ניהול וסביבות למידה

רמת בית הספר מושפעת במידה רבה מהמורים שמלמדים בו. על מנת שתלמידים יממשו את הפוטנציאל שלהם, חשוב שילמדו אותם מורים אכפתיים, ידענים ומתחשבים. המטרה המרכזית של כל בית ספר היא לדאוג לגיוס ולשימור של המורים הטובים ביותר. על רקע זה, מוצעות חמש דרכים למשוך מורים איכותיים לבית הספר.

בחמישים השנים האחרונות מופנות כלפי מערכת החינוך הציבורי דרישות רבות. בין הדרישות הללו, בולטת תביעה הולכת וגוברת לשיפור תהליכי ההוראה והלמידה בבתי הספר, תוך עידוד אחריותיות. אחת הדרכים המקובלות להתמודד עם אתגרים אלה היא הקמת קהילות מקצועיות בבתי הספר או כפי שמקובל להגדירן: קהילות מקצועיות לומדות (להלן: קמ"ל). קהילות מעין אלה, הקמות בבתי הספר, תורמות רבות לשיתוף פעולה בין הקולגות, מעלות את רמת האמון בין חבריהן ומהוות כלי לשיפור משמעותי.

משבר הקורונה מחייב להגדיל את היקף למידה מקוונת במגוון טכנולוגיות. בהקשר זה ראוי לציין את TEC, המרכז לטכנולוגיה, חינוך ושונות תרבותיות (Technology, Education and Cultural diversity). מרכז זה, הפועל במסגרת מכון מופ"ת, מחבר תלמידים ומורים, סטודנטים ומרצים מהתרבויות ומהמגזרים השונים באמצעות למידה מקוונת ושיתופית בקבוצות קטנות ומעורבות, באמצעות כלים טכנולוגיים מתקדמים וייעודיים בסביבת האינטרנט.

הלמידה מרחוק דורשת אקטיביות וכישורי ניהול עצמי רבים יותר מצד התלמיד, בהשוואה ללימודים בחדר הכיתה. תלמידים שעדיין לא התנסו בלמידה מרחוק עלולים להתקשות בכך במיוחד, ועל אנשי החינוך לסייע להם. על מנת לעשות זאת, מומלץ לנקוט ארבע פעולות:

המגזין "Marker Week" ריאיין אנשי חינוך ובהם שרת חינוך לשעבר, ראש ות"ת לשעבר, יזמת בתחום החינוך ופרופסורים לחינוך ולכלכלה וניסה לברר מה הדברים שיש לעשות בהקשר של משבר הקורונה, ובעיקר בתחום הלימוד המקוון.

ככל שלמידה מרחוק הופכת להיות נפוצה יותר, על המורים לנסות למצוא דרכים נוספות לייצר סביבת למידה יעילה עבור התלמידים. לכן, חשוב לוודא שפרקטיקות ההוראה המקוונת עונות על אותם סטנדרטים של השיעורים הכיתתיים ומאפשרות לתלמידים להתרכז בצורה מיטבית. שאנה קירק, מורה למוזיקה ויועצת טכנולוגית, מציעה טיפים להכנה, ארגון והגשה של שיעור מקוון.

מסמך שפרסם מרכז המידע והמחקר של הכנסת מציג את אחת הבעיות הקשות ביותר בחינוך מקוון בימי הקורונה: אי שוויון, והיעדרם של מחשבים או של גישה לאינטרנט בקרב משפחות רבות, בעיקר במגזרים הערבי והחרדי. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ברבע ממשקי הבית בישראל אין אינטרנט ובשישית ממשקי הבית אין מחשב ביתי; כחמישית ממשקי הבית היהודיים אינם מנויים על אינטרנט לעומת כמחצית ממשקי הבית הערבים. בתנאים כאלה, רבים מאוד אינם משיגים גישה לחינוך מקוון, וערך השוויון בחינוך אינו מוגשם.

מאמר זה בוחן ומציג אלמנטים המסייעים, או מקשים, על סטודנטים מדור ה-Z להפיק את המירב מקורסים הניתנים בסביבת למידה מקוונת. מן המחקר עולה כי הסטודנטים מעדיפים מודל המשלב בין אלמנטים של קורס מסורתי-פרונטאלי לבין סביבת למידה מקוונת.

ככל שמוסדות להשכלה גבוהה מגבירים את ההיצע של הקורסים והמסלולים המקוונים, מלאכתם של המרצים הופכת להיות תלויה יותר ויותר במעצבי הוראה (Instructional designers). במוסדות האקדמיים שמעסיקים מעצבי הוראה, הם נמנים עם הסגל המנהלי ומוטל עליהם לפתח תכנים וממשקים ללמידה מקוונת, לספק תמיכה מרחוק לקהל הסטודנטים, להקל על המרצים את המעבר מהוראה פרונטלית למקוונת ולעזור לתכנן ולהכין קורסים.

יותר ויותר סטודנטים במכללות ובאוניברסיטאות נרשמים לקורסים מקוונים בתקווה להצליח לשלב בין דרישות הקורס, חייהם האישיים, הצלחתם האקדמית ושאיפותיהם לפיתוח קריירה. עם זאת, אחד הגורמים המרכזיים לנשירה מוגברת של סטודנטים מקורסים מקוונים הוא חוסר היכולת לחלק את הקשב בין המרצה, תכתובות הסטודנטים, המטלות ורשימות הקריאה. על רקע זה, המאמר מציע חמש אסטרטגיות לשיפור הישגי סטודנטים ושימורם במסלולים אקדמיים הכוללים למידה מקוונת.

מהו ערכן של פעילויות חוץ-בית ספריות יצירתיות? שאלה זו עולה ביתר שאת בזמן שבתי הספר סגורים, והתשובה עליה, כפי שיפורט להלן, היא כי ערכן של פעילויות אלה רב מאוד וכי עיסוק בהן הוא מנבא חזק יותר של הצלחה עתידית בקריירה מאשר ציונים בלימודים ובמבחני איי.קיו.

חשיבותם של ההורים בחינוך ילדיהם תמיד היתה עצומה, אבל בעת הסגר היא גדולה מתמיד. מעורבות ההורים תורמת מאוד לתפיסת המסוגלות והשליטה של ילדיהם, התלמידים.
ככל שההורים מעורבים יותר, כך מורים ממצאיו של מחקר זה, כך גדלה תחושת הביטחון והמחוברות (Connectedness) של התלמידים.
להורים יש תפקיד מרכזי בהפנמה של ערכים חינוכיים, והם גם מתקשרים לילדיהם אסטרטגיות אפקטיביות בהתמודדות עם אתגרי בית הספר והלימודים.

חברות במועדון מקוון של קריאת ספרים במהלך חופשת הקיץ מאפשרת לתלמידים לקרוא, להתעמק ולדון בטקסטים ספרותיים – בזמן הנוח להם. ג'ניפר סמית', מורה בחטיבת ביניים שמפעילה מועדון קריאה מקוון לתלמידי כיתות ז' ו-ח', חולקת את שיקוליה, רעיונותיה והמלצותיה על בסיס ראיונות ותצפיות שקיימה עם משתתפי התוכנית.

מה גורם להצלחה בלימודים פרט לכישרון ולחריצות? רבים ניסו להשיב על שאלה זו, ובכללם עורכי המחקר הנוכחי שגילו ממצאים מפתיעים על התפקיד החיובי שממלא סטרס במידת ההצלחה של תלמידים. לפיכך, מומלץ כי המורים וההנהלה לא יחששו ליצור רמה מאוזנת ומדודה של סטרס בלימודים.

מאמר זה בוחן בעין ביקורתית את תפקודם של בתי ספר מקוונים בארצות הברית. החוקרים רואים בהוראה מקוונת תופעה בעלת פוטנציאל כביר, אך מבוזבז, שהתפשטה ללא פיקוח הולם. לטענתם, רוב המתכנתים והמנהלים שהקימו בתי ספר מקוונים נכשלו במשימתם בגלל מחסור במימון, כשל במערכות המידע וחזון חינוכי מעורפל.

בד בבד עם הגידול המהיר בהיצע הקורסים המקוונים, מספר הולך וגדל של לומדים בוגרים נכנסים לאוניברסיטאות או חוזרים אליהן. אך למרות המספר ההולך וגדל של סטודנטים בוגרים "לא מסורתיים", כלומר, סטודנטים הלומדים באופן מקוון, מעט ידוע על התהליכים הדינמיים של למידה מרחוק בקרב מבוגרים. סטודנטים אלה תולים תקווה בלימודים, ונאבקים באמצעותם על הזכות לפתח את יכולת הלמידה שלהם, לאזן את החיים ואת הלימודים ולהפוך ללומדים עצמאיים בעלי יכולת ויסות עצמי. מרכיבים אלה יאפשרו להם להיות בני אדם עצמאיים יותר, מסודרים יותר ובעלי יכולת למידה לאורך החיים (lifelong learners).

לרשות המחנכים המבקשים לערוך שיעורים מקוונים עומדים כעת כלים רבים שעשויים לאפשר ולעודד את מעורבות התלמידים, לבנות קהילות לומדות בקורסים ולשמור על התנהלות שפויה של הסגל. עם זאת חשוב להדגיש שעל הכלים הנבחרים להתאים ליעדים הכוללים של הקורס. על כן, ראשית יש לבנות את הקורס ולתכננו ורק בהמשך להתאים לו את הכלים. אמנם הפיתוי הוא רב, אבל לא כדאי להשתמש בכלים רק כיוון שהם "נוצצים" ומושכים, אלא רק אם וכאשר הם נחוצים באמת לשם העברת תכני הקורס.

למרות הצורך הגובר בשיעורי וידאו ללמידה מקוונת, רבים מן המורים והמרצים אינם בטוחים כיצד להכין ולפתח שיעורים מצולמים. במחקר זה, סטודנטים לתואר שני במדעי המחשב במכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה מילאו סקרים ומשובים על אודות שיעורים מקוונים בהם צפו במשך שמונה סמסטרים. על רקע המידע שסיפקו הסטודנטים על מידת היעילות של השיעורים המקוונים, מוצגים שבעה עקרונות לעיצוב ופיתוח של שיעורי וידאו לימודיים.

ספר זה מספר את סיפורם של בתי הספר הייחודיים: מוסדות חינוך שבחרו לערער על המובן מאליו החינוכי הממלכתי-ציבורי ולהציע חינוך אחר. בתי הספר הללו מציעים חלופות חינוכיות-פדגוגיות חדשניות לחינוך המסורתי, אך גם מעוררים דילמות חברתיות בשל מרחב הפעולה האוטונומי שהם נוטלים לעצמם ובשל פרישתם מהציבוריות, תוך פגיעה אפשרית בערכי השוויון והסולידריות החברתית.

מאמר זה סוקר חקר מקרה של תוכנית חינוך לצרכנות אחראית שיזמה חברת 'רבוע-כחול ישראל', שהפעילה רשת סופרמרקטים ברחבי הארץ. התוכנית, ששמה 'חכמים ברבוע', פונה לחטיבות הביניים ומיועדת ללימוד באמצעות צוות ההוראה הבית-ספרי. התוכנית היוותה מרכיב מרכזי בפעילות המוגדרת כאחריות החברתית של העסק. המאמר ניתח חומרי ההוראה והלמידה שהציעה התוכנית, ודן בהסדרים המדינתיים הקשורים לקיום תופעת 'מסחור בבית-הספר'.