חינוך מיוחד ופסיכולוגיה בחינוך

המאמר מציג תוכנות חופשיות של טכנולוגיה מבוססת מחשב אשר ניתן להשתמש בהן כדי לתמוך בתלמידים עם מוגבלויות – כמו גם בכותבים מתקשים אחרים – בטרום תהליך הכתיבה, דרך תהליך הכתיבה וכלה בסיום תהליך הכתיבה. קיימים מוצרים רבים המיועדים לכתיבה מבוססת מחשב הכדאיים לרכישה, אולם מאמר זה מספק אפשרויות עבור מורים ועבור צוות בית ספר המנסים לאזן בין הצרכים של התלמידים לבין תקציב בית הספר (Bouck, Emily C.; Meyer, Nancy K.; Satsangi, Rajiv; Savage, Melissa N.; Hunley, Megan, 2015).

מחבר המאמר פיתח קורס הכשרה שנמשך שני סמסטרים כדי לספק תיאוריות ומחקר לגבי מדיטציית קשיבות (Mindfulness Meditation), הכשרה בטכניקות של יישום עצמי, והוראה של הטכניקות הללו את הילדים בכיתה. ניתוח איכותני של היומנים של הסטודנטים הניב שלושה נושאי לבה הקשורים להכשרה המודעת של הסטודנטים: תהליך, התנסויות ותוצאות. לרוב הסטודנטים הייתה חסרה התנסות קודמת במדיטציה והם דיווחו על קשיים כאשר התהליך החל. הופיעו שינויים בהתנסויות, לעתים לאחר נקודת מפנה, יחד עם שינוי בקשר למחשבות, תוך קבלתן באופן רחום יותר. התוצאות כללו מודעות טובה יותר למחשבות, לרגשות, ולהתנהגויות, הפחתה נתפסת במתח, ואיכות שינה טובה יותר (Tarrasch, Ricardo, 2015).

מאמר זה חוקר את הסטנדרטים של ההשכלה הגבוהה מרחוק, תוך התמקדות ב-Hellenic Open University עבור אנשים עם לקויי ראייה, על מנת שתהפוך לנגישה לחלוטין ותסייע בצמצום הדרה חברתית (Maria Liakou and Evaggelia Manousou , 2015).

העבודה היום-יומית מול עשרות תלמידים והוריהם מעמידה בפני המורים סוגיות אתיות רבות, שלא תמיד ברור כיצד לפתור אותן. למי פונים כשתלמיד מספר על אב מכה? האם יש להתערב כשמתעורר חשש לניצול תלמידה הסובלת מפיגור? ומה עושים עם נער שסיפר לכם "בסוד" שהוא מעשן חשיש? מחברות הספר החדש "אתיקה בחינוך המיוחד" מבקשות לספק מענה לשאלות הללו – גם למורי החינוך הרגיל (תמירה גלילי).

במרכז "אייכה" מציעים להורים ומורים ללמוד שפה חדשה, "שפה מגדלת", שפותחה על ידי ד"ר איתן לבוב, ועיקרה דיבור שקול ומחושב המציע לילד כיוון, והופך את ההורה או המורה למגדלור. לבוב: "אנחנו רגילים לחשוב שילד שמקבל חום, כבוד וטיפוח, גדל. אבל ילדים הם לא עגבניות, הם זקוקים לכיוון (נאוה דקל).

המוח שלנו נוטה "לרמות" אותנו כדי לאפשר לנו לעשות סדר בחיים, וכך הוא לעיתים מציב לנו "מלכודות" בזמן שאנו לומדים. מאמר קצר ומרתק מציג 16 מלכודות כאלו ו- 16 תרופות שכדאי שניקח לתשומת ליבנו. בין הדוגמאות המוצגות: כיצד נשים לב שלמרות שהבנו משהו, לא נזכור אותו בעתיד? מתי אנחנו מפעילים קיצור דרך מהיר מדי למשהו שאנחנו חושבים שאנחנו מכירים? כיצד הטיות שלנו על עצמנו מחבלות באפשרות הלמידה שלנו? מה קורה כשאנחנו מנסים לבצע שתי פעולות בו זמנית? מדוע אנחנו אובססיביים לטעויות של עצמנו? מדוע אנו סומכים על זיכרונות יותר מאשר על עובדות? ומתי אנחנו מפרשנים תוכן באופן רגשי מדי? (אתר חברת מתודיקה).

טל בן שחר, כיום מומחה עולמי לאושר, היה פעם צעיר לא מאושר שחיפש את מקומו באוניברסיטת הרווארד היוקרתית. רק כשהבין שהוא מטפס על ההר הלא נכון – נפתחה בפניו הדרך להגשמה עצמית, עם קצת עזרה מאיין ראנד (תמירה גלילי).

שירותים של התערבות מוקדמת יעילה דרושים כדי לשרת את הצרכים של ילדים קטנים הסובלים ממוגבלויות ואת הצרכים של משפחותיהם. המטרות של מאמר זה הן: (א) לתאר את האתגרים הקשורים לשירותי התערבות מוקדמת יעילה בבית, (ב) לדון ביתרונות הפוטנציאליים של שימוש בהתערבויות מבוססות אינטרנט כמודל לשירות משלים, ו-(ג) לתאר התערבויות עכשוויות מבוססות אינטרנט באמצעות סקירת הספרות הקשורה להדרכה מרחוק דרך האינטרנט של הורים לילדים קטנים הסובלים מאוטיזם (Meadan, Hedda; Daczewitz, Marcus E. , 2015).

ממצאי מחקריה של פרופ' יונה טייכמן מלמדים שכבר בגיל שנתיים מתחילים ילדים יהודים בישראל לפתח "דימויים אתניים" ולהעדיף את בני הקבוצה האתנית שלהם על פני בני קבוצות אתניות אחרות. למערכת החינוך מציעה טייכמן להתחשב בתהליך ההתפתחותי של ילדים בעיצוב תכניות העוסקות בגזענות (אריה דיין).

הוצאתו לאור של "ילדים ומתבגרים במצבי סיכון", כרך ראשון מבין שניים, בעריכתם של ד"ר עמנואל גרופר ופרופ' שלמה רומי בסיועה של ד"ר מירב סלקובסקי, ראויה להתקבל בברכה על ידי כל העוסקים בתחום של ילדים ונוער במצבי סיכון — החל בקובעי מדיניות חברתית וחינוכית וכלה במדריכים לקידום נוער, עובדים במוסדות לילדים ולנוער, חוקרים, מרצים במכללות ובאוניברסיטאות, מורים וסטודנטים. הערכתי נתונה למכון מופ"ת ולעומדים בראשו על נכונותם להוציא לאור ספר רב היקף זה. העורכים קיבלו על עצמם מטלה נכבדה: להציג לקורא פנורמה מקיפה ומאורגנת של ידע מעודכן, מבוסס מחקר, בתחום ילדים ונוער במצבי סיכון (מאיר טייכמן).

קהילת פרו-אנורקסיה ("פרו-אנה") נוצרת באינטרנט בין משתתפות הזקוקות לעידוד ותמיכה בתהליכי דיאטה והרזיה. המשתתפות הינן נערות בגילאי העשרה הסובלות מדימוי גוף שלילי, אשר חשות בדידות וניכור חברתי כלפי מצבן וכלפי תפיסתן את אידיאל היופי. בקהילות פרו-אנה האנורקסיה מועלית על נס: תמונות, שירים ומכתבים מופנים ל"אנה", עוסקים בהאדרת הרזון ובדרכים לדבקות במטרה המיוחלת של ירידה במשקל. קהילות אלו מהוות קבוצת השתייכות לנערות המבקשות אחר מידע אשר עוסק בדיאטה, שיטות להפחתה במשקל ומרחב לשיתוף בתחום הרגשי ובתחום החברתי, מבלי שישפטו את מחשבותיהן ורצונותיהן. בעוד אתרים ופורומים של פרו-אנה הם מחתרתיים וקשה למצוא אותם ברשת ולעקוב אחר התכתובת המתרחשת במסגרתם, הבלוגים – יומני הרשת – חשופים לכל וכך מהווים צוהר לחיי הקהילה (מירן בוניאל-נסים ומיכל דולב-כהן).

המטרה של מחקר זה הייתה לבחון האם תכניות הכשרה שונות למורים יוצרות הבנות שונות של מקצוע החינוך המיוחד ושל מושגי הליבה שלו.נמצא כי הסטודנטים להכשרת מורים היו צפויים יותר: (א) לראות את המושג "שילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים בכיתות רגילות" בפרספקטיבה רחבה, תוך מתן דגש על תחושת השייכות לקהילה, (ב) להגדיר את המושג של ליקוי למידה מפרספקטיבה קטגוריאלית, ו-(ג) לתפוס מורים לחינוך מיוחד כמורים "מומחים" לילדים בעלי צרכים מיוחדים (Cameron, David Lansing; Jortveit, Maryann, 2014).

בסקירה זו, המחברים עדכנו את הספרות לגבי תנאי העבודה של מורים לחינוך מיוחד על ידי סקירה של 23 מחקרים. ניתוח המחקרים שנסקרו סיפק בסיס ברור של תמיכה עבור הקשר בין שחיקה לבין טווח של משתנים החל ברמה האינדיבידואלית, דרך רמת הכיתה ורמת בית הספר ועד רמת המחוז. הניסיון של המורה, לקות התלמיד, קונפליקט התפקיד, העמימות של התפקיד, ותמיכה מינהלית היו הגורמים הבולטים במיוחד בשחיקה של מורים בחינוך המיוחד (Brunsting, Nelson C.; Sreckovic, Melissa A.; Lane, Kathleen Lynne, 2014).

מאמר זה מציג עמדה הרואה בפיתוח מערכת יחסי אמון עם התלמיד חלק מאחריותו המקצועית של המורה. במסגרת המאמר אנו סוקרות שלוש תאוריות התפתחותיות מרכזיות העוסקת בקשר מורה-תלמיד: תאוריית ההתקשרות, תאוריית ההכוונה העצמית והתאוריה האקולוגית, ומראות כי ממצאים אמפיריים מצביעים על כך שמערכת היחסים בין מורה לתלמיד חשובה להצלחה בלימודים, למוטיבציה פנימית, להסתגלות לבית הספר ולמיטביות נפשית (שירלי שויער ונורית גור-יעיש).

פרויד וממשיכיו כתבו על חינוך, על הדמיון ועל השוני בין הפסיכואנליזה לחינוך. "אם חלה לאחרונה התקרבות מחודשת בין התחומים", אומר ד"ר ערן רולניק, "יש לברך עליה". לדידו, "ברור ששתי הדיסציפלינות — הפסיכואנליזה והפדגוגיה — שותפות להרבה מאוד מטרות. ככלות הכול עניינן באדם, בצמיחתו ובהתפתחותו. מטרותיה של הפסיכואנליזה הן לפעמים קצת יותר מדי שאפתניות, ובשונה מהחינוך, היא גם שיטת חקירה וצורת התבוננות על תופעות תרבותיות וחברתיות. עם זאת לפסיכואנליזה יש הרבה מאוד מה לתרום לא רק להבנת יחידים אלא גם להבנת קבוצות וארגונים, ובעיקר לתהליכים לא מודעים המתרחשים בתוך כיתה" (יורם הרפז).

כאשר הלמידה המקוונת ממשיכה למשוך תשומת לב ולשגשג כחלופה הלגיטימית להוראה בכיתה, מוסדות החינוך ומדריכים מקוונים ניצבים מול האתגר של בניית אמון הסטודנט בסביבות למידה מקוונות. המאמר הנוכחי מציג ניסיון לפנות לאתגר על ידי זיהוי הגורמים הטכניים והחברתיים שעשויים להשפיע על תפיסת הסטודנטים לגבי האמינות של קורס מקוון ושילוב של גורמים למסגרת עבודה טכנית חברתית שניתן לתקף אותה באופן אמפירי (Wang, Ye Diana, 2014).

מאמר זה מדווח על רפלקציות של מורים לגבי תהליך תכנון ויישום של תכנית למידה רגשית-חברתית בגישה כלל בית-ספרית תוך התמקדות בפתרון קונפליקט, שנקראה "שיפור היחסים בקהילות בית הספר". בראיונות שנערכו עם המשתתפים, 29 מחברי צוות הליבה תיארו את השינויים המשמעותיים ביותר שהתרחשו, אילו גורמים סייעו לשינויים אלה ומה סייע להם להתגבר על החסמים. מודל הממזג אמצעים המסייעים ליישום פותח על בסיס הראיונות הללו (Freeman, Elizabeth; Wertheim, Eleanor H.; Trinder, Margot, 2014).

מחקרים רבים מצביעים על התפקיד המכריע של יכולות רגשיות בקידום תהליכים לימודיים בקרבתלמידים. כן גוברת ההכרה כי יכולות רגשיות אלו תורמות להתפתחותו האישית והחברתית של התלמיד.על בסיס מודל היכולת של אינטליגנציה רגשית שפיתחו מאייר וסלוביי (Mayer & Salovey, 1997), הועברה למורים השתלמות בת 56 שעות במטרה לשפר ולהעצים את יכולותיהם הרגשיות. דרךהתנסות, תאוריה ותיאורי מקרה הרחיבו המורים את יכולתם לזהות, להבין ולווסת רגש וכן להשתמש בובסיטואציות חינוכיות (מירב חן, עדי שרעבי-נוב).

פרופ' ראובן פוירשטין, אבי, חתן פרס ישראל ומייסד מכון פוירשטין, שהלך לעולמו, יצר לא רק תכניות התערבות ואבחון ייחודיות; הוא שינה את תמונת האדם. פוירשטין קרא תיגר על תפישות יסוד של המהות אנושית — לא הפילוסופית והאקדמית, אלא זו המעצבת את התנהלותו של המורה, ההורה, המטפל וקובע המדיניות (רפי פוירשטין).

ספר זה מציג אוסף של דילמות אתיות אופייניות שנלקחו מהמציאות שאתה נפגשים מורים בעבודתם החינוכית. כל שער עוסק בדילמה שונה ומתייחס לסוג אחר של לקות כגון: תפקוד נמוך, הפרעת קשב וריכוז, שיתוק מוחין ואוטיזם. הדילמות עוסקות בגבולות האחריות שבין טובת הפרט לבין טובת הקבוצה, הגבולות הראויים לגבי הקרבה הפיזית שבין מורה לבין תלמידיו, קונפליקט נאמנויות בין המחויבות לצוות לבין המחויבות לתלמידים, התנגשות בין ערך המצוינות לבין ערך השילוב, קונפליקט בין שמירה על צנעת הפרט לבין רווחתו החברתית, וקונפליקט בין חובת הדיווח לבין הטיפול המיטבי (ג'ודי גולדנברג, דבורה ורדיגר, מרים לרנר, עידית פסטרנק).