מורים והוראה

כאשר פרץ והתפשט נגיף הקורונה, ננעלו שערי בתי הספר וההוראה מרחוק הפכה לנורמה החדשה. מורי השכבות הנמוכות בחינוך היסודי, אשר אמונים על הקניית מיומנויות קרוא וכתוב, נדרשו להיכנס לעולם של הוראה מקוונת – ללא התראה או הכנה מוקדמת. במאמר זה מוצגים האתגרים הפדגוגיים הבולטים שנושא עמו הסגר, לצד דרכי התמודדות אפשריות עבור מורים.

המחקר הנוכחי בדק את ההשערה של תאוריית ההכוונה העצמית לפיה דיכוי של שלושת הצרכים הבסיסיים הוא הבסיס להונאה אקדמית. במחקר הראשון 121 סטודנטים הוקצו באופן אקראי לאחת משלוש קבוצות (תמיכה בצרכים, דיכוי צרכים וקבוצת ביקורת). קבוצת התמיכה בצרכים הראתה פחות מקרים של רמאות בהשוואה לשתי הקבוצות האחרות. במחקר השני 115 תלמידים בכיתות ז' ו-ח' מילאו שאלונים שמדדו סיפוק צרכים, מוטיבציה והונאה אקדמית. ממצאי המחקר הראו שככל שתלמידים הרגישו שהצרכים שלהם מקבלים מענה, כך המוטיבציה האוטונומית שלהם הייתה גבוהה יותר והם דיווחו על פחות מקרים של רמאות אקדמית.

המחקר בדק את התועלת של תוכנית התערבות שמטרתה ללמד את המורים כיצד ליישם בכיתתם אלמנטים של מבנה באופן התומך באוטונומיה של תלמידיהם. המחקר כלל שני ניסויים, שבהם השתתפו מורים לחינוך גופני ותלמידיהם. בניסוי הראשון מורים שהוקצו לקבוצת ההתערבות הראו עלייה ביעילות ההוראה, בתחושת הרווחה שלהם ובשביעות הרצון מעבודתם ומיחסיהם עם התלמידים. בניסוי השני תלמידים למורים מקבוצת ההתערבות הראו שיפור גדול יותר במעורבותם בלמידה, בפיתוח מיומנות, בציפייה שלהם לביצועים גבוהים ובנכונותם להמשיך ולעסוק בספורט בעתיד.

כדמות מפתח בסגל הבית ספרי, היועץ החינוכי יכול להוביל תוכניות מניעה וטיפול בהתמכרות לאינטרנט בקרב תלמידי חטיבה ותיכון וללמד את חברי הסגל כיצד ניתן לזהות סימנים מקדימים, סימפטומים וסכנות של שימושים כרוניים ברשת. על רקע זה, המאמר מציע מודל טיפול רב-שלבי בתלות מוגזמת באינטרנט בקרב מתבגרים.

בתי ספר רבים משלבים תוכניות שמטרתן טיפוח מיומנויות חברתיות ורגשיות בקרב תלמידים. מכיוון שמורים הם המיישמים העיקריים של תוכניות אלה, האמונות שלהם לגבי למידה חברתית-רגשית עשויות להשפיע על העברת התוכנית ועל תוצאותיה. המחקר הנוכחי פיתח כלי למדידה של אמונות מורים אודות למידה חברתית-רגשית שיאפשר לקבוע את המוכנות של בתי הספר לאמץ תוכניות מסוג זה. כמו כן, ניתן לעשות שימוש בכלי זה על מנת לקבוע את העיתוי, הסוג וכמות ההכשרה שניתנת למורים על מנת להבטיח את השגת המטרות של התוכנית.

מחקר זה בדק את יחסי הגומלין בין משתנים הרלוונטיים לתהליך ההטמעה של תוכנית ללמידה חברתית-רגשית (SEL) בגישת RULER ואת השפעתם על השגת מטרות התוכנית. במחקר השתתפו 28 מורים ל-812 תלמידים בכיתה ו' בבתי ספר יסודיים בארצות הברית. הממצאים מלמדים על כך שסגנון ההעברה של המורה הוא חיוני יותר להשגת מטרות התוכנית מאשר מספר ימי ההכשרה שבהם השתתף או מספר השיעורים שלימד את תלמידיו במסגרת התוכנית.

הסקירה נועדה לבדוק את סוגיית השמת המורים, גיוסם ושיבוצם בבתי ספר בעולם. בסקירה מוצגים מודלים שונים המשמשים מערכות חינוך במדינות שונות בעולם לצורך ניהול ותיאום בין מועמדים חדשים לבין משרות ההוראה הפנויות בבתי ספר. כמו כן, מפורטות המלצות להקמתה ולפעולתה של ועדה מיוחדת שתבחן לעומק את סוגיית גיוס המורים ושיבוצם בהקשר הישראלי.

האיגוד המקצועי של החינוך בפינלנד פרסם קוד אתי העוסק באתיקה המקצועית של חבריו. מחברי הקוד קובעים כי מקצוע ההוראה מבוסס על ההנחה שמורים הם מומחים, שמונו למשימה מיוחדת על ידי החברה ועברו הכשרה נדרשת ברמה גבוהה כדי להכינם למשימה זו. לפיכך, המורים נדרשים לבצע את מטלותיהם, להפגין רמה גבוהה של סטנדרטים אתיים בכל מצב: גם אם המטלות תהיינה לרוב מורכבות ובלתי ניתנות להגדרה מדויקת, או אם תידרש קבלת החלטות מהירה. הכרחי שהחברה תוכל לסמוך על האנשים המבצעים תפקיד זה ברמה גבוהה של מסוגלות מקצועית.

מטרת המחקר הייתה לבחון את ההשפעה של שילוב תרגולים של מיינדפולנס ושל איכויות קשר בהכשרת מורים על יישומן של פרקטיקות הוראה יעילות. שמונים ושמונה סטודנטים להוראה הוקצו באופן אקראי לקבוצת התערבות ולקבוצת ביקורת. החוקרים מדדו הוראה יעילה לפני ההתערבות וחצי שנה לאחריה, במהלך תקופת ההתנסות המעשית בהוראה. כמו כן, נמדדו בקרב משתתפי המחקר מיומנויות מיינדפולנס, רגש שלילי ורווחה (well-being). ממצאי המחקר מספקים עדות לכך ששילוב אימון במיינדפולנס ובאיכויות של קשר במהלך ההכשרה להוראה מוביל לשיפור בפרקטיקות של הוראה יעילה.

כיצד משתמשים פעילים באתרים של רשתות חברתיות המשתוקקים לרכוש ידע על תחום ספציפי מפתחים זהות מקצועית? באילו פרקטיקות הם משתמשים וכיצד מאפשרות אתרי הרשתות החברתיות את פיתוחה של זהות מקצועית אישית? אלה השאלות שמחקר זה מבקש להשיב עליהן. החוקרים עקבו אחר שבעה משתתפים במשך שנה ובחנו את פיתוח זהותם המקצועית בהתבסס על ראיונות, דיווחים רטרוספקטיביים ופעילויות מקוונות. המחקר מראה כי אתרי רשתות חברתיות יוצרים הקשר חדש לפיתוח זהות מקצועית, אשר מאפייניו החדשים מובילים יחידים מסוימים להתפתחות אדירה בזהותם המקצועית. החוקרים הציגו שלושה היבטים של פיתוח זהות מקצועית באתרי הרשתות החברתיות: הצגה-עצמית, חַבְרוּתִיּוּת (sociality) מסביב לשעון ואינטראקציה עם מידע.  

מטרת מאמר זה היא להציע מבנה הכרתי של 'הוראה מודעת' כאמצעי למיתון שחיקה של מורים ולשיפור תחושת הרווחה שלהם. המושג 'הוראה מודעת' מבוסס על גישת המיינדפולנס, שבמרכזה שתי איכויות עיקריות – מודעות וחמלה, אשר מופנות הן כלפי החוויה הפנימית והן כלפי הסביבה החיצונית. בהוראה קשובה המורה מפתח איכויות אלה בתהליך מתמשך, ובכך חווה שיפור בתחושת הרווחה שלו ובמסוגלותו ליצור קשרים מיטיבים עם תלמידיו. הכותבים מציעים לשלב הוראה מודעת בהכשרת מורים במטרה לשפר את תחושת הרווחה של מורים מתחילים.

מרכיב מרכזי בפיתוח מיומנויות כתיבה הוא היכולת לערוך, לשכתב ולעבד את הטקסט הראשוני. ואולם, תלמידים נוטים לערוך מעט תיקונים בטקסטים שכתבו, ותיקונים אלה הם לרוב שטחיים. מטרת המחקר היתה לבחון תפיסות של תלמידים לגבי תיקון של טקסט כתוב. ממצאי המחקר הראו שההקשר הבית-ספרי, שבתוכו נעשית הכתיבה, משפיע על קבלת החלטות של תלמידים בתהליך התיקון של הכתיבה. המחברים ממליצים להבהיר לתלמידים את ההיבטים בכתיבה שבית-הספר רואה בהם ערך וכן לתת להם משימות כתיבה פחות מגבילות ויותר אותנטיות (בעלות משמעות עבור התלמיד).

הספר שלפניכם מסייע למורים ולמחנכים לגבש עשייה מקצועית ואנושית כאחת ולהעניק חינוך רב-משמעות לתלמידים בהדרה ובסיכון. נטען בו כי רווחתו של המורה היא תנאי מקדים לבניית מערכות יחסים המאפשרות לתלמידים הללו ללמוד, ומוצגות בו בפרוטרוט ארבע מיומנויות בסיסיות (אי-נטישה, מסגור מחדש, שיחה מחברת והצבת גבול אמפתית), שבאמצעותן יוכל המורה להגיע אל תלמידים בהדרה ובסיכון ובה בעת לחזק את עמידותו הרגשית ואת גאוותו המקצועית.

ועדת המומחים לנושא ניהול מיטבי של הפיתוח המקצועי וההדרכה במערכת החינוך גיבשה מסמך ובו שש המלצות מרכזיות ובהן חיזוק תרבות הלמידה המקצועית הבית ספרית, איגום משאבי הלמידה והגברת הבקרה וההערכה.

תובל רוזנווסר תיאר בפוסט ביקורתי שהפך ויראלי את חוויותיו מ-12 שנותיו בהוראה. הפוסט מתאר קשיים ומכשולים רבים שמוכרים כמעט לכל מורה, ויכול לעורר הזדהות ועניין גם בקרב אנשים שאינם מלמדים בבית הספר. חלק מהתובנות שהוא מציג, למשל לגבי הקושי של המערכת לשמור על רלוונטיות בעידן הנוכחי, צריכות לעניין גם את קובעי המדיניות.

ככל שתופעת ההגירה העולמית מתגברת, יותר ויותר מורים נאלצים להתמודד עם קשיי התלמידים המהגרים. תוך שימוש בסיפוריהם (נרטיבים) של מורים מתחילים, המחקר הנוכחי מתמקד בשתי שאלות עיקריות: איזה תהליך עוברים מורים מתחילים בהתמודדות עם עוולות שנעשו כנגד תלמידיהם? כיצד הם מתנהגים במקרים של אי-צדק חברתי שעולים בעבודתם?

בספר זה שלל עצות מעשיות והמלצות למורים שיסייעו להם לתכנן את שנת הלימודים או את הקורס, לבחור חומר קריאה, לנהל דיונים, לתת מטלות הולמות, לנסח מטרות לימוד ולהשתמש בלוח, במצגות ובסרטונים.

מאמר זה מבקש לסקור באופן שיטתי 93 מאמרים וספרים תיאורטיים ואמפיריים בנושא מנהיגות מורים. ניתוח המחקרים בוצע על בסיס הקריטריונים הבאים: 1. הגדרות של מנהיגות מורים, 2. מבשרי מנהיגות המורים (מחקרים מוקדמים), 3. תוצאות של מנהיגות מורים, 4. איכותם המתודולוגית של המחקרים על מנהיגות מורים.

מחקר זה בחן תפיסות של 167 מורי אנגלית מתחילים בישראל בנוגע לגורמי נשירה והתמדה בהוראה. הנאה, סיפוק מהעבודה, הערכה עצמית גבוהה, כושר ניהול כיתה ותמיכה מהמנהל והצוות המקצועי נמצאו כגורמים החשובים ביותר להתמדה בהוראה. לעומת זאת, העדר תמיכה ממורים-עמיתים וצוות ההנהלה נתפס כגורם המרכזי לנשירה. בנוסף, נמצא שבניגוד לתפיסה הרווחת, לזהות החונך המקצועי בבית הספר ולאיכות תהליך החניכה לא הייתה השפעה מהותית על ההתמדה או הנשירה של מורי האנגלית המתחילים שהשיבו על השאלון.

השאלה שבכותרת היא אחת השאלות שמטרידות מורים ומרצים מאז תחילת תקופת הקורונה, והתשובות לשאלה רבות, הגיוניות וכולן גם נכונות במידה זו או אחרת. אבל מה הסיבה המרכזית? את השאלה הזו חקר בשבועות האחרונים תומר ברץ, מורה ובוגר מכללת סמינר הקיבוצים.