעית ללמידה וסקרנות עשויים במקרים לא מעטים להפוך לסביבה מלחיצה שאינה מעודדת את התלמידים ללמידה אבל גם יכולה לפגוע בהם מבחינה נפשית. הפיכת הכיתה לזירה פוגענית לתלמידים יכולה להיות תוצאת תנאי הלמידה הפיזיים בכיתה או תלמידים מפריעים. היא תלויה במידה לא פחותה ביכולתו של המורה ליצור סביבה נינוחה לתלמידים היוצרת ענין ומונעת לחצים מיותרים . כותבות המאמר , פסיכולוגיות חינוכיות מתריעות על כך שכיתת לימוד פוגענית ( כיתה החשופה להתעללויות בין ילדים , לתנאי לימוד בלתי סבירים, לתלמידים מפריעים ולמתח בין התלמידים והמורה באחריות המורה) יכולה לאורך זמן לפגוע ברווחה הנפשית של התלמיד יותר מכל סביבה אחרת שממנה אנו מבקשים לגונן על הילדים ( Melissa A Milkie, Catharine H Warner)

מטרתו המרכזית של מאמר זה הייתה להציע ולבחון מודלים אמפיריים של המשתנים האמורים לנבא את ניהול הרגשות בעת הכנת שיעורי הבית ברמת בית הספר התיכון. המודלים התבססו על שני סוגים של מחקרים: א) מחקר ותיאוריה על ויסות הרגשות ו-ב) ממצאים ממחקר על שיעורי בית שהזכיר מספר גורמים שעשויים להשפיע על ניהול הרגשות בעת הכנת שיעורי הבית (Jianzhong Xu, 2011).

עפ"י התפיסה המקובלת יותר היום, דוגמת התיאוריה של Howard Gardner , המתייחסת לאינטליגנציה כמכלול של יכולות שונות, ניתן להבין שילד בעל יכולות גבוהות בתחום שכלי מסוים עלול להיות פגוע בתחום מסוים אחר. בעשרים השנים האחרונות, גישה זו יושמה גם לגבי ילדים מחוננים. מאז, התחילו לפרסם מאמרים וספרים בנושא, וכיום קיימת הכרה בקיומם של ליקויי-למידה אצל ילדים מחוננים. ישנה אפילו תיאוריה הקושרת בין הכישרונות המיוחדים של מחוננים לבין הליקוי. ווסט (2000) כותב על יכולותיהם של מדענים בולטים כגון אינשטיין, פאראדיי ואחרים, שהמשותף ביניהם הייתה חשיבה עם דגש על המרכיב הויזואלי, מחד, וקשיים בהשתלבות במערכת הבית-ספרית עקב בעיות בעיבוד שפתי, מאידך ( רננה לוקס ).

בחינות בגרות מתוקשבות עשויות לסייע לתלמידים לקויי למידה לממש את הפוטנציאל הטמון בהם. כך עולה מממצאי ניסוי בבחינת בגרות מתוקשבת ללקויי למידה, שנערך בשנת הלימודים שעברה, תש"ע. הניסוי לווה בהערכה. עוד עולה מהניסוי, כי הבחינות המתוקשבות עשויות לשמש פתרון מרכזי לבעיה הלוגיסטית של מחסור בבוחנים ובמורים לעריכת ההתאמות לתלמידים הזכאים להן בבחינות הבגרות, המהווים לעתים 25% מהשכבה הנבחנת הניסוי נערך בבחינת הבגרות בתנ"ך, ברמת שתי יחידות לימוד. ממצאי ההערכה של הניסוי מוצגים במאמר שחובר על ידי מנהל אגף הבחינות במשה"ח, דודו הלוי, ויעקב שוורץ, מיכל שמש וטלי פרוינד ממטח, במסגרת כנס צ'ייס למחקרי טכנולוגיות למידה של האוניברסיטה הפתוחה, שהתקיים לאחרונה.

זהו הספר השני בסדרה העוסקת בסוגיות שונות בהקשר לשילובם של תלמידים עם מוגבלויות בבית הספר ובחברה. בספר הנוכחי הביאו העורכים בנוסף גם את קולם של ההורים ומאמר על אודות המענה החינוכי לתלמידים אלה בחברה הערבית בישראל (מאמר ראשון בעברית בנושא זה) .הספר השני בסדרה מרחיב את היריעה . מוצגות בספר כמה וכמה סוגיות הקשורות בשילוב בהקשר לתכניות "הכשרה לחיים" במסגרות החינוך הלא-פורמאלי, שילוב בחברה הערבית , התמודדות המשפחה עם שילוב וחייהם של לומדים עם מוגבלויות במוסדות השכלה גבוהה. בנוסף, מוצג בספר הנושא של הערכת בתי ספר משלבים לצד היכרות מעמיקה עם בעלי תפקידים בבית הספר- היועץ החינוכי והמנהל ( גלעדה אבישר , יונה לייזר, שונית רייטר).

במאמר מוצגים שני מחקרים עדכניים בנושא הופעת ה-ADHD והשלכתיו על ילדים. המחקר הראשון מטרתו היתה לבדוק האם קיים קשר בין הבנה ריגשית לבין כישורים חברתיים אצל ילדים בגילאי חטיבת הביניים הלוקים בADHD. המחקר השני בדק אם קיים קשר בן גיל ומגדר אצל ילדים עם ADHD ובנוסף לכך המחקר השני בדק את השפעת הילד עם סימפטומים של ADHD על משפחתו. במהלך המאמר ניתנים גם פרטים טכניים על המחקרים, המחברת של הסקירה , ציפי גליק, מציינת תימות מרכזיות ומקיימת דיון תוך כדי אינטגרציה בין שני המאמרים שהציגה (גליק ציפי).

הערכה מקיפה והערכה של תלמידים בעלי לקויות למידה: נייר שהוכן על ידי הוועדה המשותפת הלאומית בארה"ב לגבי לקויות למידה (National Joint Committee on Learning Disabilities). הוועדה המשותפת הלאומית לגבי לקויות למידה (National Joint Committee on Learning Disabilities ) בארה"ב תומכת בהערכה מקיפה והערכה של תלמידים בעלי לקויות למידה על-ידי צוות רב תחומי לצורך זיהוי ואבחון של תלמידים בעלי לקויות למידה. הערכה מקיפה של תלמידים פרטניים דורשת שימוש במקורות מרובים של נתונים. מקורות אלה עשויים לכלול מבחנים מתוקננים (standardized tests), מדדים בלתי פורמליים, תצפיות, דיווחים עצמיים של התלמידים, דיווחים מצד ההורים ונתונים לגבי ניטור ההתקדמות (progress monitoring data)

לא רק מחקרים מצביעים על חשיבותו של המחשב בסיוע ללקויי למידה ולבעלי הפרעות קשב. גם משרד החינוך כבר מפתח דרכי היבחנות ממוחשבות לבחינות הבגרות של תלמידים הזקוקים להתאמות. "תלמידים עם הפרעות קשב שעובדים עם מחשב מספרים שהם ממוקדים יותר ויכולת ההקשבה שלהם עולה. המחשב גם עוזר להתארגן ולא לאבד חומר. יש לומדות שיוצרות המון גירויים ונותנות משוב מידי. תלמידים עם הפרעות קשב זקוקים לכך. מט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית) מפתח תוכנות נפלאות ואפשר בעזרתן ללמוד קריאה, לשון ומתמטיקה. למי עוד המחשב יכול לעזור? "לתלמידים עם דיסלקציה. המחשב מקריא להם את הטקסט – הם רואים ושומעים את הטקסט בעת ובעונה אחת. גם ברוב המקרים של דיסגרפיה מוטורית המחשב עוקף את הקושי ( נאוה דקל).

המאמר הנוכחי מציג זווית נרטיבית של התערבות פסיכולוגית במערכת החינוך, הנוגע לקשר שבין בית הספר לפרט. מנקודת מבט נרטיבית, ההקשר, המקום והזמן הם שמעצבים את הייחודי בפעולת האדם ובקבוצתו החברתית. לשם המחשה תוצג התערבות מערכתית בית ספרית המבוססת על התערבות בתצורת השיח המתנהלת בין הסגל החינוכי ובין תלמידי בית הספר. הנרטיב השונה של כל אחד מהמספרים מוּנע ממפגש בין הסיפורים השונים, ומקשה על יצירת שיח משותף הנושא עמו תובנות ומהלכים לשיפור המצב הקיים. בשיחות המשותפות עם כל הנוכחים ועם יונתן בנפרד בנינו סיפור חדש שכלל פרשנויות (ל'מציאות מסדר שני') נכונות יותר למציאות, להבנת הנרטיב של האחר וליצירת פתח לשינוי בעלילה בעתיד. יחד פיתחנו את הדמויות בתוך הסיפור, העלמנו את התפקידים הדיכוטומיים שכללו 'רעים' ו'טובים', ובנינו עולם נרטיבי משותף בעל הרבה רצון טוב ואכפתיות בתוך הכאב והתסכול הקיימים ( דור חיים, פלג).

המאמר עוסק בהתמודדות עם ילדים בעלי אינטילגנציה גבוהה במיוחד, שבמקביל הם בעלי לקויות למידה, ובפרט הפרעת קשב וריכוז. מודגשת החשיבות של מודעות המשפחה לקבלת ייעוץ מתאים ושל התערבות מוקדמת, ומוצגים שני מקרים הממחישים זאת. במאמר זה מנסה ד"ר חנה דויד לפתוח צוהר לנושא שעומד במרכז ההוויה של משפחות רבות – ילד עם הפרעת קשב וריכוז, וזאת מתוך פרספקטיבה שונה מהמקובל בשני היבטים. ראשית, שני הילדים שתיאורי המקרה שלהם הובאו כאן היו בני 4 – גיל שבו לרוב לא מתבצע אפילו האיתור של הפרעה זו, והספרות על כך, בהתאם, מצומצמת מאוד; שנית, שני הילדים שתוארו נבונים מאוד. אמנם, לא ניתן בשלב זה לדעת האם הם מחוננים, שכן המבחנים לאיתור מחוננים מטעם משרד החינוך נערכים בארץ בכיתה ב' או ג', ואין כל סיבה לערוך לילדים אלה מבחני מחוננות באופן פרטי; אבל ברור שבכל התערבות יש לקחת בחשבון את העובדה שילדים אלה זקוקים לגירוי אינטלקטואלי רב, לגיוון, לאתגרים ( חנה דויד).

בימים אלו רואה אור "פסיכולוגיה בחינוך במאה ה- 21", ספרם של פרופ' אבנר זיו וד"ר נעמי זיו. זוהי המהדורה השלישית והמעודכנת של הספר המוערך "פסיכולוגיה בחינוך", שראה אור לפני כשלושים שנים. הספר מתבסס על ממצאים חשובים ומעניינים ממחקרים עדכניים בתחומים שונים ובהם: תלמידים עם לקויי למידה, מחשבים ויעילותם או אי יעילותם בחינוך, השפעותיה השונות של התקשורת האינטרנטית על תלמידים, על יחסי מורה – תלמיד, על דרכי ההוראה ועוד. על עבודתם המשותפת ביצירת הספר אומרים השניים: "חברנו יחד אב ובתו: שנינו למדנו פסיכולוגיה, שנינו מכירים בחשיבות העבודה החינוכית ושנינו סבורים כי חשוב ביותר ליישם את הידע הפסיכולוגי בפעילות החינוכית השוטפת. על אף שאנו מייצגים שני דורות גישתנו דומה, והשילוב של הניסיון, התובנות ונקודות המבט תרמו ליצירת ספר זה."

נעמי פורת כותבת בבלוג שלה על הכנת משימות מתוקשבת במטרה להראות כיצד ניתן לעשות אותן אחרת. היא מניחה כי מורים רבים בונים משימות מתוקשבות לרוב ובכל אתר לימודי ניתן למצוא אוסף אדיר של משימות מתוקשבות, ולא כאן החידוש…במאמרון שלה היא מתייחסת לאופן העבודה עם המשימה המתוקשבת, ועושה זאת דרך דוגמא מעניינת מהשטח. אחד המקצועות הנלמדים בכיתות י' (תלמידים לקוי למידה) אצלה בבית הספר הינו 'תולדות ארץ ישראל' והנושא המרכזי הינו 'ירושלים לאורך התקופות' ( נעמי פורת) .

על אף ניסיונותיהם של חוקרים רבים לספק היבטים תיאורטיים ולהתחקות אחר הגורמים להתמודדות תקינה או לקויה עם דרישות אקדמיות גבוהות, טרם הצטבר די ידע תיאורטי, או הבנה מספקת של התהליכים הרגשיים שחווים המתבגרים עם לקויות הלמידה. מיעוט המידע בולט במיוחד כאשר מדובר בתקופת מעבר חשובה בחייהם, ובשעה שהם מתמודדים עם למידה אקדמית מורכבת, כדי להשיג את תעודת הבגרות. בולט בהיעדרו קולם של התלמידים, נקודת המבט שלהם ותפיסתם את התהליכים תוך כדי התרחשותם במהלך הלימודים בבית-הספר התיכון. במטרה לתת לתלמידים במה להשמיע את קולם, נערך מחקר לאורך שלוש שנים, שבחן את התהליכים הרגשיים והקוגניטיביים שמתבגרים עם לקויות למידה חווים בהתמודדותם עם לימודים מורכבים ובחינות הבגרות, תוך הבחנה בין תלמידים עם לקויות למידה מילוליות (verbal learning disabilities) לבין תלמידים עם לקויות למידה שאינן מילוליות ( שרה גבעון).

מטרות המחקר ( עבודת דוקטורט) : לבחון את תרומתו של מודל רב מימדי, שכלל גורמי הגנה וגורמי סיכון ותרומתם להסבר תחושת הבדידות של מתבגרים עם ליקויי למידה. נבדקו הקשרים בין המשתנים השונים, בקרב תת הקבוצות של התלמידים עם ליקויי הלמידה, אשר חולקו על-פי הסביבה החינוכית וחומרת הלקות. להשוות בין תלמידים עם וללא ליקויי למידה תוך בדיקה של ההבדלים בין קבוצות של תלמידים עם ליקויי למידה, בחלוקה על פי הסביבה החינוכית וחומרת הלקות. בחלוקה הראשונה התייחס המחקר לשתי קבוצות של תלמידים עם ליקויי למידה, על פי סוג בית הספר בו הם למדו. במחקר השתתפו: מתבגרים עם ליקויי למידה אשר עמדו בדרישות הבית ספריות ולמדו בבתי ספר תיכוניים, ומתבגרים עם ליקויי למידה, אשר לא עמדו בדרישות הבית ספריות והמשיכו לימודיהם במרכזי חינוך ונוער ( עדי שרעבי).