חינוך מיוחד ופסיכולוגיה בחינוך

מחקר זה בדק את הקשר בין תחושת המסוגלות העצמית לבין רמת האמפטיה והעמדות כלפי התלמידים המשולבים בקרב מורים משלבים בחינוך הרגיל. המחקר נערך כשלב מקדים להשתלמות שעסקה בעולמו הרגשי של המורה המשלב והייתה מכוונת להגברת תחושת המסוגלות העצמית הרגשית בקרב מורים. תוצאות המחקר הצביעו על קשר חיובי בין תחושת מסוגלות ואמפטיה. תואר אקדמי נמצא כמחזק אמפטיה, ואילו גיל וותק נמצאו כמחזקים את תחושת המסוגלות העצמית. השכלה אקדמית, הכשרה לעבודה עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים ודירוג בית-ספרי תרמו לעמדות חיוביות יותר כלפי ילדים משולבים. ממצאים אלו מחדדים את הצורך להגביר את תחושת המסוגלות של מורים כדי שיוכלו לתת מענה רגשי מותאם , מתוך עמדה אמפטית , לילדים בעלי צרכים מיוחדים המשולבים בכיתה הרגילה (מירב חן ).

מחקר שנערך השנה במכללת תל חי השווה בין ממוצע הציונים של סטודנטים לקויי למידה שקיבלו תמיכה אקדמית, לבין ממוצע הציונים של סטודנטים שאינם לקויי למידה. כמו כן נבדקו שיעור הנשירה בקרב שתי הקבוצות, ויכולת הניבוי של מבחני הבגרות והפסיכומטרי לגבי הצלחת הסטודנטים בלימודים.תוצאות המחקר מצביעות על כך שציון הבחינה הפסיכומטרית אינו מנבא הצלחה בקרב סטודנטים לקויי למידה. הישגיהם של סטודנטים בעלי ליקויי למידה אינם נופלים מאלה של סטודנט רגיל ולעתים גבוהים מאלה של סטודנטים שאינם לקויי למידה. (חיים ביאור).

הדיון על לקויות הלמידה מעסיק את עולם החינוך והפסיכולוגיה החינוכית מזה מספר עשורים. במקביל, שכיחות המאובחנים כבעלי לקות למידה גדלה בעשורים האחרונים לאין ערוך, ומצד שני עלו עדויות חדשות לכך שמודל לקות הלמידה כפי שהוגדר בעבר אינו תקף. מודלים חדשים להגדרת לקות הלמידה נוסחו, ולקות הלמידה הפכה כללית פחות וספציפית יותר, תוך שימוש במושג SLD, הרווח בספרות בעשור האחרון, ושמשמעותו specific learning disorder. סביב הגדרות אלו ניטשות מחלוקות רבות, שאינן נקיות מהמאבקים הבין-מקצועיים בין החינוך המיוחד לבין הפסיכולוגיה החינוכית. במאמר שלהלן מנסה ד"ר יוסי ארן ארנרייך לתמצת את הספרות הקיימת ולהציג את ההשלכות הנובעות ממנה.

לואיס קרול מתאר בספרו 'מבעד למראה' מפגש בין אליס לבין דמויות שונות ומשונות, כאשר היא נקלעת לבדה לעולם לא מוכר בעל מנהגים זרים וחוקים אחרים. סקרנותה מובילה אותה לחקור ולהכיר את העולם הזר הזה אשר מלהיב ומפחיד אותה בו זמנית, ובו היא נמצאת מאד לבדה. הסיפור של אליס הוא סיפורם של כל ילד וילדה במאבק שלהם להתבגרות ולצמיחה. זה גם סיפורו של הילד במפגשו עם בית הספר ובהפיכתו ל"תלמיד". ה"תלמיד" מתמודד עם דרישות מסביבתו, עם הציפייה ממנו ללמוד ולהתפתח, ועם ניסיון מתמיד להפיג את בדידותו דרך מציאת בני אדם אחרים שיבינו אותו, ויעניקו לו תחושה שהוא מובן ושייך. מעבר לכול, ה'תלמיד' מתמודד עם החיפוש אחר זהות אישית ואותנטית שתלווה אותו בדרך להתבגרותו ( פלג דור חיים ).

הפרעת קשב וריכוז (ADHD) היא הפרעה נוירו-פסיכיאטרית שכיחה בקרב ילדים, המאופיינת בסימפטומים התנהגותיים של חוסר קשב ולעתים גם באימפולסיביות ובהיפראקטיביות. המחקר בשלושים שנה האחרונות בתחום הנוירו-פסיכולוגיה התמקד בזיהוי התהליכים המנטאליים-קוגניטיביים הלקויים הקשורים לסימפטומים ההתנהגותיים של ADHD. במאמר זה נסקרים התיאוריות והממצאים העיקריים בנושא, ונדונות סוגיות מרכזיות שעדיין לא פתורות בנוגע ללקות הנוירו-פסיכולוגית של ADHD. בתוך כך מתמקד מחבר המאמר על ההבחנה בין הסימפטומים ההתנהגותיים של ADHD לבין לקויות בפונקציות קוגניטיביות הנמדדות באמצעות מטלות נוירו-פסיכולוגיות ( אלון אבישר)

ילדים עם בעיות תקשורת, בהגיעם לגיל בית הספר, עומדים בפני מכלול של דילמות חדשות. יש חשיבות רבה לכך שההורים, אנשי המקצוע והמחנכים יהיו מודעים לאתגרים אלו ויתנו סיוע לילדים בהתמודדותם עם הקשיים. ספר זה מציג בפני המטפלים השונים מודלים מגוונים לטיפול בילדים בגילאי בית הספר ומקנה להם את הידע הדרוש על מנת לעזור לילדים בשלב חשוב זה של החיים. הספר כולל פרקים על המעבר למסגרת חינוכית חדשה, הפרספקטיבה של ההורים, סוגי טיפול שונים (אינטראקטיביים, התנהגותיים, קוגניטיביים וחינוכיים), קידום מיומנויות תקשורתיות וחברתיות, חינוך מיני-חברתי וטיפול תרופתי. מומחים מדיסציפלינות שונות מציגים רעיונות מעשיים המיועדים לאפשר לילד לחוות את שנות בית הספר כשנים של העמקת בטחונו העצמי והעצמת כישוריו הרגשיים,החברתיים והלימודיים ( עורכת-סוזן לוינגר).

שחר עוז מביא בבלוג שלו הפניה מעניינת למחקר שבו נטען כי משחקי המחשב מהווים גורם די משמעותי להפרעות קשב וריכוז. המחקר בדק מעל 1300 ילדים ומצא כי לאלה המשחקים מעל שעתיים ביום יש 67% סיכוי שיהיו להם בעיות קשב וריכוז בבית ובכתה. שחר עוז כותב במאמרון שלו : "באופן אישי, אני מאמין שהסיכוי הזה גם עולה ככל שגדל מספר שעות המשחק של הילד" . המחקר פורסם בכתב עת רפואי שפיט. ההסבר של החוקרים הוא כי המעורבות במשחקי מחשב או טלביזיה מפחיתה את המעורבות של הילד עם העולם האמיתי ולכן פוגעת גם ביכולת הקשב שלו .

מעוט של מחקרים בחן את היכולות המטפוריות של ילדים עם לקויות למידה. מטרת המחקר הנוכחי היא להציג את הפער הקיים בהבנת מטפורות וניבים בין תלמידים לקויי למידה (ל"ל) לבין תלמידים תקינים ולהציג תכנית התערבות לצמצום הפער. אוכלוסיית המחקר כללה 60 תלמידים ל"ל, ללא לקות שפתית, ו–60 תלמידים בעלי התפתחות תקינה בכיתות ה'-ו'. ראשית הראנו שקיים פער משמעותי בהבנת השפה הפיגורטיבית בין תלמידים ל"ל לבין התקינים. בהמשך, קבוצה אחת של ל"ל עברה תוכנית התערבות להבנת מטפורות וניבים, קבוצה שנייה למדה את המטפורות ע"י שינון, וקבוצה השלישית לא עברה כל התערבות. בתוכנית ההתערבות בשני מפגשים שניתנה ע"י החוקרת, התלמידים קיבלו מפות חשיבה שסייעו להם למצוא מושגים משותפים לצירוף המטפורי ע"י כתיבת אסוציאציות. ל"ל שעברו התערבות ושינון, שיפרו את הבנת ניבים והמטפורות (שראו בהתערבות) אולם רק קבוצת ההתערבות הגיעה לרמתם של התלמידים התקינים בהבנת מטפורות וניבים שלא נחשפו להם בהתערבות. לתוצאות חשיבות בפיתוח תכנית התערבות לשיפור ההבנה של השפה הפיגורטיבית באוכלוסיות מתקשות.

מחקר זה עוסק במאפיינים מוטיבציוניים ותהליכי ויסות עצמי בלמידה של תלמידים לקויי למידה המשולבים בכיתות רגילות בביה"ס היסודי. המחקר מלמד שהאוריינטציה המוטיבציונית של התלמידים ותהליכי הוויסות שלהם במשימה הושפעו מיחסי גומלין בין המאפיינים האישיים שלהם לבין ההקשר בו פעלו, שכלל את המשימה והסביבה הלימודית. לרוב התלמידים הייתה דיספוזיציה כללית של מטרות הפגנת יכולת, תחושת מסוגלות נמוכה וחוסר באסטרטגיות ורובם נדרשו להתמודד עם משימות שלא היו מותאמות ליכולתם. הדבר גרם לרובם לתפיסה שטחית של הצלחה במשימה, הצבה של מטרות הפגנת יכולת במשימה והפעלה מוגבלת מאוד של תהליכי ויסות עצמי ואסטרטגיות. בניגוד לכך, אצל מספר קטן של תלמידים נמצאה אוריינטציה מוטיבציונית חיובית יותר של מטרות מומחיות או עירוב של מטרות והם הפעילו אסטרטגיות יעילות יותר במהלך המשימה ( עינת ליכטינגר).

מחקרים בתחום הפנייה לעזרה העלו מספר גורמים שמשפיעים על הנכונות לבקשת עזרה כגון גיל, מין, לחץ. במחקר הנוכחי נבחן גורם נוסף, והוא יכולת הסִנגור העצמי. בכדי שתלמידים עם לקות למידה יצליחו בבית הספר ויקבלו החלטות הנוגעות לחייהם, עליהם לרכוש מיומנויות של סִנגור עצמי. זהו תהליך בו האדם רוכש ביטחון וידע לדבר בעד עצמו, לעמוד על זכויותיו, לגייס תמיכה להשגת מטרותיו, לקבל אחריות על החלטותיו ולהעריך את תכניותיו לעתיד. מטרת המחקר היא לבדוק האם יש הבדלים ביכולת הסנגור העצמי של מתבגרים עם לקות למידה הלומדים בבית ספר לחינוך מיוחד לבין נכונותם לבקש עזרה. המחקר משווה בין שתי אוכלוסיות תלמידים: עם לקות למידה וללא לקות למידה. המחקר כלל 200 נבדקים: 100 תלמידים עם לקות למידה מכיתות ח'-י' הלומדים בבית ספר לחינוך מיוחד, ו-100 תלמידים ללא לקות למידה מכיתות ח'-י' הלומדים בבתי ספר רגילים ( מיכל שיינין וגלי בן-עוזי).

מחקר שנערך לאחרונה במסגרת פרויקט כתו"ם של מכון דוידסון לחינוך מדעי, בשיתוף משרד החינוך, התמקד בהקשר זה בהשפעת השימוש במחשבים ניידים על שגיאות הכתיב של תלמידים בכיתות החינוך המיוחד. החוקרות, מעיין פרשטמן, ד"ר סיגל עדן וד"ר עדינה שמיר, כולן מאוניברסיטת בר אילן, בדקו 93 תלמידים בני 13-16 עם לקות למידה, הלומדים בעשר כיתות חינוך מיוחד בחמש חטיבות ביניים ברחבי הארץ. המדגם כלל קבוצת ניסוי של 54 נבדקים אשר השתמשו במחשבים ניידים, וקבוצת ביקורת של 39 נבדקים, אשר נמנעו משימוש כזה. בכל כיתה נערכה הכתבה של עשר מלים. במחקר נמצא, שמספר שגיאות הכתיב של תלמידים שלמדו עם מחשבים ניידים במהלך השנה ירד באופן מובהק בין תחילת המחקר לסיומו. לעומתם, בקרב תלמידים שלא למדו עם מחשבים ניידים לא חל שינוי מובהק ואף נצפתה מגמת עלייה לא מובהקת במספר שגיאות הכתיב. לפיכך מדגיש המחקר את השפעתו החיובית של השימוש במחשבים ניידים בכיתות החינוך המיוחד,עקב היותו תדיר ובשליטתו של התלמיד. על פי החוקרות, תוצאות המחקר משקפות את העולה מן הספרות המחקרית העוסקת בנושא הכתיב והשפעת המחשב עליו, ועל פיה שימוש במחשב עשוי להיות דרך יעילה ללימוד כתיב נכון,ואף יכול להביא לשיפור מיומנויות הכתיבה המתבצעת שלא באמצעות מחשב

העצמה היא אחת הדרכים בהן ניתן לפרוץ את מעגל חוסר האונים הנלמד אצל לומדים עם לקויות למידה, ולחזק את החוסן והעמידות שלהם. ניתן לתאר תהליך העצמה כמעבר ממצב של חוסר אונים למצב של שליטה יחסית בחיי ובסביבתי. מעבר זה יכול להתבטא בשיפור בתחושת היכולת לשלוט, כמו גם בשיפור ביכולות הממשיות להפעיל שליטה. התכנית המוצעת להלן מותאמת לשלב ההתפתחותי ושמה לה למטרה לסייע לתלמידים בעלי לקויות למידה בקשייהם הרגשיים והחברתיים. מטרתה העיקרית היא להעניק לתלמידים בעלי לקויות למידה מקום מוגן שיכיל אותם, ישמע את קולם, יאפשר להם לבטא רגשות במקום בטוח ללא חשש מכישלון או פגיעה, לעבד רגשות של כעס, תסכול וחרדה, לשפר את הערך העצמי, לחוות חוויות של הצלחה ולפתח גישה חיובית, לפתח חוסן נפשי, לגלות תחומי כוח ולהבין את מקור הקושי.

כל כיתת לימוד היא כיתה הטרוגנית. יש הבדלים התנהגותיים, קוגניטיביים וחברתיים בין ילד לילד והמורה צריכה להתמודד עם השונות הזאת כל יום. כיתת השילוב היא מיוחדת בזה שהיא כיתה רגילה, בה לומדים ילדים "רגילים", אבל היא קולטת ומשלבת בתוכה גם ילדים שאותרו כבעלי צריכים מיוחדים. עבור ציבור המורים התוצאות של שילוב הן הצורך להתמודד עם כיתה הטרוגנית במלוא מובן המילה. בכיתת השילוב עובדות שתי מורות: מורה עם הכשרה בחינוך הרגיל ומורה עם הכשרה בחינוך המיוחד. לעיתים קרובות מורים בעלי הכשרה בחינוך הרגיל נתקלים בקשיים לא מעטים כאשר הם צריכים לעבוד עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים. ברחבי הארץ פועלות כיתות כאלה עם משאבים כספיים ואחרים של החנ"מ. הכיתות הללו פועלות בתוך בתי-ספר רגילים, ובכך מאפשרות מודלים שונים של שילוב הילדים של החינוך המיוחד עם הילדים "הרגילים" של ביה"ס.

לקות מרחבית היא לקות למידה לא מילולית. היא יכולה להתבטא בליקוי בקואורדינציה מוטורית עדינה, שיכול להשפיע על איכות הכתב, או בליקוי בקואורדינציה מוטורית גסה, העשוי להשפיע על תפקוד בתחום הספורט, רכיבה על אופניים או נהיגה. ליקוי בתפישה המרחבית יכול להשפיע על לימוד תחומים כמו גיאוגרפיה והנדסת המרחב, כמו על התמצאות בעיר זרה או ניווט בעזרת מפה. לקות מרחבית מתגלה לרוב בגיל מאוחר יחסית. שכן, ילדים הסובלים ממנה מסוגלים להתמודד היטב עם המטלות בבית הספר היסודי. כשנדרשת יכולת לקריאת מפה ויכולת מתמטית ברמה גבוהה, ניכר הקושי. כמו בכל סוגי הלקויות, מדובר בקו רצף. יש אנשים שסובלים מהלקות בצורה חמורה וישנם כאלו שרק כשיידרשו להתמודד עם תפישה מרחבית מורכבת יותר, יגלו שהם מתקשים בכך.

התכנית " לגעת מבעד לשריון ", תוכנית חדשה בנושא הפרעות קשב ריכוז, נבנתה ע"י אגף שפ"י במשרד החינוך על רקע הצורך ההולך וגובר בהתמודדות המעשית עם תלמידים בעלי הפרעות קשב וריכוז בביה"ס. תוכנית ייחודית זו פותחה ביוזמת גף לקויות למידה,שפ"י ובשיתוף עמותת הורים לילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז – עמותת "ביחד". התוכנית נבנתה ע"י מיטב המומחים בתחום ומטרתה להקנות כלים יישומיים למערכת הבית ספרית ובעיקר למורים להתמודדות עם תלמידים בעלי הפרעות קשב ורכוז.

נתונים שהגיעו לאחרונה מארה"ב מגלים כי תלמידים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז (ADHD) מצליחים יותר בסביבת למידה מקוונת באינטרנט. הממצאים שהוצגו ע"י רשת בתי הספר המקוונים Insight Schools מצביעים על כך כי התלמידים שאובחנו כבעלי ADHD מתפקדים היטב בסביבת למידה מתוקשבת גמישה ומותאמת אישית בהשוואה למסגרות הלמידה הרגילות בבתי הספר שם הם נתקלים בקשיים רבים ו35% מהם נושרים בסופו של דבר מהמסגרות הרגילות. גם מומחים בישראל לליקויי למידה סבורים כי תוכניות הוראה הנעזרות במחשב נראות כמתאימות להעסקת התלמידים הסובלים מבעיות קשב/ מוסחות וליקויי מוטיבציה. תוכניות אלו כוללות בדרך כלל מטרות ויעדים ברורים, הדגשה של חומר חשוב, משימות פשוטות, משוב מיידי עבור ביצוע מדויק, והרבה מהן, כנראה היעילות שבהן, מעוצבות כמשחק.

סקירת ביקורת מעניינת אודות ספרו החדש של Danforth המנתח את ההיבטים ההיסטוריים והסוציולוגיים של התפתחות תחום ליקויי הלמידה. בספר מעמיק זה , מנתח המחבר את התפתחות המושג ליקויי למידה בחינוך תוך תיאור תפקידים של הזרמים האינטלקטואליים שתרמו להתפתחות ענף זה שקיבל הכרה רק בעשרים השנה האחרונות. בספר נסקרים תרומתם של מדענים ואנשי אקדמיה מובילים שתרמו להתפתחות תחום ליקוי הלמידה כתחום לגיטימי ונבדל במדעי החינוך, ביניהם Kurt Goldstein, Alfred Strauss, Heinz Werner, Newell Kephart Samuel Kirk. בספר , מסביר המחבר Scot-Danforthאת המורכבות של תחום ליקויי הלמידה, הנרטיבים השונים שביססו את התחום וגם את המחלוקות שהתעוררו לאורך כל תקופת התפתחות תחום ליקויי הלמידה.

המחקר הנוכחי התמקד בבחינת השפעת הימצאותם של מחשבים ניידים בכיתות חינוך מיוחד על כמות שגיאות הכתיב של תלמידים עם לקויות למידה. המחקר נערך במסגרת פרויקט כתו"ם של מכון דוידסון לחינוך מדעי, בשיתוף משרד החינוך. במחקר השתתפו 93 תלמידים בגילאי 16-13 עם לקות למידה, הלומדים בעשר כיתות חינוך מיוחד בחמש חטיבות ביניים במרכז הארץ. בהסתמך על המסגרת התיאורטית הרלוונטית נשאלו שתי שאלות .1: האם יחול שיפור ברמת שגיאות הכתיב של הנבדקים בעקבות ההתנסות במחשבים ניידים? .2 האם ימצאו הבדלים ברמת השיפור של שגיאות הכתיב של הנבדקים בהשוואה לקבוצת הביקורת, אשר לא התנסתה במחשבים ניידים? תוצאות המחקר הראו, כי בקבוצת הניסוי חל שיפור מובהק במספר שגיאות הכתיב, ואילו בקבוצת הביקורת לא חל שינוי מובהק. נראה, כי שימוש במחשבים ניידים בכיתות חינוך מיוחד תורמת להפחתת שגיאות הכתיב בקרב תלמידים עם לקויות למידה ( סיגל עדן ועמיתים) .

המחקר בחן את הישימות, הפוטנציאל והאתגרים של שימוש בגישת החקרשת WebQuest) ) כאמצעי למידה עבור תלמידים בעלי לקויות מורכבות וככלי להגברת יכולת התכנון שלהם. במסגרת המחקר פותחה פעילות חקרשת ייעודית שנועדה בעיקר לטיפוח יכולת התכנון. התלמידים התבקשו לתכנן יום כיף כתתי, תוך התחשבות באילוצים מוגדרים מראש של משך האירוע והמרכיבים שייכללו בו. את המידע הדרוש יכלו המשתתפים למצוא באתרי אינטרנט. הפעילות יושמה בכתה של מוסד לחינוך מיוחד ולוותה בתצפית מובנית. יכולת התכנון של המשתתפים לפני ואחר הפעילות נבחנה באמצעות משימת קדם ובתר דומות. ממצאי המחקר מעידים על יעילותה של פעילות החקרשת ככלי להגברת יכולת התכנון בקרב תלמידים בעלי לקויות מורכבות וככלי יעיל ללמידה ולהגברת מוטיבציה ( הילה הדסין לוריא , מיקי רונן , אולגה יליזרוב ).

המחקר בחן את עמדותיהם הגלויות והסמויות של 257 מורים כלפי תלמידים עם צרכים מיוחדים. עמדות מורים עשויות להשפיע מכרעת על התנהגותם כלפי תלמידים אלה ועל הצלחת שילובם וקידומם. עמדות מורים כלפי תלמידים דורשות בירור סמוי ועקיף, משום שעמדות שליליות במיוחד עלולות שלא להיחשף בבדיקה גלויה וישירה מסיבות של רצייה חברתית או של קושי של המורה להודות בהן אף בפני עצמו. במחקר נעשה שימוש בשאלון מטפורותאסוציאטיביות המכיל 80 מטפורות מ 8- תחומי תוכן. כל נבדק בחר 8 מטפורות עבור המושג "תלמיד עם צרכים מיוחדים" או עבור המושג "תלמיד", ובניתוח סטטיסטי נערכה השוואה בין העמדות לפי שלושה פרמטרים: חום/קור, גבריות/נשיות, העדפה/אי-העדפה, מהירות/אטיות. ראיונות חצי מובנים סייעו לפרש את הנתונים. הממצאים הראו שתלמיד עם צרכים מיוחדים מועדף הרבה פחות על ידי המורים, מרתיע במידת- מה, ונתפס כאטי, כקולני וכבולט, אך גם כפגיע וכעדין וכמי שנחוצים לו הגנה, חום ודאגה. מוצע להגביר את הפעולות לשינוי עמדות המורים ובייחוד מן ההיבט הרגשי, ולהמשיך לעקוב אחר שינוי העמדות באמצעות מדידות סמויות ( רחל טלמור, אסיה שרון, אורלי קיים).