חינוך מיוחד ופסיכולוגיה בחינוך

מאמר זה מציג מודל שש שלבי לניתוח מקרה (Case Study) של תלמיד בסיכון. המודל המוצע מרחיב את ההתבוננות על התלמיד, על המורה ועל בית הספר כארגון, וכך משפיע על תפיסות עולם ועל הפרקטיקה בהתערבות עם תלמידים בסיכון. העיגון התיאורטי המוצג בכל שלב מאיר את נחיצותו של השלב בשינוי פרדיגמות באשר לתלמידים בסיכון (נרקיס שור).

בתל אביב פועלים ארבעה מרכזים טיפוליים תחת הגג של העירייה ומשרד החינוך: מרכז אביבית, שמשרת את צפון העיר; מרכז אביב שמשרת את דרום העיר; ומרכז רימון ומרכז הירש, שפועלים ביפו. מטרת המרכזים הטיפוליים היא לתת מענה לילדים הלומדים במסגרת חינוכית רגילה ונתקלים בקשיים שונים, בעיקר כדי להכין אותם למעבר לכיתה א'. למרכזים מתקבלים ילדים הזקוקים לחיזוק בתחומים שונים – למשל בתחום החברתי, או לטיפול בריפוי בעיסוק, בקלינאות תקשורת וכדומה (לימור דומב).

פרופ' רוברט באר וד"ר אמילי גיבסון מציעים לבתי ספר לפתח תרבות של תקווה כדי להביא לשיפור בהישגיהם של תלמידים מרקע סוציו־אקונומי נמוך. בריאיון להד החינוך הם מציגים את ארבעת הזרעים שיש לטעת בתלמידים: אופטימיות, תחושת שייכות, גאווה ותכלית; וגם איך עושים את זה (יותם שטיינבוק).

במסגרת בימת הדיון בביטאון זה התפרסם 'קול קורא' המזמין לדיון בנושא: ״סטודנטים עם ליקויי למידה כמורים וכמחנכים לעתיד.״ בימה זו מאפשרת לנו כאנשי חינוך להעלות מחשבות ולעסוק בסוגיות הקשורות להשפעת הלקות על תפקודו המקצועי של המורה לעתיד וגם לבחון את תפיסתנו החינוכית בהקשר זה. אנו, קבוצה של מורי מורים בחוג לחינוך מיוחד במכללה האקדמית בית ברל, בחרנו לדון בסוגיית הכניסה להוראה של מורים עם ליקויי למידה דרך ה'קול קורא' שהתפרסם בביטאון זה ולנתח את האופן שבו ניסחו אותו מחבריו. נקודת המוצא לדיון היא שהטקסט במודעה משקף עמדות ותפיסות שכיחות בקרב העוסקים בהכשרה להוראה וגם בציבור הרחב. מצאנו כאן הזדמנות להביע את עמדתנו על השיח המתנהל בציבור סביב נושא חשוב זה. את עמדותינו נציג על פי הסעיפים השונים כפי שמופיעים ב'קול קורא' (גלעדה אבישר, מרים בן-יהודה, אורית גילור, ריבה מנדל, פנינה שביט).

מורים יכולים להעביר משוב תוך שימוש במונחי גוף ('אתה חכם') או במונחי תהליך ('עבדת קשה'). משוב במונחי גוף יכול להוביל לתוצאות אקדמיות שליליות, אך קיים מחקר ניסויי מועט הבודק את השפעת המשוב על תפיסות של ילדים לגבי יחסי תלמיד-מורה. המחברים בחנו את ההשפעות של משוב במונחי גוף, תהליך, ואי-מתן משוב על התפיסות של ילדים את הקשר שלהם עם מורה (דמיוני) בעקבות הצלחה או כישלון ( Skipper, Yvonne; Douglas, Karen, 2015).

המחקר המתואר נועד לחשוף את הרגשות האקדמיים של סטודנטיות באשר לתהליך למידה בסביבה עתירת דוגמאות, וזאת על מנת לקדם את הידע התאורטי והפרקטי על אודות תפקידיהם של רגשות בלמידה אקדמית באמצעות דוגמאות. לשם כך נבחן בשנים תש"ע-תשע"ג קורס אקדמי המתקיים במכללה לחינוך; במחקר השתתפו 70 סטודנטיות העוסקות במגוון מקצועות החינוך. במהלך הקורס התבקשו הסטודנטיות לסכם טקסט אקדמי על אודות תאוריית למידה ולהציגו באופן מילולי או גרפי אשר ישקף את הבנתן אותו: תחילה היה עליהן להכין גרסה ראשונית, ולאחר מכן לשכלל אותה על בסיס עיון במאגר דוגמאות – תוצרי עבודתן של סטודנטיות בשנים קודמות. ניתוח התוכן והניתוח הלשוני של הממצאים חשפו פסיפס של רגשות אקדמיים באשר ללמידה ממאגר דוגמאות. נמצא שרגשות אלה מעצבים שישה טיפוסים רגשיים אקדמיים של משתמשים במאגר דוגמאות (חוה גרינספלד, אפרת נבו).

מאמר זה סוקר את הספר "בריונות: ההרס החברתי של העצמי" (Bullying: The Social Destruction of Self), המציע טיעון מעורר מחשבה לגבי ההשפעה הרוחבית של השפלה, בושה ובריונות. כותבת הספר מותחת ביקורת על היסודות של הבריונות מאחר ותופעה זו קשורה להשפלה ולבושה, מעבר לשיח האופייני שבו מתקיימים רוב הדיונים על בריונות בתוך האקדמיה ובתוך החברה. בעשותה כך, הכותבת מניחה שאנשים צריכים להכיר את הכוח של ההדרה החברתית ואת האופן שבו היא מנציחה את ההתנהגות הבריונות. באמצעות טיעון מפותח היטב, היא מנסה לשנות את הדרך שבה אנו רואים את הבריונות בחברה שלנו. יתר על כן, היא מציעה לאנשים שספגו איומים, דרך להבנות מחדש את הזהות שלהם לאחר שזו נהרסה על ידי התנהגות בריונית (Joseph R Jones , 2015).

בעשורים האחרונים נצבר מידע אטיולוגי משמעותי המקשר בין סגנונות הורות, המתאפיינים בשליטה הורית גבוהה ובהעדר קבלה הורית, לבין חרדה מוגברת בקרב ילדים. עם זאת, סקירת ספרות המחקר בתחום מלמדת כי תחום האטיולוגיה של דפוסי חרדה ספציפיים של ילדים, בזיקה לסגנונות הוריים, לא קיבל ביטוי אמפירי עקיב ומספק. המחקר הנוכחי מתמקד אפוא בבחינת הקשר שבין סגנונות הורות לבין דפוסי חרדה ספציפיים של הילדות ובניסיון לנטר את התפקיד הייחודי, שמימדים הוריים ממלאים בהקשר של חרדה מוגברת של ילדים. במחקר השתתפו 101 ילדים בני 13-11 בלא היסטוריה קלינית ידועה מבתי ספר יסודיים בחינוך הרגיל (יוסי יפה).

מאמר זה מתאר מחקר חלוץ בהקשר הישראלי, שבוחן את הקשר של סביבת האינטרנט לשיפוט מוסרי. באופן ספציפי, המחקר בוחן אם קיים שוני בשיפוט המוסרי של בני נוער בחיי היומיום בהשוואה לזה שבסביבת האינטרנט ואם קיים קשר בין השיפוט המוסרי בסביבת האינטרנט לבין ההתנהגות בפועל בסביבה זו. הבחינה נעשית בהסתמך על פרופיל השיפוט המוסרי של אדד (1988), המבטא את שכיחות השימוש באופני שיפוט מוסריים תוך הנחה שהתוכן מוביל את ההכרעה המוסרית ושהשיפוט לא תלוי באופן בלעדי ברמה המוסרית שהאדם הגיע אליה ובעקרונות שהוא דוגל בהם בנוגע לטוב ולרע (מבנה מוסרי) אלא גם באירועים סביבתיים משתנים לפי הנסיבות. פרופיל זה מתייחס לחמישה סוגים של הכרעות מוסריות: שיפוט הומני (מוסרי), שיפוט אינטרסנטי אישי (לא מוסרי), שיפוט אינטרסנטי חברתי (לא מוסרי), שיפוט כפול ערך וחוסר שיפוט (דן בוכניק, מור דשן).

שיעור הנשירה של מורי חינוך מיוחד מוכשרים מאוד הוא בעיה נרחבת בארצות הברית. מחקר זה בחן את הקשר שבין תתי-הסולמות של השחיקה כמו תשישות רגשית, נתק מן העצמי והישגיות אישית ביחס ל-10 משתנים דמוגרפיים. הנתונים מצביעים על כך שקיים קשר בין כל המשתנים הדמוגרפיים לבין שחיקה. אולם, ניתוח היסקי של מגדר ומצב משפחתי הקשורים לשלושת תתי-הסולמות הראה כי ההבדלים אינם מובהקים מבחינה סטטיסטית (WILLIAMS, JOY; DIKES, CATHERINE, 2015).

המאמר מציג תוכנות חופשיות של טכנולוגיה מבוססת מחשב אשר ניתן להשתמש בהן כדי לתמוך בתלמידים עם מוגבלויות – כמו גם בכותבים מתקשים אחרים – בטרום תהליך הכתיבה, דרך תהליך הכתיבה וכלה בסיום תהליך הכתיבה. קיימים מוצרים רבים המיועדים לכתיבה מבוססת מחשב הכדאיים לרכישה, אולם מאמר זה מספק אפשרויות עבור מורים ועבור צוות בית ספר המנסים לאזן בין הצרכים של התלמידים לבין תקציב בית הספר (Bouck, Emily C.; Meyer, Nancy K.; Satsangi, Rajiv; Savage, Melissa N.; Hunley, Megan, 2015).

מחבר המאמר פיתח קורס הכשרה שנמשך שני סמסטרים כדי לספק תיאוריות ומחקר לגבי מדיטציית קשיבות (Mindfulness Meditation), הכשרה בטכניקות של יישום עצמי, והוראה של הטכניקות הללו את הילדים בכיתה. ניתוח איכותני של היומנים של הסטודנטים הניב שלושה נושאי לבה הקשורים להכשרה המודעת של הסטודנטים: תהליך, התנסויות ותוצאות. לרוב הסטודנטים הייתה חסרה התנסות קודמת במדיטציה והם דיווחו על קשיים כאשר התהליך החל. הופיעו שינויים בהתנסויות, לעתים לאחר נקודת מפנה, יחד עם שינוי בקשר למחשבות, תוך קבלתן באופן רחום יותר. התוצאות כללו מודעות טובה יותר למחשבות, לרגשות, ולהתנהגויות, הפחתה נתפסת במתח, ואיכות שינה טובה יותר (Tarrasch, Ricardo, 2015).

מאמר זה חוקר את הסטנדרטים של ההשכלה הגבוהה מרחוק, תוך התמקדות ב-Hellenic Open University עבור אנשים עם לקויי ראייה, על מנת שתהפוך לנגישה לחלוטין ותסייע בצמצום הדרה חברתית (Maria Liakou and Evaggelia Manousou , 2015).

העבודה היום-יומית מול עשרות תלמידים והוריהם מעמידה בפני המורים סוגיות אתיות רבות, שלא תמיד ברור כיצד לפתור אותן. למי פונים כשתלמיד מספר על אב מכה? האם יש להתערב כשמתעורר חשש לניצול תלמידה הסובלת מפיגור? ומה עושים עם נער שסיפר לכם "בסוד" שהוא מעשן חשיש? מחברות הספר החדש "אתיקה בחינוך המיוחד" מבקשות לספק מענה לשאלות הללו – גם למורי החינוך הרגיל (תמירה גלילי).

במרכז "אייכה" מציעים להורים ומורים ללמוד שפה חדשה, "שפה מגדלת", שפותחה על ידי ד"ר איתן לבוב, ועיקרה דיבור שקול ומחושב המציע לילד כיוון, והופך את ההורה או המורה למגדלור. לבוב: "אנחנו רגילים לחשוב שילד שמקבל חום, כבוד וטיפוח, גדל. אבל ילדים הם לא עגבניות, הם זקוקים לכיוון (נאוה דקל).

המוח שלנו נוטה "לרמות" אותנו כדי לאפשר לנו לעשות סדר בחיים, וכך הוא לעיתים מציב לנו "מלכודות" בזמן שאנו לומדים. מאמר קצר ומרתק מציג 16 מלכודות כאלו ו- 16 תרופות שכדאי שניקח לתשומת ליבנו. בין הדוגמאות המוצגות: כיצד נשים לב שלמרות שהבנו משהו, לא נזכור אותו בעתיד? מתי אנחנו מפעילים קיצור דרך מהיר מדי למשהו שאנחנו חושבים שאנחנו מכירים? כיצד הטיות שלנו על עצמנו מחבלות באפשרות הלמידה שלנו? מה קורה כשאנחנו מנסים לבצע שתי פעולות בו זמנית? מדוע אנחנו אובססיביים לטעויות של עצמנו? מדוע אנו סומכים על זיכרונות יותר מאשר על עובדות? ומתי אנחנו מפרשנים תוכן באופן רגשי מדי? (אתר חברת מתודיקה).

טל בן שחר, כיום מומחה עולמי לאושר, היה פעם צעיר לא מאושר שחיפש את מקומו באוניברסיטת הרווארד היוקרתית. רק כשהבין שהוא מטפס על ההר הלא נכון – נפתחה בפניו הדרך להגשמה עצמית, עם קצת עזרה מאיין ראנד (תמירה גלילי).

שירותים של התערבות מוקדמת יעילה דרושים כדי לשרת את הצרכים של ילדים קטנים הסובלים ממוגבלויות ואת הצרכים של משפחותיהם. המטרות של מאמר זה הן: (א) לתאר את האתגרים הקשורים לשירותי התערבות מוקדמת יעילה בבית, (ב) לדון ביתרונות הפוטנציאליים של שימוש בהתערבויות מבוססות אינטרנט כמודל לשירות משלים, ו-(ג) לתאר התערבויות עכשוויות מבוססות אינטרנט באמצעות סקירת הספרות הקשורה להדרכה מרחוק דרך האינטרנט של הורים לילדים קטנים הסובלים מאוטיזם (Meadan, Hedda; Daczewitz, Marcus E. , 2015).

ממצאי מחקריה של פרופ' יונה טייכמן מלמדים שכבר בגיל שנתיים מתחילים ילדים יהודים בישראל לפתח "דימויים אתניים" ולהעדיף את בני הקבוצה האתנית שלהם על פני בני קבוצות אתניות אחרות. למערכת החינוך מציעה טייכמן להתחשב בתהליך ההתפתחותי של ילדים בעיצוב תכניות העוסקות בגזענות (אריה דיין).

הוצאתו לאור של "ילדים ומתבגרים במצבי סיכון", כרך ראשון מבין שניים, בעריכתם של ד"ר עמנואל גרופר ופרופ' שלמה רומי בסיועה של ד"ר מירב סלקובסקי, ראויה להתקבל בברכה על ידי כל העוסקים בתחום של ילדים ונוער במצבי סיכון — החל בקובעי מדיניות חברתית וחינוכית וכלה במדריכים לקידום נוער, עובדים במוסדות לילדים ולנוער, חוקרים, מרצים במכללות ובאוניברסיטאות, מורים וסטודנטים. הערכתי נתונה למכון מופ"ת ולעומדים בראשו על נכונותם להוציא לאור ספר רב היקף זה. העורכים קיבלו על עצמם מטלה נכבדה: להציג לקורא פנורמה מקיפה ומאורגנת של ידע מעודכן, מבוסס מחקר, בתחום ילדים ונוער במצבי סיכון (מאיר טייכמן).