-
לינק
כמו באמריקה, התלמידים בישראל נבחנים כל הזמן – החל מכיתה ב’ במבחני מיצ”ב (מדידה, יעילות וצמיחה בית ספרית), מבחני מפמ”ר (מפקח מרכז מקצוע), מבחנים בינלאומיים ומבדקי שפה – והתיכון מוקדש לבגרויות. כמו באמריקה, הפערים בחינוך בישראל ענקיים – התלמידים בפריפריה והתלמידים הערבים מקבלים פחות ( ליאור דטל) .
-
לינק
בראיון עם המומחה הפיני לחינוך, ד"ר פאסי סאלברג, יש כמה עובדות מעניינות , שלא שמענו עד כה על מערכת החינוך בפינלנד. מהראיון עם ד"ר פאסי סאלברג ניתן ללמוד כי דווקא המשבר בחינוך בפינלנד והקיצוץ התקציבי שם לפני 20 שנה הוליד את הכורח להזדמנות חדשה וליצירת שינוי . "ביטלנו את מערך הפיקוח על בתי הספר וקיצצנו את תקציב משרד החינוך ב–15% בתוך שנה. ביצענו את הקיצוץ באמצעות מתן הרבה יותר עצמאות לבתי הספר ולרשויות המקומיות", אומר סאלברג ( ליאור דטל, דפנה מאור) .
-
לינק
בלי תקציבים מיוחדים, בלי רפורמה כללית ובלי יוזמה מצד משרד החינוך – יותר ויותר מורים מנסים לשנות את השיטה מבפנים ? שלוש יוזמות מקומיות ויצירתיות של למידה אחרת. יש כמה בתי ספר יוצאי דופן: כאלה שמאפשרים לילדים לגדל בעצמם פירות וירקות, במקום לשנן שמות של טעמים; להשתתף בניסויים מדעיים מרתקים, במקום לכתוב מלים ארוכות במחברת; לכתוב בעצמם מאמרים וספרים, פרי דמיונם ומחקרם האישי; ולהעשיר את עולמם בשיעורי בישול, עיצוב וסיף. היוזמות המקוריות הללו לא מגיעות ממשרד החינוך, אלא מהשטח – ממורים ומנהלים שמאסו בשיטות הלימוד הארכאיות. הבעיה היא שכיום נראה שמהפכות חינוכיות יכולות להתבסס בעיקר בקרב אוכלוסייה אמידה – שמסוגלת לשלם עבור תוכניות חדשניות ( ליאור דטל).
-
לינק
תלמידי כיתה ז'1 בבית הספר זיו בירושלים לומדים באופן שונה מאוד מזה של חבריהם בכיתות האחרות. הם יושבים בקבוצות, עם טאבלטים ומחשבים ניידים, שנתרמו על ידי עמותת חלו"ן, ומבצעים מחקר באינטרנט. אחר כך הם עונים על שאלות, עורכים דיון בפורום של הכיתה, ומציגים את העבודה מול הכיתה. בסוף, הם נותנים משוב לחבריהם לכיתה ( ליאור דטל) .
-
לינק
בחטיבת הביניים בבית הספר הניסויי מבואות הנגב שבקיבוץ שובל כמעט שאין מבחנים. התלמידים לא נדרשים להפגין ידע, אלא הבנה – בשלל דרכים יצירתיות. למעשה, כשהתלמידים מסיימים את חטיבת הביניים ועוברים לתיכון שבבית הספר, שבו יש יותר מבחנים והכנה לבגרויות, הם "מקבלים הלם מבחנים", כפי שמגדירה זאת אחת התלמידות. אבל אם משרד החינוך אכן יממש את תוכניתו לבטל חלק גדול מהבגרויות, ייתכן שתלמידים נוספים באופן ילמדו דומה לתלמידי מבואות הנגב, שנחשב אחד מבתי הספר הניסויים המובילים. במשרד החינוך סבורים כי המהפך שבוצע בבית הספר לפני כמה שנים הוכתר בהצלחה, וכעת בית הספר מפיץ את תורתו בקרב מוסדות חינוך אחרים ( ליאור דטל) .
-
לינק
האחראי על חינוך ב-OECD המכונה גם 'שר החינוך של העולם': "מי שמצליח בחיים הוא לא זה שזוכר מה לימדו אותו בבית הספר, אלא זה שמצליח למנף את זה הלאה. העולם משתנה". לא רק תוצאות המבחנים הבינלאומיים חשובות, אלא גם הסיכוי שמערכות החינוך נותנות לכל תלמיד ותלמיד כדי שיצליח בבית הספר – ללא קשר לרקע הכלכלי ממנו הוא מגיע", אמר פרופ' אנדרס שלייכר, האחראי על חינוך ב-OECD ומי שמכונה "שר החינוך של העולם". שלייכר היה הנואם המרכזי בכנס החינוך של "הארץ" וירושלים, והציג את השינוי שחל במערכות החינוך הטובות בעולם בשנים האחרונות וההשפעה שבשינוי על החברה והתעסוקה ( ליאור דטל ).
-
לינק
-
לינק
עד לפני עשר שנים, בית הספר תל חי שבשכונת כפר שלם בדרום תל אביב היה רווי באלימות, והישגי התלמידים בו היו נמוכים מאוד. עינת אהרונסון, מנהלת בית הספר, נכנסה לתפקיד לפני 14 שנים, ולאחר שלוש שנים בלבד התייאשה, יצאה לשנת שבתון ולא חשבה שתחזור. כיום נחשב בית הספר, בניהולה של אהרונסון, לאחד מבתי הספר המצטיינים בישראל. תוצאות מבחני המיצ"ב מציבות אותו בעשירון העליון בכל ארבעת תחומי המבחן – הישג שרק שלושה בתי ספר יסודיים בישראל מבין אלה שנבחנו עמדו בו ( ליאור דטל) .
-
לינק
ארבעה אקדמאים שעברו הסבה להוראה והשתלבו השנה בבתי ספר תיכוניים מחלקים ציונים: הנוער לא איום כמו שחושבים והמורים מקצוענים; לא מתגעגעים לעבודה הקודמת אבל כן מתגעגעים לשכר. רק לפני שנתיים הקיץ של איתן גבירץ, יניב יעקב, אורית זהבי ואלון גזית היה ממוזג מאוד. הם ישבו במשרדים קרירים בבניינים מטופחים – ועבדו. בדרך כלל מהבוקר עד שעות הערב המאוחרות. התגמול היה בהתאם: שכר נאה, בונוסים, רכב וכל התנאים הטובים שבדרך כלל קיימים בענף ההיי-טק. "למורים קשה להסתגל בהתחלה", "אבל הם נעזרים במורה שחונך אותם במשך שלוש שנים ובסדנה שבועית. התוצאה היא שהנשירה אפסית . לדברי ד"ר אורית אלמוג, ראש היחידה להכשרת אקדמאים להוראה במכללה האקדמית בית ברל, המורים שהוכשרו במכללה וסיימו את שנת הלימודים הראשונה "מתכוונים להמשיך ללמד גם בשנה הבאה. הם זכו לשביעות רצון רבה מצד המנהלים, שביקשו להמשיך להעסיקם. כולם התגאו בהישגי התלמידים שלהם בבגרות, ורובם בהחלט מרגישים שיש להם עוד לאן להתפתח מבחינה מקצועית". (ליאור דטל).
-
לינק
ישראל מפגרת אחרי המדינות המפותחות במספר המחשבים בבתי הספר ומובילה מבחינת פערי המחשוב מהמדינות המפותחות – כך עולה מדו"ח חדש של OECD שפורסם אתמול. הנתונים מתייחסים ל-2009, וייתכן שישתנו בשנים הקרובות הודות לתוכנית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21 שמשרד החינוך, שהחל ביישומה השנה בצפון ובדרום. לפי הנתונים, פחות מ-1% מתלמידי מדינות OECD דיווחו ב-2009 על כך שמעולם לא השתמשו במחשב, אך בישראל השיעור הוא 2%-3%, בדומה ליוון, טורקיה ויפאן. בפנמה ובירדן (שהן שותפות אך אינן חברות ב-OECD), מדובר בשיעור של 10% ו-7% בהתאמה . לפי הדו"ח, ישראל היא אחת המדינות הבודדות שבהן היחס בין מספר התלמידים בכיתות למספר המחשבים שעומד לרשותם לא השתנה כלל במשך כמעט עשור (2000-2009), ונותר נמוך יחסית למדינות המפותחות.( ליאור דטל וענבל אורפז).
- 1
- 2