ניהול וסביבות למידה

כ-10% מהסטודנטים בצפון אמריקה, אשר רובם לא אובחנו כסובלים מבעיית קשב, משתמשים בתרופות כגון ריטלין, פוקלין, קונצרטה ואטנט כדי לשפר את ביצועיהם הלימודיים [4, 21]. ואולם, המחקר מראה כי ציוניהם של סטודנטים אלה אינם עולים – ומנגד הם עלולים לסבול מתופעות לוואי שליליות, כגון בעיות לב, הפרעות שינה, חרדה, פסיכוזה ואף נטייה מוגברת להתאבדויות.

MOOC הם ראשי תיבות ל – Massive Open Online Course, קורסים מקוונים הפתוחים בפני הקהל הרחב (להלן: קורסי מוק). קורסים אלה מאפשרים לכל אדם להעשיר את עולמו וללמוד אצל מרצים מהמוסדות האקדמים הטובים בעולם. קורסי המוק מבוססים בעיקר על וידאו וככאלה הם מציבים אתגרים בפני חלק מהמשתתפים. תמיכה חברתית ולמידה פנים אל פנים עשויה להגביר את הישגי הסטודנטים החווים קשיים ולהקל על המחסומים הניצבים בפני הרוצים לגשת לקורסים המקוונים.

במהלך המשחק רוכשים המשחקים ידע על העולם, על יכולותיהם, עמדותיהם וקשריהם החברתיים. המשחק מעורר סקרנות, משפר את החשיבה ומעודד דמיון ויצירתיות. לפיכך, כדאי לשלב בכיתה משחקים. ואולם, מהי הדרך הנכונה לשלב משחקים בכיתה?

עבודת דוקטורט זו בחנה דילמות אתיות, עקרונות יישומיים ותפישות מסוג העצמה פסיכולוגית של מתכשרים להוראה בהקשר של התמודדות עם אלימות חברתית, פיזית ומילולית בבתי הספר. דרך הבחינה היתה עריכת תהליכים סימולטיביים המתמקדים במשחק תפקידים ודיונים רפלקטיביים בצוותי חשיבה סביב אירועים בעלי השלכה אתית, הקשורים לאלימות. ההנחה, הנתמכת בספרות המחקר, היתה כי התמודדות של מורים עם דילמות אתיות תורמת להתפתחותם החברתית והמוסרית.

מחקר זה בדק את תוצאות מדיניות הפחתת גודל הכיתה על הישגיהם של תלמידי כיתות ד' במבחן הבינלאומי TIMSS, המשקף הישגים במתמטיקה ומדעים. תוצאותיו מצביעות על כך שברוב המדינות האירופיות אין בכוחה של הקטנת גודל הכיתות לשפר את ההישגים במתמטיקה בכיתות ד'.

ממצאי המחקר מוכיחים קשר חלש עד בלתי קיים בין שיעורי בית לבין הישגי התלמידים בגילאי בית הספר היסודי. הקשר החיובי מתחזק במידה מסוימת ככל שמתקדמים התלמידים בגיל. פעמים רבות, שיעורי הבית הם סדרה של מטלות חסרות טעם, ואינם מצדיקים את אובדן הזמן, המתח, הסכסוכים עם ההורים ואת ההשקעה.

מחקרן של אדית בוטון וקריסטה אסטרחן בוחן את תופעת השיתוף במשאבי למידה ברשתות החברתיות בקרב בני נוער: היקפה, מאפייניה והסיבות לבחירת התלמידים לשתף במידע. נמצא שהתלמידים מרבים לשתף חומרי עזר, סיכומי שיעור ומידע אדמיניסטרטיבי בפייסבוק ובווטסאפ. כפי שקרה בתחומים אחרים, השיתוף במידע ברשת שינה את האופן שבו אנו לומדים.

אולי באופן מפתיע בשנים האחרונות ניכר שיפור דווקא בתחום אדריכלות מבני החינוך. בזכות שילוב של משרדי אדריכלים צעירים וכמובן על דעתם של אנשי המקצוע בחלק מהרשויות העירוניות והממשלתיות, שונו פני התחום לטובה.

מחקר זה בחן את יעילותה של שעת תגבור שבועית באנגלית שניתנה לתלמידי כיתה ט' בבית ספר בצפון הארץ. מסקנתו היתה כי הישגי התלמידים הבינוניים עלו במידה הגדולה ביותר, ואילו הישגי התלמידים הטובים השתפרו במידה הקטנה ביותר, ולמעשה כמעט שלא השתפרו כלל.

כל הילדים רוצים חופש גדול, אבל האם זה גם מה שהם צריכים? התשובה היא: תלוי באילו תלמידים מדובר. סקירת ספרות זו מעלה כי אף שקצב ההתקדמות של כל התלמידים מואט בחופשת הקיץ, "אפקט הקיץ" השלילי הוא הגדול ביותר בקרב תלמידים מבתים מוחלשים. ילדים מבתים חזקים צוברים הישגים לימודיים גם במהלך החופשה, בעוד שבני גילם נותרים מאחור. לפיכך הפער בין ילדים מקבוצות אוכלוסייה שונות רק גדל בזמן החופשה. קשה לקבוע בוודאות מהי הסיבה לכך, אבל נראה כי הדברים קשורים בריבוי פעילויות קיץ (חוגים וקייטנות) ובאופן גידול ילדים המעודד עצמאות בקרב האוכלוסיות החזקות יותר. פתרון אפשרי לכך הוא ויתור על החופש הגדול והקמת בתי ספר שפעילים לאורך כל השנה (year round schooling).

מציאות מדומה מאפשרת למשתמש, ללומד, להיות מעורב באופן סימולטיבי "בזמן אמת" בסיטואציות (מדומות כמובן) הדורשות חקירה ושיתוף פעולה תוך עירוב מגוון חושים והפעלת כישורים רבים. אלא שטעות לחשוב שמערכות של מציאות מדומה מובילות באופן אוטומטי ללמידה פעילה. ההיפך הוא הנכון: יש להביא בחשבון גורמים רבים על מנת שהשימוש הפדגוגי במציאות מדומה יהיה מוצלח. יש לדעת כיצד לשלב את המערכות במסגרת חברתית ופדגוגית רחבה יותר (Gouveia et al., 2017) ולשם כך דרוש ידע מסוים והכרות של המערכות הטכנולוגית כמו גם מחשבה פדגוגית על המשימות המתאימות. אתגרים אלה לא מובאים לעתים בחשבון או נוטים להישאר בצלו של אפקט החדשנות הפתייני.

כדי להתמודד עם בעיית האלימות בבית הספר בארצות הברית, נעשה שימוש באסטרטגיות פיסיות, אסטרטגיות אינטראקציה (Interactionist strategies), אסטרטגיות משפטיות, אסטרטגיות של מוכנות וכן בעידוד מעורבות הורית וקהילתית. מחקר גישוש זה משתמש בנתונים מסקר שנערך בבתי ספר בשנים 2008-2007, וכולל ראיונות עם 936 בעלי תפקידים בבתי ספר תיכוניים בכל רחבי ארה"ב.

על אף ההכרה של קובעי המדיניות בנזקים שגורמת היעדרות כרונית מבית הספר ובהשלכותיה על ההישגים האקדמיים (היעדרות כרונית מוגדרת כהיעדרות מ-10% של השיעורים בשנה, או למעלה מזה), מעט מחקר אמפירי נערך בנושא. המחקר הנוכחי בוחן את השפעות ההיעדרות הכרונית, לא על הישגי התלמיד הנעדר עצמו, אלא על הישגי חבריו לספסל הלימודים.

נקודת המוצא של ההרצאה מובנת מאליה ולמעשה דומה שאין עליה עוררין: עומס יתר של מידע הפך לגורם מפתח בעולמנו. הספריות, כאחד מהגורמים המחזיקים במידע, ניצבות עתה בפני אתגרים חדשים וקשים שכן עליהן להתמודד עם השינויים הרבים שחלו בעולם המידע ויפורטו להלן, ומכאן שכל דיון בעתידן של הספריות ובהמשך הצלחתן חייב לכלול התייחסות לעומס המידע.

ג'ון קליז, חבר בלהקת מונטי פייתון הבריטית ואחד הקומיקאים הידועים והמוערכים בעולם, טוען כי יצירתיות אינה כישרון אלא דרך פעולה, וכי אין ליצירתיות קשר עם מנת משכל. לדבריו, כדי לעודד יצירתיות, עלינו לבודד את עצמנו [ואת תלמידינו] מרעשים מסיחי דעת, וליצור נוה מדבר של מרחב וזמן מוגדרים שבהם מותר לנו להתנסות בצורה משחקית, בלי לחשוש מטעויות.

מעורבות חברתית (Civic engagement) היא גורם מפתח התורם באופן חיובי להתפתחות בני נוער. המחקר הנוכחי בוחן מודל תיאורטי המקשר בין המידה שבה תופשים התלמידים את האווירה בבית ספר כדמוקרטית ובין מעורבותם החברתית (המוגדרת במונחים אופרציונליים כאחריות חברתית וככוונה להשתתף בעתיד בחיי הקהילה). במחקר השתתפו 403 בני נוער משני המינים בגילאי 11 עד 15. ניתוח התוצאות אישר באופן חלקי את המודל התיאורטי המוצע: ככל שהתלמידים תפסו את האווירה בבית הספר כדמוקרטית יותר, כך הם גילו רמה גבוהה יותר של אחריות חברתית ושל כוונה להשתתף במרחב החברתי בעתיד.

כיום כבר ברור כי אוריינות מידע היא מיומנות חיונית בכל שלבי ההשכלה. אורייני מידע יודעים לזהות מתי נחוץ מידע, כיצד לאתרו, להעריכו, לארגנו ולעשות בו שימוש בצורה מושכלת. למורים תפקיד חשוב בהקניית אוריינות המידע ולפיכך ברור גם כי תהליך הבניית הידע בסביבה המתוקשבת של התלמיד יושפע עמוקות ממידת האוריינות של מורה. בהרצאתה של פרופ' נועה אהרוני מהמחלקה למדע המידע באוניברסיטת בר אילן הוצגו כיווני מחקר חדשים בתחום אוריינות המידע בקרב מורים ותלמידים.

סנאטור ברני סנדרס, המועמד הדמוקרטי לבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2020, הציע להקפיא את המימון הפדרלי לכל בתי הספר החדשים בזיכיון (charter schools). רוב הפוליטיקאים במפלגה הדמוקרטית, ובכללם ברק אובמה, תומכים בבתי ספר בזיכיון כאמצעי לספק יותר אפשרויות למשפחות עניות שאינן יכולות לשלם בעבור בתי ספר פרטיים. על הצעתו של סנדרס להקפיא את המימון לבתי ספר בזיכיון נמתחה ביקורת קשה, לפיה ההקפאה תשלול מהורים עניים, בעיקר אפרו-אמריקאים, את האפשרות לשלוח את ילדיהם לבתי ספר לפי בחירתם. רובם המכריע של הורים אלה, כך נטען, תומך בקיום בתי ספר בזיכיון. לעומת זאת, יועציו של סנדרס טוענים כי בתי הספר בזיכיון מגדילים בפועל את ההפרדה (Segregation), מרבים לסלק תלמידים ונעדרים שקיפות.

בית הספר היסודי ניצנים בשכונת רמת אביב בתל אביב שייך אמנם לזרם הממלכתי הרגיל, אך בארבע השנים האחרונות הונהגה בו מהפכה חינוכית שמרחיקה אותו מהמודל הקלאסי של בית הספר ומקרבת אותו למודלים חופשיים, גמישים ודמוקרטיים יותר. בכתבה בעיתון הארץ מונה אור קשתי את הצעדים שנקטה מנהלת בית הספר.

מחקר זה דן בתופעה של התנגדות הורים לשימוש בטלפונים ניידים בלמידה. המחקר ממפה את גורמי ההתנגדות השונים ובוחן את הקשר שבין גורמים אלה, סגנונות ההורות ותפיסות ההורים בנוגע לתפקיד החינוך לבין רמת התנגדותם. ממצאי המחקר מאפשרים ליצור מודל להתמודדות עם התנגדות הורים לשימוש בטלפונים הניידים ולבחינתה לנוכח מטרות החינוך המעוצבות מחדש במאה ה-21.