לקות למידה בבית הספר – 'התקין' ו'הלקוי'

מסכימה עם רוב הענינים הנטענים במאמר. מתוך הכרות עמוקה ורבת שניםעם הנושא במערכת החינוך אני סבורה שלמערכת יחס אמביוולנטי לילדים עם לקויות הלמידה. קיים דיאלוג ומתח מתמיד בין הדרישה להישגים ומדידה בסרגל אחיד לבין התחשבות וצורך בהערכה חלופית.סוגיה מקשה נוספת היא תלמידים עם לקויות מורכבות שנלוות להם בעיות הסתגלות והפרעה למסגרת . . הקונפליקט הוא בין שילוב הילד במערכת הרגילה לבין שילובו בכתה/ בי"ס מיוחדים , מסגרות שבלשון המעטה אינן תמיד המענה הראוי בשל היותן סל בעיות רחב ביותר שאינן מהוות אתגר לילדים עם פוטנציאל תקין. דעתי היא שצריך לשאוף לכך שתלמידים ילמדו בבי"ס בקהילה שלהם תוך שילוב מיטבי ומיצוי יכלתם אך ברור שהקצאת משאבים נכונים הוא המפתח לכך. לעיתים קרובות התלמיד חש שאינו רצוי בבית -הספר ושאופציית ההרחקה למסגרת מיחדת תמיד בעינה. אווירה זו שהיא גלויה וחשופה למורים הורים ותלמידים מכרסמת בתחושת האחריות (באופן לא מודע)שיש למחנכת כלפי התלמיד ומכאן קצרה הדרך לביטויים שלה בהשקעה האקדמית והרגשית בתלמיד ,שאת תוצאותיה כמובן אין צורך לפרט.