סביבות למידה מסוג PLE מייצגות כיום קו מחשבה שונה לגבי תהליכי למידה בסביבה ממוחשבת. הרעיונות החדשים הנרקמים כיום לגבי סביבות למידה ממוחשבות מסוג PLE מצדדים יותר מכל בתוכן שיתופי בסביבת הלמידה הממוחשבת אותו מעדכנים הן הלומדים והן המורה/מרצה. מדובר על פעילות דינאמית יותר של הלומדים היכולים להתבטא בחופשיות בסביבת הלמידה המשולבת. תפיסת ה-PLE מנסה ליצור מימשק לסביבה לימודית דיגיטאלית הממזגת בצורה מעניינת תחומי עניין אישיים ותחומי ידע מקצועיים, לרבות תהליכי למידה פורמאליים עם תהליכי למידה לא פורמאליים. (עמי סלנט)

אחת הפעילויות החשובות בפורטל מס"ע היא מערכת איסוף המידע שהלכה והתפתחה במרוצת השנתיים שבהן פועל הפורטל. מערכת איסוף המידע מבוססת בעיקרון על שני נדבכים עיקריים: סריקה של מאגרי מידע בינלאומיים וסריקה של ספריות מובילות בתחומי החינוך. בסקירה זו מתאר עור התוכן הראשי של הפורטל, עמי סלנט, כיצד מתבצעים שני התהליכים.

לאחרונה, חלו שינויים מרחיקי לכת במאגר החינוכי הגדול בעולם, מאגר ERIC האמריקאי. השינויים לוו בחקיקה חדשה בקונגרס האמריקאי ועוררו זעזועים לא מעטים בקהילת המחקר החינוכי בארה"ב אשר תרמה במשך שנים תקצירים למערכת ERIC עפ"י תחומי התמחות. יחד עם זאת, המערכת החדשה לדליית מידע מצליחה להיות יותר אפקטיבית מבחינת צרכי החוקר הבודד בשדה שכן היא מציעה פשטות וידידותיות בדליית המידע. (עמי סלנט)

מצגת על תופעת הבלוגים כז'אנר חדש באינטרנט תוך התיייחסות להשפה ראשונית של ז'אנר זה על תחום החינוך. המצגת הוצגה בכינוס הארצי של מרכזי הפסג"ה במשרד החינוך. הפריט כולל גם רשימת קישורים ומחקרים שנערכו בנושא הבלוגים בחינוך והבזקים על הפדגוגיה של הבלוגים בכיתה. (עמי סלנט)

סקירה על הפעילות של בתי ספר וירטואליים בחו"ל ובישראל ודרך ההתארגנות שלהם להעברת שיעורים וקורסים לתלמידים מרוחקים. הסקירה מתארת את היוזמות בתחום, הסוגים השונים של בתי הספר הוירטואליים (החלקיים, המלאים והמשולבים) ואת חשיבות תפקיד המנחים בבתי ספר וירטואליים. (עמי סלנט)

המטרה של הבניית הידע (CODIFICATION) היא להבנות את הידע לתבניות ברורות שיהיו נגישות לגורמים ואנשים בארגון אשר יזדקקו לו. באופן מעשי, הידע הופך להיות מקודד או בעל תבניות קבועות, כלומר מאורגן עפ"י תבניות וקטגוריות. הבעיה המרכזית בהבניית ידע היא השאלה כיצד יוצרים את ההבניה מבלי לאבד את ערכו הייחודי ותכונותיו המיוחדות של הידע, במילים אחרות הבנייה סבירה של הידע היא ללא ספק חיונית, הבניית יתר עשויה לפורר את הידע, לחסל אותו. בפרויקט הבניית ידע צריך גם לזהות את מקורות הידע ולא רק את שיטת ההבניה. אם אינך יודע כיצד לאסוף את הידע יהיה לך קשה להחליט לגבי ערכו של הידע הארגוני (לכן, לעתים מוקמות מחלקות איסוף למידע ומחלקות נפרדות לעיבוד המידע). העיקרון המנחה של מפת הידע הוא להראות בצורה ברורה לאנשים בארגון לאן לפנות כאשר הם מחפשים מומחיות בתחום מסוים. עובד שיש לו מפת ידע טובה של המומחיות בארגון יש לו נגישות גבוהה יותר למקורות המידע. בלי מפות מידע קשה מאד למצוא את הידע הנדרש בארגון. (עמי סלנט)

סקירה מקיפה על דרכי הבניית הידע בחברות ובתאגידים. בסקירה מוצגים סוגים שונים של מאגרי ידע: מאגר התנסויות מועילות, מאגר שיתופי על לקוחות, מאגרי מודיעין תחרותי, הקריטיות של אספקת תכנים במערכת ניהול הידע, מאגרי מומחים, מאגרי דואר אלקטרוני, חשיבות הבניית הידע ועוד. (עמי סלנט)

קהילות ידע, המוכרים גם בשם קהילות מומחים או Communities of Practice, הנן קבוצות של אנשים להם ידע משותף. על פי רוב, הכוונה לקבוצה רוחבית של אנשים בארגון, שאינם יושבים תחת אותה שייכות ארגונית, אלא פזורים במקומות שונים ולעיתים אפילו בתפקידים שונים. (עמי סלנט)

פורומים בחינוך: עקרונות פדגוגיים, הנחייה, הערכה ודגמים מנחים להפעלת תלמידים. יתרונות וחסרונות של הדיון והלמידה בפורום מתוקשב.שיטת ניהול פורומים – מיקוד הנושא בקבוצות דיון אסינכרוניות. המלצות של מומחים לגבי דרכי הנחיית הפורומים. המלצות למורים לפני שמתחילים לנהל פורום. קריטריונים להערכת פורומים. הסקירה כוללת מבחר דוגמאות מייצגות של פורומים המנוהלים ע"י מורים מובילים בארץ עפ"י גישות פדגוגיות שונות ומגוונות. (עמי סלנט)

אחד הכלים החשובים לפיתוח הלמידה העצמית אצל תלמידים הינו היכולת להשתמש בצורה נכונה במאגרי מידע ממוחשבים. מאגרי המידע הממוחשבים הינם היום מקור המידע הרחב, המעודכן והנגיש, באמצעותו יכול תלמיד וכל משתמש אחר, כמובן, לאסוף, למיין ולעבד מידע הנחוץ לו. שיטה זו תורמת להפעלת התלמידים בדרך של חקירה וגילוי. הסקירה מציגה את המחקרים התיאורטיים העיקריים בחינוך הנוגעים למיומנויות מידע של תלמידים ונסיונות שנערכות בעולם לגבש תוכניות לימודים יעודיות על סמך עקרונות אלו (עמי סלנט)

הסקירה כוללת את הפרקים הבאים: דירוג קורסים וירטואליים על פי מידת שילוב הסביבה המתוקשבת -Web Integration Continuum המודל של באנק וחובריו (Bonk et al, 1999). המודל של בארון (Barron,1998). המודל ב "מדריך להוראה מקוונת" 2000 ג'ודית' בוטצ'ר מהאיגוד לרשתות חינוך ומחקר (CERN), ודירוג קורסים וירטואליים על פי מידת מעורבות המורה בתהליך הלמידה (Hannum, 2000).