בדידות, מצב רוח, מוטיבציה ותקשורת באינטרנט בקרב מתבגרים עם וללא ליקויי למידה, בהתייחס לסביבה חינוכית ולחומרת הלקות
מאת: עדי שרעבי
עדי שרעבי , תקציר עבודת מחקר לתואר שלישי , אוניברסיטת תל אביב , ביה"ס לחינוך , 2008
בדידות, מצב רוח, מוטיבציה ותקשורת באינטרנט בקרב מתבגרים עם וללא ליקויי למידה, בהתייחס לסביבה חינוכית ולחומרת הלקות
חקר תלמידים עם ליקויי למידה התמקד לרוב בקשייהם הלימודיים המתמשכים על אף רמתם האינטלקטואלית התקינה. עם זאת, תלמידים רבים עם ליקויי למידה התנסו בתחושות שליליות כתחושת בדידות ומצב רוח שלילי, הם דווחו על מוטיבציה נמוכה יותר ונמצאו בעלי יחוס נמוך יותר למאמץ מאשר עמיתיהם ללא ליקויי הלמידה. מחקרים הצביעו על חשיבותה ותרומתה של חברות להפחתה בתחושת בדידות. בשנים האחרונות נערכו מחקרים במטרה לבחון את תפקידיו של האינטרנט ושימושיו השונים בפעילות שעות הפנאי וכמתווך קשרים חברתיים בקרב ילדים ומבוגרים. מחקרים שונים התייחסו להיבטים רגשיים וחברתיים של מתבגרים המשתמשים באינטרנט, אך יחד עם זאת חקר תפקיד האינטרנט בהתייחס להיבטים אלו עבור תלמידים עם ליקויי למידה נמצא בראשיתו.
מטרות המחקר
1. לבחון את תרומתו של מודל רב מימדי, שכלל גורמי הגנה וגורמי סיכון ותרומתם להסבר תחושת הבדידות של מתבגרים עם ליקויי למידה. נבדקו הקשרים בין המשתנים השונים, בקרב תת הקבוצות של התלמידים עם ליקויי הלמידה, אשר חולקו על-פי הסביבה החינוכית וחומרת הלקות. המודל כלל שלושה מרכיבים:
- משתנים אקסוגניים בהתייחס למאפייני התלמיד:
א. רמת התאמות- ביטאה את חומרת הלקות;
ב. סוג בית ספר- ביטא את הסביבה החינוכית וגורם סיכון- מצב סוציו אקונומי נמוך;
ג. מגדר.
- משתנה אנדוגני- תחושת בדידות.
- משתנים מתווכים שכללו: שימוש באינטרנט לתקשורת בין אישית, חברות וירטואלית, מצב רוח שלילי וחיובי, מטרות חברתיות ומטרות הישג.
2. להשוות בין תלמידים עם וללא ליקויי למידה תוך בדיקה של ההבדלים בין קבוצות של תלמידים עם ליקויי למידה, בחלוקה על פי הסביבה החינוכית וחומרת הלקות. בחלוקה הראשונה התייחסנו לשתי קבוצות של תלמידים עם ליקויי למידה, על פי סוג בית הספר בו הם למדו. במחקר השתתפו: מתבגרים עם ליקויי למידה אשר עמדו בדרישות הבית ספריות ולמדו בבתי ספר תיכוניים, ומתבגרים עם ליקויי למידה, אשר לא עמדו בדרישות הבית ספריות והמשיכו לימודיהם במרכזי חינוך ונוער. המאפיינים הבולטים של התלמידים שלמדו במרכזי חינוך ונוער, הם הישגים לימודיים נמוכים ומצב סוציו-אקונומי נמוך של המשפחות. החלוקה השנייה נעשתה על פי חומרת הלקות, הבאה לידי ביטוי במחקר הנוכחי ברמת ההתאמות לבחינות הבגרות שקיבלו התלמידים, על-פי ההנחיות של משרד החינוך (חוזר מנכ"ל, תשסד/4(ב)). חלוקה זו כללה 3 קבוצות של תלמידים עם ליקויי למידה: תלמידים שקיבלו התאמות ברמה 1 שבטאו לקות בעלת חומרה נמוכה; התאמות ברמה 2 שבטאו לקות בעלת חומרה בינונית; התאמות ברמה 3 שבטאו לקות בעלת החומרה הגבוהה ביותר.
השערת המחקר
היתה, שהגורמים המנבאים את תחושת הבדידות של מתבגרים עם ליקויי למידה (מעבר למשתנים דמוגרפים, שייכות למערכת חינוך ומאפייני הלקות) יהיו: השימוש באינטרנט למטרת תקשורת בין אישית, חברות וירטואלית, מצב רוח ומוטיבציה.
מדגם: במחקר השתתפו 1,178 תלמידים מתבגרים שלמדו בכיתות י' – י"ב בבתי ספר תיכוניים, תוך התייחסות לסביבה החינוכית ולחומרת הלקות: 888 תלמידים מתבגרים שלמדו בבתי ספר תיכוניים רגילים: 213 תלמידים עם ליקויי למידה ו-675 תלמידים כקבוצת השוואה; 290 תלמידים "בסיכון" שלמדו במרכזי חינוך ונוער: 121 תלמידים עם ליקויי למידה ו-169 תלמידים כקבוצת השוואה.
במחקר נעשה שימוש בכלים הבאים: 1. שאלון בדידות, שבדק את תחושת הבדידות של התלמיד. 2. שאלון שבדק את השימושים השונים באינטרנט - שימוש באינטרנט לתקשורת בין אישית, חברות וירטואלית, שימוש לעבודות בית ספר, שימוש למשחק. 3. שאלון מצב רוח, אשר שיקף את מצב רוחו השלילי והחיובי של התלמיד. 4. שאלון מטרות חברתיות, שבדק את האוריינטציה החברתית ורמת האחריות של התלמיד. 5. שאלון מטרות הישג, שכלל שלושה מדדים: פיתוח מומחיות, הפגנת יכולת והפגנת יכולת הימנעות. 6. שאלון לתלמיד, שבדק את מצבו הלימודי של התלמיד.
תוצאות: בהתייחס להשערת המחקר נבחנה תרומתו של מודל רב מימדי להסבר תחושת הבדידות: מממצאי הבדיקה עולה כי שימוש באינטרנט למטרת תקשורת בין אישית, אשר בשונה מחברות וירטואלית כלל פעילויות תקשורתית עם חברים איתם יש לתלמידים קשרים תדירים, היה קשור לתחושת בדידות נמוכה. עם זאת, קשר עם חבר וירטואלי שלא היו איתו קשרים חברתיים מחוץ לפעילות האינטרנטית היה קשור לתחושת בדידות גבוהה. כמו כן, לרמת ההתאמות אשר ביטאה במחקר הנוכחי את חומרת הלקות הייתה תרומה להסבר תחושת הבדידות, מצב הרוח השלילי והמטרות החברתיות. תלמידים עם התאמות ברמה גבוהה דיווחו על רמות גבוהות של תחושת בדידות ועל מצב רוח שלילי. עם זאת, היו להם מטרות חברתיות ברמה גבוהה יותר מאשר תלמידים עם רמת התאמות נמוכה ומתלמידים ללא ליקויי למידה. תלמידים שדווחו על מטרות הישג ברמה גבוהה התנסו בתחושת בדידות ברמה גבוהה ואילו תלמידים שדיווחו על מטרות חברתיות ברמה גבוהה היו עם תחושת בדידות נמוכה. תלמידים שלמדו במרכזי חינוך ונוער דיווחו על מצב רוח יותר חיובי, על מטרות הישג ברמה גבוהה יותר, אך על שימוש באינטרנט למטרת תקשורת בין אישית ברמה נמוכה יותר מאשר התלמידים שלמדו בתיכונים. בנים דיווחו על קשר עם חבר וירטואלי ועל שימוש באינטרנט למטרת תקשורת בין אישית יותר מאשר הבנות.
תחושת בדידות ורמת הקשר עם חבר וירטואלי: תלמידים עם וללא ליקויי למידה שדיווחו על קשר ברמה גבוהה עם חבר וירטואלי היו בודדים יותר מתלמידים שדיווחו כי אין להם קשר עם חבר וירטואלי. בבחינת ההבדלים בתוך הקבוצות בהתייחס למגדר ולקשר בין חברות וירטואלית לתחושת בדידות, נמצאו הבדלים רק בקבוצת התלמידים עם ליקויי הלמידה. בנות עם ליקויי למידה בעלות קשר גבוה ובינוני עם חבר וירטואלי היו בודדות ברמה גבוהה יותר מאשר בנות ללא קשר עם חבר וירטואלי, כמו כן בנות עם קשר נמוך עם חבר וירטואלי היו בודדות יותר מבנים עם ליקויי למידה בעלי קשר נמוך עם חבר וירטואלי. לעומת זאת, בקבוצת התלמידים ללא ליקויי הלמידה לא נמצאו הבדלים בין בנים לבנות ברמות השונות של הקשר עם חבר וירטואלי בתחושת הבדידות.
שימוש באינטרנט: תלמידים שלמדו בתיכונים דיווחו על שימוש רב יותר באינטרנט למטרות תקשורת בין אישית מאשר תלמידים שלמדו במרכזי חינוך ונוער. בנוסף, תלמידים עם ליקויי למידה שלמדו בתיכונים ובמרכזי חינוך ונוער השתמשו פחות באינטרנט להכנת עבודות בית ספר מאשר התלמידים ללא ליקויי הלמידה. בדומה למחקרים קודמים, נמצאה שונות מגדרית בפעילות האינטרנט: בנים דיווחו יותר מבנות כי השתמשו באינטרנט למשחק, ואילו בנות דיווחו יותר מבנים כי השתמשו באינטרנט לעבודות בית הספר. כמו כן בנים דיווחו יותר מבנות על שימוש באינטרנט למטרת תקשורת בין אישית.
מוטיבציה: בנות שלמדו בתיכונים ובמרכזי חינוך ונוער דיווחו על מטרות חברתיות ברמה גבוהה יותר מאשר הבנים. תלמידים עם ליקויי למידה שלמדו בתיכונים ובמרכזי חינוך ונוער דיווחו על מטרות חברתיות ברמה גבוהה יותר מעמיתיהם ללא ליקויי הלמידה. באופן פרדוקסאלי תלמידים שלמדו במרכזי חינוך ונוער שנכשלו בלימודיהם בבתי הספר התיכוניים דיווחו על מטרות הישג ברמה גבוהה יותר מאשר תלמידים שלמדו בתיכונים.
הישגים לימודיים ומצב רוח חיובי ושלילי: בבחינת ההבדלים בין תלמידים עם ליקויי למידה לתלמידים ללא ליקויי הלמידה בחלוקה על-פי רמת הישגים, נמצא כי תלמידים עם ליקויי הלמידה דיווחו על הישגים לימודיים ברמה נמוכה יותר מרוב התלמידים ללא ליקויי הלמידה (בעלי ההישגים הבינוניים, הגבוהים והגבוהים ביותר), ועל מצב רוח שלילי בדומה לתלמידים ללא ליקויי הלמידה בעלי הישגים נמוכים ובינוניים בלימודים.
בהשוואה בין התלמידים עם ליקויי הלמידה לבין התלמידים ללא ליקויי הלמידה שלמדו בתיכונים ובמרכזי חינוך ונוער, נמצא כי תלמידים ללא ליקויי למידה דיווחו על הישגים לימודיים טובים יותר ועל מצב רוח פחות שלילי, מאשר תלמידים עם ליקויי הלמידה בבתי ספר תיכוניים. ראוי להדגיש כי במרכזי חינוך ונוער לא נמצאו הבדלים הן במצב הלימודי והן במצב רוח השלילי בין התלמידים עם וללא ליקויי הלמידה. כפי שניתן היה לצפות - תלמידים עם וללא ליקויי למידה שלמדו בתיכונים דיווחו על מצב לימודי טוב יותר מאשר תלמידים שלמדו במרכזי חינוך ונוער. עם זאת, ובאופן מפתיע, התלמידים שלמדו במרכזי חינוך ונוער דיווחו על מצב רוח יותר חיובי ופחות שלילי מאשר התלמידים שלמדו בתיכונים.
מבדיקת ההבדלים במדדים השונים בין תלמידים עם ליקויי למידה על-פי רמת ההתאמות נמצא כי תלמידים עם ליקויי למידה שקיבלו התאמות ברמה 1 דיווחו על מצב לימודי דומה לתלמידים ללא ליקויי הלמידה, אך על מצב רוח שלילי ברמה גבוהה יותר.
סיכום
ממצאי עבודה זו הינם בעלי תרומה תיאורטית ויישומית, תרומתו של מחקר זה היא בהעמקת ההבנה של מושגי חברות ובדידות של תלמידים עם ליקויי למידה והתיווך של תקשורת חברתית באינטרנט, ובהרחבת בסיס הידע על שימוש מתבגרים עם ליקויי למידה באינטרנט והקשר למאפיינים רגשיים, חברתיים ומוטיבציוניים. לממצאים אלו יש חשיבות תיאורטית בהתייחס להמשגה של הבדידות ושורשיה, אך בשל אופיו הקורלטיבי של המחקר, יש צורך בהמשך בחינת הנושא באמצעות מחקרי אורך. המחקר תרם להעמקת ההבנה של תחושת הבדידות של תלמידים עם ליקויי למידה. בעקר יש חשיבות לבחינת הבדידות בהקשר לתמיכה אינטרנטית בקשרים חברתיים קיימים, בהשוואה לתחושת הבדידות בהקשר לחברות הקיימת רק בעולם הווירטואלי, ויש צורך במחקרי עתיד שיבחנו לעומקן את הקשרים. כמו כן הצביעו תוצאות המחקר על החשיבות בבחינה דיפרנציאלית של המאפיינים ההטרוגניים המייחדים על פי רמת הלקות תת קבוצות של תלמידים עם ליקויי למידה, והמאפיינים האקולוגיים המתייחסים להטרוגניות מערכות החינוך בהן לומדת אוכלוסייה זו.
תרומת המחקר
תרומתו היישומית של המחקר היא, בבחינת השימוש באינטרנט ככלי חברתי אשר עשוי לתרום להתמודדות תלמידים עם ליקויי למידה עם תחושת בדידות. בחינת השונות בין קבוצות התלמידים, והבנת הגורמים המנבאים עמידות (resilience), עשויה לסייע בהבנה ובפיתוח גישות לטיפול חינוכי ותמיכה בקבוצת התלמידים שנכשלו במערכת הבית ספרית התיכונית. יש חשיבות למחקרים נוספים שיבחנו את תפקיד האינטרנט בהתייחס לתפקודם הרגשי חברתי של תלמידים עם ליקויי למידה, תוך בחינת הגורמים המייחדים תת קבוצות ויחידים עם ליקויי למידה, להעלאת סיכוייהם להצלחה בלימודים, לשילוב חברתי ולהתמודדות יעילה עם תחושת הבדידות.
yyya
אשמח להיות בקשר עם עורכת המחקר על מנת להיעזר במחקרים המתבצעים במסגרת השפ"ח. המחקר בשפ"ח יתמקד בשלבים אלו בתחום האינטרנט והשפעתו על היחסים הבין אישיים של מתבגרים
שלום, איפה ניתן להשיג את המאמר המלא?תודה.