בשדה יישומי המחשב בחינוך, הולך וגדל השילוב בבלוגים בחינוך ובהוראה. התפתחות זו נובעת מכמה גורמים חשובים, ביניהם מחוללים ידידותיים יותר להפקת הבלוגים (גם בעברית), אך מעבר לזה, עדויות מחקריות מצביעות על כך ששילוב בלוגים בהוראה ובלמידה – מגביר את המוטיבציה של התלמידים יותר משימוש בפורומים מקוונים. לא כל המורים נענים לאתגר, אך ישנם מורים בארץ ובארה"ב המקדמים את הנושא בכיתותיהם ומשמשים דוגמא לעמיתיהם בכל העולם. אחת מהן היא ויקי דיוויס מארה"ב המצליחה לעורר ולשמור רמות סקרנות ועניין גבוהות בקרב תלמידיה. התרצו לגלות מדוע?

שירות ניהול המסמכים המקוון מבית גוגל מאפשר לכם להעלות מסמכים לרשת ולשתף אותם עם חברים. גוגל דוקס (http://docs.google.com) מציעה פחות תכונות וגם הממשק רזה יותר, והוא מזכיר יותר את המראה המוכר של ג'ימייל מאשר מעבד תמלילים. אבל הוא מפזר את הפונקציות השונות ללשוניות בצורה נוחה. גוגל דוקס עכשיו מאפשר לקבוע עברית כשפת ממשק. גוגל דוקס הוא לא מעבד תמלילים מושלם, אבל יש לו כמה יתרונות בולטים על וורד: הוא חינמי, הוא מקוון, הוא זמין מכל מחשב שמחובר לאינטרנט, הוא שומר את המסמכים ברשת גם אם המחשב נכבה באמצע בטעות או החזיר את נשמתו ליוצרו, הוא שומר גרסאות קודמות של המסמך ומאפשר לחזור אליהן, אפשר להציג את המסמכים שלו ברשת לאנשים ספציפיים או לכל העולם. יותר ויותר מורים מתחילים להשתמש בו לניהול מתוקשב של דפי העבודה והמטלות המקוונות בכיתה או לכתיבה משותפת עם עמיתיהם.

בניגוד לדעה המקובלת כתבי עת מקוונים או E-JOURNALS אינם תופעה חדשה . הם קיימים כבר מעל 10 שנים כאשר חלקם התחילו במהדורה מקוונת מקבילה למהדורת הדפוס ובמשך הזמן ביטלו את מהדורת הדפוס. הטכנולוגיות החדשות והפיתוחים המקוונים באינטרנט מעודדים התפתחות של כתבי עת מקוונים מחד , אך בהעדר מו"לים מסחריים האחראים לצד השיווקי וההפצה של כתב העת , נוטים כתבי עת מקוונים לצאת לעתים בצורה לא סדירה. בסקירה ניתן לקרוא על הסוגים השונים של כתבי עת מקוונים (E-JOURNALS ), מעמדם בתחומי המחקר, השפעת המול"ים המסחריים , השפעת תנועת ה-OA , היבטים טכנולוגיים של פיתוח ועתידם של כתבי העת המקוונים ( עמי סלנט).

נתונים ומחקרים שזורמים אל מערכת פורטל מס"ע מכל העולם מלמדים כי יותר ויותר מדינות ובתי ספר משלבים מחשבים ניידים בכיתות הלימוד כחלק ממערך תיקשובי של מחשב נייד לכל ילד וכיתות מחוברות לאינטרנט. עיקר המאמץ מכוון לחטיבות ביניים, אך גם כיתות בתי ספר יסודיים זוכות להצטיידות של מחשבים ניידים. הגורמים העיקריים לתהליך זה הם ירידת המחירים של המחשבים הניידים, אך גם מודעות גבוהה יותר של רשויות החינוך לצורך לעניין את התלמידים בביה"ס. סקירת מקורות המידע והקישורים אשר הכנו בנושא שילוב מחשבים ניידים בבתי הספר בעולם מנסה להקנות תמונת מצב מחקרית ופדגוגית על נושא חדשני ומורכב זה (עמי סלנט)

רשתות חברתיות הן פלטפורמה ללכידת "ידע סמוי" בארגונים ובקרב עמיתים למקצוע. בעבר לקחו הפורומים חלק פעיל בלכידת הידע סמוי, אך בשנים האחרונות הם דעכו לאיטם. הרשתות החברתיות לעומת זאת, נותנות משנה תוקף לחילפי הידע בין עמיתים. המאמר מציג את היוזמה הברוכה והמרעננת של המורה הישראלית סוזן צעירי שתרגמה בעצמה את מערכת "NING" לעברית, הביאה להקמת הרשת החברתית הראשונה בישראל של מורים המתעניינים ביישומי טכנולוגיה בהוראה ובלמידה. רשת Edureshet מיועדת לכל מי שמעוניין בשילוב הטכנולוגיה בחינוך ובעבודה שיתופית באמצעות כלי ווב 2.0. המאמר מדגים דפי מידע של מורים החברים ברשת Edureshet (עמי סלנט)

אסופה מעודכנת וממויינת של מאמרים ומחקרים בנושאי רשתות חברתיות. עדכון משמעותי של קובץ מקורות המידע הקודם מראשית נובמבר 2007. בקובץ המעודכן נוספו מחקרים באנגלית לצד מאמרים המצביעים גם על ההיבטים השליליים של רשתות חברתיות ושימושים חיוביים נוספים של רשתות חברתיות במגזרים שונים כגון חינוך, ארגונים, תאגידים וניהול ידע (עמי סלנט)

הנושא של הוראת מיומנויות מידע למורים ולפרחי הוראה אינו חדש ומזה כמה שנים המכללות להוראה אכן מעבירות בצורה יעילה כמה וכמה קורסים להקניית מיומנויות מידע למורים משתלמים ולסטודנטים להוראה. עם זאת, בשנתיים האחרונות מתחוללים שינוים ניכרים בתחומי ייצוגי המידע באינטרנט המחייבים הכנסת יסודות מעודנים להוראה המעשית של מיומנויות מידע. שני השינויים העיקריים הם הכניסה המאסיבית של ייצוגי ה-WEB 2.00 לעולם המידע והתחלת החשיבה של מיומנויות ה-WEB.3 , שתי התפתחויות אלו מחייבות את מורי המורים והמרצים לשלב כלים מתאימים ומעודכנים לניהול מידע המשקפים את רוח הזמן. שני כלי המידענות המומלצים לכך שייכים לתחום הקוד הפתוח ולווב 2.0 והם מאפשרים לנו להנחות את הסטודנטים להוראה והמורים המשתלמים להתמקד בסינון מידע ובהבנייתו באינטרנט בתפיסה של מסד נתונים מבוסס RSS ובתפיסה מקבילה של מרכז קהילתי רב-משתמשים ורב-ייצוגים לטיפול במדיה. שני הכלים המומלצים הם: Conntoea – יישום מבוקר לניהול מסד מידע באינטרנט ומערכת ESNIPS לניהול מידע על בסיס קהילת עמיתים. שני הכלים האלו מאפשרים שימוש בחינם וזוכים להתלהבות רבה בקרב משתמשי האינטרנט ככלים מתודיים אך אינטואטיביים לניהול מידע ( עמי סלנט ) .

יישום הבלוג הכיתתי מש"ל (מה שרציתי להגיד…) מהווה חלק ממערכת ה"אורייאנית", פלטפורמה שפותחה במרכז "תיקשוב דרום" – מערכת התיקשוב של משרד החינוך, מחוז דרום. אם היינו מסכמים את הפוסטים שנשלחו עד כה במערכת הבלוגים של המורות אדווה ואריאלה ניתן לומר שכולם מתייחסים לאינטראקציה המיוחדת שבין המורה לתלמידיו. לא רק שנוצרה אינטראקציה ייחודית בין המורות לתלמידים, אלא לכל תלמיד נשמר גם מרחב וירטואלי משלו, השייך רק לו והוא חש הזדהות לאותו מרחב וירטואלי משלו באינטרנט המאפשר לו עצמיות. אם בפורום ממוחשב העצמיות והקול הייחודי של התלמיד נבלעים בשטף הרב של ההודעות, הרי כאן שולט התלמיד על המרחב הוירטואלי שלו, כותב, מתעד ויכול להציג את הייחודיות שלו. עיינו וקראנו בסיפורים שכתבו הילדים – מגוון עצום.

סקירה כוללת על יוזמות בבתי ספר בעולם לניהול ישיבות צוותי מורים באינטרנט במקום ישיבה פיזית בין כתלי ביה"ס. עם הזמן נוכחו חברות בינלאומיות נוספות בפוטנציאל האדיר הגלום בישיבות המורים הוירטואליות ומהרו להתאים מערכות מתוקשבות משלהן לטובת ישיבות הצוות באינטרנט של המורים המרוחקים. המסקנות מהיוזמות השונות של אותן ישיבות מורים ראשוניות באינטרנט – מלמדות כי דינאמיקה חברתית של ישיבות צוות מתקיימת גם במערכת מתוקשבת ללא קשר פנים-אל-פנים. מתברר כי השיח החברתי המתפתח בישיבות צוות באינטרנט, אינו נופל בדבר מהשיח המתקיים בישיבות הצוות הרגיל (עמי סלנט)

אופייה של המטלה המקוונת כיום השתנה באופן מהותי. המטלה המקוונת אינה שואבת את השראתה מהמבנה הדידקטי של מטלות שהכין המורה בכיתה אלא מתפיסה דינאמית יותר של סביבת הלמידה באינטרנט. המטלה המקוונת הנדרשת כיום צריכה להיות דינאמית ולאתגר את התלמיד להבין את התכנים על ידי יצירת הקישורים המתאימים ואיסופם לא רק על ידי השוואה והתאמה כפי שהיה בעבר. על מנת להמחיש את הפער בין המטלות המקוונות בין הדור הקודם באינטרנט ובין הדור החדש באינטרנט מוצגות שתי דוגמאות של אותה מטלה מקוונת, האחת שהכינה המורה איה על רבין והשנייה אותה מטלה שהכינה המורה מאיה על רבין. איה מבינה את חשיבות האינטרנט אך אינה מבינה כי התלמיד צריך לפעול עפ"י עקרון החשיבה המסתעפת. לעומתה מאיה נחשפה לעקרונות של חשיבה מסתעפת ולצורך להפעיל את התלמיד בדרך של איסוף מידע באינטרנט (עמי סלנט)

התחום של הערכת מקורות מידע באתרי אינטרנט הופך להיות מורכב יותר ויותר וההנחיות העקרוניות אותם שיננו בשנים האחרונות שוב אינם תקפות בהכרח למלאכת הערכת האתרים כיום. אחד השינויים המפליגים המשפיעים על התחום הוא עלייתם המהירה של בלוגים אשר משקלם הכולל באינטרנט נכון לאוגוסט 2006 הוא 54 מיליון. בסקירה מוצגות גישות חדשות להערכת איכות המידע בבלוגים באינטרנט וגם גישות קיימות להערכת איכות המידע באתרי אינטרנט רגילים . לצידם מוצגים עקרונות וטכניקות להערכת איכות המידע באתרי אינטרנט רגילים תוך התבססות על חידושים של מומיחים כגון Stephen Downes ו-Joe Barker מאוניברסיטת UC Berkely .

מצגת ובה עיקרי תחקיר המידע על מגמות התקשוב החינוכי העירוני/יישובי בישראל' מרבית היוזמות לתקשוב חינוכי עירוני הן ביישובים החזקים מבחינה סוציו-אקונומית, כגון רמת –גן, שוהם, והרצליה, אך ניצנים בודדים של התעוררות גם ביישובים חלשים יותר כגון קריית אתא ואריאל שהובילה מהלכים אלו בעשור הקודם, אך שקעה. במצגת נסקרים דגמים שונים של תקשוב חינוכי עירוני: מצד אחד מודל תשתיתי של פורטל חינוכי מרכזי המכתיב את מרבית סוגי הפעילויות ומספק כלי מידע טובים (רמת גן, הרצליה). מצד שני מודל גמיש יותר של קהילות מקוונות המאצילות למורים אחריות ויוזמה (צפונט). המעניין הוא שבכל המודלים הנ"ל יש חשיבה רבה על המורים ומעורבותם, אך פחות על מעורבות התלמידים בתהליך בקהילות המקוונות. סוד ההצלחה של תקשוב חינוכי יעיל הוא יצירת שייכות גם של המורים וגם של התלמידים. ולכן יש לספק כלי מידע ואינטראקציה גם למורים וגם לתלמידים (עמי סלנט)

לאור ההתעוררות המחודשת כיום בהפעלת לומדים בסביבות למידה מתוקשבות במטלות ביצוע ברוח התפיסה הקונסטרוקטיביסיטית נסקרים המאמרים העיקריים המזהים את המאפיינים של מטלות אותנטיות על סמך מחקרים ותפיסות תיאורטיות תומכות. בסקירה מובאים מודלים פדגוגיים שונים לתכנון מטלות אותנטיות ופרויקטים בסביבה מתוקשבת הן לסטודנטים במכללות ובאוניברסיטאות והן להפעלת תלמידי תיכון. כמו כן מתוארים בסקירה שורה של דגמים ודוגמאות למטלות אותנטיות בסביבות מתוקשבות בעולם ובישראל. (עמי סלנט)

ההתפתחות של תחומי המחשבים בחינוך בשנים הקרובות תושפע יותר מכל מכניסת טכנולוגיות המידע מסוג WEB 2.0 לתחומי התקשוב החינוכי. טכנולוגיות ה- WEB 2.0 יחוללו שינוי בדרכי היישום של האינטרנט בכיתות הלימוד, אך המעבר כרגע כרוך בשינוי תודעתי שאינו קל לאימוץ. כולם, חוץ ממערכות החינוך, משתדלים להיות חלק ממהפכת ווב 2.0. אבל מה זה בעצם ווב 2.0? במה הוא שונה מהאינטרנט הישן (שכעת נהוג לכנותו ווב 1.0)? איזה אתרים ויישומים אפשר לכרוך תחת ההגדרה הלוהטת הזאת? במה שונה הטכנולוגיה שמניעה אותו? איך הוא משפיע על הסוציולוגיה של הרשת, וכיצד הוא מושפע ממנה? אסופה רטרוספקטיבית של מקורות מידע שהתפרסמו בשנה האחרונה בנושא, לרבות מבחר דוגמאות המדגימות את היישום האפשרי של טכנולוגיות הווב 2.0 על דפוסי העברת המחשבים והאינטרנט בחינוך הגבוה ובבתי הספר (עמי סלנט)

על אף חילוקי הדעות עם מורים ומחנכים לגבי ערכו של פרויקט המחשבים הניידים בחטיבות הביניים החליט מושל מדינת מיין בארה"ב להמשיך בהתקשרות עם חברת אפל לעוד 4 שנים. במסגרת הפרויקט יצוידו עוד 32 אלף תלמידי בתי הספר במדינת מיין בארה"ב במחשבים ניידים ולצדם עוד 4000 מורים שיצוידו במחשבים ניידים משלהם. נמצא כי תלמידים שהשתמשו במחשבים הניידים היו מעורבים יותר בלמידה שיתופית ולמידה מבוססת פרויקטים. הם הוכיחו יותר כישורי חשיבה ביקורתית ויכולת כתיבה משופרת. נמצאו ממצאים המצביעים חד-משמעית על מוטיבציה גבוהה יותר של תלמידים בחטיבות הביניים אשר צוידו במחשבים ניידים בכיתות (עמי סלנט)

קורסים אקדמאיים הנערכים בארה"ב ובאנגליה מתחילים להשתמש בבלוגים שיתופיים כתחליף לאתר קורס סטנדרטי. אחת הדוגמאות המוצלחות הוא הבלוג השיתופי של קורס הכתיבה האקדמאית במכללת Middlebury College's בארה"ב. הבלוג השיתופי של הקורס יוצר מרחב וירטואלי המשמש כמקום מפגש לסטודנטים הלומדים במהלך השנה בסדנאות הקורס. בלוג על-כיתתי מסוג זה נקרא גם Motherblog. מתוך המרחב המשותף הזה מתפצלים לינקים לבלוגים יחידניים של הסטודנטים בקורס. בסרגל מצד ימין בבלוג הקבוצתי/שיתופי ניתן לראות את הקישורים לבלוגים שמנהלים וכותבים הסטודנטים בקורס. היתרון של בלוג שיתופי המתפצל לבלוגים יחידניים מבטא העצמה הניתנת לסטודנטים לכתוב באופן פעיל כמהלך יצירתי ושוטף שאינו בהכרח תגובה להודעה וליוזמה של המרצה (כפי שנעשה בפורומים מתוקשבים). עוד מתברר, כי ארגון המידע בצורה כזו נוח לסטודנטים יותר מאשר פורום מתוקשב (עמי סלנט)

כיום, אין ספק שיש צורך להדגיש את המקצוע "אוריינות המידע" בבית הספר וללמד ילדים כיצד לחפש מידע ולעשות בו שימוש מושכל לצרכים שונים, השאלה היא כיצד? שיטה אחת היא מודל ה- Big6 – ה"שישייה הפותחת" המורכבת מ 6 שלבים. שיטה נוספת היא "דגימידע" ( ביה"ס תיכון בליך ברמת גן) המורכת ממספר שלבים ותתי שלבים. למרות שקיימים מספר שלבים דומים בשתי השיטות (מיזוג מידע ושליפתו), השיטות שונות במהותן. מטרת המודל להביא את הילדים לידי הכרה כי הם זקוקים למידע על מנת לפתור את הבעיה (מידע מרשת האינטרנט, מספרים, אנשים מומחים שונים וכו') ועל מנת לפתור את הבעיה על התלמידים לפרק את המטלה למספר שלבים אותם ניתן לפתור בעזרת המידע שנאסף. בנוסף לכך, התלמידים מגבשים בעצמם את שאלת המחקר. לעומת זאת, מודל "דגימידע" מטרתו, להפיק את המיטב מתוך מאגרי המידע האינסופיים ברשת ולקדם שיטות ללמידת חקר. הדגש בשיטה זו, היא פתרון בעיית חקר שנתנו המורים, תוך שימוש במאגרי מידע ברשת האינטרנט בלבד, לכן, בשיטה זו יש הכנה מוקדמת לקראת המטלה: מלמדים על הרשת, אתרים מול מנועי חיפוש, אקרים, זכויות הפרט וכו' (עמי סלנט)

תיעוד מצולם של כיתה א' בקנדה בה המורה הטמיעה את השימוש בטכנולוגיות ויקי. הכיתה מחוברת לאינטרנט והתלמידים קשורים באינטרנט לכיתה א' עמיתה בניו-זילנד. הילדים מוסיפים תמונות לבלוג הכיתתי ותורמים טקסטים משלהם. הכתיבה השיתופית בבלוגים מסקרנת את התלמידים, מגבירה את המוטיבציה שלהם ללמידה, ולדעת ההורים, גם מקדמת מאד את מיומנויות הכתיבה שלהם באנגלית. ההורים מספרים בכתבת הוידיאו כי הם נכנסים באמצע זמן העבודה לבלוג של הילד כדי לקרוא דברים שכתב, ובצורה כזו הם שותפים לתהליך ההתקדמות והחינוך של הילד.

מבדיקה שנערכה בארה"ב נמצא כי מרבית המורים המשתמשים בבלוגים כמדיה חינוכית עושים זאת במסגרת הוראת תלמידים מחוננים. עם זאת, כמה ניסיונות שנערכו לאחרונה בארה"ב גילו כי בלוגים יכולים להיות סביבה לימודית מאתגרת גם לתלמידים בכיתות רגילות וגם בחינוך המיוחד. הניסיונות האלו הוכיחו כי בלוגים הם אמצעי הוראה המגבירים את האוטונומיה של תלמידים בכיתה ומעצים אותם במסגרת הלמידה. מתברר כי תלמידים נחבאים אל הכלים החוששים להביע את דעתם בכיתה מרגישים משוחררים יותר להביע את עצמם בבלוג הכיתתי. לאורך זמן גם איכות הכתיבה שלהם משתפרת כי הם מקבלים משובים מחבריהם בבלוג וגם מתבטאים בצורה ברורה יותר (עמי סלנט)