ליאור דטל
מיון:
29 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    לפי תוצאות מבחני פיז"ה שנערכו ב-2022 ופורסמו בדצמבר 2023, הפערים בישראל המשיכו לגדול כתוצאה מירידה בהישגי התלמידים מרקע כלכלי חלש, ועלייה בהישגי התלמידים מרקע כלכלי מבוסס. אילו תלמידי ישראל מהרקע הכלכלי הנמוך (כפי שהעידו על עצמם במבחן) היו נבחנים לבד במבחן — הם היו מדורגים בתחתית הדירוג הבינלאומי, לצד אזרביג׳אן, מקסיקו ותאילנד. מדובר בכ-30% מהתלמידים במערכת החינוך.

  • סיכום

    מערכת הבינה המלאכותית ChatGPT כבר משמשת תלמידים רבים במערכת החינוך. לפי כתבה באתר TheMarker, "מדובר ברעיון נחמד שיכול לסייע פה ושם בהכנת שיעורי הבית, אבל הוא לא מספיק טוב, מדויק או מעמיק כדי להחליף את המערכת הקיימת, בוודאי לא במקצועות ההומניים ולא בשפה העברית. זה לא אומר שזה לא יקרה, אפילו מהר יותר ממה שחושבים"

  • תקציר

    שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון פירסמה מסמך הקורא למנהלים לשנות תוכניות לימודים; להחליף את המבחנים באמצעי "הערכה מצמיחה"; להציג תוכניות לצמצום פערים; לחזק את הקשר עם ההורים; לייעל את הליכי הקליטה והחניכה של המורים. כמו כן, המסמך מציג שינויים בתוכניות הלימודים כמו מעבר לתוכנית למידה סביב רעיונות גדולים וחיבור בין תחומי דעת כדי לייצר למידה רב תחומית.

  • תקציר

    אנדראס שלייכר, מנהל מחלקת החינוך בארגון המדינות המפותחות OECD, הופיע בפורום חינוכי שנערך בדצמבר 2020 ביוזמת חוקר במרכז טאוב ובהשתתפות כ-150 בכירים במערכת החינוך בישראל. שלייכר דיבר על מבחנים, חשיבה ביקורתית ויצירתיות, גודל כיתות, אי שוויון בין תלמידים, הכשרת מורים וריכוזיות במערכת החינוך

  • תקציר

    המגזין "Marker Week" ריאיין אנשי חינוך ובהם שרת חינוך לשעבר, ראש ות"ת לשעבר, יזמת בתחום החינוך ופרופסורים לחינוך ולכלכלה וניסה לברר מה הדברים שיש לעשות בהקשר של משבר הקורונה, ובעיקר בתחום הלימוד המקוון.

  • סיכום

    אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ לקידום החינוך במתמטיקה ומדעים, הציע בראיון לדה מרקר שבעה צעדים מעשיים לשיפור מערכת החינוך: הקטנת מספר המורים, צמצום מקצועות הלימוד וכמות החומר, מיקוד המאמצים בחטיבת הביניים, הנגשת חומר למורים במקום ספרי לימוד, חיבור לימודי המתמטיקה לעולם, הקשבה למורים בשטח ואי ויתור על מבחנים.

  • תקציר

    פרופ' לי שולמן, מחוקרי החינוך המובילים בעולם, הגיע לביקור בישראל והעניק ראיון לדה מרקר שבו הביע את עמדתו בכמה מהסוגיות המרכזיות של החינוך במאה ה-21: שכר המורים, תפקיד בית הספר בעידן האינטרנט, גודל הכיתה הרצוי, מבחנים והדרכים לשפר את איכות ההוראה.

  • לינק

    אף שכמעט מעולם לא נתקלו במבחנים או בשיעורי בית, הצטיינו תלמידי בית הספר יהודה המכבי בתל אביב במבחני המיצ"ב. ההישגים שלהם היו טובים מאלה של תלמידי בתי ספר אחרים המתאפיינים ברקע כלכלי-חברתי דומה ואשר בהם ניתנים שיעורי בית ומבחנים. בנוסף לכך, תלמידי יהודה המכבי הביעו תחושות חיוביות יותר כלפי בית הספר, מוריהם, חבריהם והלימודים. בית הספר מדורג מעל לממוצע הארצי ומעל לממוצע בקרב בתי ספר בעלי רקע דומה ברוב המדדים של מוטיבציה, סקרנות, תחושת מסוגלות ולמידה איכותית.

  • לינק

    פרופ' אנדראס שלייכר, מנהל מחלקת החינוך של ארגון המדינות המפותחות OECD והאחראי על מבחני פיז"ה, אחד מחוקרי החינוך הבקיאים והמשפיעים בעולם, קבע בביקורו בישראל ב-2013 כי יש לחדול מלמידה באמצעות שינון ולצמצם את הפערים במערכת החינוך. בראיון ל-TheMarker במאי 2018 הוסיף שלייכר כי ישראל צריכה להתמקד במורים ולתת להם יותר עצמאות וכי הדגש בהוראה צריך להיות על יצירתיות ופתרון בעיות.

  • תקציר

    מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב, התראיין למגזין סוף השבוע של דה מרקר לרגל פתיחת שנת הלימודים תשע"ח. הוא דיבר על פערים בחינוך, אינטגרציה, נשירת מורים ותשלומי הורים בבתי הספר הפרטיים. https://www.themarker.com/markerweek/1.4404959

  • לינק

    הדו"ח השנתי של OECD על מערכות החינוך בעולם שובר כמה מוסכמות על מערכת החינוך בישראל: מתברר כי שכר המורים בישראל כבר אינו נמוך כמו בעבר, ההשקעה בתלמידים עלתה והם גם מקבלים יותר שעות לימוד מעמיתיהם בחו"ל. למרות זאת, הישגי התלמידים בישראל נותרו חלשים, הפערים ביניהם הם מהגבוהים בעולם, והם לומדים בכיתות הצפופות ביותר פרט לסין (ליאור דטל, רונית דומקה).

  • לינק

    פאסי סאלברג, מומחה עולמי לחינוך שהוביל את רפורמת החינוך המצליחה בפינלנד, מציע לשר החינוך החדש של ישראל לשקול לפרק את המערכת ולהתחיל לבנות אותה מחדש. "ביקרתי בארץ בכמה בתי ספר שמעוררים השראה, והייתי אפילו שמח אם הילדים שלי היו לומדים בהם, אבל המטרה היא לא רק ליצור בית ספר טוב או כמה בתי ספר טובים. אנחנו יודעים איך ליצור בית ספר טוב, והמטרה היא לעצב מערכת שלמה שבה כל בתי הספר כאלה. האם אפשר לתכנן מערכת שבה כל בתי הספר יהיו בתי ספר טובים ומגוונים, מבלי להתעקש שכל בתי הספר יהיו אותו דבר?" (דפנה מאור, ליאור דטל).

  • לינק

    בתי הספר בישראל נמצאים על סף משבר. הם מיושנים ויוצרים נזקים קשים לתלמידים, למורים ולחברה – כך עולה מנייר עמדה שנכתב על ידי חוקר החינוך ד"ר אמנון כרמון. "יש להכיר בכך שעבר זמנו של מבנה בית הספר הקיים – על מדינת ישראל להתניע מהלך של שינוי גישה בתחום החינוך", נכתב בנייר העמדה ( ליאור דטל) .

  • לינק

    שלוש שנים יושב הסוציולוג ד"ר עידן ירון בבית ספר במרכז הארץ ומתבונן בתלמידים, במורים ובמנהלים . הוא מגלה נוער צמא לאוזן קשבת, מורים שנהפכו למכונות הכתבה, ומסביב אלימות, עדתיות וגזענות. המון גזענות . הצד הנסתר של בית הספר. ד"ר עידן ירון, סוציולוג שמבלה כבר שלוש שנים בתצפית אנתרופולוגית על שגרת חייו של בית ספר שש-שנתי במרכז הארץ. איך בדיוק הצליח אנתרופולוג בן 59 להשתלב בין מאות תלמידים בגיל ההתבגרות בבית הספר? ( דפנה לוצקי, ליאור דטל).

  • לינק

    ניתוח מעמיק של הכתבה בעיתון דה-מרקר מלמד כי לא בהכרח איכות ההוראה גרמה לשינוי אלא הנעת התלמידים היא שיצרה את השינוי. בסוף שנת הלימודים הקודמת ‏(תשע"ג‏), שיעור הבוגרים הזכאים לבגרות בביה"ס התיכון בבית ג'אן הגיע ל-100% – נתון שהיה מוכר עד היום רק בסביון, שתלמידיו לומדים בבתי ספר תיכוניים מחוץ ליישוב. ב-2012, שיעור הזכאים לבגרות במגזר הדרוזי הגיע ל-54.8% – גבוה יותר מהממוצע בישראל, 49.8%, ודומה לשיעור הזכאים במגזר היהודי, 55.3%. השינוי הזה בציבור הדרוזי ובבית ג'אן התחולל על ידי צוותי המורים הוותיקים בבתי הספר – שלא הוחלפו ולא קיבלו תגבור מהחוץ. גם התלמידים הם אלה שלמדו בבתי הספר קודם לכן, ונכשלו בעבר. גם שיעור הנשירה הצטמצם ( ליאור דטל).

  • לינק

    ההוצאה הלאומית על חינוך בישראל – הכוללת את הוצאות הממשלה, הרשויות המקומיות, גופים ציבוריים וההורים – הסתכמה ב–80 מיליארד שקל ב–2012. מדובר בעלייה של 3.6% לעומת ההוצאה הלאומית לחינוך ב–2011 – בהמשך לעלייה בשנים האחרונות. עם זאת, בבחינת ההוצאה הלאומית לחינוך ביחס לתמ"ג והוצאות הממשלה עולה כי אין שינוי משמעותי בסדר העדיפויות הממשלתי – כך לפי נתונים פורסמו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ( ליאור דטל).

  • לינק

    התלמידים בבתי הספר היסודיים בישראל מבלים את רוב שעות היום בכיתות צפופות במיוחד. מבדיקת TheMarker עולה כי המספר הגדול של תלמידים בכיתות בישראל, שחורג מהנהוג בעולם המערבי, הוא רק חלק מהבעיה. התקן שהנהיג משרד החינוך במשך עשרות שנים קבע כי יש לבנות כיתות־אם בגודל של 49 מ"ר, וכיום אלה הכיתות הנפוצות. לפי התקן, ניתן להכניס לכיתות האלה עד 40 תלמידים. המשמעות היא שחלק מהכיתות בבתי הספר היסודיים בישראל הן כל כך צפופות, עד שהשטח המוקצה לכל תלמיד מסתכם ב-1.22 מ"ר – לא כולל השטח למורה ( ליאור דטל).

  • לינק

    בשעה שברוב העולם המפותח המרדף אחר ציונים, הישגים והצלחה במבחנים השוואתיים רק מחריף, סינגפור – שהתלמידים במערכת החינוך שלה מדורגים בעקביות בין המצטיינים בעולם – פועלת כבר כמה שנים בדיוק בכיוון ההפוך, ומנסה למתן את המרוץ, או לפחות לקחת אותו למקום אחר. –2004 החזון התגלגל לרפורמת Teach Less ,Learn More‏ ( TLLM), שנועדה לשנות באופן יסודי את טבעו של החינוך בסינגפור. המניע לביצוע הרפורמה היה החשש שלמרות הציונים הגבוהים, התלמידים בסינגפור לא אוהבים ללמוד, ולא יצליחו לגדול להיות יזמים ומנהלים שיכולים לקדם את סינגפור בתחרות הגלובלית ( דפנה מאור, ליאור דטל).

  • לינק

    באנגליה הכריז שר החינוך מייקל גוב על צעד נוסף שיהפוך את הבחינות הארציות שבהן נבחנים תלמידי תיכון באנגליה לקשות יותר – לאחר מהלך שנמשך שנים, שבו בתי ספר באנגליה הגבירו את עומס הבחינות ההשוואתיות ושיטות ההערכה המתוקננות, שנועדו לשפר את האיכות וליצור גרסה כלשהי של תקן לאומי. במקביל, קיבלו בני גילם בסקוטלנד תכנית לימודים שמבטלת את הבחינות הארציות לבני 16 (דפנה מאור , ליאור דטל).

  • לינק

    כמו באמריקה, התלמידים בישראל נבחנים כל הזמן – החל מכיתה ב’ במבחני מיצ”ב ‏(מדידה, יעילות וצמיחה בית ספרית‏), מבחני מפמ”ר ‏(מפקח מרכז מקצוע‏), מבחנים בינלאומיים ומבדקי שפה – והתיכון מוקדש לבגרויות. כמו באמריקה, הפערים בחינוך בישראל ענקיים – התלמידים בפריפריה והתלמידים הערבים מקבלים פחות ( ליאור דטל) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין