מצגת ובה עיקרי תחקיר המידע על מגמות התקשוב החינוכי העירוני/יישובי בישראל' מרבית היוזמות לתקשוב חינוכי עירוני הן ביישובים החזקים מבחינה סוציו-אקונומית, כגון רמת –גן, שוהם, והרצליה, אך ניצנים בודדים של התעוררות גם ביישובים חלשים יותר כגון קריית אתא ואריאל שהובילה מהלכים אלו בעשור הקודם, אך שקעה. במצגת נסקרים דגמים שונים של תקשוב חינוכי עירוני: מצד אחד מודל תשתיתי של פורטל חינוכי מרכזי המכתיב את מרבית סוגי הפעילויות ומספק כלי מידע טובים (רמת גן, הרצליה). מצד שני מודל גמיש יותר של קהילות מקוונות המאצילות למורים אחריות ויוזמה (צפונט). המעניין הוא שבכל המודלים הנ"ל יש חשיבה רבה על המורים ומעורבותם, אך פחות על מעורבות התלמידים בתהליך בקהילות המקוונות. סוד ההצלחה של תקשוב חינוכי יעיל הוא יצירת שייכות גם של המורים וגם של התלמידים. ולכן יש לספק כלי מידע ואינטראקציה גם למורים וגם לתלמידים (עמי סלנט)

מחקר חדש של אוניברסיטת ממפיס בארה"ב מצא כי חיבור מחשבים ניידים לתקשורת אלחוטית במתקני ביה"ס משפר את הלמידה של התלמידים בבתי הספר היסודיים ומשפר את איכות הלמידה. הניסוי הטכנולוגי נערך בשנים 2004-2005 ב-100 בתי ספר במישיגן בהשתתפות 23, 000 תלמידים ו1500 מורים. ממצאי המחקר מלמדים כי תלמידים הנעזרים במחשבים ניידים מבוססים תקשורת אלחוטית גילו מיומנויות גבוהות יותר בהתמודדות עם תכנית הלימודים והפגינו מוטיבציה גבוהה יותר בהשוואה לתלמידים שנעזרו במחשבים הרגלים בבתי הספר. המורים שרואיינו ע"י צוות המחקר דיווחו על שיפור המוטיבציה של התלמידים בבתי הספר היסודיים (כיתות ו') ועל אינטראקציה טובה יותר בין המורים והתלמידים.

מאגר מידע ייחודי ומעולה על התפתחויות בתחומי התקשוב החינוכי במדינות העולם. סקירות מעמיקות המתארות את מצב היישום של מחשבים בחינוך ותקשוב חינוכי במדינות שונות בעולם. מדובר במאגר חקר מקרים ההולך ונבנה כל הזמן. כרגע קיימות במאגר סקירות מעמיקות על מצב יישום התקשוב החינוכי במדינות הבאות: ברזיל, קנדה, סין, איטליה, קנייה, דרום קוריאה וארה"ב. במקביל הזמינו עורכי המאגר סקירות נוספות על המדינות הבאות: טייוואן, מקסיקו, ניו-זילנד והודו. הסקירות עתירות בנתונים סטטיסטיים והן כוללות תמונות ותיאור מצב גם ברמת המחוז החינוכי וביה"ס (Michael Orey , Tel Amiel, Jo McClendon)

בקרב חוקרים ואנשי-חינוך קיימת מודעות לפוטנציאל החינוכי ולחשיבות של יישום גישות פדגוגיות קונסטרוקטביסטיות בהוראה המתוקשבת. עם זאת, רק מעט מהעשייה המתוקשבת של מורים בבתי ספר, מממשת פדגוגיות כאלו. על מנת לעודד עשייה כזו קיים צורך בהכשרת-מורים מתאימה, ובמחקר, שיבחן את הצרכים, התפיסות והעשייה של מורים הבונים אתרים מלווי הוראה. מחקר זה משווה בין תפיסות פדגוגיות של מורים מתחילים, לבין תפיסות פדגוגיות של מורים מנוסים בשילוב תקשוב ומעריך את מידת ההטמעה של פדגוגיות קונסטרוקטביסטיות מתקדמות באתרים החינוכיים שלהם. במהלכו, מיפינו את הגורמים הסביבתיים המשפיעים על מורים, מפעילי תקשוב ובדקנו מהן האמונות והציפיות הפדגוגיות שלהם, מהשימוש בתקשוב. לצורך כך בדקנו שלוש קבוצות מורים. שתי קבוצות כללו מורים שהחלו תהליך הכשרה בשילוב תקשוב וקבוצה אחת של מורים מנוסים מובילי-תקשוב. איסוף הנתונים התבצע באמצעות ראיונות, שאלונים וניתוח פדגוגי של מאפייני הפעילויות המתוקשבות שפיתחו המורים. תוצאות מחקר מראות, שמידת היישום של תיאוריות למידה קוסנטרוקטיביסטיות-חברתיות בעשייה המתוקשבת של מורים, מתחילים ומובילים כאחד, נמוכה. מורים רואים את התקשוב בעיקר ככלי מידעני, המאפשר את הרחבת נגישות הלומדים למידע. למידה שיתופית באמצעות מחשב, אינה נתפסת כפדגוגיה מועילה. ממצאי המחקר יהוו בסיס לתכנון תהליך הכשרה עתידי רצוי, למורים המתחילים לפעול בסביבה מקוונת. הנחיה שתעודד מורים לפעול בגישה קונסטרוקטביסטית-חברתית בהוראתם בכיתה (תמר ענבל שמיר, יעל קלי)

מחקרים שבחנו את השפעת השימוש במחשבים ניידים על תהליכי הלמידה מצאו שיפור אצל הסטודנטים ביכולת פתרון תרגילים, במוטיבציה ללמידה ובשיתוף הפעולה ביניהם לעומת זאת, מחקרים אחרים הראו כי השימוש במחשבים ניידים אלחוטיים יכול להגביל ואף להקטין הישגים לימודיים. המחקר הנוכחי נערך ב – MIT, המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, ומטרתו הייתה לבחון גישת הוראה חדשה: 'הוראה מבוססת-סטודיו' (Studio-based Instruction), המשלבת הרצאות, תרגולים ומעבדות באולם הרצאות גדול, תוך שימוש במחשבים הניידים. המחקר בחן את מאפייני השימוש במחשבים ניידים אלחוטיים והשפעתם על הישגי הסטודנטים ועמדותיהם כלפי למידה פעילה. (ברק, מירי)

במסגרת לימודי ה- B.Ed במכללת "אורנים" הוחלט לפני כחמש שנים לפתוח כיתת לימוד ניסיונית במסלול מורים לבית הספר היסודי, שבה יתוגבר השימוש במחשבים. כיתה זו כונתה "הכיתה המתוקשבת"/"הכיתה הדיגיטלית". נתיב הלימודים שנבחר היה הוראת המתמטיקה והמדעים. מחקר, שהוזמן ע"י הוגי הרעיון של הכיתה המתוקשבת (מר אבינועם בן זאב וד"ר שרה קלימן), מלווה את הכיתה המתוקשבת ומתבצע במסגרת היחידה למחקר והערכה באורנים. כקבוצת ביקורת במחקר נבחרו סטודנטים הלומדים בנתיב ההוראה המשלבת ולימודים הומניסטיים, שגם הם החלו את לימודיהם בשנה"ל תשס"ב, אך אינם מקבלים תגבור בלימודי המחשב. מטרת המחקר המלווה היא לבדוק את ההשפעה של ההוראה-למידה בסביבה מתוקשבת על פרחי ההוראה ועל מורי המורים במכללה (רותי רייז, ארנון מדזיני, מרים וליצקר, סוקי לכנר, שרה פאר)

במחקר הנוכחי נבחן הדגם העקרוני של מערכת תמיכה כוללנית הידוע בשם פירמידת התמיכה (Wedman & Graham, 1998, 2004) במסלול הכשרת מורים של אוניברסיטה. נבחנו תשעה מרכיבי תמיכה היכולים לתרום באופן מהותי לסביבת העבודה השוטפת של המורה ומורי המורים. המסקנה העיקרית העולה מן המחקר היא כי התמיכה ביישומי תקשוב בהכשרה להוראה צריכה להתבסס על ראייה מערכתית הלוקחת בחשבון בראש ובראשונה את צרכי המשתמשים. יש חשיבות לגיבוש חשיבה מערכתית כוללנית שהיא מעבר להקניית המיומנויות להוראה או ההצטיידות בתוכנות לסוגיהן. במוקד יש להציב את צרכי הסטודנטים בתמיכה טכנית ולא רק את רמת ההצטיידות או התוכנות (Schaffer , Scott, P. Jennifer, C. Richardson).

המאמר מתאר את העבודה היישומית שנערכה בתכנית אשר בדקה את השפעת התקשוב בקרב תלמידים בכיתות ה'-ו' בעיר ובקיבוץ. התכנית הקיפה 4 צמדים של בתי ספר שיישמו אוריינות בלמידה שיתופית עם הכנסת תקשוב לכתה במהלך שנה. התלמידים התכתבו עם "עמיתי תקשורת" באמצעות דואר אלקטרוני, כאשר הכתיבה התבצעה בכמה שלבים בתהליך מעגלי שבו כל נמען הופך למוען. הממצאים תמכו במטרת התכנית – בניית יחסי גומלין בין ילדים מרובדי החברה השונים, ניהול דיונים משותפים בנושאים שונים והגברת מודעות התלמיד לכתיבה, לשכתוב, ליחסי מוען-נמען ולסגנונות הכתיבה. המחברות ממליצות לנצל את סביבת הלמידה המתוקשבת לפיתוח כתיבה בתוך סביבת למידה המעודדת כתיבה ומפתחת תהליכי כתיבה בהקשר של השפה כמכלול, תוך הפעלת דגמים שונים של שיתופיות. (אירית בר-נתן ורחל הרץ-לזרוביץ)

אחד הכלים החשובים לפיתוח הלמידה העצמית אצל תלמידים הינו היכולת להשתמש בצורה נכונה במאגרי מידע ממוחשבים. מאגרי המידע הממוחשבים הינם היום מקור המידע הרחב, המעודכן והנגיש, באמצעותו יכול תלמיד וכל משתמש אחר, כמובן, לאסוף, למיין ולעבד מידע הנחוץ לו. שיטה זו תורמת להפעלת התלמידים בדרך של חקירה וגילוי. הסקירה מציגה את המחקרים התיאורטיים העיקריים בחינוך הנוגעים למיומנויות מידע של תלמידים ונסיונות שנערכות בעולם לגבש תוכניות לימודים יעודיות על סמך עקרונות אלו (עמי סלנט)

מטרת המחקר היתה לבדוק מרכיבים שונים של קורסי "תרבות המיחשוב" בהם חויבו כלל הסטודנטים במכללה עד שנת תשס"ה. בשלב א' של המחקר נבדקו המרכיבים הבאים: מטרות הקורסים, תהליכי המיון והשיבוץ לקורסים בזיקה לאפשרות מתן "פטור", תכני הקורסים והתאמתם למסלולים ולהתמחויות. בשלב ב' נבדק השימוש בטכנולוגיות תקשוב בקרב חברי סגל ההוראה במכלה. בשלב זה נבדקו ההיבטים הבאים: השימוש שעושים המרצים בטכנולוגיות בהוראה, דרישות מהסטודנטים, תפיסות ועמדות שלהם ביחס להכשרת מורים לשימוש בטכנולוגיות ואפשרויות פיתוח עתיד בתחום זה במכללה. (שריפט רות, אילון בתיה, ורטהיים חרותה )

למרות כל הפעילות להטמעת האינטרנט בבתי הספר בישראל, יש תחושה של החמצה. גם בהשוואה לתחומי המסחר הרבים שבהם יש פריחה של ממש בשימוש באינטרנט, וגם בתוך הסביבה החינוכית עצמה, נדמה שמשהו לא זז כמו שצריך. (ג'יי הורוביץ)

מאמרון מענין של ג'יי הורוויץ מצביע על אחת הבעיות המרכזיות של תחומי התקשוב בקרב בני הנוער כיום והיא העדר יכולות להעריך מידע בצורה ביקורתית. מתברר שיש הבדל גדול בין לדעת להשתמש באינטרנט לבין היכולת להעריך מידע. התלמידים היום אולי יודעים כיצד להשתמש באינטרנט , אך יכולותיהם להעריך מידע מוגבלות למדי . ראוי בהקשר זה להוסיף את חמשת המיומנויות המידעניות החשובות שצריך להקנות לתלמידים עפ"י שאקלט , 2008 (Shacklet). א. יכולת לפתח את השאלות הנכונות למיקוד החיפוש באינטרנט. ב. יכולת לאתר את המידע הרלבנטי. ג. יכולת להעריך באופן ביקורתי את הערך של ממצאי המידע . יכולת למזג את המידע ולארגנו ( סינתזה) כדי שיענה על השאלות המנחות ד. יכולת להעביר ולהפיץ בצורה יעילה את הממצאים המעובדים לאחרים .