מערך מחקר איכותני וכמותני דו-שלבי מצא שמכיוון שלתינוקות ופעוטות יש צרכים נבדלים, תוכניות לימודים להוראת גילאי 3-0 צריכות להתבסס על בניית וחיזוק מערכת היחסים בין הגננת לבין הפעוטות, תקשורת תדירה והדדית עם הורים והנעתם למעורבות ויצירת סביבה בטוחה, רגישה, בריאה והיגיינית.

בשיחה הדבורה גלום הפוטנציאל של ההתפתחות השפתית של הילד ומוכנותו לקריאה בכיתה א'. שיחותיו של הילד עם הגננת, הסייעת או חבריו לגן יכולות להניעו לעצמאות, לחשוף אותו למושגים חדשים, להקנות לו אוצר מילים מורחב, להגביר פרודוקטיביות ומעורבות ולעוררו לסקרנות ולחשיבה מעמיקה. באמצעות שיחות אישיות או האזנה לשיחות שמנהל הילד עם חבריו, יכולה הגננת ללמוד על מחשבותיו, תחומי הידע שלו, מגבלותיו וצרכיו, להעניק משוב ולשמש כמודל לחיקוי שפתי.

על אף מיקומן המרכזי של מערכות ממוחשבות בשלל זירות, תחום החשיבה החישובית בפרט, ומדעי המחשב בכלל, במסגרות החינוך של הגיל הרך והחינוך היסודי אינם מפותחים דיו. מכאן, צוות המחקר קורא לחלץ ידע פדגוגי בתחום החשיבה החיובית עבור גננות, מורים ומחנכים, לבחון ולהציג פעילויות ושיטות חדשות ומשחקיות להוראת מדעי מחשב בגיל צעיר, לחקור כיצד תופסים ילדים חשיבה חישובית? ולשקול את הגברת השימוש בכלים דיגיטליים בגני ילדים ובכיתות א'-ד'.

מאמר זה מצביע על שלושה מודלים פופולריים ועכשוויים בתחום של פרסונליזציה של למידה במערכת ההשכלה הגבוהה: תגים דיגיטליים, טכנולוגיית למידה אדפטיבית ולמידה מבוססת-יכולת. הפרסונליזציה של הלמידה מאפשרת ללומדים להשתחרר ממגבלות הזמן, המקום וקצב ההתקדמות הכיתתי ומשחררים אותם להתמקד ולהתעמק בנושאים אשר מסקרנים אותם. זאת, מתוך תפיסה לפיה סטודנט שיכול להתמקד בתחומים בהם הוא מתעניין, או בקיא, צפוי להעצים את ביטחונו העצמי, את הידע הממוקד-מקצוע ואת המיומנויות העתידיות שלו. גם מצדם של המרצים, הפרסונליזציה של הלמידה יכולה לתרום ליחסי הסטודנט-מרצה משום שזו מייתרת את המאמצים המושקעים בפיקוח על כללים ותקנונים אקדמיים רשמיים.