אפרת מעטוף מדווחת הפעם בבלוג שלה על הכלי Quizizz: "כלי המאפשר יצירת חידון בכיתה בה יש לכל תלמיד (או מספר תלמידים) מכשיר המחובר לאינטרנט – טלפון נייד / טאבלט / מחשב. יתרון הכלי הוא קודם כל בפשטות השימוש בו. יתרון משמעותי נוסף הוא בכך שהמורה לא זקוק לעמדת מחשב כדי להפעיל את המשחק. כך שגם מורים בכיתה שהיא לחלוטין לא ממוחשבת יכולים לשחק עם תלמידיהם בתנאי שלכל מספר תלמידים יש מכשיר טלפון חכם המחובר לאינטרנט. מתאים גם כפעילות במהלך סיור לימודי" (אפרת מעטוף).

ספרות המחקר מראה כי סטודנטים בקולג' מרבים להפר את האיסור על שימוש בטלפונים ניידים בכיתה (Tindell & Bohlander, 2012). נראה כי המכשירים יכולים לתרום ללמידת הסטודנטים ולשיפור הישגים אקדמיים מפני שהם מציעים איתור מידע מקוון, שיתוף קבצים ואינטראקציה עם מרצים וסטודנטים-עמיתים (Bull & McCormick, 2012; Tao & Yeh, 2013). ואולם סטודנטים רבים תופסים את מכשירי הטלפון הניידים בעיקר כאמצעי לשעות הפנאי, והשימושים הנפוצים ביותר הם רישות חברתי, גלישה באינטרנט, צפייה בסרטונים ומשחקים ((Lepp, Li, & Barkley, 2015; Lepp, Barkley, Sanders, Rebold, & Gates, 2013. אם עיקר השימוש במכשירים נעשה למטרות פנאי ולא ללימודים, הרי שהמכשירים עלולים לפגוע בלימודים בסביבה אקדמית (Levine, Waite, & Bowman, 2007).

בתקשוב החינוכי היום "למידה ניידת" היא בין המונחים הפופולאריים ביותר. אפשר להבין למה. מכשירים דיגיטאלים נמצאים כמעט בכל כיס, והמכשירים האלה מעניקים גישה מהירה וכמעט בלתי-אמצעית למידע (אני, כרבים אחרים, כתבתי על זה לפני כמה שנים). והיום לא מדובר רק בגישה למידע, אלא באפליקציות שבאמצעות ה-GPS מזהות את מקומו של הלומד ומזרימות אליו מידע בהתאם למקום הזה. אפשר להגיד שאנחנו עדים להתגשמות חזון ה-anytime, anywhere learning, חזון שעליו חלמו עוד במאה הקודמת, אבל לא היה ישים אז. היום, כאשר הטכנולוגיות מאפשרות את מימוש החזון, אפשר להבין את ההתרגשות. אבל דווקא בגלל זה צריכים לשאול אם אותה anytime, anywhere learning היא באמת מה שאנחנו רוצים (ג'יי הורוויץ).

אריק שינינגר (Eric Sheninger) מסביר כיצד ניתן לגרום ללמידה לעבוד עבור התלמידים בהרצאתו ב-TEDxBurnsvilleED. לעיתים קרובות מדי, בית הספר מתמקד במה שעובד עבור המבוגרים – ולא במה שעובד עבור התלמידים. אך כשהלמידה הופכת לדיגיטלית יותר, ישנם מנהיגים חינוכיים האומרים שהגיעה השעה לעצב למידה למען צורכי הילדים, כך שהם יוכלו ללמוד עם כלים בחללים המתאימים לשם כך (Tanya Roscorla).

המאמר דן במאמציה של ממשלת ארה"ב לתת לכל תלמיד בארה"ב מחשב נייד, טאבלט, או טלפון חכם והשפעתם על מערכת החינוך האמריקנית (Scherer, Michael, 2014).

המאמר דן בממצאי מחקר שחשף כי מכשירים ניידים מספקים ללומדים מבוגרים בארה"ב קורס מקוון בטווח קצר באמצעות שימוש ביישומי (apps) למידה ניידת. הדו"ח מתאר מכשירים ניידים הכוללים טלפונים ניידים, מחשב לוח אישי (טאבלט) ומכשירי מגע אישיים (itouches) ההופכים את החינוך בכיתה לשירותי למידה ניידים (Menezes, Ana Maria; Verschoor, Jennifer, 2014).

עמית מירז מדווח בבלוג שלו על קהוט (Kahoot), כלי מקוון וידידותי למכשירים ניידים ולטאבלטים, המאפשר הוראה ולמידה בעזרת פדגוגיה מבוססת משחק."המשחק קהוט הוא דוגמא נפלאה למשחק שבבסיסו יש חשיבה פדגוגית עמוקה. מעבר להיותו פלטפורמה נפלאה לחידונים, המשחק משמש ככלי עזר שתומך בתלמיד בזמן בצוע המשימה ומאפשר לתלמיד להפוך למנהיג".

במאמר זה, הסטודנטים בשיעור למבוא לפסיכולוגיה ענו על סקר לגבי משך השימוש שלהם ותדירות השימוש במכשירים ניידים שונים בכיתה.השימוש באינטרנט חזה באופן שלילי את ציוני המבחן ונוסף לניבוי של למידה בכיתה, מעבר למדידה של יכולת אינטלקטואלית (Ravizza, Susan M.; Hambrick, David Z.; Fenn, Kimberly M. , 2014).

מטרתו של מחקר זה הייתה לחקור את התפיסות של פרחי הוראה לגבי שימוש במחשבים ניידים ובטלפונים ניידים בחינוך ככלי למידה ניידים.התוצאות מציינות שפרחי ההוראה תפסו את המחשבים הניידים כחזקים יותר באופן פוטנציאלי מאשר הטלפונים הניידים ככלי למידה ניידים(Sad, S. N. and Goktas,O., 2014).

מאמר זה מספק סקירה של המחקר הנוכחי לגבי הנגישות והשימוש של בני הנוער בטלפונים הניידים בהן בלימודים בכיתה והן מחוץ לכיתה (Brad, M. M. 2013).

המחבר מתאר חמש מגמות בטכנולוגיה חינוכית שהוא צופה שיהיו בעתיד: שינויים בתכנית הלימודים, פלטפורמות ללמידת OER, ניתוח סטטיסטי של הלמידה המתוקשבת, מכשירים ניידים חכמים וספרים אלקטרוניים( Rob Reynolds).

מכשירים ניידים וביניהם סמרטפונים, הולכים ונכנסים לשימוש בעולם האקדמי ובעולם החינוך ולדעת ד"ר אינה בלאו ילכו ויתפסו בהדרגה את מקומם של המחשבים הנייחים והניידים כשביחס הפוך, התפיסה הפדגוגית מכוונת ללמידה שיתופית מקוונות. על רקע זה , אלה פלג, מדריכת תקשוב ורכזת אשכול במשרד החינוך, תוהה לאור נסיוניה בהטמעת התקשוב בחדרי מורים, האם השטח מוכן וערוך לכך? האם תכנית התקשוב הלאומית מותאמת לרמת הצוותים בשטח? האם זו גזירה שציבור המורים יעמוד בה? ( אלה פלג) .

מכשירים דיגיטליים ניידים מבצעים משימות דומות לאלה שמבצעים מחשבים שולחנים, כגון: מתן גישה לאינטרנט, אחסון מידע, שליחת e-mail, ומשחקי וידאו. מכשירים ניידים מעין אלה כוללים מחשבי כף-יד (PDA), טלפונים סלולריים, מכשירי בלקברי (BlackBerries), מכשירי אייפון (iPhones), מכשירי אייפוד, מצלמות ומגוון של תוספות לחומרה. במאמר נטען כי טכנולוגיות דיגיטליות ניידות יכולות להפוך לחשובות מאוד בעתיד הקרוב מסיבות רבות: הן נגישות יותר מבחינה כספית יותר מאשר סוגים אחרים של מחשבים, הן יכולות לסייע לבתי הספר להפוך ל"ירוקים", הן מאפשרות למורים לפקח על התלמידים ולבצע משימות נוספות בכיתות בקלות וביעילות רבה יותר, והן יכולות להניע מחנכים ותלמידים כאחד. לעומת זאת, המבקרים טוענים שהמכשירים הניידים יסיחו את דעתם של התלמידים ( Hani Morgan).

האם למידה ניידת בחינוך אכן מגשימה את ההבטחה , שואלת סוזן סמית נאש , בבלוג שלה הידוע בשם דיווחי "מלכת הלמידה מרחוק". לכאורה, למידה ניידת מטלפונים חכמים ומחשבוני טאבלט כגון iPhone and iPad צופנת בחובה הבטחה גדולה הן מבחינת גמישות הלמידה והן מבחינת אפשרויות העברת תכני למידה מותאמים למדיה דיגיטאלית ניידת. למידה ניידת מאפשרת לסטודנטים, מורים ולתלמידים לאסוף נתונים בצורה מוחשית ובזמן אמת מהשטח ולבצע חקר בשדה. יש כיום יותר ויותר יישומי תוכנה המאפשרים כיום למידה ניידת, אך סוזאן נאש סבורה כי ההבטחה עדיין לא מומשה באוניברסיטאות ובמכללות בארה"ב לפחות , וספק אם במקומות אחרים. במקום לענות ישירות על השאלה היא מעדיפה למנות ברשימתה מספר יישומים מהותיים בלמידה מרחוק המותאמים ללמידה ניידת , מרביתם לא יושמו ע"י סטודנטים או מרצים, כגון ,מערכת המתאימה את Moodle ללמידה ניידת .