חינוך מיוחד ופסיכולוגיה בחינוך

המאמר מציג מודל להתערבות מערכתית בבעיות התנהגות בבית הספר בניצוחו של הפסיכולוג החינוכי. המודל מבוסס על עקרונות פסיכולוגיית העצמי של קוהוט. בחלק א', הנוכחי, המחברים דנים באמונות השגויות המרפות את ידיהם של אנשי חינוך בבואם להתמודד עם בעיות התנהגות של ילדים בבית הספר, ומציגים את עקרונות פסיכולוגיית העצמי ואת תפיסתה הייחודית בנוגע להתפתחות של בעיות התנהגות ( עירית חגי ויהודה חגי).

המחברת מלמדת בבית ספר לחינוך מיוחד ופונה לשר החינוך הבריטי, שהודיע כי יקצץ בעוזרי ההוראה. היא מתארת את עבודתם של עוזרי ההוראה בבית הספר לחינוך מיוחד, שבו היא מלמדת. המחברת טוענת גם כי עוזרי הוראה מרוויחים שכר נמוך מאוד עבור כישוריהם ועבודתם. ובבית הספר שבו היא עובדת עוזרי ההוראה עושים עבודתם עבור ילדים בעלי צרכים מיוחדים משום שהם רוצים לשפר את חייהם עבורם.(Cherryl Drabble, 2013).

המאמר מתאר שני מחקרים לגבי ההשפעה של החרדה ממתמטיקה של דמויות סמכות, הורים ומורים, על העמדות של ילדים למתמטיקה. המחקר מראה שילדים בגיל בית הספר נוטים במיוחד לחקות את העמדות ואת ההתנהגות של ההורה מאותו מין-מקור לדאגה אם אנו רוצים לשפר את הביצוע שעדיין טעון שיפור של הבנות בתחומים שנשלטים באופן מסורתי על ידי הזכרים כמו מתמטיקה ומדעים. אם האימא שונאת מתמטיקה, הילדה הצעירה עשויה להצדיק שזה גם בסדר עבורה לא לאהוב מתמטיקה. (Annie Murphy Paul, 2013).

מחקר חדש מראה כי אנשים דיסלקטיים המשתמשים בקוראי ספרים אלקטרוניים, כדוגמת Nook וקינדל (Kindle) יכולים לקרוא בקלות ובמהירות רבות יותר , ויש להם הבנה טובה יותר של החומר (Tate, Nick, 2013).

כל צבעי הנפש, ספרה החדש של ד"ר עדנה ניסימוב-נחום (הוצאת מופ"ת, 2013), מביא לפנינו מחקר, תובנות וכלים יישומיים לטיפול באמנות בילדים המתנהגים בתוקפנות. ניסימוב-נחום, ראש התוכנית לתואר שני באמנות במכללה האקדמית דוד ילין בירושלים, מנתחת בשפה בהירה את דגם ההתנהגות הזה ומציעה מודל מקורי לטיפול באמנות בילדים במטרה לצמצם אותו. "מעשה היצירה מתיר לאדם לבטא תוקפנות באופן סימבולי, ובו בזמן ליהנות מתהליך ומהתוצר מבלי לפגוע בזולת, דבר שנורמות החברה אינן מאפשרות בהתנהגות הבינאישית", היא מבהירה ( יעל אפרתי).

אחת הדרכים שתורמות להשתלבות עצמאית של ילדים עם צרכים מיוחדים בחברה עוברת דרך רכישת השכלה גבוהה. אורית דהן, יעל מלצר וגיא פינקלשטיין טוענים במאמרם, שסטודנטים שיש להם ליקויי למידה הרוכשים השכלה גבוהה מצליחים לצאת מעולם העבודות המזדמנות או מאבטלה ולהשתלב היטב בעולם התעסוקה. יונה לייזר מוסיף ואומר ש"סטודנטים עם לקויות מצטרפים למערכת בגלל מניעים אישיים – רצון בעצמאות כלכלית ובהגדלת הסיכוי למציאת תעסוקה, רצון בהכנסה גבוהה יותר ובביטחון כלכלי ושאיפה לאיכות חיים טוב יותר ( שונית רייטר, יונה לייזר, גלעדה אבישר ) .

בדידות היא תחושה בלתי נעימה המלווה בתחושה של ריקנות, ניכור, מצוקה נפשית, דכאון וחרדה. החיים בצל לקות הלמידה כוללים היבטים טרגיים של תחושת שונות וניכור, אך בד בבד עשויים לכלול גם חוויה אותנטית של התמודדות ומציאת משמעות. במאמר הנוכחי, מתמקד הפסיכולוג פלג דור חיים בבדידותם של ילדים בעלי לקות למידה. מספר על נסיונם של אייל וליאור להתמודד עם שייכות וקבלה בזיקה לקשיים ולתסכולים הרגשיים אותם הם חווה עקב לקות הלמידה שלהם. דור חיים משתף בעבודתיו הטיפולית ומרחיב על האופן שבו ביקש לסייע לילדים להתמודד עם תחושת הבדידות ( פלג דור חיים).

מאמר זה מתאר מודל לעבודה קבוצתית מובנית עם ילדים ובני נוער הסובלים מקשיים חברתיים ומדחייה חברתית בקרב קבוצת השווים. מודל זה פותח על ידי המחברת והוא מונה 12 מפגשים טיפוליים. מוקד העבודה הטיפולית הקבוצתית הוא פיתוח ושיפור המיומנויות החברתיות של חברי וחברות הקבוצה. מודל 12 המפגשים הוא תוצר של הנחיה, ליווי והדרכה של קבוצות רבות ברחבי הארץ אשר פעלו על פי מודל זה. תוצאות ההתערבות הקבוצתית מרשימות באפקטיביות שלהן, כפי שיוצג במדדים להערכת ההתערבות שנבדקו לפני תחילת ההתערבות ובסופה. מדדים אלו מעידים על שינוי משמעותי במעמדם הסוציומטרי של המשתתפים בקבוצה. המודל מתאים לעבודה קבוצתית עם ילדים ובני נוער החל מכיתה ד' ועד לסוף חטיבת הביניים ( יעל אברהם) .

מאמר מעניין שכתבה פרופסור ג'ניפר קאהן (אוניברסיטת קליפורניה) אודות המורכבות של הקניית כישורי התמודדות רגשיים לתלמידים בבתי ספר בארה"ב . הקניית מיומנויות להתמודדות חברתית ורגשית לתלמידים הופכת להיות נפוצה ביותר ויותר בתי ספר ברחבי ארה"ב , אך הסוגיות של דרכי ההתמודדות עם כך אינן פשוטות ואפילו מורכבות ( JENNIFER KAHN) .

מה ההורים רוצים עבור הילדים שלהם? הפסיכולוג היהודי-אמריקאי פרופ' מרטין סליגמן (Martin Seligman) מספר כי כאשר שאל את השאלה הזו קיבל את התשובות המתבקשות: בריאות, מימוש, ביטחון עצמי, משמעות, אושר ורווחה נפשית. ואולם, בתי הספר מתמקדים בפיתוח תחומים אחרים: משמעת עצמית, עמידה בזמנים, הצלחה בבחינות וחשיבה ביקורתית. בעולם ההישגי והתחרותי של ימינו, הערכים והכישורים הללו אכן חשובים, אך לא די בהם. תפקיד מערכת החינוך הוא לראות את התלמיד כאדם שלם ולהכין אותו לחיים במובן הרחב של המלה. אם כך, מדוע היא מתעלמת מהכישורים שהורים מחשיבים כחיוניים לאושרם של ילדיהם? ( רווית שרף) .

קרוב למאתיים אלף תלמידים בעלי צרכים מיוחדים לומדים במסגרות שונות של החינוך המיוחד בישראל. "גם לילד הפגוע ביותר יש כוח", אומרת רעיה לוי־גודמן, ראש האגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך. "מהמקום הזה צריך לבנות את הצמיחה שלו. ובעיניי זו דרך העבודה הנכונה עם כל התלמידים, גם בחינוך הרגיל" ( נאוה דקל) .

הקשב המפוצל מציין את היכולת להתמקד ביותר מאספקט אחד של המשימה בו זמנית, ולבצע מספר תפקודים קוגניטיביים בסיסיים וניהוליים במקביל. יכולת קשב מפוצל טובה מאפשרת לבצע בהצלחה משימות מורכבות. ככל שהתלמיד בעל קשיי הקשב והריכוז עולה לכיתות מתקדמות יותר ומורכבות המשימות הלימודיות עולה כך יורגש יותר הקושי בקשב המפוצל ויפגע ביכולת התלמיד להתמודד מול החומר ולהגיע להישגים נאותים.המשימות הקוגניטיביות אשר התלמיד נדרש להן יכולות להיות מורכבות או פשוטות יותר. המשימות המורכבות בד"כ כורכות בחובן את ביצוע המשימות הפשוטות יותר ( אייל יניב ).

ביקור בבית הספר היסודי "בית אק שטיין" באבן יהודה, המיועד לתלמידים עם הפרעות רגשיות. המנהל, עופר מרבך: "קורים פה תהליכים שבבית ספר רגיל אין להם שום סיכוי". זה בית ספר כמו כל בית ספר אחר. הילדים שלנו מוציאים תעודת בגרות, נוסעים לפולין בתיכון, הולכים לגדנ"ע, ואלה שיכולים גם הולכים לצבא. בדרך כלל הם יוצאים מהמפגש עם תחושות אחרות מאלה שהגיעו עמן, ומתחיל קשר המבוסס על אמון. ללא אמון הדדי בינינו ובין ההורים לא נוכל להצליח". ( אור סופר).

קשיים בזיכרון העבודה משפיעים על פעולות קוגניטיביות כגון הבנת הנקרא, פתרון בעיות וקבלת החלטות, טכניקות חדשות מציעות דרכים לעקוף את הקשיים ולתקנם , מאמר שהתפרסם בכתב העת פנים, גיליון 62 , יולי 2013 ( בטי שרייבר) .

פרופ' שונית רייטר, מהחוקרים וההוגים המובילים של החינוך המיוחד בישראל, מקדמת במשך שנים את רעיון ההכלה לטיפול בבעלי צרכים מיוחדים. "הכלה", היא אומרת, "פירושה קבלת האחר כפי שהוא, גם אם הוא שונה מ'הנורמה'". אף על פי שהדרך עדיין ארוכה, רייטר מקווה שההכלה, כאידאל חינוכי, תשפיע גם על החינוך הכללי ( יורם הרפז) .

ר יוני יהודה, מנהל בית הספר להתערבות טיפולית בעזרת בעלי חיים במכון מגיד בירושלים ומייסד מרכז חוויות", חוות בעלי חיים שוקקת בגוש עציון, מטפל כבר יותר מעשור בילדים ובני נוער הסובלים מליקויים שונים. מפגש עם בעלי חיים, הוא מאמין, יועיל למערכת החינוך כולה. "התלמידים מגיעים היום לבית הספר ואין לנו ולהם רגע אחד שבו עוצרים וחושבים מה אנחנו עושים פה בכלל. אנחנו עושים רק דבר אחד – מעבירים את הזמן כמה שיותר מהר עם ציונים כמה שיותר גבוהים וגומרים את העניין. אין לנו איזו חוויה של התבוננות אל הנפש – איך אני מרגיש? מה עובר עליי? איך מרגיש החבר שלי? מה הולך להיות בעתיד? אני טוען שזה לקוי. שאי אפשר להמשיך ככה. זה מחייב תיקון". השינוי יכול וצריך להתחולל, לדעתו, בפעולה פשוטה: "להכניס כלוב של תוכי לכיתה. אפילו אקווריום עם דגים. לא חשוב מה. העיקר שהתלמיד יגיע בבוקר לכיתה ויחכה לו שם כלוב והוא יצטרך לעצור ולטפל בחיה". ( איתי גודר ) .

בבית הספר "רננים" בקריית שמונה חברו מנהלת, מורות ומפתח תוכנה כדי ליישם חינוך המותאם לכל ילד בכל מצב. אחרי כמה שנים שבהן שימשה רכזת ההדרכה של האגף לחינוך מיוחד במחוז הצפון החליטה אורנה קונקול, 41, לעשות חינוך מיוחד בשטח. לפני כארבע שנים היא מונתה למנהלת בית ספר "רננים" בקריית שמונה, הקולט אליו תלמידים בעלי פיגור קל עד בינוני מגיל חמש עד 21, ומאז היא שוקדת על בניית תכנית לימודים מיוחדת ( איתי גודר ) .

לחינוך המיוחד יש מאפיינים מיוחדים המבדלים אותו מהחינוך הכללי . הפער בין שני סוגי החינוך ־ המיוחד והכללי ־ אינו מוחלט, מסקנה: החינוך המיוחד מיוחד, והחינוך הכללי יכול וצריך ללמוד ממנו . אם החינוך הרגיל יאמץ את המאפיינים הללו ומאפיינים נוספים של החינוך המיוחד הוא יוכל להיות חינוך איכותי יותר. אם מסגרות החינוך המיוחד יהפכו למרכזי ידע של מסגרות החינוך הרגיל – של בתי הספר המשלבים ובתי הספר שאינם משלבים – שתי המסגרות ייהנו מערך חינוכי מוסף ( איריס מנור־בנימיני) .

לקישוריות בית-ספרית השפעה ניכרת על תוצאות של מתבגרים, כולל צמצום בהתנהגות של נטילת סיכונים. מאמר זה בוחן באופן ביקורתי את הספרות לגבי תכניות מבוססות בית ספר המכוונות לקישוריות מוגברת לשם הפחתה בנטילת סיכונים. נסקרו ארבעה עשר מאמרים המתארים שבע תכניות מבוססות בית ספר שונות. התכניות הסתמכו על מגוון רחב של תיאוריות להגברת קישוריות בית-ספרית, וההערכות שנערכו עבור מרבית התכניות הציגו שינויים חיוביים בקישוריות בית-ספרית, התנהגות בסיכון, או שילוב של השניים. יחד עם זאת, רבות מהתכניות שנסקרו היו כרוכות בשינוי נרחב של המערכת הבית-ספרית, דבר שהוא לעיתים קרובות משימה מורכבת וגוזלת זמן. ( Rebekah L. Chapman, Lisa Buckley, Mary Sheehan, Ian Shochet ).

ראיון עם פרופסור שונית רייטר אודות שיטת מעגל ההפנמה שפיתחה והמיושמת בארץ ובעןלם. נקודת המוצא שלה הומניסטית: להיות אדם פירושו לנווט את חייך על בסיס תבונה ותובנה של מה טוב לך. איכות חיים פירושה לחיות באופן כזה – על בסיס תבונה ותובנה אוטונומיות. יש לחתור לכך שבני אדם, עם או בלי מוגבלויות, יחיו חיים אוטונומיים שבהם הם מממשים את עצמם וקושרים יחסים משמעותיים עם אנשים אחרים ( הרפז , יורם) .