חינוך מיוחד ופסיכולוגיה בחינוך

קֶשֶב או תשומת לב הינו תהליך הכרתי, במסגרתו מידע המגיע לתודעת האדם דרך חושיו השונים ממוין לצורך עיבוד שכלי ממוקד. הקשב יכול להיות מופנה בשליטה וולונטרית אך קיימים גם גורמים המושכים קשב באופן אוטומטי (תנועה פתאומית, קול חזק). משאב הקשב המוחי מוגבל ואינו בלתי סופי. האדם אינו יכול להשתמש באותם משאבי קשב למספר מטרות בה בעת, השקעת קשב במטרה אחת גוררת התעלמות קשבית ממטרה שנייה (לא ניתן גם לקרוא וגם לכתוב בו זמנית). מערכת הקשב רגישה מאד לגירויים חיצוניים (רעש, צבע, תנועה, גודל וכו' ) ולצרכים אישיים (רעב, עייפות, ציפייה, מוטיבציה וכו') ולכן כאמור מוטית לעתים לפעולה שלא בכוונה מודעת, קיים מאבק מתמיד על הזכות לקשב!. ( מאיר בוכנר).

תחום ההפרעות הרגשיות ובעיות ההתנהגות הינו אחת ממגמות התואר השני בחוג לחינוך מיוחד באוניברסיטת חיפה. הלימודים בחוג מתמקדים בפיתוח הבנה מעמיקה של ההיבטים המחקריים והמעשיים במגוון תחומי החינוך המיוחד. הלימודים באים לקדם שילוב של ידע תיאורטי עם עבודה מעשית מול אוכלוסיית היעד על ידי פיתוח דרכי אבחון, התמודדות וטיפול בסובלים מבעיות התנהגות והפרעות רגשיות. הלימודים בתכנית שמים דגש על העמקת ההבנה של ההיבטים הרגשיים, החברתיים, הקוגניטיביים והתפקודיים שמאפיינים את בעלי הלקויות הללו. הידע וההכשרה הניתנים במהלך הלימודים מאפשרים לבוגרי התכנית לזהות את הצרכים הייחודיים של הילדים והנוער בהם הם מטפלים ובכך לתת את המענה הנדרש לבעיותיהם.

גם מורים שמסכימים עקרונית עם עמדת הסמכות המגדלת מתקשים ליישמה. זוהי עמדה תובענית מבחינה רגשית; היא מפגישה את המורה עם חולשות, נקודות עיוורות, הזדהויות ורגישויות שלו עצמו ולא רק של תלמידיו; היא מאתגרת את יכולת ההחזקה, ההכלה והאמפתיה שהוא מסוגל לפתח. כדי להכשיר מורים לעבוד מתוך עמדה כזאת, צריך ליצור אקלים חינוכי בבית הספר שמאפשר אותה. עניין זה כרוך לעתים בהנחלתן של עמדות שאינן מקובלות על מקצת המורים, כדי ש"יחס אמפתי למורה" לא יישאר סיסמה ריקה, חשוב מאוד לבנות למורים בתוך בית הספר מרחב להתייעצות – מרחב קונקרטי שכולל הקצאת מקום וזמנים קבועים, ומרחב מטפורי בלבו של המנהל ובעקבותיו בלבבות האחרים. מרחב כזה לא נועד רק ל"כיבוי שרפות", אלא למתן אפשרות ליציאה מהיום יום הלוחץ, לעצירה לצורך התבוננות, לחשיבה לעומק על האירועים כבין־סובייקטיביים, להכרת הסובייקטיביות של המורה. הפניית קשב כזה למורה, שמאפשר התבוננות מעמיקה וזיהוי של רגשותיו וצרכיו מול התלמיד, מול ההורים או מול בית הספר, עשויה למוסס תגובות רגשיות חריפות, לעצור תגובות אימפולסיביות פוגעות, או לפחות למתן ולמזער את נזקיהן לאחר התפרצותן ( שראל , דני).

המאמר הנוכחי מתמקד בהפרעת לקות למידה לא-מילולית, מדובר בסינדרום NLD(Non-verbal learning disability) המאפיין אחוזים בודדים מכלל לקויי הלמידה, כאשר לרוב מקובל לחשוב שמרבית לקויי הלמידה מסוג זה הינם בנים אך יש החולקים על כך. לקות למידה לא-מילולית ידועה גם בשמה 'סינדרום המיספרת ימין' (Right Hemisphere Syndrome). במאמר ניתן לקרוא גם על הגורמים לקשיים בתפיסה חברתית ובתקשורת בין-אישית לקויה אצל NLD (דבורה שני).

תופעת הדחייה החברתית בקרב בני אותה קבוצת הגיל מעסיקה רבות ילדים, הורים, מורים ומטפלים. מאמר זה מציג מודל טיפולי לעבודה פרטנית עם ילדים דחויים חברתית. מטרת המודל הינה חיזוק המסוגלות חברתית (Social Competence) של הילד, כלומר יכולתו להשיג תוצאות מוצלחות מן האינטראקציות עם אחרים ולהימנע מתוצאות שליליות. במאמר משולבות דוגמאות מטיפולים ( יעל אברהם).

במאמר תיבחן השפעתה של תופעת הדיגלוסיה (פער בין השפה הדבורה לכתובה) על רכישת מיומנויות מתמטיות בקרב ילדים דוברי השפה הערבית, לאור ההשפעה שנמצאה לדיגלוסיה על רכישת קריאה. יוצגו ראיות מחקריות מן הספרות להשפעת כיווניות הקריאה על עיבוד המספר, ולקושי המיוחד של ילדים עם דיסקלקוליה בתפיסת כיווניות. לאור זאת, תוצג ההשערה שילדים דוברי ערבית המתקשים בחשבון נתקלים בבעיה חמורה במיוחד לאור ההבדל בנוסף בכיווניות מספרים בין השפה הכתובה לשפה הדבורה. ילדים אלו זקוקים לתיווך ולהתערבות על מנת להתגבר על קשייהם ( רפיק אברהים).

רוב התאוריות רואות במוטיבציה תופעה אחידה הנעה על פני סולם שבקצה אחד שלו מוטיבציה מועטה ובקצה אחר מוטיבציה רבה. אולם אפילו בחינה שטחית מראה שמוטיבציה אינה תופעה אחידה. לבני אדם שונים יש לא רק כמויות שונות של מוטיבציה, אלא גם סוגים שונים של מוטיבציה. תאוריית ההכוונה העצמית (Deci & Ryan, 1985) מבחינה בין סוגים של מוטיבציה לפי הסיבות או המטרות שגורמות לפעולה. ההבחנה הבסיסית ביותר היא בין מוטיבציה פנימית, הנוגעת לעשיית דבר משום שהוא מעניין או מהנה, לבין מוטיבציה חיצונית, הנוגעת לעשיית דבר משום שהוא מוליד לתוצאה מובחנת מסוימת. אחת ממטרות הסקירה הנוכחית היא לעיין מחדש בהבחנה הקלאסית בין מוטיבציה פנימית ובין מוטיבציה חיצונית ולסכם את ההבדלים הפונקציונאליים בין שני סוגי המוטיבציה הכלליים האלה ( ראיין, ריצ'ארד ואדוארד דסי ).

ממוצע הציונים בלימודי תואר ראשון של סטודנטים עם ליקויי למידה גבוה מממוצע הציונים של סטודנטים שאינם לקויי למידה. כך עולה ממחקר ישראלי שהוצג באחרונה בכנס בינלאומי ללקויות למידה בטקסס. הסיבות: הם מקבלים תמיכה מהאקדמיה ויש להם כוח רצון חזק. המחקר, שנערך ע"י יעל מלצר, מנהלת מרכז התמיכה לסטודנטים לקויי למידה במכללה האקדמית תל-חי יחד עם ד"ר מירי שריד, השווה בין ממוצע הציונים של סטודנטים לקויי למידה אשר קיבלו תמיכה אקדמית ברמות שונות לבין סטודנטים שאינם בעלי לקות למידה (אלי אשכנזי).

ייתכן שדיסלקציה שמקורה בהעדר חשיפה לגירויים מתאימים בגיל מוקדם חמורה אף יותר מדיסלקציה שמקורה בליקויים גנטיים. מחקר חדש מגלה כי דיסלקציה נגרמת ככל הנראה משני סוגים נפרדים של בעיות במוח. החוקרים, מאוניברסיטת ייל, השתמשו במכשיר fMRI(דימות תפקודית בתהודה מגנטית) כדי לבדוק את מוחותיהם של 43 בני נוער הסובלים מליקויי קריאה בשעה שבני הנוער קראו מלים שהוצגו לפניהם. החוקרים בדקו גם קבוצה של 27 בני נוער שקוראים היטב. המעקב אחר כל הנבדקים נעשה מאז שהיו בבית ספר יסודי, ותוצאותיו התפרסמו החודש בכתב העת "Psychiatry "Biological. מבין בני הנוער הסובלים מליקויי קריאה, קבוצה אחת סובלת ממה שהוגדר על ידי החוקרים כ"דיסלקציה הנגרמת בעיקר מסיבות גנטיות". אצל תלמידים אלה התגלו שיבושים במסלולים העצביים במוח שבהם משתמשים קוראים רגילים לצורך עיבוד בסיסי של קול ושפה. אך התלמידים למדו לגייס חלקים אחרים במוח כדי להתמודד עם הקושי. הם עדיין קוראים לאט, אך מסוגלים להבין היטב מה הם קוראים. בני נוער מהקבוצה השנייה סובלים מסוג של דיסלקציה שלדברי החוקרים "מושפע יותר מהסביבה". מערכת עיבוד הצליל והשפה במוחם של תלמידים אלה תקינה, אך נראה שלצורך הבנת חומר הקריאה הם מסתמכים יותר על הזיכרון מאשר על מרכזי השפה במוח. יכולת הקריאה של תלמידים אלה נותרה נמוכה לאורך שנות המחקר והם קיבלו ציונים לא טובים במבחנים שבהם נבדקו מהירות הקריאה והבנת הנקרא ( בוני רותמן מוריס, ניו יורק טיימס

במצגת של נעמי פורת ניתן לקרוא על הסוגיות הבאות: ייחודיות ההוראה בחינוך המיוחד לעומת החינוך הרגיל כיצד באים לידי ביטוי כלי התקשוב בייחודיות זו . מטרות ומגמות התקשוב בחינוך המיוחד – 3 אספקטים. לסיכום: שלוב התקשוב בהוראה בחינוך המיוחד הינו קריטי חשוב ומחויב המציאות באותה דרגת חשיבות כמו קריאה , כתיבה וחשבון.

עם כיתות קטנות, תכנית אישית לכל תלמיד ומערך טיפולי תומך, בבית הספר "תום" בשדות ים תלמידים בעלי ליקויי למידה מרגישים בבית. ד"ר עופר זהבי, מייסד בית הספר ומנהלו מצהיר: "מה שמוביל אותנו זה לא ההתעסקות עם המוגבלויות אלא הפתרונות שאנחנו נותנים לכל ילד כדי שיוכל לתפקד כמו ילד רגיל". בית הספר "תום", אשר הוקם לפני כארבע שנים, שייך לארגון בית אקשטיין, המתמחה במתן מענה לבעלי צרכים מיוחדים, ולומדים בו 143 תלמידים בעלי ליקויי למידה במורכבות גבוהה יחסית. בבית ספר זה לומדים לימודים פורמאליים ומשלבים בהם חלקים בלתי פורמאליים כגון חוגים או מועדונים מיוחדים ( מור, אמתי).

ילדים בעלי לקויי למידה הם אתגר לא פשוט לאנשי החינוך, והמודעות הגוברת לצרכים המיוחדים שלהם לא בהכרח מובילה להצלחה בטיפול בהם. שתי הדוגמאות המובאות בכתבה זו מלמדות שיש תקווה; יש אנשי חינוך שמתכוונים לנצח את הקושי. בבית הספר התיכון "עירוני ט" שבשכונת יד אליהו בתל אביב עושים זו השנה השלישית ניסוי חלוצי של תכנית א.י.ל. האחראית להפעלתה של התכנית היא ד"ר דפנה קופלמן, פסיכולוגית חינוכית ומנהלת המרכז לליקויי למידה בבית החולים שניידר. התכנית הינה תוצר של שיתוף פעולה בין גורמים שונים, הכוללים את בית החולים שניידר, אגף ליקויי הלמידה בשפ"י (שירות פסיכולוגי ייעוצי של משרד החינוך), הקרן למפעלים מיוחדים של הביטוח הלאומי, עיריית תל אביב ובית הספר, בניהולו של ד"ר אבי בנבנישתי ( דקל, נאוה ).

החיפוש אחר חידושים בתחום הטיפול בלקויי למידה מוביל לשיטות שאינן הוראה או תרופות, שיטות טיפול שניתן לכנותן "טכניות". כמו בהרבה המצאות מדעיות, גם לצורות הטיפול האלה הגיעו החוקרים במקרה וכמו בהרבה המצאות אחרות, גם לאלה יש הרבה ספקנים. אבל יש גם תומכים שמתגאים בהצלחות גדולות. כיום מטפלים בשלושה תחומים באמצעות נוירופידבק. שלושת התחומים שנחקרו, ויש בהם הוכחות מדעיות ברורות, הם הפרעות קשב וריכוז, אפילפסיה וחבלות ראש. בנוסף יש מחקרים על ליקויי למידה ויש ממצאים חיוביים גם על טיפול בדיכאון ובהפרעות טורדניות כפייתיות. הטיפול בשיטה זו יכול להחזיק מעמד לטווח ארוך. מחקרים שנעשו עד כה מראים שבטיפול בהפרעות קשב הטווח הוא עשר שנים. עדיין לא נערכו מחקרים לטווח ארוך יותר, אולם המטופלים אשר מוסיפים לתרגל שומרים על הישגם טובים יותר ( דקל, נאוה).

מאות קבוצות ייעוציות-טיפוליות מוקמות ביוזמת יועצות חינוכיות בבתי הספר ומציעות לתלמידים בעלי ליקויי למידה מסגרת של טיפול מתמשך ושיטתי, בה הן יכולים לבנות את עצמם מחדש. בקבוצות אלה ההתערבות אינה ממוקדת בליקויי הלמידה. נקודת המוצא היא שהתלמידים הסובלים מליקויי למידה הם בראש ובראשונה ילדים או מתבגרים העסוקים בתחומי חיים מגוונים ומוטרדים מבעיות התפתחותיות או נסיבתיות שונות – ובכלל זה גם קשיים הנובעים מליקויי למידה. הקבוצות הייעוציות-טיפוליות פועלות באופן המאפשר לתלמידים לקויי למידה להתנסות בחוויות מתקנות ובשיקום הדימוי העצמי ( שיר, רות ורותי תוינה).

סנגור עצמי הוא פעולה שבה האדם מדבר בעד עצמו ומייצג את האינטרסים האישיים שלו. זוהי פעולה שנועדה להגן על זכויותיו של האדם ולהבטיח שיסופקו לו השירותים המתאימים (קוזמינסקי, 2004). המילה "פעולה" היא מילת מפתח בהגדרה זו, כי לא די לאדם להכיר את עצמו ואת צרכיו, עליו לעשות מעשה כדי להבטיח שזכויותיו ימולאו. לומדים עם ליקויי למידה הם קבוצה מוחלשת שפנתה לשיח של סנגור עצמי כדי לשקף את האינטרסים של חבריה, שהמערכת החינוכית החזקה לא קידמה. אך הישענות בלעדית על השיח המשפטי של זכויות וחובות עשויה להנציח דווקא את פערי הכוח הקיימים בחברה. לכן, מציעה הכותבת שלא להסתפק בשיח זכויות ולבחון גם את תרומתו של שיח זהות לקידום הבנת המאפיינים של תלמידים בעלי ליקויי למידה ( קוזמינסקי, לאה).

דיסלקסיה התפתחותית מוגדרת ככשל מתמשך ברכישת קריאה. מדובר בקושי מתמשך ברכישת מיומנות תקינה של פיענוח מילים כתובות, לעתים קרובות חרף תמיכה שיטתית, נסיבות חיים שאינן מנבאות כישלון והיעדר חסרים חושיים חמורים (ראייה ושמיעה). מטרתו של המאמר היא לתאר את מקור הכשל ברכישת מיומנות הפיענוח של מילים כתובות, גם כאשר הללו מוצגות במבודד – כשל המאפיין את מרבית המוגדרים דיסלקטים. המאמר עוסק אפוא ב- 65% מלקויי הקריאה, שרובם לומדים במערכת החינוך הרגילה. הבעיה העיקרית בטיפול בתלמידים לקויי קריאה אינה קשורה לידע הנוגע לטיפול יעיל, אלא לאמונה שקנתה לה שביתה בקרב רבים שמכיוון שמדובר ב"פגם מוחי גנטי" אי אפשר לתקנו באופן משביע רצון. אמונה זו, המשפיעה לרעה על נכונותם של מורים והורים לפעול לשיקום הקריאה, שגויה מיסודה. מקורה הגנטי של הדיסלקסיה אינו צריך לרפות את ידינו; הוא אף יכול להדריך את הטיפול בה ( אורן לם).

משנת 1976 ועד 1978 אספו ריי מקדרמוט, מייקל קול ולואיס הוד סדרה של צילומי וידאו מכיתה אחת של ילדים בני שמונה ותשע בסביבות שונות. המאמר הנוכחי מבוסס על איסוף נתונים זה ועל התמקדותם של החוקרים בסיפורו של ילד המוגדר כבעל ליקויי למידה, בשם אדם. מטרת המאמר להעלות כמה שאלות על הגישות השונות להסבר כישלונות למידה ולשמש מוקד לתיאור תפיסות של הקשר ולמידה. לרוב מניחים שילדים נעשים לקויי למידה בעקבות כשל כלשהו בהתפתחותם. על פי קו המחשבה הרגיל, הילד הוא יחידת הניתוח, והליקוי הוא תקלה שפוצעת את ה"כשירות" שלו. מאמר זה מציע דרך חלופית לחשוב על הבעיה. ליקויי למידה הם קטגוריה בתרבות שלנו, וכל עוד מוקצה להם מקום בארגון המטלות, היכולות וההערכות בבתי הספר שלנו, שיעור מסוים מקרב ילדינו מובטח להם. אפשר אפוא לומר שאין ליקויי למידה, אלא רק פרקטיקה חברתית של הצגתם, אבחונם, תיעודם, הסברתם ותיקונם. לא נטען כאן כי אשר אין ילדים אשר מכל סיבה שהיא לומדים הרבה יותר לאט מאחרים או בדרכים שונות מאחרים. נטען רק שאין ליקויי למידה בהיעדרם של הסדרים חברתיים המייחסים חשיבות לקצבי למידה שונים ( מקדרמוט, ריי).

משרד החינוך מוביל בשנים האחרונות פיתוח שיטתי של מענים לתלמידים בעלי ליקויי למידה. פיתוח זה מושתת על כמה צירים שלובים: ציר הרצף ההתפתחותי, המלווה את התלמיד לאורך כל שלבי החינוך; ציר הרצף הטיפולי; חיזוק המורה כמומחה בתהליכי הלמידה; חיזוק המורה כמבוגר משמעותי עבור תלמידים לקויי למידה. מדיניות חינוכית: המדיניות החינוכית כוללת הבניה של התערבות פסיכו-פדגוגית, המבוססת על ההכרה שיש להתאימה לכל תלמיד בהתאם לצרכיו. ההתערבות הפדגוגית מתמקדת בהקניית אסטרטגיות למידה יעילות, וכוללת מעקב שיטתי ותיעוד של מידת השיפור המושג בתפקודו של התלמיד( יהודית אל דור).

במכללת סמינר הקיבוצים בתל אביב ובעשרה בתי ספר תיכוניים ברחבי הארץ פועלים מרכזי מהו"ת – מרכזי התעצמות ותובנה היועד לסטודנטים לקויי למידה או בעלי קשב וריכוז. מרכז מהו"ת במכללת סמינר הקיבוצים הוקם על ידי ד"ר נעמי וורמברנד לפני כתשע שנים. התפיסה העומדת ביסוד הגישה של המרכז היא שסטודנטים שעברו חוויות לימודיות מתסכלות זקוקים לחוויה מתקנת כדי לממש את השאיפות שלהם בתחום הלימודים. המרכז פועל לפי תפיסה כי ישנם שישה משתנים חשובים ביותר בהתמודדות של סטודנטים עם הפרעות למידה: מודעות עצמית, פרואקטיביות, התמדה, הצבת מטרות, היכולת לקבל תמיכה אפקטיבית ויציבות רגשית ( דקל, נאוה ).

בקרב בוגרים בעלי ליקויי למידה ישנה קבוצה ישנה קבוצה מיוחדת – מורים. סוגיית העסקתם של מורים בעלי ליקויי למידה שנויה במחלוקת. בארץ סוגיה זו טרם נבחנה במחקר, והמאמר שלהלן, המבוסס על ראיונות עומק עם 12 מורים לקויי למידה, הוא צעד ראשון בכיוון זה. הספרות המקצועית מצביעה על קשר בין ליקויי הלמידה לזהות המקצועית של מורים בעלי ליקויי למידה. מורים אלה בוחרים לעתים קרובות במקצוע ההוראה כדי לאפשר לתלמידים עם ליקויי למידה התנסות טובה יותר משהייתה להם כשהיו תלמידים. הם תופסים את עצמם כמורים טובים יותר אשר מציבים דוגמא אישית ומפתחים אתיקה פדגוגית של אכפתיות. גם מחקר זה מראה שמורים עם ליקויי למידה סבורים שהם מתפקדים היטב בהוראה למרות הליקויים וגם בגלל הליקויים. הם קושרים את יחסם המיוחד לתלמידים – עם ובלי לקויות למידה – לליקוי הלמידה שהם סבלו וסובלים ממנו ( שרוני, ורדה וגילה ווגל).