ניהול וסביבות למידה

נערכים כיום בישראל כמה וכמה ניסיונות רציניים לגבש ולפתח רשתות חברתיות מותאמות לילדים בעברית. בעמותת סנונית גלים פותחה סביבה ייעודית לרשת חברתית לימודית מותאמת לבתי ספר בכלל ויסודיים בפרט. יוזמה ראויה נוספת מגיעה מצדה של סוזאן צעירי , אשר פיתחה בזמנו בישראל את הרשת החברתית למורים , אדיורשת . סוזאן "הייתה רוצה לראות רשת חברתית ארצית המאפשרת יצירת תתי קבוצות כגון קבוצות כיתתיות, בית ספריות, אזוריות וגם קבוצות עניין" . לצורך הגשמת חזון חינוכי זה היא עובדת עתה על תרגום פלטפורמה חדשה אשר מתאימה מאוד לשימוש עם תלמידים. מדובר על פלטפורמה ממוחשבת מתקדמת מחו"ל אשר תתאים הרבה יותר לצרכים של רשת תלמידים.

הצוות המסור ופורץ הדרך של תקשוב דרום במשרד החינוך, בראשותו של אלישע בבויף, לא נח לרגע. לאחרונה החלו לפתח מאגר משאבי למידה והוראה חדש באינטרנט. המאגר מצוי בתחילת דרכו ומכיל נכון להיום 1316 (ספטמבר 2009) פריטים ממוינים. מלאכת האיסוף ממשיכה ומומלץ לבקר במאגר מפעם לפעם.המאגר כולל מנוע חיפוש, בעזרתו ניתן לאתר חומרים ע"פ טקסט חופשי או קריטריונים קבועים. ניתן לשמור את החיפושים לצורך שימוש נוסף ולדרג כל פריט על פי איכותו. מבחינה מידענית מדובר על מאגר מידע משובח המאפשר איחזור מידע עפ"י תחומי דעת (לדוגמא, מדעי הטבע ומתמטיקה) או מקצוע (לדוגמא, מתמטיקה) או סוג פריט (לדוגמא, מערך שיעור). בנוסף לכך יש לכל פריט מידע דירוג איכות על פי כוכבים העוזר רבות למורה.

מאמר ביקורתי של ד"ר יפתח גולדמן על מהות הפעולה העקרונית של בתי הספר הדמוקרטיים בישראל. מתברר כי שישראל היא המעצמה העולמית בתחום החינוך הדמוקרטי? לא סתם "מעצמה עולמית" אלא המעצמה העולמית. מספר אחד בלי כל מתחרים. עם זאת , פריחתו של החינוך הדמוקרטי היא לא תוצאת פועלם של אנשי חינוך שנזעקו להציע תרופה למשבר הדמוקרטיה בישראל אלא פעלם של אנשי חינוך ראויים שחיפשו דרך להרחיב את אפשרויות הבחירה של תלמידים מתוך אמונה בחשיבות הבחירה האישית של הפרט. לסיכום , המאמר הקצר, חוזר ד"ר יפתח גולדמן ומביט על בתי הספר הדמוקרטיים מנקודת המבט של הלומדים ואינו מתעלם מהישגם של בתי הספר הדמוקרטיים בשיפור ביטחונם העצמי של הלומדים והמוטיבציה שלהם.

רפלקציה מעניינת של מורה מתוקשבת כפי שמשתמע מהבלוג שלה באינטרנט. רותי בן ישי כותבת על ההתמודדות של מורה בכיתה מתוקשבת מלאה עם מחשבים ניידים ועם תלמידים בחטיבת ביניים. מול ההתלהבות שלה כמורה מעלה רותי בן ישי ספקות בעניין מידת ההתלהבות וההזדהות של התלמידים. היא כותבת " " המפתיע מכל הוא, שיש לי כל הזמן תחושה, שהילדים בעצם מאוד שמרנים, למרות היותם צעירים. החדשנות מפחידה אותם. " ( רותי בן ישי ) .

הוא גם מנהל מחלקה שמפעיל צוות, וגם מנכ"ל שמתווה מדיניות. הוא חייב להתמקח עם קבלנים, אבל לגלות רגישות ואמפתיה כלפי תלמידים. הבעיות המערכתיות משותפות לכל בתי הספר – אלו שמצליחים, מצליחים בגלל איכות הניהול . המאמר נכתב על ידי שוקי שטאובר , יועץ לניהול . מורכבות תפקידו של מנהל בית ספר נובעת מכך שהוא צריך להיות בעת ובעונה אחת גם מנהל מחלקה וגם מנכ"ל. נהוג להניח כי אלו שני סוגים של ניהול. מנהל מחלקה צריך להיות ממוקד יותר בניהול התפעול והנעת אנשים ואילו מנכ"ל צריך להתמקד יותר באסטרטגיה ובראייה ארוכת טווח, בקשרים עם הסביבה ועוד. מטבע הדברים לביצוע משימות שונות אלו נדרשים תכונות וכישורים שונים ( שוקי שטאובר).

אחד המאפיינים של התקדמות תחומי הלמידה המתוקשבת בבתי ספר בארה"ב הם השימוש שהחלו לעשות מורים מן השורה באמצעי תקשוב באינטרנט להפעלת כיתות ותלמידים. אם בעבר היו מורים יזמים ויחידי סגולה שהובילו ודחפו את תקשוב החינוך, הרי בהדרגה גם מורים מן השורה שאינם בהכרח "משוגעים לדבר" או נלהבי מחשבים (פריקים) מתחילים להשתמש באפשרויות שונות של האינטרנט לצורך תקשורת עם תלמידי הכיתה. על מנת לעודד ציבור מורים אלו החלו להתפתח בארה"ב ובקנדה כלים מתוקשבים פשוטים יותר להוראה מתוקשבת. המידענית ואשת החינוך ג'ין הארט מציינת, לדוגמא, שני כלים מתוקשבים ידידותיים כאלו שנועדו עבור מורים מן השורה. אחד הכלים נקרא Eduset והוא מאפשר למורה להקים בקלות כיתה וירטואלית באינטרנט, לזמן תלמידים מסוימים לאתר, להעלות מטלות, לאפשר לתלמידים להגיב למטלות, להביע עמדה ולקשור את המטלות ליומן ממוחשב. לא מדובר, אמנם, בפריצת דרך פדגוגית או מתוקשבת אך מדובר במערכת ידידותית מאד, פשוטה לניהול ולהקמה בהשוואה לאתרי האינטרנט המורכבים של בתי הספר.

בכתב העת השפיט Computers & Education מספטמבר 2009 מדווחים שני חוקרי תקשוב מהאוניברסיטה הטכנולוגית של תורכיה על פיתוח מודל מתוקשב מעניין המאפשר לזהות את סגנון הלמידה האופייני במערכת למידה מקוונת. זיהוי מוקדם של סגנון הלמידה המועדף של הלומד נחשב תמיד כיתרון בכל מערכת למידה ואחת כמה וכמה במערכת מתוקשבת . המודל המתוקשב שפיתחו החוקרים מאפשר למערכת הלמידה המקוונת למיין ולזהות את סגנון הלמידה של כל לומד המתמודד עם תכנים ולמידה מתוקשבת. הלומד המתוקשב נדרש לענות בהתחלה על כמה שאלונים ובהתאם לכך המערכת המתוקשבת את סוג סגנון הלמידה המתוקשב שלו ובשלב הבא היא אמורה להתאים את הלמידה במערכת הממוחשבת על פי סגנון למידה אופייני זה. המיון והזיהוי של סגנון הלמידה מבוסס על Felder-Silverman learning style.

כתבת עיתון "הארץ" בארה"ב מתארת את הלימודים המתוקשבים בבתי ספר אמריקאיים , את ההיערכות שם ללימודים מבוססי אינטרנט ואת השפעת המחשבים על הלימודים וההוראה. במדינה שבה מספר הילדים הלומדים בבית עלה פי שניים בעשור האחרון והגיע ל-2.9% מכלל התלמידים (מעל מיליון וחצי ילדים, 3.9% מכלל המשפחות), לא חסרות תוכניות חינוכיות ברשת האינטרנט. יש בתי ספר שאף הגדילו לעשות. בבית הספר התיכון במחוז וייל שבאריזונה, הוחלט לוותר בכלל על שימוש בנייר, בעיקרון, ולעבור למחשבים ניידים. כיום לומדים בבית הספר 350 תלמידים, המצוידים כולם במחשבים חדישים. לאור הביקוש, במחוז מתכוונים אף להרחיב בשנים הקרובות את בית הספר. במקום ספרי לימוד, התיכוניסטים בתיכון המקומי, "אמפייר", קוראים מאמרים אלקטרוניים ומכינים מצגות פאוור-פוינט. רשויות בארה"ב מנסות כעת להכניס קצת סדר בסוגיית הטקסטים הדיגיטליים ומרכיבות רשימות של חומרים העומדים בסטנדרטים של מערכת החינוך. אך הצפי הוא שהשינויים יהיו הדרגתיים מאוד.

המורה, המידען ואיש האשכולות ראובן ורבר המלמד בביה"ס התיכון " נווה חנה" בגוש עציון הוא אחד מחלוצי התקשוב החינוכי בארץ המקדים את כולם בשילוב מטלות מקוונות ולמידת חקר בשילוב האינטרנט . יוזמותיו זוכות להערכה לא רק בישראל אלא גם בעולם. על מנת לחוות את למידת החקר המתוקשבת בכיתות בהן הוא מלמד , הוא הנחה את התלמידות ליצור פעילות המשלבת כתיבת טקסט , יצירת ייצוג גרפי של הטקסט בעזרת כלי אינטרנט חופשי בשם WORDLE . השימוש בתוכנה זו נועד לאפשר שילוב הייצוג הגראפי יחד עם הטקסט הנלמד . תוכנת WORDLE הוא אתר אינטרנט המאפשר למשתמשים ליצור "ענן מילים" על ידי הזנת טקסט לתוכנה.

לקראת פתיחת שנת הלימודים הצטיידו עשרות בתי ספר ברחבי הארץ ב"לוחות חכמים" – החלופה האלקטרונית ללוח המיושן. הלוח החכם מחובר למחשב ולאינטרנט אלחוטי ועם הדלקתו הופך למסך מחשב. למורים הוא מאפשר להציג לכיתה מסמכי וורד, מצגות ותמונות בלחיצת כפתור. "הלוחות החדשים מקבעים יותר את שיטת ההוראה הישנה, הפרונטלית", אומר יורם חיים, מורה ומרכז שכבת ח' בתיכון זיו בירושלים. "אנחנו מנסים כל הזמן לשבור את המבנה המסורתי של הכיתה, אך הלוח יקשור את המורה עוד יותר לעמדה הישנה שלו, ליד הלוח, ובעצם הוא ימשיך להרצות לתלמידים במקום לעבוד בשיטות הוראה מתקדמות יותר". התלמידים שייחשפו ללוח בפעם הראשונה ב-1 בספטמבר ודאי יגיבו בקריאות התפעלות. עם זאת, לדברי חיים, ספק אם הלוחות החכמים עשויים לכסות על המצב העגום של התקשוב במערכת החינוך בארץ.

מאמר זה מתמקד באיכות המפגש היומיומי השכיח בין נציגי שתי מערכות – איש הצוות החינוכי והורה התלמיד. במאמר מבקשת פרופסור רחל ארהרד להציג את גישת ההיוועצות המעצימה , גישה מקורית להיוועצות שייחודה בשילוב בין פרדיגמת ההעצמה לבין פרקטיקת ההיוועצות כפי שהתפתחה בעשורים האחרונים. הבנה של מושג ההיוועצות בכלל והכרת גישת ההיוועצות המעצימה בפרט עשויים לקדם את השגת המטרה של יצירת יחסי גומלין חיוביים בין ההורים לבית הספר. העצמה כתיאוריה מאפשרת ליישם את המושג במפגש בין המורה להורה ולפתח זיקה חיובית של ההורה לבית הספר, להפחית את תחושת חוסר האונים של ההורה במפגש עם בית הספר ולהגביר את תחושת הערך והכבוד העצמי בתפקודו כהורה. רכיב מרכזי בהעצמת ההורה הוא אמונתו ביכולתו להשפיע על המתרחש, להשיג את מטרתו או להימנע ממצב שאינו רצוי לו. תגובת ההורים למצבים הנתפסים אצלם כבני שליטה ולמצבים שהם סבורים שאינם ניתנים לשליטה שונה לחלוטין. העצמת ההורים במפגש עם הצוות החינוכי בבית הספר פירושה חיזוק מוקד השליטה הפנימי שלהם (אמונה שהם יכולים להשפיע על הילד) וחיזוק ההנעה הפנימית שלהם, למשל כאשר המורה מציב להם אתגר הכרוך בתחושה של בחירה המגבירה את תפיסת הסיבתיות כתלויה ביכולת ובהנעה שלהם ( ארהרד , רחל ).

המחקר האחרון משנת 2009 (מטא-מחקר) שהזמין משרד החינוך האמריקאי "החזיר את הצבע" לפניה של ההוראה הממוחשבת בעולם. המחקר שהשווה בין למידה פנים-אל-פנים ללמידה מקוונת הוכיח כי תלמידים שלמדו בהוראה מקוונת היו בעלי הישגים טובים יותר מאשר הוראה פנים-אל-פנים. למחקר זה, מתברר יש השלכות מרחיקות לכת מבחינות ההיערכות בארה"ב ללמידה מקוונת. ההזמנה של המחקר ע"י משרד החינוך האמריקאי לא הייתה אירוע שגרתי אלא חלק מהיערכות אסטרטגית לחזק את הלמידה המתוקשבת בכל רמות הלימוד בארה"ב. העובדה שההוראה בעתיד תהיה קשורה משמעותית יותר לסביבות למידה ממוחשבת אינה אומרת כי המורים בעתיד יהיו בהכרח טובים יותר. ההתרחבות המשמעותית בהוראה מתוקשבת לא תהיה בהכרח מסיבות פדגוגיות (הרי מורה טוב הוא גם מורה פנים אל-פנים) אלא בעיקר מסיבות כלכליות. משרדי חינוך בעולם ובארה"ב יבינו כי התפוקה לתלמיד וליחידת לימוד היא כלכלית יותר בסביבה ממוחשבת ולכן יעשו הכול על מנת להרחיבה בכל רמות הלימוד, כולל החינוך הגבוה.

ג'יי הורווויץ מדווח בבלוג שלו על תפיסה משולבת מעניינת של פורטפוליו דיגיטאלי מבוסס בלוג שגיבשה לאחרונה ד"ר הלן בארט , אחת המומחיות בעולם לנושא הפורטפוליו הדיגיטאלי. ג'יי הורוויץ כותב כי עבור ד"ר הלן בארט הפורטפוליו איננו רק מאגר של עבודות שבסיום השנה יכול להוות בסיס להערכה. הפורטפוליו שלה מכיל גם מרכיבים של "סביבת הלמידה האישית" – בעצם, זאת סביבת העבודה של הלומד. בארט מחברת בין התהליך והתוצר. החיבורים האלה – בין מרכיב ה-Conversation , Process לבין ה-Presentation -Product וגם בין ה-Workspace וה-Showcase, די הגיוניים, וקשה להגיד שמה שהיא מתארת ייחודי או מקורי. עם זאת, יש כאן שימוש מעניין של סוג של בלוג המאפשר לא רק מאמרונים (posts) אלא גם דפים (pages), כאשר בארט מתארת את השימוש בראשון כסביבת העבודה, ואת השני כסביבת התצוגה. אם רעיון הפורטפוליו הדיגיטאלית יזכה לעדנה מחודשת במערכת החינוך, התיאור של בארט בהחלט יוכל לשמש בסיס לפורטפוליו מוצלח.

המעבר היזום והגורף של מערכת החינוך בקליפורניה לספרי לימוד דיגיטאליים הנמצאים באינטרנט אינו היוזמה היחידה בארה"ב בתחומי הספרים האלקטרוניים . מתברר עתה כי מתפתחות יוזמות מעניינות ברחבי ארה"ב שעשויות להשפיע על כיווני ההתפתחות של ספרי הלימוד בשנים הקרובות . אחת היוזמות המעניינות והחדשניות היא המערכת הממוחשבת באינטרנט שהקימו לפני שנתיים Eric Frank and Jeff Shelstad. המערכת הממוחשבת החדשנית מציעה לסטודנטים ברחבי ארה"ב שימוש חופשי ללא תשלום בספרי לימוד דיגיטאליים תוך יכולת שיתוף פעולה באמצעות רשת חברתית (Social Learning ) עם סטודנטים אחרים העושים שימוש באותו ספר לימוד דיגיטאלי . כך לדוגמא , סטודנטית בקליפורניה הקוראת בצורה מקוונת ספר לימוד באינטרנט ונתקלת בקושי מסוים יכולה לבדוק האם בקושי זה נתקלו גם סטודנטים אחרים ולראות את שאלתם והתשובה שהגיעה מסטודנטים עמיתים במקומות אחרים.

המידען דניאל ליפסון כתב בבלוג שלו הערכה מועילה על מאגר המידע החינוכי EBSCO – Education Research Complete. זהו מאגר מקיף מאד בתחום החינוך ותחומים נלווים. המאגר ממפתח 2150 כתבי עת אבל היתרון הגדול שלו היא כתבי העת בטקסט מלא. מדובר על 1200 כתבי עת בתחומים רלוונטיים. המאגר כולל גם 500 ספרים אלקטרוניים ומונוגרפים בטקסט מלא. כמו כן הרצאות מכנסים בנושא חינוך. המאגר מקיף את כל תחומי החינוך החל מגיל הרך ועד להשכלה הגבוהה. תחומים נוספים כלולים כמו חינוך לשפות ולבריאות, מבחנים, מינהל החינוך, מימון, מדיניות ונושאים חברתיים.

הבהרה של הבדלים בין כמה מושגים חשובים בתחומי המידע הדיגיטאלי והמידענות. השיטה של ניהול תוכן (CMS ) , מבוססת על תבניות אחידות לניהול התכנים והעלתם לאינטרנט. השיטה לארגון התכנים מבוססת על תבניות קבועות להזנת התכנים והעלתם לאינטרנט. שיטה זו הנפוצה כיום מהירה ויעילה יותר מאשר שיטות דחיפת המידע של Web 1.0, אך בניגוד לה אינה מאפשרת התאמה שונה וייחודית של תצורת המידע . שני המושגים הנ"ל מייצגים גישה ריכוזית ומתן סמכות לטיפול בתכנים . לעומת זאת המושג Web 2.0 מאפשר בעקרון לכל אחד ליצור תוכן ולהפיצו בערוצי מידע שונים באינטרנט, גם ללא סמכות ריכוזית וגם ללא הרשאה. המושג רשתות חברתיות (Social Media) שנעשה נפוץ לאחרונה קרוב , אמנם, ל Web 2.0 , אך הדגש הוא על אנשים והקשר שלהם ופחות על תכנים. הדגש העיקרי כאן הוא על בניית קהילה מתוקשבת ועל טיפוח ערוצי הקשר בין החברים.

אחת הבעיות המהותיות במערכות חינוך בעולם היא בעיית המעבר של תלמידים מביה"ס יסודי חדשני ואותנטי לביה"ס תיכון המצדד בלמידה מסורתית ומדגיש את ההישגים במקום הלמידה האותנטית. המאמר הנוכחי מנסה לנתח את השינוי שעוברים התלמידים שהעתקים מסביבה לימודית אותנטית ותומכת בביה"ס יסודי לסביבה המנוכרת בביה"ס התיכון . המאמר מבוסס על חקר מקרה של מעבר תלמידי ביה"ס יסודי חדשני ואותנטי בעיר ניו-ארק בארה"ב לבי"ס תיכון רגיל באותו אזור. המאמר מבוסס על ניתוח ראיונות עומק עם התלמידים. למרות שהמעבר האופייני מביה"ס יסודי אותנטי ותומך לביה"ס הישגי כרוך במשבר , מרבית התלמידים מצליחים בסופו של דבר להסתגל למציאות הלימודית החדשה שנכפתה עליהם, אך לטווח ארוך המחיר מבחינת התלמידים וגם מבחינת המערכת הוא כבד. המאפיינים של מוטיבציה פנימית שפעמו בלב התלמידים בביה"ס היסודי נעלמים במרוצת הזמן בביה"ס התיכון ההישגי ( R. DePalma, Eugene Matusov & Mark Smith).

סיכום ותוצאות מחקר-פעולה במרכז הלמידה "מעיין", המרכז למשאבים ייעוץ והכוונה, במכללת אורנים. המחקר תוכנן כמחקר הערכה מעצבת, במטרה להעריך תהליך מיזוג ושינוי של מספר מוקדי משאבים, ייעוץ והכוונה במכללה, על מנת לתרום לשיפור פעילותו של מרכז מעיין ולהפיק ידע תיאורטי על דרכי למידה של סטודנטים ועל חולשות ונקודות חוזק של דרכי הנחיה והוראה במכללה. המאמר פורסם בכתב העת "דברים" של מכללת אורנים ( שרה קלימן , יעקב ליברמן ).

כדי שבית הספר כארגון יפעיל תהליכים אינטנסיביים לשיפור מתמיד כדרך-חיים, עליו לערוך אבחון מערכתי כתנאי חיוני לבניית תכנית פעולה ולמיסוד של מנגנוני שיפור. תנאי ראשוני הוא שיתוף המורים בכל שלבי התהליך כדי להבטיח את מחויבותם לבצוע תכנית השיפורים שתיגזר מתוך ממצאי הסקר. במהלך הצגתו של המשוב הוא אמור לגרות את המורים להוסיף מידע משלהם. לכן יש להציגו כנקודת מוצא לתכנון עבודת מורים, ולא כנקודת סיום. כותב המאמר , ד"ר אבי צפרוני מדגיש את חשיבות יצירת אקלים של אמון בין כל בעלי העניין בבית הספר המתמצה במסר שהמטרה היא לשפר ולייעל ולא לחפש אשמים.

עפ"י הערכות של מומחים ללמידה מרחוק בארה"ב ההשקעה של מפתחי קורסים מתוקשבים בשעת לימוד איכותית גדלה בשנת 2009 בהשוואה לשנת 2003 . אם בשנת 2003 היה טווח הפיתוח של שעת לימוד מתוקשבת ( עם מולטימדיה מלאה ) בין 30 ל-80 שעות , הרי בשנת 2009 ההשקעה הממוצעת בשעת למידה איכותית נעה בטוח שבין 49 ל-89 שעות. השקעה זו כוללת גם זמן בחקר מקורות המידע הנדרשים בקורס. מפתחים אחרים ( אשר הגיבו למאמרון ) מעידים מניסיונם כי שעת פיתוח של שעת לימוד מתוקשבת נעה בין 12-16 שעות כאשר אין צורך בחקר מקורות מידע . אם נצא מהנחה כי בישראל מרבית מפתחי הקורסים משתמשים במערכות ניהול ממוחשבות כגון מודל או "היי-לרן" הרי הנתון של 12-16 לשעת פיתוח קורס מתוקשב נראה יותר מציאותי . מצד שני, הקורסים ללמידה מתוקשבת המבוססים על מולטימדיה ועל טכנולוגיות כגון פלאש או Dreamweaver הם יותר איכותיים ויותר מאתגרים מבחינת הלומד.