השקפות מורים באשר לסיפור סיפורים כדרך להניע תלמידי תיכון ללמידת חקר בכימיה
Peleg, R., Yayon, M., Katchevich, D., Mamlok-Naaman, R., Fortus, D., Eilks, I., & Hofstein, A. (2017). Teachers’ views on implementing storytelling as a way to motivate inquiry learning in high-school chemistry teaching. Chemistry Education Research Practice, 18, 304-309
למידת חקר היא אחת הדרכים הבולטות לקידום חינוך מדעי. עם זאת, הגישות המסורתיות ללמידת חקר לא תמיד מצליחות לייצר מוטיבציה בקרב כל הלומדים בשל הבדלים בינאישיים בתחומי העניין ובסגנונות הלמידה. יצירת סביבת למידה מגוונת באמצעות יישום של שיטות הוראה שונות יש בהם כדי לשפר את המוטיבציה ואת העניין של תלמידים במדעים.
הפרויקט 'למידת חקר בשילוב תופעות מדעיות מסתוריות' (TEMI - Teaching Enquiry with Mysteries Incorporated), במימון האיחוד האירופי, מבקש להציג לתלמידים תופעות מדעיות מסתוריות באמצעות פדגוגיות מבוססות דרמה (למשל, סיפור סיפורים, משחק או פנטומימה). תופעה מסתורית היא תופעה או אירוע המעורר אצל הלומד תחושה של פליאה, סקרנות, רצון לדעת ושאילת שאלות. תשובות לשאלות אלה יכולות להתקבל על ידי פעולות של חקירה ופתרון בעיות. מטרת הפרויקט היא ליצור בקרב תלמידים עניין, סקרנות ורצון להבין תופעות מדעיות באמצעות פעילויות חקר.
מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את השקפותיהם של מורים לכימיה באשר לסיפור סיפורים (storytelling) כסוג של פדגוגיה מבוססת דרמה בכיתות מדעים. החוקרים אספו נתונים מ-14 מורים לכימיה אשר השתתפו בהשתלמות מקצועית במסגרת פרויקט TEMI בישראל. כלי המחקר כללו שאלון, ראיונות, תצפיות ורפלקציות כתובות.
אתגרים שחוו המורים בשימוש בסיפור (storytelling) כדי לעורר עניין ללמידת חקר
- סוגיית האותנטיות והאמת בהצגת ידע מדעי. מורים טענו שסיפורים בדיוניים מוסיפים ממד חדש לכיתת המדעים – הממד של הכזב או הבדיון. בעוד ששילוב בדיון עשוי ליצור עניין לגרום לתלמידים להיות יותר מעורבים, הדבר לא עולה בקנה אחד עם ציפיות התלמידים שהמורה למדעים יספק אך ורק מידע אמיתי, מהימן, מוכח ואותנטי.
- התאמה לתוכנית הלימודים. עבור מורים רבים למידה של תופעות מסתוריות חייבת להיות תואמת לתוכנית הלימודים בכללותה. במילים אחרות, אם מורה מכין את תלמידיו למבחן הבגרות, הרי שנושא למידת החקר צריך להיות חלק מתוכנית הלימודים.
- מחסומים שגרמו למורים לא ליישם את הפעילויות בכיתה. היו מורים שחשו חוסר ביטחון בהנחיה של פעילויות המשלבות דרמה. כמו כן, הם העידו על העדר חומרי מעבדה הנדרשים לפעילויות ועל העדר משאבי זמן לארגון החומרים.
יתרונות השימוש בסיפור ובתופעה מסתורית כאמצעי להצגה ולמסגור של פעילויות חקר
- השפעה חיובית על ההוראה. בין אם המורים יישמו את הפעילויות בכיתה ובין אם לא, מרביתם העידו על כך שהייתה לפעילות השפעה חיובית על ההוראה שלהם. רבים טענו כי הם צברו ביטחון רב יותר בסיפור סיפורים, כך שמדי פעם הם שילבו זאת באופן ספונטני במהלך השיעור.
- הסיפור המסתורי כאמצעי יעיל לעורר עניין בקרב התלמידים. העניין של התלמידים בלמידת החקר הועצם באמצעות הסיפור ובאמצעות התופעה המפתיעה והמסתורית שיצרה תחושת פליאה וסקרנות.
סיכום
מחקר זה מדווח על השקפות מורים באשר לתפקידם של סיפורים ככלי להצגה ולמסגור של פעילויות חקר. נמצא כי סיפורים הם כלי תומך שיכול להעשיר את הפדגוגיה של למידת החקר במדעים. עם זאת, קיים חוסר רצון בקרב חלק מהמורים להשתמש בסיפורים פיקטיביים בשיעורי מדעים (כימיה). המורים למדעים חשו לא בנוח לספר סיפור בדיוני בכיתה גם אם הוא מכיל מידע מדעי אמיתי.
ואולם, ידוע שסיפורים מסייעים לזיכרון. ייתכן כי הם עשויים להיות יעילים במיוחד בקרב תלמידים שאין להם מוטיבציה פנימית ללימודי מדעים והם זקוקים לגישות לא שגרתיות ללמידה. גישה זו עשויה להביא יותר רלוונטיות ועניין ללימודי המדעים. מומלץ להעשיר את החינוך למדעים באלמנטים של פדגוגיה מבוססת דרמה.