תקשוב בחינוך
מיון:
נמצאו 278 פריטים
פריטים מ- 161 ל-180
  • לינק

    שלוש דקות של סרט שהופק על ידי חברת אינטל ומראה את תמונת הכיתה העתידית, מומלץ לצפות בשילוב של טכנולוגיות למידה בשיעור,וכיצד המורה הופך למנחה בזכות האפשרויות החדשות שנפתחות בפניו ( סיגלית ורדי ) .

  • לינק

    במאמר זה, המחברים מסתמכים על "מסגרת המעורבות" (Engagement Framework) של (Pittaway (2012), ומשתמשים בה כדי לבחון את הממדים האישי, המקצועי, האקדמי, האינטלקטואלי, והחברתי של המעורבות של מורי המורים בסביבה מקוונת (Dyment, Janet; Downing, Jill; and Budd, Yoshi, 2013).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ מתייחס בבלוג שלו למחקר/סקר על העמדות של בני נוער בישראל כלפי השימוש בתקשוב בבתי הספר. הדוח נכתב לאחרונה על ידי ד"ר יובל דרור, סער גרשון, וד"ר אינה בלאו. התלמידים שבסקר ענו על שאלות רבות, כך שכל קורא יכול למצוא בו נקודות שונות שנראות לו החשובות או המשמעותיות במיוחד. .ג'יי הורוויץ מבקש להבליט כמה נקודות הראויות להתייחסות שאולי אינן נראות לעין בעיון רופף בדוח.

  • לינק

    גיא לוי, מנהל החדשנות הפדגוגית במרכז לטכנולוגיה חינוכית, מדבר בסרטון הווידאו על המגמות המובילות בחינוך בעולם. בפתח הרצאתו המוקלטת בוידאו הוא מתייחס לכיווני ההתפתחות הבאים : פיתוח תחום הלמידה מבוססת היכולות ( capacity learning) כמגמה עתידית , פיתוח התחלתי של סביבות למידה מתוקשבות המתאימות עצמן להתקדמות התלמידים בלמידה. ההתפתחות המרכזית היא למידה מסוג Blended learning , שמשמעותה שילוב בין למידה מסורתית פנים אל פנים ולמידה מקוונת. אחד הביטויים העיקריים שלה הם הקורסים המקוונים ההולכים ונעשים נפוצים בבתי ספר רבים בארה"ב ובאוסטרליה וניסיונות ליישם את מודל "הכיתה ההפוכה".

  • תקציר

    חוקרים קוראים למאמצים מחודשים כדי לבחון גם איזה ידע יש ללמד בתכניות להכשרת מורים ביחס לטכנולוגיה, וגם כיצד להכין מורים בצורה הטובה ביותר לשימוש יעיל של ידע זה כדי לתמוך בהוראה ולמידה. מחקר זה משווה את החשיבות של נושאים טכנולוגיים מנקודות המבט של מורי מורים ומורים. מהלך מחקר דו-שלבי בשיטות מעורבות עושה שימוש בסקרים ובמחקרי מקרים מרובים (ראיונות, מסמכים) כדי לאסוף נתונים גם ממורי מורים וגם ממורים בפועל ( Ottenbreit-Leftwich, A. T., Brush, T. A., Strycker, J., Groneth, S., Roman, T., Abaci, S., vanLeusen, P., Shin, S., Easterling, W., & Plucker, J ) .

  • לינק

    סיכום מועיל וממצה שכתבה שיר (בוים) שוורץ במהלך השתתפותה בכנס מו"ח בחנוכה 2012 . השם שניתן לכנס הוא: "מדברים מהשטח", והוא מרמז על מטרתו העיקרית של הכנס- להציג דוגמאות של חינוך במאה ה-21 המתרחשות במספר מוקדים במערכת החינוך. טובה שמר פרי, שפתחה את הכנס, תיארה את אותם איי החדשנות המדוברים דווקא כדיפוזיה של איים ההולכים ומתמזגים לכדי שטח משמעותי (שיר (בוים) שוורץ ).

  • לינק

    בבתי ספר, בקורסים אקדמאיים וגם במכללות לחינוך יש חשיבות ליצירת סביבת לימודים מתוקשבת שבה משתלב בלוג שיתופי לתלמידי הכיתה או לסטודנטים הלומדים באותו קורס. מחקרים בחינוך הראו כי הכתיבה בסביבה מתוקשבת תורמת רבות להבניית הידע של הלומדים ומעוררת עניין בקרב הלומדים. למעשה נשמר , מרחב הלמידה היחידני של הלומד בסביבה כזו בו משולב הבלוג השיתופי . אלה פלג , מן המורות החדשניות ופורצות הדרך בתחומי שילוב המחשב בהוראה ובלמידה בישראל, כתבה לאחרונה מדריך לבניית בלוג שיתופי שיכול לסייע רבות למורים או למורי מורים השוקלים לשלב בלוג שיתופי בכיתה או בקורס אקדמאי כלשהו. במסגרת ההוראה המתוקשבת שלה בביה"ס בונה אלה פלג יחידות הוראה על בלוג שבתוכו תתי –בלוגים.

  • לינק

    עידית אבני ואולגה יליזרוב הציגו בכנס מו"ח האחרון מיזם מקוון שנעשה בשיתוף עם ד"ר אברום רותם במחוז חיפה בנושא רשתות חברתיות. אבני ורותם פרסמו לאחרונה מסמך המציג מודל הוראה-למידה ברשת חברתית, נראה כי השטח חיכה למסמך מפורט זה, המציג הגדרות ומרכיבים של פעילות חינוכית ברשת חברתית וגם כלי מצוין לתכנון פעילות מסוג זה ( שיר שוורץ ) .

  • לינק

    פוסט זה מסכם כנס באוניברסיטה הפתוחה שמטרתו המרכזית הייתה לבחון מה קרה עם התוכנית הלאומית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21 מאז שיצאה לדרך, ולבדוק כיצד מתקדמת החדשנות המערכתית לקידום הנושא. שיר ( בוים) שוורץ כתבה סקירה מועילה ומעניינת של מספר הרצאות עיקריות שהתקיימו במהלך הכינוס באוניברסיטה הפתוחה ( שיר בוים-שוורץ).

  • לינק

    ללמידה שיתופית מקוונת בבתי ספר נודעת כיום חשיבות רבה מבחינת טיפוח מיומנויות המידע של התלמידים ומבחינת השבחת למידת העמיתים. אחד מבתי הספר היסודיים בישראל שמצטיין בתחום הלמידה השיתופית המתוקשבת הוא ביה"ס "חופי הגליל" בקיבוץ גשר הזיו ( ביה"ס יסודי אזורי) . במסגרת התאמת דרכי ההוראה למאה ה-21 ( תכנית התקשוב החינוכית ) תורגלו תלמידי כיתות ד'-ו' בביה"ס "חופי הגליל " בהפקת תוצרי למידה תוך שיתוף פעולה ביניהם כאשר כל אחד עובד מהמחשב שלו מוסיף את חלקו לתוצר הקבוצתי המתהווה .

  • לינק

    הוראה ולמידה ברשת חברתית מזמנת פן חדש להתנהלות החינוכית המוכרת. בפן זה מודגש הטבע החברתי של האדם, המעצב כמעט כל היבט בחיינו, ומהווה אמצעי להעמקת תהליכי הוראה ולמידה וטיפוח כישורי הפרט בהתבסס על היבטים חברתיים. מוצע בזאת מודל ליישום הוראה למידה ברשת חברתית חינוכית, תוך התייחסות למאפיינים מרכזיים שמזמנים את ניצול הערך המוסף של הרשת ללמידה ומונעים "ביות" תהליכי הוראה-למידה מסורתיים. המודל מלווה במדריך למורה וכולל טופס תכנון פעילות חינוכית ברשת חברתית מאל"ף והלאה ( אברום רותם ועידית אבני) .

  • סיכום

    יאנוש קורצ'ק יצר תיאוריה חינוכית חדשנית, ויישם אותה בבית הילדים שהקים. הרעיונות שטיפח חוזרים ומקבלים היום מקום מרכזי בתפיסת העולם של מחנכים, מורים וילדים – במיוחד אלו ששבעו מתפיסת חינוך תחרותית הדוחקת לשוליים את הצורך האנושי בדיאלוג. אחת התופעות המעניינות הצומחות היום בעולם החינוכי היא הכוונה של כלים חדשניים לרעיון הישן של חינוך אישי ואנושי. טכנולוגיות חינוכיות חדשניות מאפשרות לא רק למורים אלא גם לתלמידים לפתח למידה אקטיבית המעניקה לכל ילד את האפשרות להגיב, וגם לשתף אחרים ברעיונותיו לגבי החומר הנלמד; ליצור קהילות אקטיביות של ילדים, המתאספים סביב תחומי עניין ללא מגבלת גיל, זמן או מקום. הן מאפשרות למורים לעקוב אחר התקדמות התלמידים בזמן אמת, תוך מתן תגובה מהיר ואישית לכל תלמיד, ולתלמידים לשוחח עם המורים ( יולי תמיר) .

  • לינק

    הכנסת תכניות תקשוב מתקדמות בחינוך לבתי ספר בישראל עלולה להיות גורם חיכוך בין בתי הספר ובין ההורים הנדרשים לממן לילדיהם מחשב נייד . בכתבה מתוארת התנגדות חלק מההורים לממן מחשב נייד לילידיהם כחלק מתכנית תקשוב מתקדמת שבתי הספר מנסים לקדם בשיתוף עם גורמי תקשוב מתקדמים בישראל( ליאור דטל) .

  • לינק

    בהמשך לפוסט שפרסמה אסתי דורון , מומחית להדרכה ממוחשבת ולהערכה של יישומי מחשב בחינוך, בחודש מרץ 2012 , שעסק במפגשים סינכרוניים למורי מורים היא כותבת כי לאחרונה השתתפה כתלמידה במפגש סינכרוני שנתן תחושה אחרת מאשר הרצאות מלוות בשקופיות.כותבת אסתי דורון : "נושא ההפעלה של המשתתפים במפגשים הסינכרוניים הוא קריטי בעיני".

  • לינק

    לפני למעלה מ 10 שנים הוכרז על תקן SCORM כסטנדרט לניהול בקרה ומעקב אחר תהליכי למידה בעלי תוצרים של למידה מתוקשבת לצורך בניית קורסים ופלטפורמות למידה. מטרת התקן לקשר בין מערכות ניהול למידה למערכות תוכן ולאפשר למערכת הניהול לדווח על כניסות ויציאות מפרטי למידה ועל הישגים בזמן תהליך הלמידה. במהלך עשר השנים האלו התפתחו אינספור טכנולוגיות ואמצעי מכשור שחייבו בניית תקן מחודש. כניסתם של הסמארטפונים והטאלבטים והתקשורת דרך הרשתות החברתיות הולידו את הסנדרט החדש TIN CAN API שנבנה על ידי חברת Rustici Software ( קרן רובל, מנואל אסקרמנה) .

  • לינק

    תכנית מחשב נייד לכל מורה מקיפה כיום למעלה מ 6,700- מורים ב 172- יישובים שהצטרפו לתכנית, והקרן עוברת לפעול גם במסגרת תכנית "מחשב נייד לכל גננת". לצורך יישום המיזם, הוקמה ועדה פדגוגית במשרד החינוך, שהמליצה על תכנית פעולה המבוססת על הכשרה ועל ליווי אישי למורים. לשם כך נקבע מתווה הכולל השתלמויות בהיקף כולל של 120 שעות למורים ו 90- שעות לגננות. מערך ההשתלמויות למורים כולל: הקניית מיומנויות תקשוב; כיצד להיות מורה מקוון; הבניית ידע וחשיבה מסדר גבוה בשילוב כלים טכנולוגיים; פיתוח יחידת הוראה מתוקשבת וניהול מרחב למידה מקוון על גבי פלטפורמת אתר בית-ספרי או במערכת למידה מרחוק ( צוות "קו לחינוך" ) .

  • לינק

    השימוש במכשירי טאבלט מסוג iPads בבתי ספר בארה"ב הולך וגדל בקצב יותר מהיר מאשר תוכנן בהתחלה. במידה רבה הקצב המהיר מוכתב ע"י הקהילה והלומדים הדוחפים כל הזמן לשלב את האייפדים בכיתות הלימוד , אבל מורים רבים עדיין אינם משוכנעים לגבי יעילות הטאבלטים בלמידה בכיתה. הסקירה הנוכחית מדגימה כיצד מורים שונים בבתי ספר בארה"ב ובאוסטרליה (מדינה מובילה בעולם בתחומי התקשוב החינוכי ) מנצלים את האייפדים בכיתות המתוקשבות. הסקירה מדגימה יישומים שונים של למידה מתוקשבת באמצעות מכשירי האייפד בתחומי דעת כגון הוראת מתמטיקה והפיזיקה , ניהול כיתה, מסעות וירטואליים, לשון ושפה, עיבוד גראפי של מידע ונתונים, כתיבה מתוקשבת של בלוגים, הוראת תלמידים בעלי צרכים מיוחדים. היוזמות הנסקרות, אמנם, מעידות לכאורה על חדשנות בהוראה אבל הרושם הכללי הוא שאין עדיין תפיסה שיטתית ומעמיקה לשילוב האייפדים בכיתה בביה"ס.

  • תקציר

    בשנים 1997-1996 ריכז מחבר הפרק , ד"ר רפי דודזון ,במכללת קיי את הפרויקט מודל להוראה-למידה בסביבה מתוקשבת. הפרויקט בוצע בתמיכה ובמימון של מנהלת "מחר 98", גף להכשרת מורים ומכון מופ"ת. מטרת העל שלו הייתה להעמיק את תרבות התקשוב במכללות. במהלך הפרויקט נעשתה עבודה משותפת של אנשי סגל המכללה, שבאו מתחומי דעת שונים כמו: אנגלית, גאוגרפיה, מתמטיקה, ביולוגיה, פיזיקה, מדעי כדור הארץ וחינוך. מודל העבודה בפרויקט הלך והתפתח במהלך הדיאלוג בין עשרת חברי הצוות למודל שייקרא לימים "מודל קיי"; מודל קונסטרוקטיביסטי, גמיש ופתוח להטמעת סביבה מתוקשבת בהוראה ולמידה. בנוגע ללמידה של הסטודנטים, כחלק מעבודת הצוות פותח מודל קונסטרוקטיביסטי ללמידת חקר בסביבה מתוקשבת ( דודזון, רפי).

  • תקציר

    אחד המאפיינים של עבודת המורה בעבר, אך גם היום, הוא בדידותו של המורה מאחורי דלת הכיתה. מטרת הפרק היא לבחון אם פתיחת דלת הכיתה באמצעות השימוש בתקשוב יכולה לגרום לשינוי במאפייני עבודת המורה ובדרכי הלמידה של הסטודנטים הצעירים. בפתיחת הדלת בעזרת התקשוב מתכוון המחבר, ד"ר יצחק קורן ז"ל, לשני דברים שאינם שונים אלא מכילים זה את זה. האחד נוגע לפתיחת הלמידה לחיים בעולם שמחוץ לארבעת הקירות (להביא את החיים, את המציאות, לכיתה או לצאת מן הכיתה אליהם); האחר נוגע לפתיחת הדלת ללמידה ועבודה שיתופית, כלומר לבנייה של קהיליית למידה ( יצחק קורן) .

  • סיכום

    תהליך הכשרת הסטודנטים במכללה האקדמית בית ברל מתקיים במערך שותפות (PDS) בין בתי הספר המאמנים לבין המכללה. פיתוח מקצועי של כלל השותפים נעשה בכמה מסגרות, שאחת מהן היא פיתוח יוזמות חינוכיות. בשנת תשס"ה הצטרף תיכון "הרצוג" בכפר סבא למערך ה-PDS, שפעל כבר חמש שנים לפני כן בבתי ספר אחרים בעיר. המטרות והיעדים של מערך ה-PDS נקבעו בשיתוף הנהלת בית הספר, המורים החונכים וצוות המכללה. המטרות שגובשו נועדו לקדם את האינטרסים ההדדיים של המכללה ושל בית הספר, תוך קידום צרכיו הייחודיים של כל אחד מהם.אחד היתרונות המובהקים של מערך ה-PDS הוא שהוא מאפשר ומעודד מעורבות והכשרה מקצועית של מורים במסגרות של קהילות לומדים ( אוסטר ענת , אביבה קליגר) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין