מורים והוראה

פיתוח מקצועי בין עמיתים יכול לחשוף מורים לסגנונות למידה חדשים, להעשיר תחומי מומחיות, להשריש ערכים קהילתיים, לטפח תרבות ארגונית ועוד. אולם, מורים רבים מביעים סלידה ותסכול כאשר מורים אחרים, לעיתים מתחום שונה לחלוטין, משמיעים ביקורות, מחלקים עצות ונוהגים בשיפוטיות. גם אם לבית הספר יש את הזמן והמשאבים להקדיש לסדנת פיתוח בין עמיתים, חשוב להבין שמתכונת זו נחשבת לעניין רגיש, רציני ומורכב לניהול.

שיתופי פעולה בין מורים עשויים להיות יעילים, מפרים ומחכימים יותר מסדנאות פיתוח מקצועי. על מנהלי בתי ספר לוודא כי הם מספקים את התנאים הדרושים לכינון שיתופי פעולה, מסירים את המחסומים שבין העובדים, מטפחים יחסים פנים ובין-מחלקתיים, מייצרים אווירה שיתופית, מציבים יעדים מחלקתיים ברורים ומציעים תמריצים ליוזמי עבודות משותפות. שיתופי הפעולה הבית ספריים המיוחלים והמאתגרים ביותר לביצוע הם: עריכת מחקרים משותפים, צפייה בעמיתים והערכתם ויזימת פרויקטים חדשניים.

המאמר מציג ממצאי מחקר שבחן את תפיסותיהם של מורים באשר להערכתם הרצויה. 1,554 מורים מילאו שאלון כמותי מקוון. רוב המשיבים ראו בהערכה מעצבת (שיפור ופיתוח ההוראה) כמטרתה העיקרית של הערכת מורים. רובם סברו ששני גורמים עיקריים צריכים להיות מעורבים בתהליכי ההערכה המעצבת – המורה עצמו ומנהל בית הספר. ככל שהמורים תפסו את תרבות ההערכה בבית ספרם כגבוהה יותר, הם נטו לראות את הקריטריונים כחשובים יותר להערכה מעצבת. ניתן למקם את תפיסותיהם של המורים באשר למודל ההערכה הרצוי על הרצף שבין תפיסה קונסטרוקטיביסטית לבין תפיסה פוזיטיביסטית.

ד"ר לימור ליבוביץ', מדריכה בתחום העיצוב והטכנולוגיה בחינוך, מסבירה בבלוג שלה איך לתכנן שנת הוראה לאחר החזרה מהבית וחודשי הלמידה מרחוק. היא מציגה דרכים להישאר רלוונטיים, ומעניינים ולסחוף את התלמידים תהליך מעמיק של דעת, ניסיון והעצמה אישית. בהקשר זה היא מציגה את המונח "למידה במשיכה" – "שמטרתה לאתר את הרגע בו כל תלמיד מגלה משהו מספיק מעניין ומושך. כזה המצדיק השקעה של זמן ומאמץ כדי להעמיק ולהבין אותו. למידה במשיכה מתוך עניין יכולה להוביל להיטמעות של הלומד בתוך חוויית הלמידה באופן שגורם לאובדן תחושת זמן ומקום. זאת, מתוך תפישה כי תהליך הלמידה הוא תהליך פעיל שמונע על-ידי התלמיד או התלמידה.

עיסוק כיתתי בנושאים טעונים-פוליטית ושנויים במחלוקת נחשב בחברות דמוקרטיות אנגלו-אמריקאיות כרצוי וככלי לקידום השתתפות אזרחית וטיפוח ערכים דמוקרטיים. אולם, האתגרים הטמונים בדיון בסוגיות מורכבות גוברים כאשר מדובר בשכבות גיל נמוכות ובחברות מאותגרות מבחינה דמוקרטית, כמו במקרה הבוחן הישראלי שמוצג להלן.

גלובליזציה ואינטרנציונליזציה (בינאום) יצרו צורך לדיאלוג בין-תרבותי בין אנשים בעלי תפיסות ואמונות שונות בקהילה ומחוצה לה. הוראת שפה זרה מהווה פלטפורמה מתאימה לחינוך ששם לעצמו למטרה לחנך את הסטודנטים לאזרחות בין-תרבותית. המאמר מתאר מחקר פעולה שנערך במסגרת קורס ספרדית באוניברסיטת קליפורניה. במהלך הקורס התנדבו הסטודנטים בעבודה עם מהגרים וקטינים פליטים ממרכז אמריקה. הממצאים הראו מודעות מוגברת של הסטודנטים למיומנות שפה וכן העמקת היכולת הבין-תרבותית.

לצורך חתירה להישגיות בשיעורי חינוך גופני, על המורה להקרין עוצמה, לשמש כמוטיבטור, להימנע ממונוטוניות, לשמור על תנועתיות, לתזמן היטב את השיעור, להטיל משמעת, לשמור על בריאות ובטיחות התלמידים, להתאים את מבנה השיעור לשכבת הגיל, לעודד תלמידים מתקשים, להעיר על שימוש לא נכון במכשירים, להדגים במקצועיות, לחלק לקבוצות באופן שוויוני ומושכל, לאתגר ספורטאים מצטיינים ועוד.

המחקר הנוכחי בחן את כיצד משפיעות פעילויות חוץ-כיתתיות ושיטות הוראה ולמידה אינטראקטיביות בקורס 'מדע, טכנולוגיה ומודרניזציה' על חווית הלמידה של סטודנטים למדעי החברה. 400 סטודנטים הלומדים מדעי החברה באוניברסיטה בגאנה מילאו שאלון פתוח לפני הקורס, במהלכו ובסופו. ממצאי המחקר מצביעים על החשיבות של יצירת אווירה כיתתית נעימה בשילוב יישום שיטות הוראה ולמידה שיתופיות על מנת להגביר את השתתפות הסטודנטים בלמידה.

מחקר זה בחן את החוויה הבית ספרית של מורים ערבים המלמדים בבתי ספר יהודיים בהשוואה למורים ערבים בבתי ספר ערבים ומורים יהודים בבתי ספר יהודיים. 276 מורים מילאו שאלון שאסף נתונים כמותיים ואיכותניים. המורים הערבים המלמדים בבתי ספר יהודיים דיווחו על רמות נמוכות יותר של קשיים מקצועיים מהמורים בשתי הקבוצות האחרות. כמו כן, הם דיווחו על חוויות חיוביות לצד חוויות שליליות, שכללו מספר מקרים של גזענות ומיקרו-תוקפנות.

הדגמות כיתתיות בשיעורי כימיה מאפשרות למורים להמחיש רעיונות באופן חווייתי, למקד את התלמידים ולהגביר את מעורבותם, סקרנותם, הנאתם והתלהבותם. מורים שמשלבים תכנים מדעיים-פרקטיים בשיעוריהם, כמו צפייה בניסויים, רישום מערכי ניסוי, הסקת מסקנות, שימוש במיקרוסקופ, התנסות במעבדה ובחינת תגובות כימיות, מאפשרים לתלמידים לצבור ניסיון מקצועי, להעשיר את הידע, לצבור תובנות, לפתח תודעה מדעית ולהרחיב אופקים.

לשם מה ללמד היסטוריה? מהו הערך שיש להכרת העבר כאשר מטרתנו היא להכין את תלמידינו לעולם של המחר? מאמר זה מציג את הקשיים, הלבטים והביקורת הקיימת באקדמיה ובשדה באשר לרלוונטיות של תוכניות לימודים בהיסטוריה במאה ה-21. כמו כן, המאמר מציג את אופני ההתאמה בין תוכניות לימודי החובה בהיסטוריה למתודה ולדידקטיקה של תהליך הכשרתם של הסטודנטים כמורים להיסטוריה.

למידת חקר היא אחת הדרכים הבולטות לקידום חינוך מדעי. עם זאת, הגישות המסורתיות ללמידת חקר לא מצליחות לייצר מוטיבציה בקרב כל הלומדים. המאמר מדווח מחקר שנערך בקרב 14 מורים לכימיה בעקבות יישום של 'למידת חקר בשילוב תופעות מדעיות מסתוריות'. למרות חוסר רצון בקרב חלק מהמורים לשלב סיפורים בדיוניים בשיעורי מדעים, נמצא כי לפדגוגיה זו הייתה השפעה חיובית על מידת העניין והמעורבות של התלמידים בפעילויות החקר.

המחקר בחן את יחסם לתנ"ך של בני נוער מדור ה־Z בישראל ואת ציפיותיהם מלימודי תנ"ך בבית הספר. 76 תלמידים בבתי ספר על-יסודיים ממלכתיים ברחבי הארץ רואיינו בשנת הלימודים תשע"ו (2016). הממצאים מלמדים על כך שרוב רובם של התלמידים רואים בתנ"ך ספר חשוב וייחודי, בעל מסרים ערכיים ותרבותיים רלוונטיים. עם זאת, רבים מהם מפנים ביקורת חריפה כלפי שיעורי התנ"ך בבית הספר. הם מבקשים לשנות את מהותם של שיעורי התנ"ך, כך שיכללו סוגיות חברתיות, סביבתיות, מעוררות חשיבה ורלוונטיות לחייהם. התלמידים מעוניינים בהוראה פלורליסטית ובדרכי למידה פעילות וחווייתיות המעודדות חשיבה מסדר גבוה.

לקוראים מתחילים בעידן הנוכחי יש גישה חסרת תקדים לספרים ולחומרי קריאה דיגיטליים. הספרים המסורתיים שלהם היה מקום משמעותי בהתפתחות האוריינות המוקדמת של ילדים מוחלפים על ידי מקורות אלקטרוניים. הפרק הנוכחי עוסק בהתנסויות אוריינות של ילדים צעירים בעולם הדיגיטלי ומציג סקירה של מחקרים על השפעתם של טקסטים דיגיטליים על ראשית הקריאה ושילוב טכנולוגיות דיגיטליות בהוראת אוריינות.

המחקר הנוכחי ליווה קורס מקוון א-סינכרוני שיישם שילוב של אומנות חזותית בתוכנית הלימודים במתמטיקה. המחקר בחן את הקשר בין עיסוק באומנות לבין הבנת המושגים המתמטיים אפס ואינסוף, והשתתפו בו 127 סטודנטים להוראה. שילוב אומנות כגישת לימוד-הוראה תרם למוטיבציה של הסטודנטים, עורר בהם רגשות חיוביים, הגביר סקרנותם ונמצא קשור להישגים גבוהים במשימות מתמטיות. כמו כן, נמצא שלמעורבות פעילה ביצירת עבודת אומנות מקורית הייתה תרומה רבה יותר להישגים על פני בחירה וניתוח של יצירת אומנות קיימת.

מחקר זה בחן את הקשר בין שנות הניסיון של המורים לבין איכות ההוראה שלהם. נתוני המחקר נאספו באמצעות תצפיות על ההוראה של 80 מורים בכיתות א' עד ג'. הממצאים לא תמכו בטענה שמורים מתחילים (3-0 שנים בהוראה) מראים כישורי הוראה נמוכים יותר ממורים בעלי וותק. ירידה באיכות ההוראה נצפתה בקרב מורים עם 5-4 שנות ניסיון, במיוחד בתחום של ארגון כיתה, אקלים כיתה, ניהול התנהגות ושיטות למידה והוראה.

לרוב חוויה של לחץ נתפסת כחוויה לא רצויה ואף כזו שיש לה השלכות מזיקות על ביצועים אקדמיים. לאחרונה החלו להצטבר עדויות שמראות שלחץ אינו תמיד בעייתי. המאמר הנוכחי מבחין בין לחץ המהווה מכשול לבין לחץ המהווה אתגר ובוחן את הקשר ביניהם לבין הישגי סטודנטים, תחושת מסוגלות ומעורבות בלימודים. המחקר אסף נתונים ממדגם של 853 סטודנטים. ממצאי המחקר תומכים באפשרות שגורמי לחץ מסוימים יכולים לתרום לביצועים אקדמיים, בתנאי שגורם הלחץ נתפס כרלוונטי למטרה וכתלוי בסטודנט עצמו.

קיים שימוש נרחב בסקרים של בוגרי תוכניות להכשרת מורים במטרה להעריך את איכותן. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את יכולת הניבוי של סקרים אלה. המחקר עשה שימוש בנתונים מסקר בוגרים ארצי שנערך בצפון קרולינה ומולא על ידי 3,937 בוגרים, וכן בנתונים באשר לאיכות ההוראה של בוגרים אלה והתמדתם בתפקיד. ניתוח הנתונים הצביע על קשר בין תפיסות הבוגרים את איכות תוכניות ההכשרה לבין יעילות ההוראה שלהם והתמדתם בתפקיד.

מחקר זה בדק תהליכי קריאה של טקסט מדף לעומת טקסט דיגיטלי. 371 תלמידי כיתות ה 'עד ח' ביצעו משימה של הבנת הנקרא בקריאת טקסט דיגיטלי ובקריאת טקסט מדף. התלמידים השתמשו ביותר הדגשות וכתבו יותר הערות כאשר הם קראו טקסט מדף בהשוואה לקריאת טקסט הדיגיטלי. כמו כן, קריאה מדף תמכה קצת יותר בהבנת הנקרא כאשר הטקסט היה ארוך. שימוש בהדגשה תמך בהבנת הנקרא של טקסט דיגיטלי אך פגעה בהבנת הנקרא מדף.

למידה מהפרקטיקה היא תהליך שאנחנו עושים באופן טבעי כבר מהילדות – אנחנו מתנסים בדברים שונים ולומדים מכך. אנחנו מבשלים משהו, אוהבים את הטעם שלו ומקבלים עליו מחמאות, ולכן ממשיכים להכין ולהגיש אותו. ולהיפך, אופים משהו לא מוצלח, שואלים את עצמנו למה לאחרים זה יצא טוב יותר ומשפרים את הביצוע בפעם הבאה.