חינוך מיוחד ופסיכולוגיה בחינוך

מיון:
נמצאו 345 פריטים
פריטים מ- 301 ל-320
  • סיכום

    מהירות שיום, זיכרון עבודה ומודעות פונולוגית נמצאו קשורים לדיסלקציה. המאמר מסביר את משמעות המושגים וההשלכות לגבי אבחון, איתור וטיפול. לימוד מודעות פונולוגית כדי להתגבר על קשיי קריאה הפך למקובל בארה"ב. בין ההמלצות במאמר: לאתר כבר בגן ילדים קשיים שפתיים ולהפנות בזמן לקלינאית תקשורת, גננת שי"ח, או מורה לחינוך מיוחד. יש לעקוב אחר אוצר מילים ושליטה בשפה. מומלץ ביותר להקריא לילדים בבית ולהעשיר את אוצר המילים שלהם. הקראת ספרים צריכה להמשך גם בשנים הראשונות של בית-הספר. אוצר מילים ושליטה בשפה הם חשובים ביותר, לא רק עבור קריאה. ילד שאותר כבעל קשיי למידה זקוק להוראה מתקנת כבר בגן, באווירה תומכת, בתוך המסגרת החינוכית (נופר ישי-קרין)

  • לינק

    הפרק התשיעי בקובץ מחקרי AERA בעריכת Cochran-Smith & Zeichner נכתב ע"י פרופסור Maureen C. Pugach והוא דן במכלול של הכשרת סטודנטים להוראה ופרחי הוראה ללמד ילדים בחינוך המיוחד. פוגאץ סוקרת את המחקרים הרלבנטיים בשנים האחרונות לגבי אינטראקציות של הכשרת מורים לחינוך המיוחד. לאחר מכן סוקרת פרופסור פוגאץ מחקרים על מערכת האמונות של סטודנטים להוראה בתחומי החינוך המיוחד וגם סוקרת מחקרים שנועדו להעריך קורסים ספציפיים בהכשרת מורים לחינוך המיוחד.

  • לינק

    הפרעת קשב וריכוז מקיפה חמישה אחוזים מילדי בית הספר. בקרב מתגייסים לצה"ל השכיחות היא 4.9%. יש יותר בנים מבנות ביחס של 1:9 במחקרים קליניים ו-1:4 במחקרים אפידמיולוגיים. כלומר, בנים לוקים יותר בהפרעת קשב. בנוסף לכך, קל יותר לזהות בנים שסובלים מבעית קשב בגלל פעלתנות היתר ואי הסדר שהם גורמים למערכת ולבית, ולכן הם מופנים יותר לאבחון. ההפרעה נפוצה בכל שכבות האוכלוסיה ובכל הגילאים. שני שליש מהילדים שאובחנו כסובלים מהפרעת קשב ימשיכו לסבול מכך גם בבגרותם, אם כי פעלתנות היתר דועכת עם הגיל. בשליש מהמקרים יש דעיכה חלקית או מלאה של ההפרעה, בגלל הבשלה נוספת של המוח. המאמר מתאר את תהליך האבחנה , ההשלכות של האבחנה והתחלה של התערבות מערכתית (נופר ישי-קרין)

  • תקציר

    תיאוריה חדשה של חקר המוח הנקראת Mirror neuron עשויה להסביר כיצד אנו לומדים באמצעות חיקוי וכיצד אנו יוצרים מצבי הזדהות עם אחרים. התיאוריה של "השתקפות נוירונית" שגובשה ע"י פסיכולוגים באוניברסיטת אוקספורד בשנים 2000-2001, מציעה הסבר מחקרי חדשני לפעולת דמיון מודרך או פעולה מודרכת בין שני אנשים המתבוננים האחד בשני או בחבריהם. במהלך המחקר המקורי שנערך באיטליה על קופים נמצא כי באזור מסוים במוח מתחוללת פעילות בעלת תגובה דומה בעקבות התבוננות באובייקט מסוים. החוקרים סבורים שפענוח דפוסי התגובה המודרכת המקבילה עשויה להסביר אולי את פשר התנהגות הילדים האוטיסטים. עפ"י אחד מכיווני המחקר יכול להיות שהעדר מנגנון תגובה מקבילי מסוג Mirror neuron גורם לחוסר תקשורת אצל ילדים אוטיסטים. פסיכולוגים קוגניטיביים גורסים שתיאורית 'ההשתקפות נוירונית' עשויה להסביר כיצד נוצרת אצל ילדים הבנה כתוצאה מפעולת חיקוי או כיצד מועברים מצבים מנטאליים בין לומדים עמיתים כפעולת דמיון מודרך הנקלטת במוח. חקר המוח על יסוד תיאורית Mirror neuron הוא עדיין בראשיתו, אך עולם הפסיכולוגיה החינוכית סבור כי ההתקדמות בהבנת מנגנוני ה- Mirror neuron תאפשר לנו להבין טוב יותר את פשר בעיות התקשורת אצל ילדים אוטיסטיים ואולי גם ליקויי למידה בכלל.

  • תקציר

    המאמר מתאר את הבעיה לגבי הוראת תלמידים עם ליקויי למידה ומדגיש את הצורך בהוראה יחידנית. תלמידים בעלי צרכים מיוחדים מונעים את השימוש הקבוע בגישות שהן יותר ממוקדות- תלמיד. לפיכך, מספר אלמנטים חשובים חייבים להילקח בחשבון: מורים צריכים לקבל החלטות לגבי תכונות הלומד, המטלה והסביבה. בשעה שמורים מעריכים תלמידים על ידי תצפית אינטנסיבית, הם יכולים גם לקחת בחשבון את הצורך בזיהוי והסרת מחסומים, הבניית הסביבה, שילוב יותר זמן ותרגול ומתן בהירות כך שיוכלו להתאים את גישתם לכל התלמידים, במיוחד אלה בעלי צרכים מיוחדים. (Karen Karp and Philip Howell)

  • סיכום

    פרויקט חברות וירטואלית מכוון לתרום לצמצום הבידוד החברתי של תלמידים שיש להם צרכים מיוחדים. במהלך הפרויקט התלמידים רוקמים קשרים עם תלמידים בני גילם מן החינוך הרגיל, שהתוודעו אל הפרויקט במסגרת מחויבות אישית. הפרויקט מפגיש בין התלמידים ופותח להם ערוץ לדו-שיח ישיר. בהתכתבות בדואל עם חבר/ה אחד/ת במהלך שנת הלימודים, התלמידים יוצרים קשר אישי, מעלים נושאים יומיומיים המעסיקים אותם, חולקים דעות, "מדברים" על חברות, על תחביבים, על סרטים ועל שאר נושאים המעסיקים את בני גילם. כל הפעילות של “חברות וירטואלית” מתקיימת באתר הפרויקט, ורק בסיום הפרויקט המשתתפים נפגשים פנים אל פנים. ממצאי מחקר הערכה מלמדים כי הפרויקט תרם לשיפור יכולת הכתיבה של תלמידים עם צרכים מיוחדים: בעקבות הפרויקט יותר קל להם לכתוב והם כותבים מכתבים ארוכים יותר. ממצאים אלה נתמכים הן על-ידי המורים לחינוך מיוחד הן על-ידי התלמידים עם צרכים מיוחדים עצמם. ממצא נוסף קשור לפיתוח המודעות של התלמידים מהחינוך הרגיל כלפי אוכלוסיית התלמידים עם צרכים מיוחדים (יעל יונדלר, חני שלטון, טלי פרויינד)

  • סיכום

    המחבר מתנגד לשליליות המובנית ב"שיח המוגבלויות" המזהה ילדים מסוימים בעלי לקויות, אוטיזם והפרעות אחרות על בסיס מה שהם אינם יכולים לעשות לעומת מה שהם כן מסוגלים לעשות, ומציע לקדם תפיסה של אינטליגנציות מרובות ו"שונות עצבית" בפרט. ההנחה הבסיסית של התפיסה היא כי מערכת עצבית שונה היא נורמלית בקשת הרחבה של שונות בין בי אדם, בדומה לשונות תרבותית, גזעית, ג'נדריאלית וכיו"ב. מחנך בעל גישת neurodiversityיכבד את הילד השונה ויחפש דרך למצוא עבורו את הנישה האקולוגית המתאימה, שבה נכסיו וכישרונותיו ישגשגו ויפרחו וחסרונותיו יומעטו ויוצנעו. (Thomas Armstrong)

  • מאמר מלא

    סקירה מעניינת ומועילה מבית מט"ח ( 2008 ) על סוגיות מרכזיות שיש לקחת בחשבון בשילוב ילדים עם ADHD בכיתה רגילה. המורות מתאימות לתלמידים עם ADHD יוצרות אווירת לימודים ועניין בתלמידים תוך שליטה במתרחש בכיתה ושימוש בחומרים מובנים עם הקפדה על רצף בלימוד , מעבירות חומר אקדמי תוך שימוש בפעילויות שמטרתן ברורה לתלמידים, מקדישות מספיק זמן להדרכה והסבר, בודקות את עבודת התלמידים בתדירות גבוהה, דואגות להכנה מראש של מהלך השיעור כולל שאלות לבדוק מה מידת ההבנה של החומר הנלמד, מספקות משוב מיידי לתלמיד על עבודתו הלימודית. כמו כן מונה הסקירה את ההתאמות הנדרשות בכיתה למאפיינים הקלאסיים של ADHD .

  • לינק

    מערכת חדשה תאפשר לילדים בעלי לקויות למידה ופיגור קל לתרגל מגוון פעולות למידה בסיסיות, בצורה רב-חושית, בבתיהם ובבית ספרם. המערכת נמצאת כיום בהליכי פיתוח מתקדמים על-ידי ד"ר היידי שוגרמן, מומחית ללמידה מרחוק, מהקריה האקדמית בקריית אונו. בניגוד לתוכניות חינוכיות ממוחשבות הקיימות היום, המתבססות בעיקר על היזון חוזר חזותי ובתמיכת חוש השמיעה, התוכנית החדשה תנצל גם את חושי המגע והתנועה על-ידי שימוש בג'וי-סטיק (force-feedback joysticks) כמכשיר נוסף לממשק עם המחשב. המטלות הלימודיות במערכת החדשה יאפשרו לילדים תרגול במיומנויות למידה וחשיבה בסיסיים ותרגול בתחום של מוטוריקה עדינה, כגון תיאום עין-יד וכתיבת אותיות האלף-בית.

  • תקציר

    מטרת המחקר הייתה לבחון את המאפיינים הקוגניטיביים, המאפיינים הרגשיים ומאפייני ההתמודדות של מתבגרים עם ליקויי למידה והקשרים ביניהם, תוך התייחסות לתת-קבוצות בקרב אוכלוסייה זו. המאפיינים הקוגניטיביים כללו תהליכי זיכרון חזותי וזיכרון שמיעתי מילולי. המאפיינים הרגשיים כללו מצב רוח שלילי וחיובי, עוצמת רגשות והתרגשות בבחינות. מאפייני ההתמודדות כללו ויסות רגשות והערכת התמודדות בלימודים. על פי תוצאות המחקר, מתבגרים עם ליקויי למידה מאופיינים כבעלי יכולות נמוכות יותר מאלו של מתבגרים ללא ליקויי למידה, בתהליכים של הזיכרון החזותי והזיכרון השמיעתי מילולי. כמו כן, על סמך דיווח עצמי, הם משתמשים בפחות אסטרטגיות זכירה מאשר תלמידים ללא ליקויי למידה. בתחום הרגשי נמצא כי מתבגרים עם ליקויי למידה מתרגשים בבחינות ומתקשים לווסת רגשותיהם, יותר מאשר תלמידים ללא ליקויי למידה. כמו כן, בתחום ההתמודדות נמצא כי, תלמידים עם ליקויי למידה מעריכים עצמם כמתמודדים פחות טוב מחבריהם שאינם עם ליקויי למידה . לא נמצא קשר משמעותי בין המאפיינים הקוגניטיביים למאפיינים הרגשיים ולא נמצא כי לתלמידים עם ליקוי למידה ורבלי, אפיונים שונים, בתחום הרגשי, מאלו של תלמידים עם ליקוי למידה לא-ורבלי.(מרגלית פדה)

  • סיכום

    הצורך בהתמודדות עם חריגות של לקויי למידה יצר אצל מורים קשיים רגשיים עמוקים כמו חרדה מהשונה, פחד מיסטי מסכנת הידבקות ממנו, בוז כלפי התלמיד, וחוסר אמון בחריגות שאינה נראית לעין. לטענת המחברת נושא ליקויי הלמידה עשוי להוות ראש חץ לרעיון הכוונתו של כל מורה במכלול העניינים הרגשיים והקוגניטיביים הנוגעים להתמודדותו עם התלמיד השונה ובעל הצרכים הייחודיים, קרי – כל תלמיד באשר הוא. (עמלה עינת)

  • סיכום

    המאמר סוקר מחקר שנעשה בנושא "מסלולים חלופיים לרישוי" בחינוך מיוחד. רישוי של המסלולים החלופיים זירז את הצמיחה והפופולריות שלהם בעיקר בתחומים מבוקשים כמו חינוך מיוחד. בסקירה הושם דגש על יעילותן של הגישות והתוכניות השונות ועל למשתני התהליך והתוצר שבהם נעשה שימוש להערכת ההשפעה של כל תוכנית. מובא תיאור של מאפיינים של תוכניות חלופיות מוצלחות ודיון במה שעדיין נשאר בלתי ברור בנושא זה. בסיכום מובאות המלצות לקובעי מדיניות ולמורי מורים. (Rosenberg, M.S., & Sindelar, P. T.)

  • תקציר

    הסקירה המועילה אשר נכתבה על ידי צוות האגף לחינוך יסודי במשרד החינוך עוסקת בתרומתו של ניהול בית הספר היסודי על פי ערכים להצלחת השילוב של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים. מטרות הסקירה: להכיר את מודל הניהול על פי ערכים, לעמוד על תרומת הניהול על פי ערכים לקידום השילוב של ילדים בעלי צרכים מיוחדים. בסקירה מובאות עדויות של מנהלי בתי ספר יסודיים אשר הפנימו אצלם את תפיסת הניהול עפ"י ערכים. עוד עוסקת הסקירה בניהול בית ספר על פי ערכים וסוגיית השילוב של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל. ניהול על פי ערכים הוא מודל ניהול שבבסיסו עומדים הערכים. הוא מהווה כלי בהובלה אסטרטגית של ארגונים. מודל "הניהול על פי ערכים שם את האדם במרכז החשיבה הניהולית באופן מעשי ולא רק ברמה התיאורטית.

  • מאמר מלא

    מטרת המחקר, שנערך בקרב 300 מורות, לתאר את הגורמים הסביבתיים הקשורים לעבודת המחנכת בכיתה שמשולבים בה תלמידים בעלי צרכים מיוחדים, ולבחון את הקשר שלהם לשחיקתה. לטענת המחברות השילוב טומן בחובו "גורמי סיכון" התורמים לשחיקת מורים. הממד החברתי, הפסיכולוגי והארגוני – נמצאו קשורים לשחיקה (קשר הפוך). הממד החברתי קשור בקשר הפוך החזק ביותר. מתוך משתני סביבת העבודה שאינם קשורים ישירות לשילוב, נמצאו שניים הקשורים בקשר חיובי למרכיב הדה -פרסונליזציה (הטלת דופי בתלמידים) של השחיקה: חינוך כיתות גבוהות ומילוי תפקיד של רכזת שכבה. מתוך משתני הרקע האישיים המשתנה היחיד שנמצא קשור לשחיקה הוא עמדת המחנכת כלפי השילוב. (רחל טלמור, שונית רייטר, נעמי פייגין)

  • תקציר

    מחקר אשר ליווה תוכנית לאימון תלמידים עם לקויות למידה לסנגר על עצמם. המחקר בחן, בין השאר, מהי מידת ההענות של מורים לבקשות הסינגור העצמי של התלמידים, מהם המקורות המרכזיים לקשיים של תלמידים עם לקויות למידה בסינגור עצמי, ומהי התרומה של הנחיה לסינגור עצמי לתלמידים ולמוריהם? נחקרו 57 תלמידים בעלי צרכים מיוחדים וקשיים מגוונים בבית ספר יסודי וחטיבת ביניים אשר השתתפו בתוכנית הנחיה לסינגור עצמי שפותחה על ידי החוקרת ובוצעה על ידי סטודנטיות מנחות המכשירות עצמן להוראת תלמידים עם לקויות למידה. התוכנית הציגה תהליך דיאלוגי המאפשר ללומד להיות פרו-אקטיבי ומעורב ונתנה מענה לצרכים פסיכולוגיים בסיסיים של לומדים עם לקויות למידה. ההנחיה לסינגור עצמי הציבה לפני המשתתפים דרך פעולה העשויה לעודד את סיפוק הצורך שלהם באוטונומיה. הסינגור העצמי זימן לתלמידים תנאים בהם הרגישו שייכות למערכת החינוכית ולמשימות הלמודיות שהציבה מולם (לאה קוזמינסקי)

  • תקציר

    המחקר בדק את התפיסות, האמונות והפרקטיקות של השותפים לשילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים בכיתות הכוללות; המורים הכוללים, בעלי תפקידי ניהול והמורים המשלבים, כלפי השילוב. כל שלבי המחקר, החל ממיקוד הנושא, ניסוח השאלות, איסוף החומר לרקע התיאורטי וארגונו, תכנון השיטה, בניית הכלים, איסוף הנתונים, ניתוחם והדיון בהם, נערכו על ידי קבוצת סטודנטים במסלול מצוינות במכללת לוינסקי לחינוך, במסגרת סמינריון "המורה, הכיתה ובית הספר בעידן של שילוב", בהנחיית מרצה מתחום החינוך המיוחד ובשיתוף עם ראש יחידת המחקר במכללה. התהליך כולו נעשה מתוך מגמה לטפח יכולות מחקר ובד בבד לפתח את הידע בתחום הנחקר. ביצוע תהליכי המחקר וממצאיו תרמו להעשרת הידע של המתכשרים להוראה ומנחיהם ולפיתוח ידע הדרוש למערכת החינוך, בהתמודדות עם סוגיית השילוב (בלה גביש, שרה שמעוני).

  • תקציר

    אחד הנושאים המעסיקים כיום את מערכת החינוך היא בעיות התנהגות של תלמידים בכלל ושל תלמידים עם צרכים מיוחדים בפרט. מחקר זה (שבוצע במסגרת עבודת דוקטורט*) מציג עדויות ראשוניות ואותנטיות של דפוסי התמודדות של מורים עם בעיות התנהגות. בנוסף, מוצגים הקשרים השונים שבין עמדות, תפיסות והתנהגויות של מורים, והזיקות שבין התנהגויות מורים ותפקוד של תלמידים. מטרות עבודת מחקר זו היו: 1) לזהות דפוסי התמודדות של מורים עם בעיות התנהגות של תלמידים משולבים. 2) לבחון את הקשרים שבין עמדות ותפיסות של מורים לבין דפוסי ההתמודדות שלהם עם בעיות התנהגות של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים. 3) לבחון את הקשרים שבין דפוסי ההתמודדות של המורים לבין תפקודים שונים של תלמידים. 4) לבדוק לאילו גורמים מייחסים המורים את בעיות ההתנהגות של התלמידים המשולבים. (אורית אלמוג)

  • לינק

    חלקו הראשון של הספר עוסק בהפרעות קשה: הסיבות להפרעה ותופעותיה, סוגי הפגיעה השונים, מאפייני הפרעת הקשה בקרב בנים ובנות והשלכותיה של פגיעה זו על הפרעות אישיות, פסיכופתולוגיה, עבריינות, צריכת סמים ומחלות נפש. חלקו השני של הספר עוסק בלקויות למידה: מאפיינים, סוגי הלקות והגורמים להופעתן. בחלקו השלישי של הספר נסקרים אמצעים לזיהוי ולאיתור פגיעה בקשב ולקות למידה בקרב תלמידים המגלים קשיי למידי שונים, סוגי האבחון המומלצים בהתאם לזיהוי מוקדם זה ואמצעים בהתערבות ובסיוע מעשי לתלמיד נושא הפגיעה. מטרתו של הספר היא לספק מידע קריא ונגיש להורים, לאנשי חינוך, לסטודנטים ולעוסקים באבחון, באמצעות סקירת הרקע התיאורטי והמעשי להבנת הפרעת הקשב ולקות הלמידה והאמצעים לזיהוי, אבחנה וסיוע. לשם כך צורפו גם תרשימים וצילומי מוח, הממחישים את הסוגיות השונות ( רות אנגל-אלדר).

  • לינק

    מכינה יעודית בסמינר הקיבוצים שנועדה להכשיר בוגרים המסוגלים לעבור תהליך הסתגלות ללמידה במוסד אקדמי בכמה היבטים חשובים: שימוש באסטרטגיות התמצאות מרחבית, ידיעת הדרישות האקדמיות- כתוצאה מחשיפה לקורסים אקדמאיים, יכולת קריאה והבנה של סילבוס ועוד.

  • תקציר

    העלייה הדרמטית בכמות הילדים המאובחנים בהפרעות אוטיסטיות הביאה לגידול במספר המורים הנדרשים לטיפול בילדים אלה. מחקרים מעטים בלבד נערכו כדי לברר את הדרכים שבהם מורים מתמודדים עם אוטיזם (Jennett et al., 2003). מחקר זה בחן את התמודדותם של אנשי סגל טיפולי עם קונפליקטים שעלו עקב טיפול בילדים בשיטת ה"Options" (עמוס פלישמן, דליה מעודד, רותי רוזן).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין