ניהול וסביבות למידה

האיום הגדול על מערכת החינוך בשבועות האחרונים הוא ChatGPT, שבהקשר זה ניתן להגדירו כרובוט שכותב עבודות. משרד החינוך מנסה בימים אלה לגבש כללים והמלצות למורים בכיתות, כדי להתמודד עם האתגר, ולהפוך את המשבר להזדמנות.

תופעת החינוך-ביתי התפתחה בשנים האחרונות שעה שיותר ויותר הורים בחרו לחנך את ילדיהם בבית. בעולם וגם בישראל נערכו מחקרים רבים על חינוך-ביתי, ואולם בישראל לא נערך מחקר על בוגרי החינוך הביתי. מהן חוויות הלימוד שלהם?

מחנכים רבים חוששים שהאפליקציה תפגע במוטיבציה ללמוד, בעוד שאחרים תוהים כיצד ניתן ליישמה בחינוך. יש החוששים שאפליקציית הבינה המלאכותית ChatGPT תייתר את לימודי החיבור, ואילו אחרים סבורים כי היא רק תשמש כלי-עזר, כמו מחשבונים או ויקיפדיה. יש אפילו מורים החוששים כי בעתיד האפליקציה תוכל להחליפם

בחודשים האחרונים עולות טענות למחסור אקוטי במורים לקראת שנת הלימודים תשפ"ג (2022/23), שיגרום לפגיעה בהוראה ובמוסדות החינוך. לעומתם אחרים טוענים שאין כעת בעיה מיוחדת שלא נתקלנו בה בשנים קודמות. על רקע מחלוקת זו ולבקשת ח"כ עופר כסיף, סקר מרכז המחקר והמידע של הכנסת את הסוגיה הנדונה

מכון מופ"ת הקים צוות חשיבה לבחינה של תהליכי פיתוח ההון אנושי בבתי הספר. הצוות יבחן מודלים שונים הקיימים בעולם, יברר את הצרכים של צוותי ההוראה והחינוך בארץ, ויציע תוכנית להכשרת בעלי תפקיד מקרב שדרת הנהלת בית הספר, אשר ייתנו מענה לצרכים הללו. את תחום משאבי האנוש ניתן להגדיר בצורה הפשוטה ביותר כניהול הממד האנושי בארגון

מערכת e-portfolio יכולה להיות יעילה במיוחד לצרכי למידה סטודנטיאלית והערכת לומדים. שכן, היא מאפשרת לראשי האוניברסיטאות ולמרצים לבצע מעקב עקבי, לטווח הקצר והארוך וברמת המקרו והמיקרו, תוך שימור הנתונים לאורך זמן. בנוסף, הסטודנטים יכולים ללמוד באופן עצמאי, לשמור, לאבטח ולשתף מידע, לרענן את הזיכרון מקורסים קודמים, להפגין כישורים בקמפוס אקדמי וירטואלי ואף לשווק עצמם, מבעוד מועד, בשוק התעסוקה.

ניתוח שיח זה בחן דיונים שהתנהלו בקבוצת וואטסאפ של קהילה מקצועית לומדת בה לקחו חלק 14 מורי כימיה וחמישה מנחים פדגוגיים והוקלדו, הוקלטו או שותפו 6,100 פרסומים. רוב השיח שהתנהל בקבוצה התייחס להיבטים פדגוגיים מתחום הכימיה, לאתגרים מקצועיים בהוראת כימיה ולהוראת תלמידים בכלל. שיח מקוון זה סייע לקשר בין משתתפי הקהילה לבין המנחים ולהציג עצות, דעות, תהיות, שאלות ותשובות. לצד זאת, נמצאו תכנים הקשורים להיבטים אדמיניסטרטיביים וארגוניים, כמו גם תכנים חברתיים או בידוריים שאינם קשורים למקצוע הכימיה או לתחום ההוראה.

מרחב למידה עתידי (מל"ע) הוא סביבת למידה דינמית ועשירה-בטכנולוגיה, המאפשרת הוראה ולמידה תוך שימוש בשיטות פדגוגיות חדשניות. מאמר זה מציג דפוסי עיצוב להוראה במל"ע, שנוצרו לאחר הוראה יצירתית במכללה לחינוך וכוללים קבוצות מתכנסות, הוראה במרחב אינטראקטיבי מאורגן, יריד מצגות ו"חשבו-הצטרפו-שתפו".

מחקר מטא-אנליטי זה מאתר, ממפה ומנתח 132 פרסומים אקדמיים-מחקריים אשר בוחנים בינה מלאכותית במערכת ההשכלה הגבוהה ברחבי העולם. באמצעות כך, נבחנת היעילות הפוטנציאלית של הבינה המלאכותית, כמו גם השפעתה על סטודנטים, מרצים ומוסדות אקדמיים. נמצא שהבינה המלאכותית חודרת אל מוסדות ההשכלה הגבוהה ומסתמנת כגישה יעילה ובעלת פוטנציאל נדיר. אולם, עדיין מדובר בפונקציה התחלתית, ניסיונית ואופציונאלית שאינה מיושמת בכול המוסדות.

המערכת כבר נמצאת בפני מחסור ניכר ומדאיג במורים צעירים שימלאו את השורות. מורים חדשים סובלים ממשרות חלקיות ושכר נמוך, ויש לשנות זאת כדי למנוע נשירה בשנים הראשונות שבהן העבודה קשה ביותר בשל הצורך להכין שיעורים חדשים ולהסתגל למקצוע

המל"ג מעודדת את המוסדות להכשרת מורים להציע קורסים בהוראה מקוונת גם בתקופות שגרה, כלומר גם כשאין סגרים כפי שהיה בראשית הקורונה. דוח מחקר זה מציג המלצות למרצים ולמוסדות כיצד לעשות זאת נכון

ספר זה מציע מסד עיוני ומעשי למנהלים החדשים של בתי הספר. הוא משלב את הידע העולמי בתחום הכניסה לתפקיד ניהולי ומציע מענה יישומי לאתגרים המורכבים של הכניסה לתפקידי ניהול בבית הספר. מורכבותו של התפקיד הניהולי נובעת מהיותו כרוך בהתמודדות מקצועית, ארגונית ופדגוגית מול גורמים רבים בתוך בית הספר ומחוצה לו. התמודדות זו מחייבת חשיבה מערכתית לצד ידע, מיומנויות רבות וכישורים ניהוליים ופדגוגיים. מנהלים חדשים חווים את האתגרים המורכבים בעוצמות גבוהות יותר.

המחקר בחן כיצד הוראה באמצעות מורה רובוט דמוי אדם משפיעה על ההנאה ועל תוצאות הלמידה של סטודנטים באוניברסיטה. הסטודנטים שלמדו עם מורה רובוט דיווחו על רמות הנאה גבוהות יותר מסטודנטים שלמדו עם מורה אנושי. למרות שבשיעור הראשון עם המורה הרובוט השיגו הסטודנטים תוצאות נמוכות בהשוואה לאלה שלמדו עם מורה אנושי, בסוף הקורס הם השיגו הישגים גבוהים יותר מסטודנטים שלמדו רק עם מורה אנושי. סטודנטים שלהם היה הניסיון הרב ביותר בלמידה עם רובוט (למדו שני קורסים) השיגו את הציונים הגבוהים ביותר.

רם כהן, מנהל בתי ספר זה 25 שנה, ולפני כעשור הוזמן להקים את תיכונט, תיכון בצפון תל אביב. בשיחה גלוית-לב עם המראיינת איילת שני מעיתון "הארץ" הוא מתאר במילים חדות ובהירות, לפעמים מעוררות-חלחלה, את המשבר חסר התקדים במערכת החינוך הישראלית. לפניכם עיקרי דבריו בראשי פרקים.

האם תלמידים מאבדים או מוסיפים ידע במהלך הקיץ? מאמר זה מציג ניתוח של נתונים של למעלה מ-3.4 מיליון תלמידים (מגיל הגן עד כיתה ח') מ-50 מדינות בארה"ב, אשר לקחו חלק במבחנים סטנדרטיים בקריאה ומתמטיקה. ממצאי המחקר מצביעים על כך שאובדן למידה בקיץ הוא נפוץ ומשמעותי, אבל אין זוהי תופעה גורפת. למעמד סוציו-אקונומי השפעה קטנה מאד על איבוד הידע. ירידה בהישגים בין האביב לסתיו בולטת במיוחד בקרב תלמידים שהראו את ההתקדמות הגדולה ביותר בלמידה במהלך שנת הלימודים.

מממצאי מחקר זה עולה כי יש מקום לפתח ולהציע קורסים בנושאי טכנולוגיה וחינוך ולמידה מקוונת במכללות אקדמיות ובמחלקות אוניברסיטאיות להכשרת מורים. בקורסים הללו, כדאי להבהיר את החשיבות הגלומה בהטמעה והנחלה של למידה עצמאית בזירות מקוונות. במקביל, חשוב לאבזר, להקים ולפתח את התשתיות הדיגיטליות, הטכנולוגיות והתקשורתיות בקמפוס ולהשקיע במרחבי הלימוד העתידניים.

סקירת מידע זו מתארת 19 מרכזי חדשנות בחינוך הפועלים בישראל ומרכז למצוינות בחדשנות בחינוך באוניברסיטת טאלין שבאסטוניה. הסקירה מפרטת מדדי הצלחה, שיטות הערכה, השקפות עולם, חזון, מטרות, חברי צוות, בעלי תפקידים, דרך הכשרת חברי סגל, תקציב, שיטות עבודה, תשתיות טכנולוגיות, סביבות עבודה וקהלי יעד. הסקירה מסתיימת בחמש המלצות למרכזי חדשנות בחינוך.

מתוך 4 מיליון ילדים לפחות שלומדים בחינוך ביתי בארה"ב, יותר ממיליון ילדים (28%) מבקרים בין יום אחד לארבעה ימים בשבוע בבית ספר "רגיל". למידה משולבת היא שילוב מיטבי בין למידה בכל מקום (כולל למידה מקוונת) ובין למידה פנים מול פנים בכיתה. שילוב זה מאפשר למידה עצמאית ומותאמת אישית בהיבטי זמן, מקום, אופן, ונתיב הלמידה ותומך בפעלנות (agency) הלומד.

המחקר הנוכחי בחן את ההשפעה של דפוס חשיבה צומח (growth mindset), כלומר התפיסה שיכולת היא תכונה מתפתחת באדם, על תהליכי למידה ועל תוצאותיה. 138 תלמידי כיתה י' הוקצו לאחת משתי קבוצות באופן אקראי: קבוצת הניסוי (שבה החוקרים קידמו דפוס חשיבה צומח) וקבוצות הביקורת. ממצאי המחקר הראו שלקידום דפוס חשיבה צומח יש יתרונות למוטיבציה, לתפיסת העומס הקוגניטיבי של הלמידה ולביצועי הלמידה. יש לעצב סביבה ופרקטיקות הוראה ולמידה אשר מעודדות דפוס חשיבה צומח בקרב תלמידים.

סקירה זו עוסקת שלב ההתמחות של אנשי מקצוע חדשים במקצועות שונים בישראל: חינוך, משפטים, ראיית חשבון, סיעוד, רפואה ועבודה סוציאלית. שלב ההתמחות הוא גשר בין שלב הלימודים העיוניים באקדמיה ובין הקליטה בשדה ובשוק התעסוקה, ובמהלכו מתקיימת השלמה מעשית ללימודי המקצוע. עבור סטודנטים רבים שלב ההתמחות הוא אמצעי כדי להתקבל לשוק התעסוקה, לפתח מיומנויות רכות כמו עבודת צוות, מיומנויות תקשורת בין-אישית ופתרון בעיות וכדי לצבור ניסיון מקצועי וגמול לעתיד.