חינוך מיוחד ופסיכולוגיה בחינוך

זהו הספר השני בסדרה העוסקת בסוגיות שונות בהקשר לשילובם של תלמידים עם מוגבלויות בבית הספר ובחברה. בספר הנוכחי הביאו העורכים בנוסף גם את קולם של ההורים ומאמר על אודות המענה החינוכי לתלמידים אלה בחברה הערבית בישראל (מאמר ראשון בעברית בנושא זה) .הספר השני בסדרה מרחיב את היריעה . מוצגות בספר כמה וכמה סוגיות הקשורות בשילוב בהקשר לתכניות "הכשרה לחיים" במסגרות החינוך הלא-פורמאלי, שילוב בחברה הערבית , התמודדות המשפחה עם שילוב וחייהם של לומדים עם מוגבלויות במוסדות השכלה גבוהה. בנוסף, מוצג בספר הנושא של הערכת בתי ספר משלבים לצד היכרות מעמיקה עם בעלי תפקידים בבית הספר- היועץ החינוכי והמנהל ( גלעדה אבישר , יונה לייזר, שונית רייטר).

במאמר מוצגים שני מחקרים עדכניים בנושא הופעת ה-ADHD והשלכתיו על ילדים. המחקר הראשון מטרתו היתה לבדוק האם קיים קשר בין הבנה ריגשית לבין כישורים חברתיים אצל ילדים בגילאי חטיבת הביניים הלוקים בADHD. המחקר השני בדק אם קיים קשר בן גיל ומגדר אצל ילדים עם ADHD ובנוסף לכך המחקר השני בדק את השפעת הילד עם סימפטומים של ADHD על משפחתו. במהלך המאמר ניתנים גם פרטים טכניים על המחקרים, המחברת של הסקירה , ציפי גליק, מציינת תימות מרכזיות ומקיימת דיון תוך כדי אינטגרציה בין שני המאמרים שהציגה (גליק ציפי).

הערכה מקיפה והערכה של תלמידים בעלי לקויות למידה: נייר שהוכן על ידי הוועדה המשותפת הלאומית בארה"ב לגבי לקויות למידה (National Joint Committee on Learning Disabilities). הוועדה המשותפת הלאומית לגבי לקויות למידה (National Joint Committee on Learning Disabilities ) בארה"ב תומכת בהערכה מקיפה והערכה של תלמידים בעלי לקויות למידה על-ידי צוות רב תחומי לצורך זיהוי ואבחון של תלמידים בעלי לקויות למידה. הערכה מקיפה של תלמידים פרטניים דורשת שימוש במקורות מרובים של נתונים. מקורות אלה עשויים לכלול מבחנים מתוקננים (standardized tests), מדדים בלתי פורמליים, תצפיות, דיווחים עצמיים של התלמידים, דיווחים מצד ההורים ונתונים לגבי ניטור ההתקדמות (progress monitoring data)

לא רק מחקרים מצביעים על חשיבותו של המחשב בסיוע ללקויי למידה ולבעלי הפרעות קשב. גם משרד החינוך כבר מפתח דרכי היבחנות ממוחשבות לבחינות הבגרות של תלמידים הזקוקים להתאמות. "תלמידים עם הפרעות קשב שעובדים עם מחשב מספרים שהם ממוקדים יותר ויכולת ההקשבה שלהם עולה. המחשב גם עוזר להתארגן ולא לאבד חומר. יש לומדות שיוצרות המון גירויים ונותנות משוב מידי. תלמידים עם הפרעות קשב זקוקים לכך. מט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית) מפתח תוכנות נפלאות ואפשר בעזרתן ללמוד קריאה, לשון ומתמטיקה. למי עוד המחשב יכול לעזור? "לתלמידים עם דיסלקציה. המחשב מקריא להם את הטקסט – הם רואים ושומעים את הטקסט בעת ובעונה אחת. גם ברוב המקרים של דיסגרפיה מוטורית המחשב עוקף את הקושי ( נאוה דקל).

המאמר הנוכחי מציג זווית נרטיבית של התערבות פסיכולוגית במערכת החינוך, הנוגע לקשר שבין בית הספר לפרט. מנקודת מבט נרטיבית, ההקשר, המקום והזמן הם שמעצבים את הייחודי בפעולת האדם ובקבוצתו החברתית. לשם המחשה תוצג התערבות מערכתית בית ספרית המבוססת על התערבות בתצורת השיח המתנהלת בין הסגל החינוכי ובין תלמידי בית הספר. הנרטיב השונה של כל אחד מהמספרים מוּנע ממפגש בין הסיפורים השונים, ומקשה על יצירת שיח משותף הנושא עמו תובנות ומהלכים לשיפור המצב הקיים. בשיחות המשותפות עם כל הנוכחים ועם יונתן בנפרד בנינו סיפור חדש שכלל פרשנויות (ל'מציאות מסדר שני') נכונות יותר למציאות, להבנת הנרטיב של האחר וליצירת פתח לשינוי בעלילה בעתיד. יחד פיתחנו את הדמויות בתוך הסיפור, העלמנו את התפקידים הדיכוטומיים שכללו 'רעים' ו'טובים', ובנינו עולם נרטיבי משותף בעל הרבה רצון טוב ואכפתיות בתוך הכאב והתסכול הקיימים ( דור חיים, פלג).

המאמר עוסק בהתמודדות עם ילדים בעלי אינטילגנציה גבוהה במיוחד, שבמקביל הם בעלי לקויות למידה, ובפרט הפרעת קשב וריכוז. מודגשת החשיבות של מודעות המשפחה לקבלת ייעוץ מתאים ושל התערבות מוקדמת, ומוצגים שני מקרים הממחישים זאת. במאמר זה מנסה ד"ר חנה דויד לפתוח צוהר לנושא שעומד במרכז ההוויה של משפחות רבות – ילד עם הפרעת קשב וריכוז, וזאת מתוך פרספקטיבה שונה מהמקובל בשני היבטים. ראשית, שני הילדים שתיאורי המקרה שלהם הובאו כאן היו בני 4 – גיל שבו לרוב לא מתבצע אפילו האיתור של הפרעה זו, והספרות על כך, בהתאם, מצומצמת מאוד; שנית, שני הילדים שתוארו נבונים מאוד. אמנם, לא ניתן בשלב זה לדעת האם הם מחוננים, שכן המבחנים לאיתור מחוננים מטעם משרד החינוך נערכים בארץ בכיתה ב' או ג', ואין כל סיבה לערוך לילדים אלה מבחני מחוננות באופן פרטי; אבל ברור שבכל התערבות יש לקחת בחשבון את העובדה שילדים אלה זקוקים לגירוי אינטלקטואלי רב, לגיוון, לאתגרים ( חנה דויד).

בימים אלו רואה אור "פסיכולוגיה בחינוך במאה ה- 21", ספרם של פרופ' אבנר זיו וד"ר נעמי זיו. זוהי המהדורה השלישית והמעודכנת של הספר המוערך "פסיכולוגיה בחינוך", שראה אור לפני כשלושים שנים. הספר מתבסס על ממצאים חשובים ומעניינים ממחקרים עדכניים בתחומים שונים ובהם: תלמידים עם לקויי למידה, מחשבים ויעילותם או אי יעילותם בחינוך, השפעותיה השונות של התקשורת האינטרנטית על תלמידים, על יחסי מורה – תלמיד, על דרכי ההוראה ועוד. על עבודתם המשותפת ביצירת הספר אומרים השניים: "חברנו יחד אב ובתו: שנינו למדנו פסיכולוגיה, שנינו מכירים בחשיבות העבודה החינוכית ושנינו סבורים כי חשוב ביותר ליישם את הידע הפסיכולוגי בפעילות החינוכית השוטפת. על אף שאנו מייצגים שני דורות גישתנו דומה, והשילוב של הניסיון, התובנות ונקודות המבט תרמו ליצירת ספר זה."

נעמי פורת כותבת בבלוג שלה על הכנת משימות מתוקשבת במטרה להראות כיצד ניתן לעשות אותן אחרת. היא מניחה כי מורים רבים בונים משימות מתוקשבות לרוב ובכל אתר לימודי ניתן למצוא אוסף אדיר של משימות מתוקשבות, ולא כאן החידוש…במאמרון שלה היא מתייחסת לאופן העבודה עם המשימה המתוקשבת, ועושה זאת דרך דוגמא מעניינת מהשטח. אחד המקצועות הנלמדים בכיתות י' (תלמידים לקוי למידה) אצלה בבית הספר הינו 'תולדות ארץ ישראל' והנושא המרכזי הינו 'ירושלים לאורך התקופות' ( נעמי פורת) .

על אף ניסיונותיהם של חוקרים רבים לספק היבטים תיאורטיים ולהתחקות אחר הגורמים להתמודדות תקינה או לקויה עם דרישות אקדמיות גבוהות, טרם הצטבר די ידע תיאורטי, או הבנה מספקת של התהליכים הרגשיים שחווים המתבגרים עם לקויות הלמידה. מיעוט המידע בולט במיוחד כאשר מדובר בתקופת מעבר חשובה בחייהם, ובשעה שהם מתמודדים עם למידה אקדמית מורכבת, כדי להשיג את תעודת הבגרות. בולט בהיעדרו קולם של התלמידים, נקודת המבט שלהם ותפיסתם את התהליכים תוך כדי התרחשותם במהלך הלימודים בבית-הספר התיכון. במטרה לתת לתלמידים במה להשמיע את קולם, נערך מחקר לאורך שלוש שנים, שבחן את התהליכים הרגשיים והקוגניטיביים שמתבגרים עם לקויות למידה חווים בהתמודדותם עם לימודים מורכבים ובחינות הבגרות, תוך הבחנה בין תלמידים עם לקויות למידה מילוליות (verbal learning disabilities) לבין תלמידים עם לקויות למידה שאינן מילוליות ( שרה גבעון).

מטרות המחקר ( עבודת דוקטורט) : לבחון את תרומתו של מודל רב מימדי, שכלל גורמי הגנה וגורמי סיכון ותרומתם להסבר תחושת הבדידות של מתבגרים עם ליקויי למידה. נבדקו הקשרים בין המשתנים השונים, בקרב תת הקבוצות של התלמידים עם ליקויי הלמידה, אשר חולקו על-פי הסביבה החינוכית וחומרת הלקות. להשוות בין תלמידים עם וללא ליקויי למידה תוך בדיקה של ההבדלים בין קבוצות של תלמידים עם ליקויי למידה, בחלוקה על פי הסביבה החינוכית וחומרת הלקות. בחלוקה הראשונה התייחס המחקר לשתי קבוצות של תלמידים עם ליקויי למידה, על פי סוג בית הספר בו הם למדו. במחקר השתתפו: מתבגרים עם ליקויי למידה אשר עמדו בדרישות הבית ספריות ולמדו בבתי ספר תיכוניים, ומתבגרים עם ליקויי למידה, אשר לא עמדו בדרישות הבית ספריות והמשיכו לימודיהם במרכזי חינוך ונוער ( עדי שרעבי).

מחקר זה בדק את הקשר בין תחושת המסוגלות העצמית לבין רמת האמפטיה והעמדות כלפי התלמידים המשולבים בקרב מורים משלבים בחינוך הרגיל. המחקר נערך כשלב מקדים להשתלמות שעסקה בעולמו הרגשי של המורה המשלב והייתה מכוונת להגברת תחושת המסוגלות העצמית הרגשית בקרב מורים. תוצאות המחקר הצביעו על קשר חיובי בין תחושת מסוגלות ואמפטיה. תואר אקדמי נמצא כמחזק אמפטיה, ואילו גיל וותק נמצאו כמחזקים את תחושת המסוגלות העצמית. השכלה אקדמית, הכשרה לעבודה עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים ודירוג בית-ספרי תרמו לעמדות חיוביות יותר כלפי ילדים משולבים. ממצאים אלו מחדדים את הצורך להגביר את תחושת המסוגלות של מורים כדי שיוכלו לתת מענה רגשי מותאם , מתוך עמדה אמפטית , לילדים בעלי צרכים מיוחדים המשולבים בכיתה הרגילה (מירב חן ).

מחקר שנערך השנה במכללת תל חי השווה בין ממוצע הציונים של סטודנטים לקויי למידה שקיבלו תמיכה אקדמית, לבין ממוצע הציונים של סטודנטים שאינם לקויי למידה. כמו כן נבדקו שיעור הנשירה בקרב שתי הקבוצות, ויכולת הניבוי של מבחני הבגרות והפסיכומטרי לגבי הצלחת הסטודנטים בלימודים.תוצאות המחקר מצביעות על כך שציון הבחינה הפסיכומטרית אינו מנבא הצלחה בקרב סטודנטים לקויי למידה. הישגיהם של סטודנטים בעלי ליקויי למידה אינם נופלים מאלה של סטודנט רגיל ולעתים גבוהים מאלה של סטודנטים שאינם לקויי למידה. (חיים ביאור).

הדיון על לקויות הלמידה מעסיק את עולם החינוך והפסיכולוגיה החינוכית מזה מספר עשורים. במקביל, שכיחות המאובחנים כבעלי לקות למידה גדלה בעשורים האחרונים לאין ערוך, ומצד שני עלו עדויות חדשות לכך שמודל לקות הלמידה כפי שהוגדר בעבר אינו תקף. מודלים חדשים להגדרת לקות הלמידה נוסחו, ולקות הלמידה הפכה כללית פחות וספציפית יותר, תוך שימוש במושג SLD, הרווח בספרות בעשור האחרון, ושמשמעותו specific learning disorder. סביב הגדרות אלו ניטשות מחלוקות רבות, שאינן נקיות מהמאבקים הבין-מקצועיים בין החינוך המיוחד לבין הפסיכולוגיה החינוכית. במאמר שלהלן מנסה ד"ר יוסי ארן ארנרייך לתמצת את הספרות הקיימת ולהציג את ההשלכות הנובעות ממנה.

לואיס קרול מתאר בספרו 'מבעד למראה' מפגש בין אליס לבין דמויות שונות ומשונות, כאשר היא נקלעת לבדה לעולם לא מוכר בעל מנהגים זרים וחוקים אחרים. סקרנותה מובילה אותה לחקור ולהכיר את העולם הזר הזה אשר מלהיב ומפחיד אותה בו זמנית, ובו היא נמצאת מאד לבדה. הסיפור של אליס הוא סיפורם של כל ילד וילדה במאבק שלהם להתבגרות ולצמיחה. זה גם סיפורו של הילד במפגשו עם בית הספר ובהפיכתו ל"תלמיד". ה"תלמיד" מתמודד עם דרישות מסביבתו, עם הציפייה ממנו ללמוד ולהתפתח, ועם ניסיון מתמיד להפיג את בדידותו דרך מציאת בני אדם אחרים שיבינו אותו, ויעניקו לו תחושה שהוא מובן ושייך. מעבר לכול, ה'תלמיד' מתמודד עם החיפוש אחר זהות אישית ואותנטית שתלווה אותו בדרך להתבגרותו ( פלג דור חיים ).

הפרעת קשב וריכוז (ADHD) היא הפרעה נוירו-פסיכיאטרית שכיחה בקרב ילדים, המאופיינת בסימפטומים התנהגותיים של חוסר קשב ולעתים גם באימפולסיביות ובהיפראקטיביות. המחקר בשלושים שנה האחרונות בתחום הנוירו-פסיכולוגיה התמקד בזיהוי התהליכים המנטאליים-קוגניטיביים הלקויים הקשורים לסימפטומים ההתנהגותיים של ADHD. במאמר זה נסקרים התיאוריות והממצאים העיקריים בנושא, ונדונות סוגיות מרכזיות שעדיין לא פתורות בנוגע ללקות הנוירו-פסיכולוגית של ADHD. בתוך כך מתמקד מחבר המאמר על ההבחנה בין הסימפטומים ההתנהגותיים של ADHD לבין לקויות בפונקציות קוגניטיביות הנמדדות באמצעות מטלות נוירו-פסיכולוגיות ( אלון אבישר)

ילדים עם בעיות תקשורת, בהגיעם לגיל בית הספר, עומדים בפני מכלול של דילמות חדשות. יש חשיבות רבה לכך שההורים, אנשי המקצוע והמחנכים יהיו מודעים לאתגרים אלו ויתנו סיוע לילדים בהתמודדותם עם הקשיים. ספר זה מציג בפני המטפלים השונים מודלים מגוונים לטיפול בילדים בגילאי בית הספר ומקנה להם את הידע הדרוש על מנת לעזור לילדים בשלב חשוב זה של החיים. הספר כולל פרקים על המעבר למסגרת חינוכית חדשה, הפרספקטיבה של ההורים, סוגי טיפול שונים (אינטראקטיביים, התנהגותיים, קוגניטיביים וחינוכיים), קידום מיומנויות תקשורתיות וחברתיות, חינוך מיני-חברתי וטיפול תרופתי. מומחים מדיסציפלינות שונות מציגים רעיונות מעשיים המיועדים לאפשר לילד לחוות את שנות בית הספר כשנים של העמקת בטחונו העצמי והעצמת כישוריו הרגשיים,החברתיים והלימודיים ( עורכת-סוזן לוינגר).

שחר עוז מביא בבלוג שלו הפניה מעניינת למחקר שבו נטען כי משחקי המחשב מהווים גורם די משמעותי להפרעות קשב וריכוז. המחקר בדק מעל 1300 ילדים ומצא כי לאלה המשחקים מעל שעתיים ביום יש 67% סיכוי שיהיו להם בעיות קשב וריכוז בבית ובכתה. שחר עוז כותב במאמרון שלו : "באופן אישי, אני מאמין שהסיכוי הזה גם עולה ככל שגדל מספר שעות המשחק של הילד" . המחקר פורסם בכתב עת רפואי שפיט. ההסבר של החוקרים הוא כי המעורבות במשחקי מחשב או טלביזיה מפחיתה את המעורבות של הילד עם העולם האמיתי ולכן פוגעת גם ביכולת הקשב שלו .

מעוט של מחקרים בחן את היכולות המטפוריות של ילדים עם לקויות למידה. מטרת המחקר הנוכחי היא להציג את הפער הקיים בהבנת מטפורות וניבים בין תלמידים לקויי למידה (ל"ל) לבין תלמידים תקינים ולהציג תכנית התערבות לצמצום הפער. אוכלוסיית המחקר כללה 60 תלמידים ל"ל, ללא לקות שפתית, ו–60 תלמידים בעלי התפתחות תקינה בכיתות ה'-ו'. ראשית הראנו שקיים פער משמעותי בהבנת השפה הפיגורטיבית בין תלמידים ל"ל לבין התקינים. בהמשך, קבוצה אחת של ל"ל עברה תוכנית התערבות להבנת מטפורות וניבים, קבוצה שנייה למדה את המטפורות ע"י שינון, וקבוצה השלישית לא עברה כל התערבות. בתוכנית ההתערבות בשני מפגשים שניתנה ע"י החוקרת, התלמידים קיבלו מפות חשיבה שסייעו להם למצוא מושגים משותפים לצירוף המטפורי ע"י כתיבת אסוציאציות. ל"ל שעברו התערבות ושינון, שיפרו את הבנת ניבים והמטפורות (שראו בהתערבות) אולם רק קבוצת ההתערבות הגיעה לרמתם של התלמידים התקינים בהבנת מטפורות וניבים שלא נחשפו להם בהתערבות. לתוצאות חשיבות בפיתוח תכנית התערבות לשיפור ההבנה של השפה הפיגורטיבית באוכלוסיות מתקשות.

מחקר זה עוסק במאפיינים מוטיבציוניים ותהליכי ויסות עצמי בלמידה של תלמידים לקויי למידה המשולבים בכיתות רגילות בביה"ס היסודי. המחקר מלמד שהאוריינטציה המוטיבציונית של התלמידים ותהליכי הוויסות שלהם במשימה הושפעו מיחסי גומלין בין המאפיינים האישיים שלהם לבין ההקשר בו פעלו, שכלל את המשימה והסביבה הלימודית. לרוב התלמידים הייתה דיספוזיציה כללית של מטרות הפגנת יכולת, תחושת מסוגלות נמוכה וחוסר באסטרטגיות ורובם נדרשו להתמודד עם משימות שלא היו מותאמות ליכולתם. הדבר גרם לרובם לתפיסה שטחית של הצלחה במשימה, הצבה של מטרות הפגנת יכולת במשימה והפעלה מוגבלת מאוד של תהליכי ויסות עצמי ואסטרטגיות. בניגוד לכך, אצל מספר קטן של תלמידים נמצאה אוריינטציה מוטיבציונית חיובית יותר של מטרות מומחיות או עירוב של מטרות והם הפעילו אסטרטגיות יעילות יותר במהלך המשימה ( עינת ליכטינגר).

מחקרים בתחום הפנייה לעזרה העלו מספר גורמים שמשפיעים על הנכונות לבקשת עזרה כגון גיל, מין, לחץ. במחקר הנוכחי נבחן גורם נוסף, והוא יכולת הסִנגור העצמי. בכדי שתלמידים עם לקות למידה יצליחו בבית הספר ויקבלו החלטות הנוגעות לחייהם, עליהם לרכוש מיומנויות של סִנגור עצמי. זהו תהליך בו האדם רוכש ביטחון וידע לדבר בעד עצמו, לעמוד על זכויותיו, לגייס תמיכה להשגת מטרותיו, לקבל אחריות על החלטותיו ולהעריך את תכניותיו לעתיד. מטרת המחקר היא לבדוק האם יש הבדלים ביכולת הסנגור העצמי של מתבגרים עם לקות למידה הלומדים בבית ספר לחינוך מיוחד לבין נכונותם לבקש עזרה. המחקר משווה בין שתי אוכלוסיות תלמידים: עם לקות למידה וללא לקות למידה. המחקר כלל 200 נבדקים: 100 תלמידים עם לקות למידה מכיתות ח'-י' הלומדים בבית ספר לחינוך מיוחד, ו-100 תלמידים ללא לקות למידה מכיתות ח'-י' הלומדים בבתי ספר רגילים ( מיכל שיינין וגלי בן-עוזי).