הפרויקט הוגדר כפרויקט רב-שנתי, שהחל בשנת הלימודים תשס"ו (2006) ביישובים הבדואיים חורה ולקייה. הוא נערך בשיתוף עם המסלול הבדואי לבית הספר היסודי והמרכז להורות ולמשפחה במכללת קיי. במשך כשנתיים הם תכננו את הפרויקט, קבעו את המטרות והיעדים והציגו אותם בפני צוות מיח"ם המורחב. הם קיבלו משוב, חזרו ושדרגו את התכנית, ובסוף התהליך הפעילו אותה בבית ספר אחד שנעתר לבקשתם. הפרויקט הופעל בשלוש כיתות א' עם מספר מצומצם של מחשבים ניידים. במקביל העבירו השתלמות למורים על סביבת למידה מתוקשבת וכיצד להכין חומרי לימוד מתוקשבים. ההשתלמות נערכה בתוך בית הספר ( אלבדור, אברהים ).

ממצאי מחקר הערכה משנת 2012 שנערך בסקוטלנד לבדיקת ההשלכות של מיזם פיילוט לשילוב טאבלטים (אייפדים) בלמידה מתוקשבת בבתי הספר בסקוטלנד. הניסוי נערך כחלק מתכנית חינוכית איכותית בבתי ספר בסקוטלנד הידועה בשם Curriculum for Excellence framework.. ממצאי המחקר מצביעים על כך כי מכשירי האייפד תורמים לא רק ליצירת עניין אצל התלמידים אלא גם לשינוי משמעותי בדימוי המקצועי של המורים אשר קיבלו את האייפד ולמדו יחסית מהר כיצד להשתמש בו ולהפיק ממנו תועלת להשבחת ההוראהת לייעול ההוראה שלהם. כלומר, שילוב הטאבלטים בלמידה הגביר לא רק את המוטיבציה של התלמידים אלא גם המוטיבציה של המורים בבתי הספר בסקוטלנד. צוותי מחקר ההערכה של אוניברסיטת HULL עדיין ממשיכים לבדוק מקרוב את הניסוי בבתי ספר וימשיכו לפרסם מסקנות ותובנות .

לתלמידים כיום יש אינסוף כלי למידה בקצות האצבעות. השקופיות הוחלפו מזמן במצגות ושיעורי בית ניתן "להעתיק" בלחיצת כפתור בסלולרי לשליחת קובץ התשובות. השאלה הנצחית בקרב חוקרי חינוך וחברה היא אם כל השפע הטכנולוגי הזה תורם ליכולתם של תלמידים להצליח או פוגם בה? לטענת החוקרים במכון פיו, 87 אחוזים מ-2,462 המורים שהשתתפו בסקר בארצות הברית מאמינים שהטכנולוגיות הדיגיטליות של היום "יוצרות דור מוסח בקלות בעל טווח תשומת לב קצרה". 64 אחוזים מהמורים טענו שהטכנולוגיה מזיקה יותר ממועילה לתלמידים שלהם ( אילנה ברודו ) .

על פי שני סקרי מורים שהופצו לאחרונה, קיימת דעה רווחת בקרב מורים שהשימוש הקבוע של תלמידים בטכנולוגיה דיגיטלית פוגע בטווח הקשב וביכולת ההתמדה שלהם לנוכח משימות מאתגרות. החוקרים מציינים שהממצאים מייצגים את העמדות הסובייקטיביות של המורים ואינם צריכים להיתפס כהוכחה ניצחת לכך ששימוש נרחב במחשבים, טלפונים ומשחקי מחשב משפיעים על יכולת התלמידים להתמקד. אף על פי כן, החוקרים שביצעו את המחקרים, יחד עם חוקרים אשר בוחנים את השפעת הטכנולוגיה על התנהגות והמוח, אומרים שהמחקרים הם משמעותיים בשל נקודות התצפית של המורים, המבלים שעות ביום בהתבוננות בתלמידים ( Richtel, M) .

באמצעות ראיונות עם 25 בוגרי בית ספר יסודי, מחקר זה בחן את העמדות של התלמידים כלפי שימוש באינטרנט לצורכי בית הספר, תוך חשיפה והבנה של הדפוסים שמאחורי שימוש בתקשוב חינוכי (ICT) לאחר שעות הלימודים והתפיסות שמאחוריהם לגבי למידה, תפקיד המורה והתפקיד הרצוי שממלא התקשוב החינוכי בלמידה (Ben-David Kolikant, Yifat, 2012).

בשנת הלימודים תשע"ג יחל מחוז חיפה להוביל תהליכים לימודיים וחינוכיים ברשתות חברתיות חינוכיות ייעודיות, כאשר כל בית ספר יוכל לבחור את התנהלות הלמידה או -הפעילות בתחום המתאים לו וליישמם בסביבת הרשת החברתית. השימוש בחלק מהפלטפורמות, של רשתות חברתיות חינוכיות המאושרות על ידי משרד החינוך, אינו כרוך בתשלום.

מעט מאד מחקרים בדקו את העניין הכלכלי של מעבר שניזום ע"י מוסדות או גורמי חינוך בין פלטפורמות מתוקשבות ללמידה מתוקשבת, ולכן המחקר הנוכחי שם לו למטרה לבדוק ולנתח באופן השוואתי את סוגיית השימוש בפלטפורמות מתוקשבות. נקודת המבט של המחקר ,שנערך באוניברסיטה באירופה, היא היעילות הכלכלית של המעבר בין הפלטפורמות המתוקשבות . ההשוואה שנערכה במחקר הנוכחי הייתה בין פלטפורמת למידה מתוקשבת מסוג LMS ( מוצר למידה מקוון מסחרי ) ובין פלטפורמת למידה מקוונת מסוג MODDLE. מסקנות הניתוח הכלכלי הראו כי המעבר לפלטפורמת קוד פתוח מחייב , אמנם, הצטיידות בשרת אינטרנט ייעודי ובתחזוקה שלו באופן שנתי . אך בראייה מוסדית רב- שנתית עדיין יעיל יותר להשתמש בפלטפורמת קוד פתוח מסוג מוודל Moodle . החיסכון השנתי המושג הוא בסביבות EUR 20,000 לשנה ( Matei, Ani; Vrabie, Catalin) .

הכיתה המתוקשבת , הכוללת מחשבים ניידים או מחשבי טאבלט או סביבות מתוקשבות כגון MOODLE לתלמידים כבר אינה חלום עתידי אלא מציאות ההולכת ונרקמת בבתי ספר בעולם ובמידה יותר מצומצמת גם בישראל. על רקע זה ,השאלות שמבקשת סקירת מידע זו להציב הן האם חל גם שינוי בדרכי ההוראה והקניית אוריינות המידע לתלמידים ומה צריכים להיות הדגשים העיקריים בפיתוח אוריינות מידע בכיתה המתוקשבת. אוריינות מידע הינה תהליך ספיראלי (רב גילי) של הקניית ידע, מיומנויות וערכים במטרה לשפר את יכולתו של האדם להתמודד בסביבה טכנולוגית וחברתית משתנה ( עמי סלנט) .

אף על פי שקיימת הסכמה בין סין, ארה"ב וגרמניה החשיבות של הטמעת התקשוב בבתי הספר, סין מצליחה יותר בהטמעת התקשוב החינוכי בכיתה בהשוואה לארה"ב ולגרמניה. סיבה אחת לפער היא שבארה"ב קיים חוסר בהכשרה הטכנולוגית הניתנת למורים, הבעיה העיקרית היא שלמורים לא ניתנה הכשרה מספקת לגבי הטמעת התקשוב החינוכי בכיתה באופן אפקטיבי (Ryan Lytle, 2012),

המורה והמחנך אביב ממשיך ביוזמותיו הברוכות בתחום החינוך המתוקשב ויכול לשמש בישראל כמייצג של החדשנות הפדגוגית הגבוהה ביותר בתחום ההוראה המקוונת . אביב ערך ניסוי בכיתה שלו לגבי שילוב ציר הזמן (Timeline) של פייסבוק, בעזרת פעילות שמאפשרת לא רק צפייה בציר זמן, אלא גם למידה עצמית, עשייה והזנת חומרים של הלומדים.

דו"ח מבקר המדינה האחרון לגבי תכנית התקשוב הלאומית בחינוך מראה פערים משמעותיים בין הצהרות לגבי יעדי התכנית ובין התקצוב בפועל שניתן לתכנית חשיבה זו במערכת החינוך . האם מישהו יודע מה בדיוק מתרחש עם תקציבי התכנית לתקשוב ומיומנויות המאה ה-21 הנ"ל. ערפל סמיך מכסה את האופק של תכנית זו. בתחילה נאמר על ידי מוביליה כי מדובר ב-5 מיליארד ש"ח! תוך זמן קצר שונה המספר הזה ל-3.2 מיליארד ש"ח. בפועל לשנת 2011 דובר על 420 מיליון ש"ח ( רפי דודזון ) .

בהרצאתה בכינוס מיט"ל 2012 חושפת ד"ר תמי זייפרט מסמינר הקיבוצים טפח מדגמי ההוראה המתוקשבים והחדשנות הפדגוגית המיושמים בתהליכי ההוראה והלמידה של פרחי ההוראה במכללה חדשנית ופורצת דרך להכשרת מורים. בהרצאה מתוארים סביבות הלמידה המתוקשבות השיתופיות בקורסים שלומדים פרחי ההוראה בסמינר הקיבוצים. בין הנושאים שעוסקים הקורסים המתוקשבים : חקרשת, בלוגים ופורומים, למידה שיתופית – וויקי, גוגל דוקס, יוטיוב, חינוך לאזרחות דיגיטלית (Digital Citizenship), תכנון יחידת הוראה מתוקשבת ( תמי זייפרט).