ניהול וסביבות למידה

ספרו האחרון של פרופסור בוב לוין מקנדה אודות הרפורמה החינוכית שהנהיג שם עשוי לעניין גם את הקוראים בישראל. בוב לוין , פרופסור מן המניין למדיניות חינוכית ומנהיגות חינוכית שימש גם בעבר סגן שר החינוך הקנדי והיה מעורב ישירות באחת הרפורמות החינוכיות המוצלחות שהונהגו במחוז אונטריו. בספרו How to Change 5000 Schools: A Practical and Positive Approach for Leading Change at Every Level הוא מסכם את ניסיונו בהנהגת הרפורמה החינוכית ומנתח את הגורמים השונים שהשפיעו על התנהלותה. הספר גם נותן לנו תובנות כיצד פוליטיקאים ואנשי חינוך יכולים לשלב ביחד מאמצים על מנת להבטיח את הצלחת הרפורמה. בספרו מציג פרופסור בן לוין את השיקולים המנחים והפדגוגיים מאחורי הרפורמה והביסוס המחקרי שלהם. בדרך כלל ספרים על רפורמות חינוכית נכתבים ע"י אנשי אקדמיה או אנשי מעשה מהשדה החינוכי . נקודת המבט של איש אקדמיה שהיה גם משולב בתהליכים ובאילוצים של ביצוע רפורמה מקיפה יכולה להוסיף רבות לתובנה שלנו על גורמי הצלחה וכשלון של רפורמות חינוכיות. הספר מעוגן היטב בתיאוריות חינוכיות ומקנה נקודות ראות חשובות לאנשי חינוך המתעניינים ברפורמות חינוכיות.

המחקר הנוכחי של פרופסור עפרה מייזלס וד"ר מירי שרף בחן את השפעתם של מאפיינים שונים של יחסי הורים וצעירים בישראל על תפקוד הצעירים בחטיבת הביניים ובבית הספר התיכון בהקשר של הסתגלות אקדמית, רגשית, התנהגותית וחברתית בביה"ס. המחקר התבסס על מדגם ארצי מייצג של בני נוער במגזר היהודי והוא הראשון מסוגו בישראל. רק 33% מבני נוער מדווחים על דפוס "הורות חם ומציב גבולות" (דפוס סמכותי) . 22% מבני הנוער דיווחו על קשר שמאופיין כ"מעורב/פולשני" – קשר שכולל רמות גבוהות יחסית של מעורבות וקרבה יחד עם ענישה פוגעת , עירור אשמה , חודרנות פסיכולוגית ועימותים . לדפוס הוותרני ולדפוס המעורב/פולשני מאפייני קושי ייחודיים . כך למשל, צעירים שחווים הורות ותרנית מראים תמונה מעורבת מבחינת תפקודם. הם אינם מתפקדים גרוע כמו צעירים שחווים הורות מעורבת ופולשנית או הורות מזניחה ופוגעת, אך רמת הבקרה הנמוכה של הוריהם נמצאה קשורה לרמה נמוכה יותר של תפקוד לימודי ולשכיחות גבוהה במיוחד של עבירות משמעת "קלות" כגון פגיעה ברכוש בית הספר וחוסר כבוד למורה.

למידה 2.0 היא בבסיסה למידה שיתופית המתנהלת על ידי אינטראקציות לומד-לומד בד בבד עם לומד-מורה באמצעות דו-שיח ושיתוף פעולה.בלמידה 2.0 כל אחד יכול להיות לומד אבל לכל אחד יש את הפוטנציאל להיות מורה. הפרדיגמה הישנה של למידה כאשר הלומדים הם צרכנים פסיביים של ידע ומידע, משתנה ללמידה מבוססת רשת, שמתנהלת באמצעות אינטראקציות שונות והלומדים הם משתתפים אקטיביים ביצירת הידע והמידע ועל כן התהליך שוויוני ומשתף. למידה 2.0 מתנהלת בעזרת הכלים של web 1.0 המספקים תכנים שנוצרו על ידי מנהלי האתרים, אולם התהליך מתבסס על הכלים של web 2.0 שמספקים בנוסף, פלטפורמה טכנולוגית ליצירה ושיתוף של תכנים הנוצרים על ידי הגולשים עצמם ( חני גורן ) .

במקרים רבים המעבר מהוראה פנים אל פנים להוראה מתוקשבת לא הביא בעקבותיו שינוי חוויתי מבחינת הלומדים. אמנם, המעבר הופך את הלמידה המתוקשבת לגמישה יותר מבחינת הלומדים, אך מתברר עתה כי הלמידה המתוקשבת לא הפכה להיות מאתגרת יותר ומעניינת יותר מבחינתם. מרצים רבים עברו למערכות הלמידה המתוקשבות מבלי לשנות את תפיסת ההוראה המהותית. המוקד נותר העברת תכנים ותרגול. אבל מה שמתבקש היום יותר מתמיד הוא כי המורה המתוקשב יפעיל את הלומדים המתוקשבים בשאילת שאלות מאתגרות, דיאלוג וניתוח אירועים על מנת ליצור מעורבות גבוהה של הלומדים בקורס. המורים והמרצים בסביבה מתוקשבת צריכים מעל לכל ליצור סביבה תוססת ומאתגרת ולא בהכרח סביבה תפעולית של העלאת קבצים והורדת קבצים.

הספרות המקצועית בחינוך כבר גילתה לפני שנים כי מעורבות הורים בתוכניות חינוכיות בכלל וברפורמות חינוכיות בפרט היא לעתים גורם מעכב ואפילו שלילי בקידום תהליכים . ביטוי להתפתחות מעכבת כזו ניתן למצוא גם בתכנית התקשוב החינוכית של שילוב מחשבים ניידים מש"י ביישוב גני תקוה. אסתי דורון מדווחת בבלוג שלה על התנגדות של הורים בגני תקווה להמשך שימוש במחשב הנייד של תלמידים בבתי הספר. עפ"י הדיווח חלק מהורי התלמידים העולים לכתה ה' מתנגדים נחרצות לשימוש במחשב הנייד. פרויקט שילוב המחשבים הניידים ע"י תלמידים ביישוב גני תקווה נחשב כפרויקט חינוכי אשר אמור להוות דוגמא ודגם לכל מערכת החינוך בארץ. מצער יהיה אם גורם השמרנות של ההורים יהווה גורם שלילי בתהליך ארוך טווח לשילוב מחשבים ניידים בכל הארץ.

ד"ר רפי דודזון העלה מאמרון מעניין לגבי השימוש השגוי של כלי תקשוב במקום סביבה מתוקשבת. לדעתו "טעות להשתמש בלשון זו של כלים מתוקשבים משום שהתקשוב (וכן גם "המחשב") הוא סביבה תרבותית ולימודית מורכבת המשנה את התנהגותנו ואורח חיינו לטוב ולרע. בחינוך התקשוב זו סביבה לימודית היוצרת משמעויות רבות למהי למידה, מהי הוראה ומהו חינוך, לכן אני מציע שנשתדל פחות להיגרר לפינה שמעמידה את המחשב "ככלי ללמידה" שהוא עניין אינסטרומנטלי-טכני ונעביר את מוקד הדיון למחשב "כסביבת עבודה" ו"סביבת למידה".

ספר רב-ממדים זה, המכיל 41 פרקים, ערוך על ידי שניים מן החוקרים המובילים בתחום של אלימות בבתי הספר ומניעתה. מדובר בספר חשוב ביותר, אשר ראוי להיות מונח על שולחנו של כל מי שעוסק בנושא האלימות בבתי הספר – מובילי מדיניות, מקבלי החלטות, מפקחים, מחנכים, מנהלים, וכמובן סטודנטים ומרצים. ייחודו של הספר במיזוג ובשילוב של העיסוק בנושא זה מזוויות ראייה רבות – תיאוריה, מחקר, מדיניות והתערבות למניעת אלימות ולהתמודדות עימה. רבים מן המחברים ידועים בכתיבתם העיונית והמחקרית, וחלק מהם מוכרים בזכות היותם מובילים בפיתוח המושגים והמודלים המקובלים כיום להתמודדות עם אלימות במערכת החינוך. אחת התרומות החשובות של ספר זה לקורא היא ההקפדה לכלול בכל פרק לוח המפרט את השלכותיו לגבי הפרקטיקה. בכך הוא מקל על קוראים המעוניינים לקשור בין המידע העיוני לבין השלכותיו המעשיות( רמי בנבנישתי ) .

בשנת 2008 התחיל צוות מתוך אוניברסיטת Sheffield Hallam, שעסק בחדשנות באקדמיה, לחקור שימוש בטוויטר לצורכי למידה. המחקר נערך בקרב סטודנטים שנדרשו להירשם לטוויטר, להשתמש בו על בסיס קבוע במשך שבועיים ולהיכנס אליו שלוש פעמים ביום בממוצע כדי לדווח על פעילויות לימודיות, ולכתוב כל שבוע שלושה סיכומים ארוכים יותר על נושאים שונים שבהם החוקרים התעניינו. כמו כן הם נדרשו להשתתף בראיון רפלקטיבי מסכם בסוף התקופה. מסקנת המחקר היא, שהיתרון של השימוש בטוויטר על פני דיווח באמצעות יומן מסורתי הוא ביכולת לעדכן באופן שוטף וספונטני ומכל מקום באמצעות מכשירים מגוונים שנמצאים בשימוש יום-יומי: טלפון סלולרי, מחשבים ניידים, מחשבים נייחים וכיו"ב שזמינים להם. אפשרות זו הציעה תובנות באשר לגורמים המעוררים זיהוי של: הסביבה שבה הם פועלים, המשאבים שבהם הם משתמשים וסוגי הפעילויות שבהם הם מעורבים. המידע שעליו מתבסס המחקר גלוי וזמין לכל ונתון לדיון פתוח, והם מוסיפים המלצות למוסדות אקדמיים המתעניינים בנושא.

לראשונה נפתח בפא"ר ( באוניברסיטה הפתוחה ) ספר אלקטרוני שבעיצובו הושם דגש רב על התאמת הפדגוגיה לטכנולוגיות הלמידה והשיקול להעלותו כספר אלקטרוני נלקח בחשבון בעת כתיבתו. הספר "עקרונות בעיצוב ובניתוח של סביבות למידה ממוחשבות", נלמד בתואר השני בחינוך במגמת טכנולוגיות למידה, והוא דוגמא לספר אלקטרוני אינטראקטיבי! הספר מכיל קישורים רבים לתמונות, אתרי אינטרנט ומאגרי מידע דבר המגדיל את האטרקטיביות וההתאמה שלו ללמידה באינטרנט. זאת ועוד הספר אינו רק "מעביר מידע" לקורא. משולבים בו אלמנטים רבים המפעילים את הקוראים כגון, תרגילי מחשבה, מטלות לביצוע והפניה לקריאה.

המחבר מדווח על סקר שנערך באוניברסיטה הפתוחה באנגליה וראיונות שנערכו עם מרצים שמשתמשים בבלוג בקורסים שלהם.נמצא בסקר שסטודנטים מגלים התלהבות מהפוטנציאל של הפעילות בבלוגים ששולבה בקורס שלהם. בבחינת תגובות הסטודנטים לשאלות הפתוחות נמצא, שמקצת הסטודנטים גילו ציפיות חיוביות מהפעילות בבלוגים שמקילה על שיתוף חומרים ורעיונות, ואילו רוב הסטודנטים ביטאו דאגה בקשר לסובייקטיביות של הכתוב בבלוגים. כותב המאמר מציע הנחיות לסטודנטים כיצד להתאים את כלי הבלוג לצרכים הלימודיים האישיים שלהם.

זו השנה השלישית ( 2009 ) בה מפרסמת ג'יין הארט את ממצאי הסקר שלה לגבי יישומים מקוונים מובילים בלמידה מתוקשבת. בסקר השיטתי השתתפו השנה 137 מומחים ואנשי מקצוע מכל תחומי ההוראה המקוונת ועל סמך הדירוג שלהם נקבעו היישומים המקוונים השימושיים ביותר להוראה מתוקשבת וללמידה מתוקשבת. המעניין הוא שבראש מצעד היישומים מככב השנה היישום המקוון של טוויטר אשר לדעת אנשי החינוך המתוקשב הוא המשמעותי ביותר כרגע ללמידה מקוונת כיום, ואילו יישום יעיל לניהול קורסים מקוונים כגון MOODLE הגיע רק למקום ה18 ברשימת היישומים הנבחרים. בצמרת היישומים המקוונים נמצאים היישום RSS של " רסיסי מידע" או צוברי מידע להתעדכנות באמצעות Google Reader וגם תוכנת כתיבת הבלוגים (Wordpress). גם חשיבות מאגרי הוידאו של YouTube עלתה משמעותית והגיעה למקום ה-5 ברשימה בהשוואה למקום ה18 בשנת 2008.

באוניברסיטת צפון טקסס ממשיכים לפתח את תכנית הסימולציה הממוחשבת simSchool שנועדה לסייע בהכשרת מורים . מדובר על תכנית מחקר ופיתוח שמטרתה פיתוח תוכנת מחשב באינטרנט להדמיה של מצבי הוראה בכיתה עבור סטודנטים להוראה. המורים המתחילים יכולים לבחור מצבי הוראה שונים במאגר ההדמיות ולראות כיצד התלמידים בכיתה מגיבים בהתאם. התוכנה נועדה לאפשר למורים להבין את התגובות של התלמידים לצורות העברת החומר. התוכנה מציגה גם גראפים במחשב על רמות הקושי בשיעור שהעבירו הסטודנטים להוראה. בפרויקט הייעודי באוניברסיטת צפון טקסס מפתחים ומתאימים את התוכנה למצבי הוראה של תלמידים מתקשים ותלמידים בחינוך המיוחד. המחקר והפיתוח של פרויקט simschool.org לחינוך המיוחד עדיין נמשכים אך התוכנה כבר מופצת בכמה מכללות להכשרת מורים בארה"ב.

אריאלה לונברג כתבה מאמרון חשוב על התכונות הרצויות ממורה מקוון . מורה מקוון טוב הוא ככל מורה טוב אחר- אך נראה כי יש בכל זאת כמה תוספות הכרחיות. היכרות עם יישומים היא הכרחית, אך ללא ספק היכולת והנכונות לחקור ולהתנסות בהם באופן עצמאי נדרשת יותר. לעיתים קרובות היא שומעת משפטים האומרים: "אבל לא לימדו אותי, כיצד אוכל לדעת לבנות מצגת/ לכתוב דף במעבד תמלילים/ …". נדרשת גם בקיאות טכנית שפירושה- התמודדות עם תקלות נפוצות, הכרת היישומים הבסיסיים באופן שיאפשר את ההשתחררות מחוסר האונים, התלות בבעל/ בן/ בת… מסוגלות לשנות את השיעור המתוכנן אם משהו משתבש ולהכיר את החלופות. ורצויה גם פתיחות של המורה המקוון לשינוי פרדיגמות ההוראה העתיקות ( אריאלה לונברג) .

מאגר קישורן של הקרן לקידום מקצועי ליד הסתדרות המורים הפך כיום להיות מאגר חינוכי של מקורות מידע המקיף והאיכותי ביותר בישראל. נכון ליוני 2009 צוות המאגר בראשות דפנה שטרן כבר הצליח להזין 40,000 פריטי מידע ( לשם השוואה יצוין כי מאגרי קישורים אחרים בחינוך בישראל בקושי מגיעים ל-6000 פריטי מידע ) . במאגר קישורן עובדים מידענים מקצועיים המאפיינים וממיינים את החומרים על פי מקצועות לימוד, לפי קבוצות גיל מתאימות וסוגי החומר. לאיפיון זה מוסיפים המידענים תקציר, כך שיקל על המורים לבחור את המתאים להם. בנוסף מוסיפים המידענים לכל פריט מילות מפתח מבוקרות . כדי להקל על המורים נבנה ממשק נוח מאד לשימוש. הממשק מאפשר חיפוש חופשי לפי כל מילה בכותר או בין מילות המפתח, חיפוש לפי תחום, או לפי גיל.

בראשית יולי 2009 ננעל כנס NECC (National Educational Computing Conference), אשר מושך אליו מדי שנה למעלה מעשרת אלפים אנשי מקצוע בתחום מחשוב החינוך מרחבי העולם.בכנס שנערך בוושינגטון עלו מגוון היבטים ונושאים הקשורים לתחום החינוך באמצעות מחשבים ניידים (או כפי שהוא מכונה 1:1 computing), ביניהן מחקרים כמותיים, השוואתיים, מודלים שונים וצפי לעתיד. אחת מההרצאות שנערכו בכנס, הייתה מאת ד"ר דמיאן בבל ורייצ'ל קיי מבוסטון קולג', אשר הציגו ממצאים ממחקר שערכו בתכנית ברקשייר למחשבים ניידים. המחקר נערך כמחקר השוואתי לאורך זמן, אשר השווה נתונים שונים שנבדקו טרם תחילת התכנית ולאחר הפעלתה במשך שלוש שנים. הנתונים הושוו גם לשני בתי ספר אחרים, שבהם לא הופעלה התכנית באותה תקופה. תוצאות המחקר מראות, שלמרות שאופן מימוש התכנית לא היה זהה בכל בתי הספר (בבחינת הנחיות, כללים, מינון וכו'), הרי שבכל בתי הספר קיים שיפור בהיבטים שנבחנו, ובפרט בהישגי תלמידים( ורדה גיל ) .

ג'יי הורוויץ מדווח בבלוג שלו על דוח חדש של משרד החינוך האמריקאי המסכם ניתוח מטא (meta analysis) של מחקרים שונים שבדקו למידה מקוונת (Evaluation of Evidence-Based Practices in Online Learning: A Meta-Analysis and Review of Online Learning Studies). חלק מהמסקנות מצביע על כך שהישגי התלמידים שלמדו בלמידה מקוונת היו טובים יותר מאשר הישגי התלמידים בלמידה פנים-אל-פנים. במילים אחרות, ההישגים שנמצאו בדוגמאות ללמידה משולבת פנים אל פנים ומקוונות היו גדולים יותר מאשר אלה שנמצאו בדוגמאות ללמידה פנים אל פנים, אבל גם בדוגמאות של למידה מקוונת "טהורה". זאת ועוד: יתכן שהיתרונות של הלמידה המקוונת אינם נובעים מהשימוש בתקשוב, אלא מכך שבקורסים ששילבו מרכיבים של למידה מקוונת נוצר מצב שבו הלומדים הקדישו יותר זמן ללימודיהם.

הדו"ח השנתי השישי של ה-Horizon Project (שיתוף פעולה בין Educause וה-New Media Consortium) הוא פרי עבודתם של חוקרים, פרקטיקנים ומומחים בתחומי טכנולוגיות, חינוך, למידה ארגונית ועוד מרחבי העולם. מטרת הפרויקט לאתר טכנולוגיות חדישות שלא נמצאות עדיין בשימוש נרחב במוסדות ההשכלה הגבוהה, לבחור מתוכן (בתהליך ניפוי ודיון שיתופי המתועד בוויקי של הפרויקט) שש טכנולוגיות שסביר להניח שיכנסו לשימוש רווח בטווח של חמש השנים הקרובות ולהציג טכנולוגיות אלה תוך התייחסות לרמת הפיתוח והשימושים האפשריים בהן במוסדות אקדמיים. בדו"ח הנוכחי, שהופץ ב-20 בינואר 2009, מוצגות שש הקטגוריות הטכנולוגיות שנבחרו על-ידי המומחים של פרויקט הורייזן, והן מוצגות כאן לפי טווחי הטמעה של שנה עד חמש שנים ( תמי נויטל) .

טוויטר, שירות מיקרו-בלוגינג או העברת מסרים קצרים, זכה באחרונה לתשומת לב רבה בתקשורת בהקשרים של העברת חדשות בזמן אמת (המהומות באיראן, נחיתת האונס של מטוס בנהר ההאדסון, רעידת אדמה בסין ועוד). אולם שירות מקוון זה, ואתרים נלווים שצמחו סביבו ומרחיבים את יכולותיו, מאפשר שיתוף מידע ובניית רשתות חברתיות בתחומים מקצועיים מגוּונים, וביניהם הוראה ומחקר. סקירה קצרה זו תיוחד לשימושי טוויטר בהקשרים אקדמיים( תמי נויטל) .

ריאיון עם דר' בקי שוקן, מרכזת הוראה בקורס מדיניות מערכות מידע שנלמד במסגרת תואר ה-MBA, שזכתה במקום הראשון בתחרות מתקשב מצטיין 2008 באוניברסיטה הפתוחה . הקורס "מדיניות מערכות מידע" מתמקד בדרכים אפקטיביות לשילוב מערכות מידע בארגון ובשימוש בהן לצורך תמיכה מיטבית ביישום האסטרטגיה העסקית-תחרותית של ארגונים ובמימוש יעדיהם העסקיים. הקורס מבוסס על ספר לימוד ועל מאמרים אקדמיים, וכן קיים אתר קורס בו מצויים חומרים רבים. החל מסמסטר ב2006 חובות הקורס כוללות גם פרויקט שיתופי המתבצע בסביבת ויקי. ד"ר בקי שוקן מסבירה בראיו מדוע היה חשוב לה להוסיף לקורס פרויקט שיתופי כחלק מחובות הקורס? באמצעות סביבת הוויקי ניתן היה לקיים את המודל הפדגוגי "הרגיל" גם בהוראה מרחוק. בנוסף, הקורס עוסק בשילוב מערכות מידע חדשות בארגון ולכן יש ערך מוסף להתנסות בטכנולוגיה חדישה ללמידה ולעבודה קבוצתית.

המושג של שיעורי בית שיתופיים אינו חדש בחינוך אך דווקא בשנתיים האחרונות הוא עבר תחייה לאחר שקיעה ארוכה במצולות הנשייה. הגורם העיקרי להתעוררות המתכונת של שיעורי בית שיתופיים בבתי ספר תיכוניים ויסודיים בארה"ב, קנדה, טייוואן ואוסטרליה הם הכלים המקוונים החדשים באינטרנט. בזמן האחרון אנו שומעים ממורים בארה"ב כי הם נותנים יותר שיעורי בית שיתופיים לצוותי תלמידים בזכות היכולות של סביבה מתוקשבת של Google docs. כך לדוגמא, כמה תלמידים יכולים לעבוד ביחד בבית על הכנת מצגת משותפת באמצעות השיתופיות שלהם בכלים של "גוגל דוקס". תלמידים יכולים גם לבצע מטלת איסוף מידע משותפת. כל תלמיד, החבר בצוות שיעורי הבית, יכול לאסוף מידע באינטרנט על נושא מסוים או ערוץ מידע שהוא מכסה. לאחר מכן התלמידים מעלים כל אחד את קובץ האיסוף והערכת מקורות המידע שלהם לסביבת "הגוגל דוקס". .