"אי־אפשר לסמוך על כוח האדם": שבוע לפני פתיחת הלימודים – מחסור של כ-31 אלף מורים

דטל, ל'. "'אי־אפשר לסמוך על כוח האדם': שבוע לפני פתיחת הלימודים - מחסור של כ-31 אלף מורים". דה מרקר, 24 באוגוסט

עיקרי הדברים:

• לפי חישובי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, במערכת החינוך בישראל חסרים כ-31 אלף מורים בעלי התאמה מקצועית למקצועות שהם מלמדים, אף שמשרד החינוך מעריך כי מדובר במחסור של מאות מורים בלבד
• הפער בין הנתונים נובע במידה רבה מכך שמשרות הוראה רבות מאוישות בידי מורים שלא הוכשרו למקצוע שהם מלמדים, ולכן כיתה מאוישת אינה מעידה בהכרח על קיומו של מורה בעל הכשרה מקצועית מתאימה
• שיעורי אי־ההתאמה גבוהים במיוחד בבתי הספר היסודיים, ובהם כמחצית מן המורים למתמטיקה, למדעים ולעברית אינם עומדים אפילו בתנאי הסף המקלים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
• הקריטריונים של הלמ"ס להגדרת מורה מתאים למקצוע הוקלו בשנים האחרונות והם נמוכים בחלק מן המקרים מן הדרישות הרשמיות של משרד החינוך, ולכן היקף המחסור במורים בעלי ההכשרה הנדרשת עשוי להיות גדול אף יותר מן הנתונים המוצגים
• מנהלי בתי ספר מתמודדים עם המחסור באמצעות העברת מורים בין מקצועות, צמצום שעות לימוד, איחוד תפקידי חינוך והעסקת מורים שאינם עומדים בדרישות ההכשרה
• המנהלים מתריעים כי ללא טיפול מערכתי עלולה עתודת המורים בישראל להמשיך ולהצטמצם

מערכת החינוך בישראל ניצבת ערב שנת הלימודים תשפ"ז בפני מחסור נרחב במורים בעלי הכשרה מקצועית המתאימה למקצועות שהם מלמדים. לפי חישובי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, היקפו של המחסור מגיע לפחות ל־30,871 מורים בבתי הספר היסודיים, בחטיבות הביניים ובתיכונים. נתון זה שונה במידה ניכרת מהערכת משרד החינוך, שלפיה פתיחת שנת הלימודים תתאפשר עם מחסור של מאות מורים בלבד.

לכתבה המלאה בדה מרקר

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא מחסור במורים

מקורו של הפער הוא בראש ובראשונה בהבדל בין ספירת משרות שאינן מאוישות לבין בדיקת ההתאמה המקצועית של המורים שכבר עובדים במערכת. כאשר מורה מועסק בבית הספר, הוא אינו נספר בהכרח כמורה חסר, גם אם הכשרתו אינה תואמת את המקצוע שאותו הוא מלמד. בדרך זו ניתן לאייש כיתות ולצמצם את מספר המשרות הפנויות, אך הדבר אינו פותר את המחסור במורים שעברו הכשרה מתאימה בתחום הדעת.

היקף התופעה משמעותי במיוחד במקצועות היסוד. לפי נתוני הלמ"ס, קיים מחסור של 10,255 מורים למתמטיקה, 4,389 מורים למדעים, 3,428 מורים לאנגלית ו־12,799 מורים לעברית ולמקצועות השפה. בבתי הספר היסודיים, כמחצית מהמורים למדעים, למתמטיקה ולעברית אינם עומדים בתנאי ההתאמה למקצוע על פי הקריטריונים שנקבעו לצורך המדידה.

משמעותם של הנתונים אינה בהכרח שעשרות אלפי כיתות נותרות ללא מורה. בפועל, חלק ניכר מן המחסור מכוסה באמצעות מורים שהוכשרו להוראה באופן כללי אך לא במקצוע המסוים, או באמצעות בעלי השכלה אקדמית הקרובה לתחום שאותו הם מלמדים. לכן, קיומו של מורה בכיתה אינו מלמד כשלעצמו על התאמה בין השכלתו והכשרתו לבין תוכני ההוראה שעליהם הוא מופקד.

הפער בין מספר המורים במערכת לבין מספר המורים בעלי ההכשרה המתאימה נעשה משמעותי עוד יותר לנוכח השינוי שחל בקריטריונים של הלמ"ס. בשנה האחרונה הוגמשה ההגדרה שלפיה נבחנת התאמתו של מורה למקצוע ההוראה. בבתי הספר היסודיים, מורים בעלי הכשרה כללית להוראה יכולים להיחשב מתאימים להוראת עברית ומתמטיקה גם אם לא הוכשרו באופן ייעודי למקצועות אלה. זאת בעוד שהדרישות הרשמיות של משרד החינוך כוללות תואר בהוראה ותעודת הוראה במקצוע הרלוונטי.

גם בחינוך העל־יסודי ההגדרה הסטטיסטית מקלה יותר מהדרישה הרשמית. לצורך נתוני הלמ"ס, די בתואר אקדמי הקרוב למקצוע הנלמד. בעל תואר בהנדסה, לדוגמה, עשוי להיחשב מתאים להוראת מתמטיקה גם ללא תעודת הוראה. משרד החינוך, לעומת זאת, דורש לצד התואר האקדמי גם הכשרה להוראה.

שינוי ההגדרות השפיע באופן ניכר על הנתונים. בשנת 2024, 73.1% מהמורים לעברית בבתי הספר היסודיים לא עמדו בתנאי הסף שנבדקו באותה עת. בשנת 2026 ירד שיעורם ל־47.8%. במתמטיקה ירד שיעור המורים שאינם עומדים בתנאי הסף מ־58.6% ל־53%. הירידות אינן משקפות בהכרח שיפור מקביל בהכשרת המורים, שכן בחלק מן המקצועות שונו הקריטריונים עצמם.

ההשוואה למקצוע האנגלית מחזקת הבחנה זו. באנגלית לא שונו תנאי הסף, ושיעור המורים בבתי הספר היסודיים שלא עמדו בהם דווקא עלה מ־24.4% בשנת 2024 ל־26.1% בשנת 2026. במדעים, שנבדקו באופן זה לראשונה, נמצא כי 48.2% מהמורים ביסודי אינם עומדים בתנאי ההתאמה. אם ההתאמה הייתה נמדדת על פי הדרישות הרשמיות והמחמירות יותר של משרד החינוך, מספר המורים שאינם בעלי הכשרה מתאימה היה גבוה יותר.

המחסור בולט במיוחד בבתי הספר היסודיים, שבהם מוקנים לתלמידים היסודות של קריאה וכתיבה, שפה, מתמטיקה, אנגלית ומדעים. חוסר התאמה בין הכשרת המורה לבין המקצוע שהוא מלמד עשוי להיות בעל משמעות רבה דווקא בשלבים אלה, שבהם נבנית התשתית ללמידה בהמשך.

עם זאת, הבעיה אינה מוגבלת לחינוך היסודי. בחטיבות הביניים 20% מהמורים למתמטיקה, 18% מהמורים לאנגלית, 40% מהמורים לעברית ו־21% מהמורים למדעים אינם עומדים בתנאי ההתאמה המקלים של הלמ"ס. בתיכונים, 18.5% מהמורים למתמטיקה ולאנגלית וכ־40% מהמורים לשפה אינם עומדים בתנאים אלה. הנתונים אינם כוללים את מצב כוח האדם בפיזיקה, ביולוגיה, כימיה ומדעי המחשב בתיכונים, אף שגם בתחומים אלה קיים מחסור במורים.

את מורה לתנ"ך? למדי בבקשה גם עברית

בתי הספר מתמודדים עם המחסור באמצעות מגוון פתרונות מקומיים. מורים נדרשים לעיתים ללמד מקצוע נוסף מעבר לתחום הכשרתם, מחנכת אחת עשויה להיות מופקדת על שתי כיתות, שעות לימוד במקצועות מסוימים מתבטלות ומנהלים עצמם מקבלים עליהם תפקידי חינוך. אחד המקרים המתוארים הוא של מורה לתנ"ך שהתבקש ללמד גם עברית. פתרונות אלה מאפשרים את המשך הפעילות השוטפת של בתי הספר, אך גם ממחישים את הפער בין מצבת כוח אדם מלאה לכאורה לבין היכולת לספק הוראה מקצועית בכל תחומי הדעת.

מנהלים מעידים גם על קושי הולך וגובר בגיוס מועמדים מתאימים. מועמדים המופנים לבתי הספר אינם תמיד בעלי הכישורים, ההכשרה או הניסיון שהמנהלים מבקשים, ובמקרים מסוימים נאלצים מנהלים לבחור בין השארת כיתה ללא מורה לבין העסקת אדם שלדעתם אינו מתאים דיו לתפקיד. מצב זה עשוי להעביר את מחיר המחסור מן המערכת אל התלמידים, הנחשפים לעיתים למורים הלומדים את המקצוע תוך כדי עבודתם וצוברים ניסיון במהלך ההוראה עצמה.

המחסור בכוח אדם משתלב גם בקשיים רחבים יותר של מנהלי בתי הספר. כ־2,000 מנהלים החברים בארגון "מנהיגים" הכריזו על עיצומים מול משרד החינוך, בין השאר על רקע עומס העבודה, הביורוקרטיה, פגיעה לטענתם באוטונומיה הניהולית והקושי בגיוס מורים. לדבריהם, חלק ניכר מעבודת הניהול מוקדש כיום לחיפוש כוח אדם ולמציאת פתרונות נקודתיים למחסור, במקום לעבודה פדגוגית וניהולית מתוכננת.

אחת מדרישות המנהלים היא דווקא להרחיב את שיקול הדעת שלהם בקליטת מורים שאינם עומדים בכל הדרישות הפורמליות של משרד החינוך. הם מבקשים אפשרות לקלוט מועמדים ללא תעודת הוראה כאשר לדעתם מדובר באנשים המסוגלים ללמד היטב. בכך מתחדדת הדילמה שבה נתונה המערכת: מצד אחד, היעדר הכשרה מתאימה מוצג כבעיה מרכזית; מצד אחר, המחסור עצמו מוביל לדרישה להקל בדרישות כדי שלא להותיר כיתות ללא מורים.

משרד החינוך מציג תמונה שונה ומדגיש כי תחלופה של אלפי מורים היא תופעה המאפיינת מערכת גדולה וכי במהלך התקופה שלפני פתיחת שנת הלימודים נקלטים עובדים חדשים. לפי הערכת שר החינוך, עם פתיחת השנה יצטמצם מספר המשרות שאינן מאוישות למאות בודדות.

שתי התמונות אינן סותרות בהכרח זו את זו, משום שהן מתייחסות למדדים שונים. אפשר שמרבית הכיתות ייפתחו עם מורה ובה בעת יתקיים מחסור נרחב במורים בעלי ההכשרה הספציפית הנדרשת למקצוע שהם מלמדים. ההבחנה בין "מורה חסר" לבין "מורה שאינו מתאים למקצוע" היא אפוא מרכזית להבנת היקף הבעיה.

מעבר לקושי המיידי באיוש הכיתות, עולה שאלת עתודת ההוראה של מערכת החינוך בישראל. הסתמכות מתמשכת על העברת מורים בין תחומי דעת, הקלה בדרישות ההכשרה, צמצום שעות והטלת תפקידים נוספים על מורים ומנהלים מאפשרת למערכת להתמודד עם המחסור בטווח הקצר. ואולם, המשך הירידה בהיצע של אנשי הוראה מתאימים עלול להפוך את האלתורים הקיימים לפחות ופחות אפשריים.

הנתונים מצביעים אפוא על צורך לבחון את משבר כוח האדם לא רק באמצעות מספר המשרות הפנויות ביום פתיחת שנת הלימודים, אלא גם באמצעות התאמת הכשרת המורים למקצועות שהם מלמדים, איכות כוח האדם הזמין, שיעורי הגיוס והעזיבה והיכולת לבנות עתודה מקצועית לאורך זמן. טיפול כזה מחייב התייחסות מערכתית להכשרת מורים, לגיוסם, לשימורם, למעמד המקצוע ולתנאי העבודה בבתי הספר.