תלמידי כיתה ז'1 בבית הספר זיו בירושלים לומדים באופן שונה מאוד מזה של חבריהם בכיתות האחרות. הם יושבים בקבוצות, עם טאבלטים ומחשבים ניידים, שנתרמו על ידי עמותת חלו"ן, ומבצעים מחקר באינטרנט. אחר כך הם עונים על שאלות, עורכים דיון בפורום של הכיתה, ומציגים את העבודה מול הכיתה. בסוף, הם נותנים משוב לחבריהם לכיתה ( ליאור דטל) .

בחטיבת הביניים בבית הספר הניסויי מבואות הנגב שבקיבוץ שובל כמעט שאין מבחנים. התלמידים לא נדרשים להפגין ידע, אלא הבנה – בשלל דרכים יצירתיות. למעשה, כשהתלמידים מסיימים את חטיבת הביניים ועוברים לתיכון שבבית הספר, שבו יש יותר מבחנים והכנה לבגרויות, הם "מקבלים הלם מבחנים", כפי שמגדירה זאת אחת התלמידות. אבל אם משרד החינוך אכן יממש את תוכניתו לבטל חלק גדול מהבגרויות, ייתכן שתלמידים נוספים באופן ילמדו דומה לתלמידי מבואות הנגב, שנחשב אחד מבתי הספר הניסויים המובילים. במשרד החינוך סבורים כי המהפך שבוצע בבית הספר לפני כמה שנים הוכתר בהצלחה, וכעת בית הספר מפיץ את תורתו בקרב מוסדות חינוך אחרים ( ליאור דטל) .

הכנסת תכניות תקשוב מתקדמות בחינוך לבתי ספר בישראל עלולה להיות גורם חיכוך בין בתי הספר ובין ההורים הנדרשים לממן לילדיהם מחשב נייד . בכתבה מתוארת התנגדות חלק מההורים לממן מחשב נייד לילידיהם כחלק מתכנית תקשוב מתקדמת שבתי הספר מנסים לקדם בשיתוף עם גורמי תקשוב מתקדמים בישראל( ליאור דטל) .

עד לפני עשר שנים, בית הספר תל חי שבשכונת כפר שלם בדרום תל אביב היה רווי באלימות, והישגי התלמידים בו היו נמוכים מאוד. עינת אהרונסון, מנהלת בית הספר, נכנסה לתפקיד לפני 14 שנים, ולאחר שלוש שנים בלבד התייאשה, יצאה לשנת שבתון ולא חשבה שתחזור. כיום נחשב בית הספר, בניהולה של אהרונסון, לאחד מבתי הספר המצטיינים בישראל. תוצאות מבחני המיצ"ב מציבות אותו בעשירון העליון בכל ארבעת תחומי המבחן – הישג שרק שלושה בתי ספר יסודיים בישראל מבין אלה שנבחנו עמדו בו ( ליאור דטל) .

ישראל מפגרת אחרי המדינות המפותחות במספר המחשבים בבתי הספר ומובילה מבחינת פערי המחשוב מהמדינות המפותחות – כך עולה מדו"ח חדש של OECD שפורסם אתמול. הנתונים מתייחסים ל-2009, וייתכן שישתנו בשנים הקרובות הודות לתוכנית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21 שמשרד החינוך, שהחל ביישומה השנה בצפון ובדרום. לפי הנתונים, פחות מ-1% מתלמידי מדינות OECD דיווחו ב-2009 על כך שמעולם לא השתמשו במחשב, אך בישראל השיעור הוא 2%-3%, בדומה ליוון, טורקיה ויפאן. בפנמה ובירדן (שהן שותפות אך אינן חברות ב-OECD), מדובר בשיעור של 10% ו-7% בהתאמה . לפי הדו"ח, ישראל היא אחת המדינות הבודדות שבהן היחס בין מספר התלמידים בכיתות למספר המחשבים שעומד לרשותם לא השתנה כלל במשך כמעט עשור (2000-2009), ונותר נמוך יחסית למדינות המפותחות.( ליאור דטל וענבל אורפז).