תכנון ויישום מטלות אותנטיות בסביבות למידה מתוקשבות – אסופת מקורות מידע

המאפיינים של מטלות אותנטיות בקורסים מתוקשבים

לאור ההתעוררות המחודשת כיום בהפעלת לומדים בסביבות למידה מתוקשבות במטלות ביצוע ברוח התפיסה הקונסטרוקטיביסיטית מנסים כותבי המאמר, הנחשבים בין המובילים בתחומי הלמידה המתוקשבת בעולם, לגבש את המאפיינים של מטלות אותנטיות על סמך מחקרים ותפיסות תיאורטיות תומכות.

מטלות אותנטיות צריכות לשקף את המציאות האמיתית בחוץ מעבר להקשרי כיתת הלימוד או המעבדה. מטלות אותנטיות צריכות להיות מוגדרות בצורה רחבה יותר על מנת שהסטודנטים עצמם יוכלו לפרק אותם למטלות ביצוע קונקרטיות יותר. הלומדים חייבים לגבש ולזהות את דרכי הפתרון הייחודיים שלהם במסגרת הצעת הפרויקט הכוללת או היישום של המטלה.

מטלות אותנטיות חייבות להיות מורכבות למדי על מנת לאפשר ללומדים התמודדות לאורך זמן. אין לקצוב את לוח הזמנים בצורה צפופה לימים או שבועות וזאת על מנת לאפשר ללומדים להעמיק יותר בנושא הנחקר. צמידות יותר על לוחות זמנים קצרים פוגמת בהכשרת הסטודנטים.

מטלות אותנטיות חייבות לספק לסטודנטים הזדמנויות לבחון את המטלה או הפרויקט מנקודות מבט שונות ומשתנות המשקפות מקורות מידע מגוונים. השימוש במגוון רחב של מקורות מידע ותכנים נועד לאמן את הסטודנטים להבחין בין טפל לעיקר ולדעת לזהות את הרלוונטיות של המשאבים העומדים לרשותם במהלך ההתמודדות.

המטלות האותנטיות צריכות לספק אפשרויות של שיתוף פעולה בין לומדים. שיתוף הפעולה חייב להיות חלק אינטגראלי מהמטלה כדי לשקף את המציאות בחוץ. המטלות האותנטיות צריכות לאפשר ללומדים לבצע רפלקציה של הלמידה ורפלקציה של תהליך ההתמודדות בכל שלבי הפרויקט או המטלה.

חשוב שהמטלות יעודדו גם ראייה בינתחומית של הנושא הנחקר. שילוב תחומי מומחיות נוספים בפרויקט מעבר לתחום דעת בודד יש בו כדי להעשיר את המטלות האותנטיות.

יש לחשוב מראש על השילוב של מרכיבי ההערכה בתהליך יישום הפרויקט. יש להימנע מיצירת שיטת הערכה מלאכותית המנותקת מאופי הפרויקט או רוח המטלה האותנטית.

מטלות אותנטיות צריכות לשקף סל פתרונות מגוונים שננקטו או גישות שונות ולא דרך יחידה המוכתבת ע"י פרוצדורות כשלהן.

מקור וקרדיט:

Herrington, J. (2002). Designing Authentic Activities for Web-based Courses. World Conference on E-Learning in Corp., Govt., Health., & Higher Ed. 2002(1), 18-27. [Online]. Available: http://elrond.scam.ecu.edu.au/oliver/2002/Reeves.pdf

 מטלות בעלות משמעות ועניין

·      מטלה בעלת משמעות עבור התלמיד. במהלך עבודתו צריך התלמיד לפתור בעיות שהן אמיתיות עבורו.

·      מטלה מאתגרת. במטלה צריך להיות שילוב בין דברים מוכרים, לבין דברים חדשים.

·      דרגות מתונות של אתגר מומלצות בהתחלה ולאט לאט מעלים את דרגת האתגר, כדי למנוע הרגשת תסכול.

·      מטלה בהקשר של העולם האמיתי, כוללת בעיות המתעוררות במציאות החיים. יש לנצל מצבים רלבנטיים.

·      מטלה המאפשרת העברה והכללה של ההבנות שהושגו. תלמידים בעלי כישורים, לא תמיד בטוחים מתי להשתמש בכישורים שלהם. התנסות במטלות של בעיות אמיתיות המנוסחות בצורה loosely structured, מאפשרת העברת הידע וההבנה למצבים אחרים

מקור וקרדיט: אסטרטגיות לפיתוח מטלות ביצוע יעילות. מאת ג' ברון, צפונט .

http://www.tzafonet.org.il/kehil/models/kehila/mekorot/est.doc

 

 

מודל הCLE - של (Jonassen's (1999 

המאמר מתאר חקר מקרה של התנסות צוותי סטודנטים בקורס עיצוב מולטימדיה באוניברסיטה אוסטרלית. המאמר מתאר את ציפיות הלומדים (צוותי פרויקט), תכנון המטלות האוטנטיות של פרויקט העיצוב ושלבי היישום שלהם בקורס המתוקשב. המסגרת התיאורטית התבססה על מודל הCLE - של (Jonassen's  (1999 שיסודו סביבה קונסטרוקטיביסיטית לתמיכה רציפה בלומדים במהלך ההתמודדות שלהם עם בעיות העיצוב בפרויקט. עפ"י גישה זו חשוב שהסטודנטים יחשפו לפתרונות שננקטו בעבר לפרויקטים דומים וזאת על מנת לפצות על העדר ניסיון מקצועי אצלם.

העשרת סביבת הלמידה המאותגרת פרויקט - חשוב להעשיר את סביבת הלמידה המאותגרת פרויקט במקורות מידע אותנטיים המשקפים את המציאות הטכנולוגית והמעשית בחוץ במקום חומרים מעובדים ומסוכמים. ההתבססות על משאבי מידע בלתי מעובדים ואמיתיים, שלא סוכמו ע"י המרצה בקורס, מהווים נדבך חשוב ביישום מטלות אותנטיות בקורס מתוקשב.

מקור וקרדיט:

Sue Bennett, Barry Harper and John Hedberg . Designing real life cases to support authentic design activities, Australian Journal of Educational Technology,  2002, 18(1), 1-12. http://www.ascilite.org.au/ajet/ajet18/bennett.html

 הנחיית עמיתים ומטלות אותנטיות

יש חשיבות רבה לטיפוח קהילת מעשה ותודעת עבודה בצוות במהלך התמודדות עם ביצוע מטלה אותנטית. המאמר מתאר שימוש בלמידת חקר בסביבה מתוקשבת של סטודנטים הלומדים את תחומי טכנולוגיות המידע והתקשוב. הלמידה בסביבה המתוקשבת עוצבה במתכונת שתאפשר אינטראקציה בין לומדים ולמידת עמיתים. דגש ניתן למתן משובים של עמיתים לצוות במהלך כל שלבי ההתמודדות. הנחיית עמיתים הוטמעה בכל עבודת הצוות של צוותי הפרויקט.

מקור וקרדיט:

Craig Baird, Kerry Pedigo. Building bridges: authentic problem solving in a community of learning, available :

http://surveys.canterbury.ac.nz/herdsa03/pdfsref/Y1006.pdf

 

מטלות אותנטיות - למידה כתהליך חברתי משתף  חקר

תהליך החקר מבוסס על העברת האחריות ללמידה ללומדים. עבודת צוות לא רק הולמת את תפיסות הלמידה הדומיננטית בהווה, אלא גם מאפשרת ומעודדת תהליכי הידברות ורפלקציה כחלק ממערכת של קבלת החלטות המערבת ערכים ועמדות. הלמידה בקבוצה מעשירה את מקורות הידע ומספקת מגוון גישות ותפיסות העולות בדיון משותף. אופן עבודה זה היה עיקרון שהנחה את הלמידה בקרב התלמידים ובקרב המורים כאחד. במהלך תהליך החקר עברו הלומדים את כל שלבי ההתמודדות החל בהגדרת הבעיה לחקר, וכלה בניתוח מושכל של הפתרונות האפשריים וההשתמעויות בנקיטת עמדה זו או אחרת. למידה בדרך זו מפתחת את הלומד – וכאן הכוונה הן לתלמיד והן למורה – בכיוונים הבאים:

א. יכולת להתמקד בבעיה אמיתית המעסיקה את החברה,
ב. יכולת להעלות שאלות ממוקדות,
ג. חיפוש מידע הדרוש ללימוד הבעיה ולמציאת דרכי הפתרון,
ד. יכולת דליית האינפורמציה הרלבנטית וניסוחה בכתב או באופן אחר,
ה. יכולת לעבוד בצוות תוך גילוי הערכה וסבלנות לשונות.
ו. הכרה בחשיבות תהליכי רפלקציה ובגיבושם כחלק בלתי נפרד מתהליך הלמידה.
ז. יכולת להציג ולשתף את שאר הלומדים בממצאים.תפיסת עולמם של הלומדים. תפיסת העולם משמשת גורם מרכזי בבחירת הבעיה ובאופן חקירתה, אך בד בבד היא נבנית ומשתנה כתוצאה מתהליך זה.

מקור וקרדיט:

פדגוגיה קונטקסטואלית: מענה ללמידה משמעותית" בתוך: גורדון, דוד (עורך). מקצועות לימוד במבחן: חלופות להוראה הקונבנציונאלית בבית הספר, מכון ון ליר בירושלים בשיתוף הוצאת הקיבוץ המאוחד. 2006, ע"ע 119-132.

http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=1033&referer=useJsHistoryBack

 

 

צמצום או מורכבות של מטלות אותנטיות בקורס מתוקשב?

המאמר מתאר בהרחבה מודל תיאורטי של תכנון מטלות אותנטיות בסביבה מתוקשבת תוך הדגשת חשיבות מורכבות המטלה האוטנטית. על מנת לטפח בהצלחה התמודדות עם פרויקטים ומטלות אוטנטיות בסביבה מתוקשבת יש, לדעת המחברים, להעלות את רמת המורכבות של המשימות והמטלות ולא להפחיתן כפי שנוטים לעשות מרצים ומנחים בקורסים מתוקשבים. במאמר מתוארות כמה וכמה סביבות מתוקשבות המטפחות למידה מורכבת של פרויקטים בקרב סטודנטים באוניברסיטה.

מקור וקרדיט:

Herrington, Reeves, Thomas C. Oliver, Ron. "Authentic Tasks Online: A synergy among learner, task, and technology"  Distance Education; Aug2006, Vol. 27 Issue 2, p233-247, 14p,

 

 

תבנית ליצירה של מטלה מקוונת

מטלה לימודית מקוונת היא סוגה [=ז'אנר] של חומרי למידה והוראה, שיש להקפיד על הרכבה, כמו בכל סוגה אחרת. "מטלה לימודית מקוונת" – הכוונה למטלה לימודית ברשת, העוסקת בנושא צר וממוקד, ומשך הפעילות בה מתוכננת למספר שעורים לכל היותר. הדגש הוא על "מטלה" ולאו דווקא על "פעילות", מתוך הבנה שזו מטלה שעל התלמידים לעשות ולהגיש תוצר כלשהו, שבמקרה הבסיסי הוא דף תשובות שעליו להעביר למורה.

 הרכב כל מטלה לימודית, גם מטלה מקוונת, מכיל שלושה מרכיבי יסוד:

 (1) הוראות פעילות
 (2) מידע נתון/ נדרש לצורך הפעילות 
 (3) הגדרת תוצר הנדרש מהלומד. תוצר בסיסי, למשל, הוא (דף) תשובות.

ללא אחד מרכיבי יסוד אלה, לא ניתן לסווג זאת כמטלה לימודית.

המאמר מציע תבנית רצויה להבניית המטלה הלימודית המקוונת

 מקור וקרדיט: אברום רותם

 

 

דגמים ודוגמאות למטלות אותנטיות בסביבות מתוקשבות

 

 

הבנת הנקרא באינטרנט כדוגמא למטלה אותנטית בבית ספר תיכון

המאמר מתאר כיצד הקנו מורים יסודות של הבנת הנקרא תוך כדי התמודדות תלמידי תיכון בארה"ב עם מטלות אותנטיות באינטרנט. התלמידים בבתי ספר תיכוניים של מדינת וויסקונסין בארה"ב נדרשים לפעול כבלשי אינטרנט (Internet detectives) על מנת לאתר ולמיין מקורות מידע רלבנטיים וערכיים למאגר בית הספר. תוך כדי ההתמודדות נדרשים תלמידי התיכון לקרוא מקורות מידע באתרי אינטרנט, להעריך אותם ולמיין אותם לטובת מאגר המידע הבית-ספרי.

מקור וקרדיט:

Coiro, Julie. "Reading Comprehension on the Internet: Expanding Our Understanding of Reading Comprehension to Encompass New Literacies" ,  Reading Online; Mar2003, p26-37, 12p.

 

הערכת מקורות מידע באינטרנט: הבנייה ממוקדת של

המידע שנאסף

לתלמידים בימינו אין קושי כמו בעבר להשגת המידע ממקורות שונים ולכן הדגש במטלות מקוונות צריך להיות יותר לכיוון הבניית הידע שנאסף ועיצובו בדרך תכליתית המזכירה יותר למידה מבוססת פרויקט.

בניגוד לתלמידי העבר לתלמידים כיום יש כלים יעילים להבניית המידע כגון מעבדי תמלילים, גיליונות חישוב אלקטרוניים ומסדי נתונים היכולים לסייע להם להבנות בצורה מושכלת יותר את המידע שנאסף. כאשר תלמידים מחפשים מידע באינטרנט עליהם להיות הרבה יותר ממוקדים מבחינת ההערכה של מקורות המידע. אין צורך להעריך באופן כללי את מהימנות האתר אלא לנסות לזהות את מהימנות אותם קטעים ספציפיים הנדרשים כדי לענות על שאלות המחקר בפרויקט הנכתב והמעובד על התלמידים.

David F. Warlick  .  Evaluating Internet-based Information: A Goals-based Approach

 להרחבה:

http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=1041&referer=useJsHistoryBack

 

שילובי תהליכי הערכה בהפעלת מטלות אותנטיות

במאמר זה מוצגת סקירה של עשייה חינוכית השוזרת תהליכי הוראה-למידה בסביבה מתוקשבת עם תהליכי הערכה. במסגרת עבודתה של מחברת המאמר כמורה למדע ולטכנולוגיה ורכזת מחשבים בבית ספר יסודי, היא פיתחה שתי סביבות למידה מתוקשבות מבוססות סטנדרטים שיושמו על ידה בכיתות ב', ד' וה'. סביבות אלה משלבות סטנדרטים במידענות וסטנדרטים במדע וטכנולוגיה. מבנה הסביבות המתוקשבות מבוסס על מודל חקר-רשת (WEBQUEST).

בשלב ראשון, הלומדים ביצעו שש משימות הערכה ממוקדות.
בשלב שני הלומדים קיבלו משימת הערכה מורחבת המייצגת בעיה אותנטית מסוג מטלת ביצוע.
בתהליך הביצוע של משימת ההערכה המורחבת, הלומדים נדרשו להשתמש בסטנדרטים במידענות במשולב עם סטנדרטים במדע ובטכנולוגיה.
שילוב מטלת הערכה תרם להגברת המוטיבציה של הלומדים ולחיזוק מעורבותם בתהליך הלמידה עד להפקת התוצר.

מקור: אאוריקה 21, אתר מטר.

http://matar.ac.il/eureka/newspaper21/docs/Model.pdf

ראו גם: טבלת קריטריונים להערכה של מטלות אותנטיות לתלמידים.

 

יצירת מילון מונחים מקוון בתהליך מידעני מאת אורי אלון

 

חקר מורשת קהילות ישראל ברשת (קרידט: תקשוב מחוז ירושלים).

 

דוגמאות של מטלות אוטנטיות במכללת סמינר הקיבוצים, רמת אביב.

 

 

פרוייקט STAND- גישה מידענית למטלות אותנטיות בהוראת אנגלית בביה"ס תיכון

 

בפרוייקט STAND, לומדים התלמידים להביע עמדה – נחקרת ומבוססת – לגבי תהליכים ואירועים המתרחשים במדינה. הפרוייקט, בתיכון דקל וילנאי במעלה אדומים, נכנס לשנתו השנייה. במהלכו מתמודדים התלמידים עם מידע שגוי ולקוי המופיע בתקשורת הכתובה והאלקטרונית כ- STudents AgaiNst Disinformation.

התוכנית מזמנת אתגר חינוכי של התמודדות עם חומרים בשפות שונות, של הכרת ההיסטוריה של הסכסוך הערבי- ישראלי תוך חקירה ובדיקת עובדות, ושל פיתוח עמדה אישית מבוססת.

מטרת הפרוייקט היא להביא לידי הבנה, על ידי חשיפה למגוון דעות, מעקב, קריאה ובדיקה של מאמרים בעיתונות המקומית, בעיתונות חוץ ובאמצעי התקשורת האלקטרוניים.

התוכנית מאופיינת ב-

חיבור אל עולם כתוב באנגלית, באמצעות חומרים אותנטיים המופיעים בתקשורת חקר עובדות הסכסוך הערבי ישראלי, גיבוש עמדה אישית מבוססת גיבוש סוגיות זהות יישום מסמך הסטנדרטים במידענות בתוכנית בית ספרית ייחודית התייחסות לכללי הנטיקה התמודדות עם מקורות מידע מסוגים שונים הקניית כלי ביקורת להתמודדות עם מידעים מטעים ושגויים עיבוד מידעני של הסוגיות הנדונות פיתוח חומרים לאתר שנבדקים בקפדנות על ידי המורים לפני העלאתם

http://www.schooly.co.il/tikshuv%2Djer%2Dstand/

התוכנית מהווה בסיס לפעילות במסגרת החובות לבגרות באנגלית ברמת 4-5 יח"ל, ומרוכזת על ידי ברברה שמע, רכזת אנגלית, והמורים מארק פולק ופאני רוזנברג, בהנחייתה של ענת סגל.

בית הספר הקהילתי -ניסויי האיריסים, כרמיאל

כיתות ג -ד למדו על בעלי-החיים, כשמשימת החקר שלהם היתה - בדיקת האפשרות להקמת גן-חיות בעיר כרמיאל. באמצעות אתר ביה"ס הופנו התלמידים למאגרי מידע רלבנטיים, והם שילבו בעבודותיהם תמונות וחומר עזר מתוכם. ייעוץ של מומחה מהקהילה - הווטרינר העירוני ניתן באמצעות פורום שהוקם באתר ביה"ס, לצד פורומים נוספים הפועלים באתר. (ראה - נושא בע"ח באתר ביה"ס).


 

מטלות אותנטיות בהוראת מדעים בביה"ס יסודי

חכם בשמש - איתור מידע על כללים שמקדמים בריאות ומונעים נזקי שמש

 

 

ביבליוגראפיה

קונסטרוקטיביזים - הנחות יסוד ועקרונות הוראה. סברי ודיופי

Petraglia, J. (1998). The real world on a short Leash: The (Mis)application of constructivism to the design of educaitonal technology. Educational Technology Research and Development, 46 (3), 53-65.

Barab, S.A., Squire, K.D., & Dueber,W. (2000). A co-evolutionary model for supporting the emergence of authenticity. Educational Technology Research and Development, 48(2), 37-62.

Jonassen, D.H., & Rohrer-Murphy, L. (1999). Activity theory as a framework for desinging constructivist learning environments. Edcuational Technology Research and Development, 47(1), 61-79.

Brown, J.S., Collins, A., & Duguid, P. (1989). Situated cognition and the culture of learning. Educational Researcher, 18, 32-42.

 

 

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?
yyya