אוניברסיטת קיימברידג' באנגליה הודיעה כי תעביר את כל ההרצאות לסטודנטים בצורה מקוונת בשנת הלימודים הבאה. להערכת האוניברסיטה, "סביר להניח שדרישות הריחוק החברתי יימשכו" גם בשנה האקדמית שתתחיל באוקטובר 2020 ותסתיים בקיץ 2021. האוניברסיטה הוסיפה כי ההחלטה תיבחן מחדש אם ההנחיות בנוגע לקורונה ישונו.

ההתפשטות הנרחבת והמהירה של  COVID-19 בעולם, ובכלל זה בישראל, האיצה תהליכים המתרחשים בהשכלה הגבוהה זה זמן רב. מזה כשני עשורים אנו עדים לכניסתה של הטכנולוגיה לחיים האקדמיים ולהשפעתה על תהליכי הוראה ולמידה. בשנים האחרונות חלה עלייה מתמדת הן במספר הקורסים והתוכניות המקוונות המוצעים על ידי מוסדות ההשכלה הגבוהה והן במספר התלמידים הלומדים מרחוק.

משבר הקורונה מחייב להגדיל את היקף למידה מקוונת במגוון טכנולוגיות. בהקשר זה ראוי לציין את TEC, המרכז לטכנולוגיה, חינוך ושונות תרבותיות (Technology, Education and Cultural diversity). מרכז זה, הפועל במסגרת מכון מופ"ת, מחבר תלמידים ומורים, סטודנטים ומרצים מהתרבויות ומהמגזרים השונים באמצעות למידה מקוונת ושיתופית בקבוצות קטנות ומעורבות, באמצעות כלים טכנולוגיים מתקדמים וייעודיים בסביבת האינטרנט.

הלמידה מרחוק דורשת אקטיביות וכישורי ניהול עצמי רבים יותר מצד התלמיד, בהשוואה ללימודים בחדר הכיתה. תלמידים שעדיין לא התנסו בלמידה מרחוק עלולים להתקשות בכך במיוחד, ועל אנשי החינוך לסייע להם. על מנת לעשות זאת, מומלץ לנקוט ארבע פעולות:

המגזין "Marker Week" ריאיין אנשי חינוך ובהם שרת חינוך לשעבר, ראש ות"ת לשעבר, יזמת בתחום החינוך ופרופסורים לחינוך ולכלכלה וניסה לברר מה הדברים שיש לעשות בהקשר של משבר הקורונה, ובעיקר בתחום הלימוד המקוון.

ככל שלמידה מרחוק הופכת להיות נפוצה יותר, על המורים לנסות למצוא דרכים נוספות לייצר סביבת למידה יעילה עבור התלמידים. לכן, חשוב לוודא שפרקטיקות ההוראה המקוונת עונות על אותם סטנדרטים של השיעורים הכיתתיים ומאפשרות לתלמידים להתרכז בצורה מיטבית. שאנה קירק, מורה למוזיקה ויועצת טכנולוגית, מציעה טיפים להכנה, ארגון והגשה של שיעור מקוון.

מסמך שפרסם מרכז המידע והמחקר של הכנסת מציג את אחת הבעיות הקשות ביותר בחינוך מקוון בימי הקורונה: אי שוויון, והיעדרם של מחשבים או של גישה לאינטרנט בקרב משפחות רבות, בעיקר במגזרים הערבי והחרדי. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ברבע ממשקי הבית בישראל אין אינטרנט ובשישית ממשקי הבית אין מחשב ביתי; כחמישית ממשקי הבית היהודיים אינם מנויים על אינטרנט לעומת כמחצית ממשקי הבית הערבים. בתנאים כאלה, רבים מאוד אינם משיגים גישה לחינוך מקוון, וערך השוויון בחינוך אינו מוגשם.

מאמר זה בוחן ומציג אלמנטים המסייעים, או מקשים, על סטודנטים מדור ה-Z להפיק את המירב מקורסים הניתנים בסביבת למידה מקוונת. מן המחקר עולה כי הסטודנטים מעדיפים מודל המשלב בין אלמנטים של קורס מסורתי-פרונטאלי לבין סביבת למידה מקוונת.

ככל שמוסדות להשכלה גבוהה מגבירים את ההיצע של הקורסים והמסלולים המקוונים, מלאכתם של המרצים הופכת להיות תלויה יותר ויותר במעצבי הוראה (Instructional designers). במוסדות האקדמיים שמעסיקים מעצבי הוראה, הם נמנים עם הסגל המנהלי ומוטל עליהם לפתח תכנים וממשקים ללמידה מקוונת, לספק תמיכה מרחוק לקהל הסטודנטים, להקל על המרצים את המעבר מהוראה פרונטלית למקוונת ולעזור לתכנן ולהכין קורסים.

יותר ויותר סטודנטים במכללות ובאוניברסיטאות נרשמים לקורסים מקוונים בתקווה להצליח לשלב בין דרישות הקורס, חייהם האישיים, הצלחתם האקדמית ושאיפותיהם לפיתוח קריירה. עם זאת, אחד הגורמים המרכזיים לנשירה מוגברת של סטודנטים מקורסים מקוונים הוא חוסר היכולת לחלק את הקשב בין המרצה, תכתובות הסטודנטים, המטלות ורשימות הקריאה. על רקע זה, המאמר מציע חמש אסטרטגיות לשיפור הישגי סטודנטים ושימורם במסלולים אקדמיים הכוללים למידה מקוונת.

חברות במועדון מקוון של קריאת ספרים במהלך חופשת הקיץ מאפשרת לתלמידים לקרוא, להתעמק ולדון בטקסטים ספרותיים – בזמן הנוח להם. ג'ניפר סמית', מורה בחטיבת ביניים שמפעילה מועדון קריאה מקוון לתלמידי כיתות ז' ו-ח', חולקת את שיקוליה, רעיונותיה והמלצותיה על בסיס ראיונות ותצפיות שקיימה עם משתתפי התוכנית.

מאמר זה בוחן בעין ביקורתית את תפקודם של בתי ספר מקוונים בארצות הברית. החוקרים רואים בהוראה מקוונת תופעה בעלת פוטנציאל כביר, אך מבוזבז, שהתפשטה ללא פיקוח הולם. לטענתם, רוב המתכנתים והמנהלים שהקימו בתי ספר מקוונים נכשלו במשימתם בגלל מחסור במימון, כשל במערכות המידע וחזון חינוכי מעורפל.