חינוך מיוחד ופסיכולוגיה בחינוך

מאמר זה מתאר מודל לעבודה קבוצתית מובנית עם ילדים ובני נוער הסובלים מקשיים חברתיים ומדחייה חברתית בקרב קבוצת השווים. מודל זה פותח על ידי המחברת והוא מונה 12 מפגשים טיפוליים. מוקד העבודה הטיפולית הקבוצתית הוא פיתוח ושיפור המיומנויות החברתיות של חברי וחברות הקבוצה. מודל 12 המפגשים הוא תוצר של הנחיה, ליווי והדרכה של קבוצות רבות ברחבי הארץ אשר פעלו על פי מודל זה. תוצאות ההתערבות הקבוצתית מרשימות באפקטיביות שלהן, כפי שיוצג במדדים להערכת ההתערבות שנבדקו לפני תחילת ההתערבות ובסופה. מדדים אלו מעידים על שינוי משמעותי במעמדם הסוציומטרי של המשתתפים בקבוצה. המודל מתאים לעבודה קבוצתית עם ילדים ובני נוער החל מכיתה ד' ועד לסוף חטיבת הביניים ( יעל אברהם) .

מאמר מעניין שכתבה פרופסור ג'ניפר קאהן (אוניברסיטת קליפורניה) אודות המורכבות של הקניית כישורי התמודדות רגשיים לתלמידים בבתי ספר בארה"ב . הקניית מיומנויות להתמודדות חברתית ורגשית לתלמידים הופכת להיות נפוצה ביותר ויותר בתי ספר ברחבי ארה"ב , אך הסוגיות של דרכי ההתמודדות עם כך אינן פשוטות ואפילו מורכבות ( JENNIFER KAHN) .

מה ההורים רוצים עבור הילדים שלהם? הפסיכולוג היהודי-אמריקאי פרופ' מרטין סליגמן (Martin Seligman) מספר כי כאשר שאל את השאלה הזו קיבל את התשובות המתבקשות: בריאות, מימוש, ביטחון עצמי, משמעות, אושר ורווחה נפשית. ואולם, בתי הספר מתמקדים בפיתוח תחומים אחרים: משמעת עצמית, עמידה בזמנים, הצלחה בבחינות וחשיבה ביקורתית. בעולם ההישגי והתחרותי של ימינו, הערכים והכישורים הללו אכן חשובים, אך לא די בהם. תפקיד מערכת החינוך הוא לראות את התלמיד כאדם שלם ולהכין אותו לחיים במובן הרחב של המלה. אם כך, מדוע היא מתעלמת מהכישורים שהורים מחשיבים כחיוניים לאושרם של ילדיהם? ( רווית שרף) .

קרוב למאתיים אלף תלמידים בעלי צרכים מיוחדים לומדים במסגרות שונות של החינוך המיוחד בישראל. "גם לילד הפגוע ביותר יש כוח", אומרת רעיה לוי־גודמן, ראש האגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך. "מהמקום הזה צריך לבנות את הצמיחה שלו. ובעיניי זו דרך העבודה הנכונה עם כל התלמידים, גם בחינוך הרגיל" ( נאוה דקל) .

הקשב המפוצל מציין את היכולת להתמקד ביותר מאספקט אחד של המשימה בו זמנית, ולבצע מספר תפקודים קוגניטיביים בסיסיים וניהוליים במקביל. יכולת קשב מפוצל טובה מאפשרת לבצע בהצלחה משימות מורכבות. ככל שהתלמיד בעל קשיי הקשב והריכוז עולה לכיתות מתקדמות יותר ומורכבות המשימות הלימודיות עולה כך יורגש יותר הקושי בקשב המפוצל ויפגע ביכולת התלמיד להתמודד מול החומר ולהגיע להישגים נאותים.המשימות הקוגניטיביות אשר התלמיד נדרש להן יכולות להיות מורכבות או פשוטות יותר. המשימות המורכבות בד"כ כורכות בחובן את ביצוע המשימות הפשוטות יותר ( אייל יניב ).

ביקור בבית הספר היסודי "בית אק שטיין" באבן יהודה, המיועד לתלמידים עם הפרעות רגשיות. המנהל, עופר מרבך: "קורים פה תהליכים שבבית ספר רגיל אין להם שום סיכוי". זה בית ספר כמו כל בית ספר אחר. הילדים שלנו מוציאים תעודת בגרות, נוסעים לפולין בתיכון, הולכים לגדנ"ע, ואלה שיכולים גם הולכים לצבא. בדרך כלל הם יוצאים מהמפגש עם תחושות אחרות מאלה שהגיעו עמן, ומתחיל קשר המבוסס על אמון. ללא אמון הדדי בינינו ובין ההורים לא נוכל להצליח". ( אור סופר).

קשיים בזיכרון העבודה משפיעים על פעולות קוגניטיביות כגון הבנת הנקרא, פתרון בעיות וקבלת החלטות, טכניקות חדשות מציעות דרכים לעקוף את הקשיים ולתקנם , מאמר שהתפרסם בכתב העת פנים, גיליון 62 , יולי 2013 ( בטי שרייבר) .

פרופ' שונית רייטר, מהחוקרים וההוגים המובילים של החינוך המיוחד בישראל, מקדמת במשך שנים את רעיון ההכלה לטיפול בבעלי צרכים מיוחדים. "הכלה", היא אומרת, "פירושה קבלת האחר כפי שהוא, גם אם הוא שונה מ'הנורמה'". אף על פי שהדרך עדיין ארוכה, רייטר מקווה שההכלה, כאידאל חינוכי, תשפיע גם על החינוך הכללי ( יורם הרפז) .

ר יוני יהודה, מנהל בית הספר להתערבות טיפולית בעזרת בעלי חיים במכון מגיד בירושלים ומייסד מרכז חוויות", חוות בעלי חיים שוקקת בגוש עציון, מטפל כבר יותר מעשור בילדים ובני נוער הסובלים מליקויים שונים. מפגש עם בעלי חיים, הוא מאמין, יועיל למערכת החינוך כולה. "התלמידים מגיעים היום לבית הספר ואין לנו ולהם רגע אחד שבו עוצרים וחושבים מה אנחנו עושים פה בכלל. אנחנו עושים רק דבר אחד – מעבירים את הזמן כמה שיותר מהר עם ציונים כמה שיותר גבוהים וגומרים את העניין. אין לנו איזו חוויה של התבוננות אל הנפש – איך אני מרגיש? מה עובר עליי? איך מרגיש החבר שלי? מה הולך להיות בעתיד? אני טוען שזה לקוי. שאי אפשר להמשיך ככה. זה מחייב תיקון". השינוי יכול וצריך להתחולל, לדעתו, בפעולה פשוטה: "להכניס כלוב של תוכי לכיתה. אפילו אקווריום עם דגים. לא חשוב מה. העיקר שהתלמיד יגיע בבוקר לכיתה ויחכה לו שם כלוב והוא יצטרך לעצור ולטפל בחיה". ( איתי גודר ) .

בבית הספר "רננים" בקריית שמונה חברו מנהלת, מורות ומפתח תוכנה כדי ליישם חינוך המותאם לכל ילד בכל מצב. אחרי כמה שנים שבהן שימשה רכזת ההדרכה של האגף לחינוך מיוחד במחוז הצפון החליטה אורנה קונקול, 41, לעשות חינוך מיוחד בשטח. לפני כארבע שנים היא מונתה למנהלת בית ספר "רננים" בקריית שמונה, הקולט אליו תלמידים בעלי פיגור קל עד בינוני מגיל חמש עד 21, ומאז היא שוקדת על בניית תכנית לימודים מיוחדת ( איתי גודר ) .

לחינוך המיוחד יש מאפיינים מיוחדים המבדלים אותו מהחינוך הכללי . הפער בין שני סוגי החינוך ־ המיוחד והכללי ־ אינו מוחלט, מסקנה: החינוך המיוחד מיוחד, והחינוך הכללי יכול וצריך ללמוד ממנו . אם החינוך הרגיל יאמץ את המאפיינים הללו ומאפיינים נוספים של החינוך המיוחד הוא יוכל להיות חינוך איכותי יותר. אם מסגרות החינוך המיוחד יהפכו למרכזי ידע של מסגרות החינוך הרגיל – של בתי הספר המשלבים ובתי הספר שאינם משלבים – שתי המסגרות ייהנו מערך חינוכי מוסף ( איריס מנור־בנימיני) .

לקישוריות בית-ספרית השפעה ניכרת על תוצאות של מתבגרים, כולל צמצום בהתנהגות של נטילת סיכונים. מאמר זה בוחן באופן ביקורתי את הספרות לגבי תכניות מבוססות בית ספר המכוונות לקישוריות מוגברת לשם הפחתה בנטילת סיכונים. נסקרו ארבעה עשר מאמרים המתארים שבע תכניות מבוססות בית ספר שונות. התכניות הסתמכו על מגוון רחב של תיאוריות להגברת קישוריות בית-ספרית, וההערכות שנערכו עבור מרבית התכניות הציגו שינויים חיוביים בקישוריות בית-ספרית, התנהגות בסיכון, או שילוב של השניים. יחד עם זאת, רבות מהתכניות שנסקרו היו כרוכות בשינוי נרחב של המערכת הבית-ספרית, דבר שהוא לעיתים קרובות משימה מורכבת וגוזלת זמן. ( Rebekah L. Chapman, Lisa Buckley, Mary Sheehan, Ian Shochet ).

ראיון עם פרופסור שונית רייטר אודות שיטת מעגל ההפנמה שפיתחה והמיושמת בארץ ובעןלם. נקודת המוצא שלה הומניסטית: להיות אדם פירושו לנווט את חייך על בסיס תבונה ותובנה של מה טוב לך. איכות חיים פירושה לחיות באופן כזה – על בסיס תבונה ותובנה אוטונומיות. יש לחתור לכך שבני אדם, עם או בלי מוגבלויות, יחיו חיים אוטונומיים שבהם הם מממשים את עצמם וקושרים יחסים משמעותיים עם אנשים אחרים ( הרפז , יורם) .

שימוש מוגבל בגדג'טים יכול להיות יעיל עבור ילדים מאחר וזה יאפשר להם להיות מעודכנים בטכנולוגיה העכשווית. אולם, שימוש-יתר באותם פיתוחים יכול למנוע או אפילו להזיק לצמיחה ולהתפתחות האישית שלהם.המאמר מתבונן בארבע דרכים שבהן שימוש יתר בטכנולוגיה משפיע על ילדים באופן שלילי (Alice Martin, 2013).

לקות למידה בתוך בית הספר כרוכה בכאב, באכזבה ובבלבול והיא מאתגרת שוב ושוב את עבודתינו בפרקטיקה הטיפולית והחינוכית. ניתן להבין לקות למידה גם כנובעת מתוך מערכת היחסים שבין הילד לבין המסגרת החינוכית שבתוכה הוא לומד. לטענתי, הקושי המיוחד של בתי ספר בעבודתם עם בעלי לקויות למידה אינו מחויב מציאות והוא נובע לרוב מתפיסות מוטעות לגבי מערכת היחסים שבין התקין לבין הלקוי. במאמר זה ארצה לטעון שהתקין והלקוי מבנים זה את זה, מקדמים האחד את קיומו של השני ומקיימים ביניהם תלות הדדית. אבסס טענה זו, על ידי כך שאאתגר ארבע הנחות יסוד המנחות את בית הספר במפגשו עם ילדים בעלי לקות למידה ( פלג דור חיים) .

הרדיו הלאומי בארה"ב, פרסם לאחרונה כתבה אודות ההיסטוריה של מבחני יצירתיות, והחשיבות שלהם בהווה. בכתבה מרואיינים מספר אנשי מקצוע, ביניהם ג'יימס קטרל, שנשאל: "מדוע חשוב למדוד יצירתיות?" פרופסור ג'יימס קטרל מדווח כי על תהליך מעניין : תלמידים בבתי הספר היסודיים הגיעו גבוהה יותר במדדי היצירתיות (The Torrance Test ) בהשוואה לתלמידי בתי הספר התיכוניים . ההסבר שלו הוא שבתי ספר תיכוניים פועלים בגישה שחונקת את היצירתיות של התלמידים המגיעים אליהם.

שונות קיימת בכל כיתה ובכל קבוצה אנושית . השונות איננה רק נתון שיש להכיר בו, אלא גם להוקיר אותו . תלמידים משולבים אינם גורמים לשונות בכיתה רגילה, הם רק חושפים אותה . השונות מחייבת הוראה אחרת . מסקנה: מורים בכיתות רגילות צריכים לעבור להוראה מותאמת־משלבת־מכילה. במאמר זה ד"ר אורית גילור רוצה להציע כמה איכויות מנחות להוראה לכיתה משלבת, כמו גם לכיתה רגילה. הוראה משלבת, הוראה המבוססת על ההכרה בשונוּת של התלמידים, טובה לכל כיתה. בכל כיתה התלמידים שונים זה מזה ( אורית גילור).

חדש באתר "בין הצלצולים" של הסתדרות המורים ומט"ח – עזרה ראשונה בנושא דחייה חברתית – מערכי מפגשים ממוקדים ובהם מגוון פעילויות, סרטי הדרכה ומצגות להעברה בכיתה. דחייה חברתית היא תופעה שכיחה וקשה, ואין מורה שלא נתקל בילדים דחויים בקרב תלמידיו. לדחייה חברתית עלולות להיות השלכות ארוכות טווח: פגיעה בדימוי העצמי, בדידות וייאוש, הפרעות רגשיות וקשיים התנהגותיים ( אתר "בין הצלצולים") .

המאמר דן בהשפעה של עמדות התלמידים כלפי הלמידה שלהם על ההישגים האקדמיים, תוך התמקדות בשימוש בהתערבויות פסיכולוגיות כדי לצמצם את פער ההישגים. המחברים מסתכלים במחקר שנערך על ידי המחנכת קרול ס. דווק (Carol S. Dweck) לגבי כיצד התלמידים תופסים את האינטליגנציה שלהם ואת השפעתה על ההנעה של התלמיד (Yeager, David; Walton, Gregory and Cohen, Geoffrey L. , 2013).

מחקר זה העריך את מאפייני הלמידה המקצועית תוך שימוש במודל של צוות שמסייע לבתי ספר יסודיים לפתח תהליכים של פתרון סכסוכים וקונפליקטים בבית הספר. עשרה בתי ספר הוקצו לקבוצת הניסוי והשתתפו בתכנית להגברת היחסים בקהילת בית הספר ושלושה בתי ספר הוקצו לקבוצת הביקורת.נמצא כי המורים מבתי הספר שבקבוצת הניסוי לימדו תכנית לימודים שכללה שעות רבות יותר של גישה לפתרון סכסוכים, והעלייה במספר שעות ההוראה של המורים שהשתתפו בקבוצת הניסוי קשורה לכך שהמורים דיווחו על עלייה בהבנה של התלמידים ועל עלייה בשימוש בגישות שיתופיות(White, Andrew Jonathan; Wertheim, Eleanor H.; Freeman, Elizabeth; Trinder, Margot, 2013).