פורומים בחינוך: עקרונות פדגוגיים, הנחייה, הערכה ודגמים מנחים להפעלת תלמידים
פורומים: מבוא פדגוגי
הפורומים on-line, שמשמעותם השתתפות בדיון נתמכת אינטרנט ברשת, הם דוגמה לאחד הכלים המאפשרים ללומדים לשתף פעולה מרחוק (מיודוסר, 1997). החלפה של מידע, דעות, עמדות ואמונות סביב נושא יכולה להיחשב לגרעין של תהליך קבוצתי של בניית-ידע. סביבת הרשת מציעה הזדמנות להרחיב (מבחינת כמות) ולהעשיר (מבחינת איכות) פעילויות שיח סביב נושא). המחקר היום מתמקד בניסיון להבין איך הדיון הקווי (פורום online) מאפשר לתלמידים להתפתח מבחינה קוגניטיבית ומטה-קוגניטיבית. יש צורך בהבנה איך להשתמש בשיחות כדי לעצב קהיליית למידה אלקטרונית של התלמידים (Hara, Bonk & Angeli, 2000).
מאפייני הפורום
לפורומים השונים יש פורמטים שונים. החל מפורום פתוח לחלוטין, שבו כל משתתף יכול להתבטא, לבחור במידת ההשתתפות הרצויה לו ולהתבטא על כל נושא, וכלה בפורום מובנה שבו המנחה קובע את המסגרת: נושאי הדיון (סיכום ותגובה למטלות קריאה, לדוגמה), מי פותח ומי סוגר את הדיון ומחייב השתתפות פעילה של כל הלומדים בקורס. הפורום התומך בקורס אקדמי כלשהו הוא פורום שהוגדרה לו מסגרת ויחד עם זאת המשתתפים הרגישו חופש לכתוב על נושאים נוספים, שהם מצאו בהם עניין, ופרצו את הגבולות של הנושאים הספציפיים הנידונים בקורס.
יתרונות וחסרונות של הדיון והלמידה בפורום מתוקשב:
המחקר על למידה ותקשורת בתיווך מחשב הוא חדש יחסית. המחקרים העוסקים בניתוח תוכן במהלך שנות ה90- אינם מכסים את מגוון המעלות והחסרונות של הפעילויות באמצעות פורומים בתיווך מחשבים. היתרונות והחסרונות המוצגים במחקרים השונים בהקשר לימודי הם כדלקמן:
-מרחב פעולה חופשי - אי תלות בזמן ומקום:
הסרת מגבלות הזמן מזמנת אפשרות רבה יותר לחילופי דעות בין לומדים. המאפיינים הא-סינכרוניים של כלים אלו מאפשרים ללומדים בקרה מסוימת כאשר "זמן ההמתנה" לצורך התגובה עולה ובכך מתאפשרת הזדמנות ללמידה רפלקטיבית ותהליכית, תוך הזדמנות להעלות רעיונות בנושא מסוים ולקבל משוב על רעיונות אלו, והזדמנות לבצע רפלקסיה על רעיונות והשקפות של הכותבים עצמם ושל שותפים ללמידה. למרות ש"זמן המתנה" נכנס באופן מסודר גם לכיתות מסורתיות, היתרון הזה רחב יותר בסביבה אלקטרונית.
יתרון נוסף בגורם הזמן הוא האפשרות לתלמידים לחשוב ללא מגבלות זמן (כמעט) כדי לטפח את המחשבות העולות בכיתה במלואן. גם יתרון זה מרחיב את האפשרות לרפקסיה של התלמידים על מחשבותיהם ותפיסותיהם וללמוד למידה משמעותית מתוך התוכן של האינטראקציה.
השיח א-סינכרוני מאפשר לומדים לבחור את זמן ואופן ההשתתפות, וכן מאפשר הצגת טיעונים בצורה פתוחה ודמוקרטית.
החסרונות הקשורים בהסרת מגבלות הזמן: השיח הא-סינכרוני מאפשר לומדים לבחור את זמן ואופן ההשתתפות. חסרונו של מאפיין זה שהוא מחייב "ראש גדול", אחריות ומשמעת עצמית ביחס ללמידה עלול לגרום לדחיית ההשתתפות והכניסה לפורום. בנוסף לכך הסרת מגבלות הזמן גורמת לעומס יתר הן למנחים והן לתלמידים. במחקרם הרה, בונק ואנג'לי ((Hara, Bonk & Angeli, 2000 מצאו, שרוב הסטודנטים מגבילים את השתתפותם על פי דרישת הקורס.
סביבת למידה מבוססת טקסט
מבחינה קוגניטיבית ההשתתפות בפורום תורמת לתלמידים ערך מוסף על השתתפותם בקורס בכיתה. זה מאפשר העמקה קוגניטיבית, הכנה גבוהה יותר לקראת השיעור בקורס, כל תלמיד תורם לדיון ולתכנים הנידונים בכיתה. העובדה שההודעות מונצחות בפורום, מאפשרת קריאה מעמיקה וביקורתית שלהן. מנקודת מבט קהיליית הלומדים הפורום מטפח קהילייה לומדת: התלמידים מקבלים ויוצרים הזדמנויות לשיתוף פעולה, בקשות מעמיתים ושיתוף בידע, קבלת עזרה כאשר זקוקים לה, תוך פיתוח רקע משותף עם עמיתיהם ומוריהם. ידע כזה מחוזק בדיונים פנים אל פנים בכיתה, כאשר התלמידים מתייחסים זה לזה בהקשר לרעיונות שנכתבו על גבי הפורום לפני התחלת השיעור. טכנולוגיה זו מאפשרת תיעוד קבוע של המחשבות כדי שאפשר יהיה לדון ולהתווכח. הביטויים בפורומים נותחו ואופיינו כביטויים ברמה קוגניטיבית גבוהה. יתרון נוסף: בשיח הא-סינכרוני אין הסחה של רמזים ויזואליים.
חסרונות לממד זה: תלמידים בעלי מיומנויות לשוניות נמוכות עלולים להיות בעמדת נחיתות בגלל שהכלי מכוון רק להכנסת נתונים טקסטואלית.
החוסר בתקשורת ויזואלית: מחוות בלתי מילוליות- חיוכים, טון של קול, קשר עין ועוד, אלו גורמים לכך שהמשתמשים נאלצים להניח הנחות מסוימות על קהלם. המשתמשים לא יכולים לדעת מי יגיב להודעותיהם ומי לא. יש כאלה הקוראים את ההודעות ולא מגיבים והמשתמשים אינם יודעים גם מי קורא ומי לא. המשתמשים אינם מודעים מי נמצא מעברו השני של המסך. הם אינם יודעים מה מידת ההסכמה לדיון ועד איזו דרגה קוראים באמת את הכתוב.
לפורומים, כסביבות שיח ודיאלוג, יכולים להיות יתרונות נוספים, שנחקרו ומוצגים בתחום השיח/הסמינר הסוקרטי. טרדוואי (1995, Tredway) מציגה את השיח הסוקרטי כדרך שיחה על רעיונות ודילמות מוסריות, דרך עיסוק בטקסט כלשהו וניתוחו. השיחה תלויה בהתייחסות הדוברים אחד לשני, והמאפיין את רוח השיחה: הבעת רעיונות, שאילת שאלות והטלת ספק, המובילים להבנות וללמידת "אמת" אחרת או ידע חלופי. שיחה מסוג כזה מביאה את המשתתפים ליצירת משמעות, חשיבה מעמיקה, ספקנות והתייחסות אחרת לרעיונות ותוצאותיה: פיתוח ידע תוך שיתוף פעולה, והבניית רעיונות. יתרונות השיח הסוקרטי מקבילים ליתרונות הפורומים המקוונים.
יתרונות נוספים של השיח הסוקרטי עשויים לשפוך אור אף על הפורומים: מבחינה קוגניטיבית – ספקנות, ביקורתיות, התייחסות מוסרית וטיפוח ערכים בסיסיים, מיומנויות למידה פעילה הכוללות: הוכחה ומתן עדות, הכללות, ניתוח, המשגות, ייצוג תכנים ורעיונות בדרכים חדשות, הבניית ידע והבנת אמת אולטימטיבית תוך שאילת שאלות והטלת ספקות.
מבחינה ריגושית-השיח עוזר בבניית שיווי וערך העצמי, תחושות של יכולת להבנות משמעות באופן עצמאי, להגיע לרעיונות עם מחשבה ולקבל תוקף לכך על ידי אחרים. התלמידים משוחחים על דברים משמעותיים, מבנים משמעות, מקבלים החלטות ופותרים בעיות ותוך כדי ביצוע מיומנויות אלו, הם משיגים את הרעיון שה"קול" שלהם נחשב. ניומן, ווב וקורן Newman, Webb and Cohrane, 1995)) מצאו עדויות לחשיבה ביקורתית בסמינרים מקוונים. בהשוואה לביטויי חשיבה ביקורתית בסמינרים שהתנהלו פנים אל פנים, מצאו החוקרים כי העלאת רעיונות חשובים וקישור בין רעיונות באו לידי ביטוי בסמינר המקוון בצורה בולטת יותר מאשר פנים אל פנים. בניגוד, ביטויים של העלאת רעיונות חדשים נמצאו בשכיחות גדולה יותר בסמינר פנים אל פנים. הכותבים מסבירים ממצאים אלו במאפייני הלמידה בכלים השונים. בסמינר פנים אל פנים קל יותר לבצע סיעור מוחין ולהעלות רעיונות, ולעומת זאת, בשיח מתוקשב מעודדים את הלומדים להפגין חשיבה ביקורתית ומעמיקה. באופן דומה, ניתן להביע עמדה בשיח פנים אל פנים, אך קל יותר להצדיק עמדה זו באמצעות גיבוייה בדוגמאות מהודעות קודמות, הזמינות בשיח המתוקשב. באופן כללי מצאו החוקרים כי השיח המתוקשב תמך במיוחד בביטויים של שלבים מתקדמים ביכולת לחשיבה ביקורתית – הערכת חלופות שונות לפתרון הבעיה, והכנת פעולות ליישום הפתרון.
תפקידיו של מנהל הפורום
מאת: נילי גולן, M.A
תפקידי מנהל הפורום רבים ביותר: הוא מנהל את הדיון וממקדו בנושא, מכבה שרפות המתפתחות תוך כדי דיונים ויוצר סביבה תומכת לחברי הקהילה. למנהל תפקיד חשוב ואחראי הן בהיבטים הטכניים והן בהיבטים הרגשיים של חברי הקהילה. לעיתים הוא מהווה מנהיג בעל ידע בתחום ההנחיה, הוא מנחה ומוביל את הדיון. לכן, אפשר לומר שלמנחה תפקידים משל מנהל, מנחה דיון ומוביל חברתי.
מקור: http://www.health-pages.co.il/article.php?article_id=337
ניהול פורומים - מיקוד הנושא בקבוצות דיון אסינכרוניות
מאת: נילי גולן, M.A
תפקיד מנחה הפורום הוא למצוא את האיזון בין שמירה על רצף הויכוח לעומת מתן אפשרות לביטוי חופשי
מציאת האיזון בין שמירה על רצף הויכוח לעומת מתן אפשרות לביטוי חופשי הוא צורך של הגולשים ואתגר לא קל למנחה דיון, שאינו נמצא פיזית עם המשתתפים ואינו מנהל עימם דיון בזמן אמת (דיון סנכרוני). מלבד יחסי הגומלין שבין המנחה למשתתף, יש בקבוצות הדיון גם יחסי גומלין בין הגולש לתוכן, ובין גולש לגולש.
האינטראקציה שבין הגולש לתוכן הדיון, עשוייה להיחלש לאחר זמן מסוים אם אין קשר נוסף של המנחה. מלבד ההתערבות להבהרת התוכן צריך המנחה - המודרטור לדאוג לאינטראקציה בין כל המרכיבים: משתתף - משתתף, משתתף - תוכן ומשתתף - מנחה.
נמצא שמנחים משתמשים בטכניקות הבאות כדי למקד את הדיון ולשמור על הרצף שלו:
(1) המנחים מעצבים שאלות ברורות על נושא הדיון.
(2) המנחים מספקים קווים מנחים כדי לעזור למשתתפי הדיון להשיב למשתתפים אחרים.
(3) המנחים דואגים לשמירת כללי הדיון.
(4) המנחים מציינים מדי פעם את הציפייה שהדיון לא יסטה מנתיבו.
(5) המנחים מספקים הצעות חלופיות לדיונים בנושאים אחרים.
(6) המנחים מנתבים ומציעים אלטרנטיבה מנומקת.
(7) המנחים שולחים תזכורת על הנושא המדובר הכולל שאלות ותשובות נבחרות.
(8) המנחים מעלים מחדש את השאלה המקורית כאשר תשובות עוברות לכיוון הלא נכון.
(9) המנחים מסכמים את הדיון באופן סדיר.
(10) המנחים מעירים הערות והצעות אישיות לגולשים.
(11) המנחים מעניקים גמולים למי שתשובתו או הודעתו ממוקדים.
(12) המנחים מונעים מגולשים, שאינם עומדים בכללים השתתפות בדיון.
מקור: http://www.health-pages.co.il/article.php?article_id=333
קווי היערכות למורים לפני שמתחילים לנהל פורום
אתה המורה בכתה, האם אתה גם המנחה בקבוצת הדיון? מי יהיה המנחה בקבוצה? קבוע, מתחלף, ללא מנחה מורה, תלמיד, מנחה, וכו'.
האם תפקיד המנחה זהה לתפקיד המורה בכתה? הרהור נוסף כדי לחשוב מהם תפקידי תפקיד המנחה בקבוצות דיון? חשוב.
רוצה רעיונות נוספים?
1. לעודד השתתפות פעילה של משתמשים - תפקיד מוראלי ומוטיב ציוני.
2. להנחות ולנהל ביצוע משימות.
3. להגיב, לייעץ ולהנחות.
4. לארגן ולתעד תיק עבודות (פורטפוליו) קבוצתי ואישי.
5. למיין, לארגן ולסדר את המידע המגוון.
6. להנחות דיונים.
7. לעודד רכישת ידע והעמקה בנושאי הלימוד.
8. להקנות שליטה בסביבת העבודה על מרכיביה השונים.
9. לעודד הכנסת שינויים מהותיים בתפקידי הלומדים/
10. לשמור על מיקוד הלמידה ומתערב במקרה של מידע שגוי
11. אחראי בתום הדיון להציג תמונה מסכמת של הידע שנוצר בקבוצה.
החלטת לנהל מספר פורומים במקביל בכתה. כיצד תחלק את התלמידים?
- קבוצות עניין
- קבוצות הטרוגניות
- קבוצות הומוגניות
- קבוצות מקריות/שרירותיות
לפי דעתך איזה סוד ידע נרכש בקבוצת דיון?
- גיבוש דעה אישית
- יצירת ידע קבוצתי
לאור כל החומר שקראת מה המשמעות של השימוש בקבוצות דיון בחינוך?
חשוב, אולי זה נושא מתאים לדיון בקבוצת דיון של עמיתך.
אם ברצונך לקבל רעיונות נוספים:
- חופש תקשורתי
- זמן לפתח תגובה
- החלפת דעות
- העצמת האישיות של הילדים
- ילדים שונים ואחרים מתבלטים
רגע לפי רגע האמת. עצור וחשוב ממה אני כמורה המנחה פורום צריך להזהר?
האם יש דברים דומים או נוספים מאלה הקיימים בתוך כותלי הכתה?
דברים שכדאי לחשוב עליהם מראש:
1. לא לנהל דיאלוג עם שני תלמידים בלבד
2. בחירת נושא ממוקד, לא נושא רחב המאפשר בריחה
3. זהירות מחיקת הודעות לא רלוונטיות, כלי מסוכן.
4. הפעלת שיקול דעת בארגון קבוצות הדיון.
בטרם תצא לדרך כדאי לזכור כמה כללים
- מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך.
- זכור תמיד כי מצידו השני של המחשב יושב אדם שחושב ומרגיש.
- הקפד על ניסוח ואיות נכונים.
- הקפד על נורמות מקובלות.
- אל תריב עם אנשים.
- אל תנצל את הכוח שלך לרעה
- יש לך מידע - התחלק בו.
- כבד את זמנם ואת פרטיותם של אחרים.
- היה סלחן, סבלן וסובלן
- גם אתה היית ירוק ברשת אז… סבלנות…
מקור: http://www.levinsky.macam98.ac.il/yms/lesson4.html
קריטריונים להערכת פורומים/קהילות מקוונות
1. מכנה משותף: אינטרס משותף, מקום עבודה, מקצוע משותף, קורס, מטלה.
2. מטרת הפורום: ידע מקצועי, הכרויות, פנייה למומחים.
3. רמת ארגון התכנים: עץ הפורומים מחלוק לתתי נושאים, תת מטרות, כולל פינת "התקשקשות".
4. מידת המיקוד: ניתן לזהות בקלות את נושא/נושאי הדיון או קיימת אי-בהירות?
5. מעורבות המנחה: המנחה משתתף בפעילות הקבוצה או משקיף חיצוני.
6. תפקידי המנחה: המנחה מוביל/יוזם נושאי דיון או רק משקף יוזמות של הקבוצה. מנהל את הפורום, מגשר ונותן משוב ליחידים.
7. מידת מעורבות הקבוצה: מעורבות על בסיס קבוע? מזדמנת? הכרות פנים אל פנים?
8. דינמיות: קצב חילוף הידע, רמת התייחסות (נמדד עפ"י תגובות המשתתפים לנושאים המועלים ע"י יחידים).
9. רמת הלמידה: האם יש העברת ידע/ניסיון בין חברי הקבוצה, יצירת ידע חדש ופתרונות חדשים כתוצאה מן האינטראקציה?
10. ארגון הידע: סיכום, ניסוח, קיטלוג תקופתי של ידע חדש או מצטבר.
11. מחוייבות הדדית: עקב הכרויות בפורום נוצר קשר המתבטא בהצת עזרה, חומרים ופתרון בעיות על בסיס אישי החורג מתחומי התכנים של הפורום.
12. משך קיום הפורום: תקופתי/מתמשך
13. ייחודיות: סממן ייחודי לפורום כגון מאגר משאבים/עזרים
14. הערכה עצמית (משוב): התייחסות לרמת הדיון, מידת יעילותו ע"י משתתפי הפורום.
15. התפתחות הווי פנימי: בדיחות, ביטויים, סלנג או נרטיב פנימי
(מסממני תת תרבות האינטרנט).
מקור: http://home.att.net/~discon/KM/CoPCharacteristics.htm
דוגמאות מייצגות (2004) של מורים המפעילים באופן פעיל פורומים ממוחשבים בבתי הספר
פורום "טיול עם מראה"
פורום שיתופי סביב תכנית לימודים מתוקשבת
http://educationforums.cet.ac.il/forums/index.asp?FID=27242&nCategoryID=13&nFatherForumID=
צפונט: הסיפור העממי
פורום המוקדש לז'אנר ספרותי כלשהו
לגדול עם ספרים: נורית זרחי
http://212.179.113.252/forums//LiveForum.asp?Fnumber=622
מעלה צביה: ספרים מלכים
מסגרת ליצירת שיעורי בית משותפים, או שיעורי בית במסגרת מקוונת
http://212.179.113.252/forums//LiveForum.asp?Fnumber=451
צפונט: מעגלי זהות, כפר ורדים
מחנכים פועלים באמצעות פורום
http://212.179.113.252/forums//LiveForum.asp?Fnumber=291
צפונט: בריאת העולם
http://212.179.113.252/forums//LiveForum.asp?Fnumber=575
צפונט: אל תוך הספרים, ביה"ס אירוסים
http://212.179.113.252/forums//LiveForum.asp?Fnumber=589
העשרה/הרחבת אופקים, יצירת סקרנות מעבר למסגרת השיעורים
צפונט: מצעד הספרים, ביה"ס רקפת
http://212.179.113.252/forums//LiveForum.asp?Fnumber=507
פורום שכבתי: שיכבה ג' מדברת
http://212.179.113.252/forums//LiveForum.asp?Fnumber=509
פורומים רב-שכבתיים לעבודת חקר
פורום לעבודת חקר, כיתות ג'- ד', ביה"ס אירוסים
http://212.179.113.252/forums//LiveForum.asp?Fnumber=603
אורייאנית: פורום ייעודי לכיתת מחשבים, כיתה ז', ביה"ס שיטים.
העוגן העיקרי של הפורום הן עבודות חקר, עבודות שורשים.
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/shittim/display_forum_topics.asp?ForumID=2
עוד דוגמא דומה, הכיתה של לילך, שימוש לצרכי פרוייקטים והגשתם
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/shittim/display_forum_topics.asp?ForumID=6
צפונט: ארצות הים התיכון –בצת
הוראה מתוקשבת של מקצוע לימוד, כאשר הפורום משמש כמסגרת הדיונים המשותפת של אותו מקצוע. עידוד השתתפות קבוצות בפורום. (עידוד עבודת צוות).
http://212.179.113.252/forums//LiveForum.asp?Fnumber=378
ארצות הים התיכון – ביה"ס אחר בצפון
http://212.179.113.252/forums//LiveForum.asp?Fnumber=447
שלום כיתה ג'
http://212.179.113.252/forums//LiveForum.asp?Fnumber=515
פורום כיתתי של המורה דליה בבית ספר יסודי
שלום כיתה ג'
פורום כיתתי של המורה דפנה בן משה
http://212.179.113.252/forums//LiveForum.asp?Fnumber=516
פורום שכבתי (לימודי) בבית ספר תיכון בצפון הארץ
http://212.179.113.252/forums//LiveForum.asp?Fnumber=360
קהילת ביולוגיה, חט"ב, ביה"ס עמי אסף, בית ברל
ניהול: המורה לביולוגיה, יעל מרגולין
המים כסביבת חיים
פורום על-בית ספרי המוקדש לנושאים מדעיים
שאלה מנחה העוברת כחוט השני לאורך הפורום
האם פו הדוב היה חוקר ?
http://212.179.113.252/forums//LiveForum.asp?Fnumber=50
עיתון ילדי כרמיאל
עיתון עירוני באמצעות פורום
מנחה הפורום הוא עיתונאי בynet
זהו פורום על בית ספרי בכרמיאל
http://212.179.113.252/forums//LiveForum.asp?Fnumber=342
פורום בבית ספר תיכון של מורה להוראת האלקטרוניקה
http://www4.diburim.co.il/cgi-bin/forumsdb/intraforum_db.cgi?forum=8582&read=&alias=dbr&redir_flag=
פורום מגמת הנדסת אלקטרוניקה ומחשבים – אורט קרית ביאליק (המורה אורית ניטצקי).
כל מערך התקשורת עם רכזת המגמה מתבצעת באמצעות אתר אחד שיתופי, כולל תמיכה בתלמידים והנחייתם המתודית-פדגוגית. אין דרך אחרת להפגש עם המורים אלא דרך הפורום.
פורום משותף לעזרה לימודית לתלמידים של קבוצת מורות
http://www4.diburim.co.il/cgi-bin/forumsdb/intraforum_db.cgi?forum=15014/2&session=FFFF&alias=dbr
פורום קורס מידענות באוניברסיטה הפתוחה
המודל: חלוקה לצוותים, תיאום עבודת צוות סביב הכנת מצגות על
סטנדרטים במידענות. הפורום כסביבת עבודה שיתופית.
מקורות
אריאלי מ., (1989), משמעותה של פעולה בהקשר חינוכי: על גישת הפעולה ויישומה בסוציולוגיה של החינוך, בתוך: בלצ'ינסקי א., (עורך), ספר יצחק, משרד החינוך והתרבות, 154 – 167.
בירנבוים מ., 1997. חלופות בהערכת הישגים. תל אביב. הוצאת רמות.
בירנבוים מ., 1997. ערכה למיפוי ולהערכה של כישורי הכוונה עצמית בלמידה בדרך החקר. הוצאת משרד החינוך ואוניברסיטת תל אביב. ירושלים.
זילברשטיין מ., 1998. תכנון לימודים בית ספרי בחדר המורים-ספר למנחים. ירושלים. הוצאת משרד החינוך ואוניברסיטת תל אביב.
מיודוסר ד., 1997. טכנולוגיה חינוכית. בתוך: קשתי, י., אריאלי, מ., שלסקי, ש., לקסיקון החינוך וההוראה. תל אביב. הוצאת רמות.
צבר בו-יהושע נ., (1997), המחקר האיכותי בהוראה ובלמידה, תל-אביב: מודן.
קשתי י., 1997. הקדמה. בתוך: קשתי י., אלפרט ב., יוסיפון מ., מנור א., בית ספר הטרוגני-אחדות בתוך שונות, תל אביב, רמות.
Hammond, M. (1999). Issues associated with participation in on line forums – the case of the communicative learner. Education and Information Technologies, 4 (4). 353-367. Available on-line:
Hara. N., Bonk. C.J., Angeli.C., 2000. Content Analysis of Online Discussion in an Applied Educational Psychology Course. Instructional Science. 28: 115-152.
Henri, F. (1992). Computer Conference and Content Analysis. In Kaye, A. R. (ed.) Collaborative Learning through Computer Conferencing, Heidelberg: Verlag-Springer.
Langer, E. J. (1993). A Mindful Education, Educational Psychologist. 28(1).
Langer, E.J. et al. (1989). Teaching and Mindful Learning. Creativity Research Journal. 2.
Mason, R. (1991) Methodologies for Evaluating Applications of Computer Conferencing. In Kaye, A. R. (ed.) Collaborative Learning through Computer Conferencing, Heidelberg: Verlag-Springer.
McLoughlin, C. & Luca, J. (2000). Cognitive engagement and higher order thinking through computer conferencing: We know why but do we know how? Teaching and Learning Forum 2000.
Newman, D. R., Webb, B. and Cochrane, C. (1995) A Content Analysis Method to Measure Criti-cal Thinking in Face-to-Face and Computer Supported Group Learning. International Com-puting and Technology: An electronic. Journal for the 21st Century, 3(2), 56-77.
Newman, D. R., Johnson, C., Webb, B., and Cochrane, C. (1996). Evaluating the quality of learning in computer supported co-operative learning.
Newman, D. R., Johnson, C., Cochrane, C. and Webb, B. (1996). An Experiment In Group Learning Technology: Evaluating Critical Thinking In Face-to-Face and Computer-Supported Seminars. International Computing and Technology: An electronic Journal for the 21st Century, 4(1), 57-74. Available in line: http://www.helsinki.fi/science/optek/1996/n1/newman.txt
Rosman, M. H. (1999). Successful online teaching using an asynchronous learner discussion forum. JALN 3 (2), 91-97. Available on-line:
Salmon, G. (1998). Developing learning through effective online moderation. Active learning, 9, 3-8.
Schutz, A., (1970), Concept and Theory Formation in the Social Sciences, in: Emmet, D., MacMillan, 1-9.
Tredway, L., 1995. Engaging Students in Intellectual Discourse. Educational Leadership. Sep.
Walsh, D., (1979), Sociology and the Social World, in Worsley, P., (Ed.), Modern Sociology, Penguin, 79-91.
שלום האם אתם מכירים פורום לארגון וניהול מסיבת סיום שכבתית(סיום יסודי או סיום תיכון)שכלל הן את ההיבט הארגוני והן את תוכן האירוע? אנחנו בודקים אפשרות לקיים פורום הורים,תלמידים ומורים בנושא זהאשמח לשמוע דעתכם,נסיונכםדינה