ניהול וסביבות למידה

המחקר שהוצג בכנס מיט"ל 2009 הוא חלק ממחקר מקיף תלת-שנתי שבודק את שילוב טכנולוגיות המידע במכללות לחינוך בהיבטים הבאים: מדיניות ותהליכי הטמעה, שילוב התקשוב בהוראה בקרב המרצים, הכשרת פרחי הוראה להוראה מתוקשבת, חדשנות פדגוגית, השלכות על תרבות המכללות. המחקר נערך בחסות רשות המחקר של מכון מופ"ת. במחקר השתתפו 10 חוקרות מ-5 מכללות לחינוך. שאלות המחקר : באיזה מידה ובאילו דרכים משלבים מורים המורים את הטכנולוגיה בהוראה? מהם קשרי הגומלין בין אוריינות להוראה מתוקשבת לבין נתוני רקע של סגל הוראה, מערך תמיכה פדגוגית, טכנית ומינהלית במכללות, קשיי המרצים? רוב המרצים משלבים בהוראה משימות מתוקשבות בסיסיות (חיפוש באינטרנט, עבודות מוקלדות, תקשורת בדוא"ל), אך מעטים (כ10%) משלבים משימות מתקדמות (ויקי, בלוג ועוד, חקר). רבע מהמרצים משלבים משימות הממוקדות בהכשרת סטודנטים להוראה מתוקשבת. מיומנויות: רוב המרצים משתמשים במידה רבה בכלים בסיסיים (דוא"ל, מעבד תמלילים, אינטרנט) ומעטים משתמשים בכלים מתקדמים (ויקי, בלוג, מפגשים סינכרוניים).

גוגל Docs השיקה במהלך חודש אוקטובר 2009 ממשק חדש ובתוכו פיצ'ר חשוב: האפשרות לשתף תיקיות. מעתה ניתן לשתף תיקיות שלמות עם אנשי הקשר שלכם ואף להפוך תיקיות אחרות לפומביות. אם אתם מרשים לכל אחד לצפות או לערוך את התיקיה, גוגל תיצור URL פומבי נגיש לעמוד המרכז בתוכו את רשימת הקבצים בתיקיה שלכם. "כאשר אתם משתפים תיקיה, ההרשאה החדשה תקפה גם לכל תיקיות המשנה שנמצאות בתוכה ולכל המסמכים באותה תיקיית. בדרך כלל זה מתרחש במהירות, אבל מדי פעם התהליך עשוי לארוך מספר דקות", מסבירים המומחים ואנשי המפתח בתמיכה של גוגל.

מעדויות המגיעות אלינו ממקומות שונים בעולם מתברר כי היישום החדשני של העט הדיגיטאלי בחינוך הולך ומתרחב בארה"ב ובמדינות דרום מזרח אסיה. יש התלהבות של מרצים בכירים ומומחים לטכנולוגיה חינוכית בארה"ב מהיישום הפדגוגי האפשרי של העט הדיגיטאלי בכיתות , ואולמות הרצאות . אם בארה"ב המכשיר הדיגיטאלי החדש צפוי להיקלט באופן נרחב בקרב סטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות , הרי במדינות אחרות שוקלים ליישם את המכשיר של עט דיגיטאלי בקרב בתי ספר ומערכת החינוך הרגילה. כך לדוגמא, משרד החינוך של סינגפור מתכנן לשלב את העט הדיגיטאלי במערכת החינוך שם , בעיקר בבתי ספר, מתוך הנחה כי מחיר העט הדיגיטאלי יירד בעתיד. העט הדיגיטאלי החכם משתמש בכל יסודות "התקשורת": קריאה, כתיבה, דיבור והקשבה.

בחינת השילוב של סביבת ויקי בחמישה קורסים אקדמאיים באוניברסיטת בר – אילן. מטרת המחקר: לנסות ולהבין את פוטנציאל יישום סביבת הויקי כאמצעי ללמידה שיתופית מתוקשבת בעיני סטודנטים : הערכת ויקי כסביבה טכנולוגית, הערכת אפקטיביות הלמידה בסביבת ויקי, תפיסת תפקיד המרצה – מנחה בסביבת ויקי, הערכת הקשר החברתי והתמיכה ההדדית בין הלומדים בסביבת ויקי, חווית הלמידה בסביבת ויקי והעדפתה על למידה פנים-אל-פנים. הליך המחקר: 120 משתתפים, שאלון מקוון. כלי המחקר התבסס על שאלון של קונג'ה ובן צבי (2008) . לסיכום, סביבת הויקי בקורסים שנבדקו , נמצאה כחיובית וכתורמת לתהליך למידה אפקטיבי. עוד נמצא כי המנחה הוא גורם משמעותי שמדרבן ומעודד לשיתופיות בין הלומדים. עוד נמצא כי התחושות של קשר חברתי ותמיכת עמיתים היו נמוכים/ות . ההתנסות בלמידה : חוויה חדשנית ( גילה קורץ, יהודית בר-אילן) .

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק אילו ייצוגי מולטימדיה הם האפקטיביים ביותר בלמידה מתוקשבת ( קורסים מתוקשבים באוניברסיטה ). נבדקו ייצוגי מולטימדיה הבאים: תמונות סטטיות , אנימציות ממוחשבות ואנימציות עם קריינות מלווה . ממצאי המחקר מצאו שלומדים בסביבת למידה מתוקשבת עם חומרי למידה סטטיים ברמת מולטימדיה השקיעו פחות זמן בלמידה בהשוואה לאלו שנחשפו לאנימציות. נמצאו הבדלים מובהקים בין קבוצת הניסוי וקבוצת הביקורת מבחינת הבנת הידע שצברו. הלומדים בקורסים המתוקשבים באוניברסיטה שנחשפו לחומרי למידה משולבים גרפיקה סטטית גילו יכולות קוגניטיביות נמוכות יותר בהשוואה ללומדים שנחשפו לחומרי למידה עם אנימציות. לא נמצאו הבדלים מובהקים ברמת הבנת הידע בין הקבוצות שנחשפו לאנימציות מלוות קריינות לבין אנימציות מלוות טקסים מקוונים. (מחקרים אחרים מצאו כי לא בכל תחומי הדעת יש לייצוגי המולטימדיה השפעה כה מובהקת על ההבנה . בתחומי הרפואה והמדעים/הנדסה יש לייצוגי המולטימדיה השפעה גבוהה למדי אך בתחומי מדעי החברה והרוח ( כולל חינוך ) ההשפעה של ייצוגי המולטימדיה על ההבנה אינה מובהקת. ).

מחקר חינוכי חדש של אוניברסיטת מישיגן מצא כי לכיתות קטנות בגילאי היסודי, בעיקר בגן ילדים ובכיתה א' יש השפעה רבה על הישגי התלמידים בהמשך. נתוני המעקב, שנאספו במשך כמה שנים רצופות, מראים כי כיתות קטנות של 13-17 ילדים בגילאי כיתות היסוד תורמים רבות להישגי התלמידים בהמשך לימודיהם בביה"ס היסודי ובחטיבת הביניים. המחקר נערך ע"י המרצה הבכיר לחינוך , פרופסור Spyros Konstantopoulos ופורסם בכתב העת השפיט . American Journal of Education.עפ"י מסקנות המחקר לכיתות קטנות בכיתות היסוד יש השפעה על הישגי כל התלמידים בהמשך, אך במיוחד ניכר הדבר לגבי תלמידים חלשים המצליחים יותר בחטיבות הביניים כאשר למדו בזמנו בכיתות א' קטנות של 13-17 תלמידים בכיתה. תשומת הלב שמקבלים תלמידים מהמורים בכיתות היסוד משפיעה רבות על יכולותיהם להתמודד עם בעיות במתמטיקה ובקריאה בהמשך דרכם בחטיבות ביניים .

ממחקרים עולה כי איכות יחסי הגומלין בין המורה לתלמיד היא אחד מגורמי הניבוי החשובים להתפתחות קוגניטיבית ורגשית של התלמיד. תרומתו של פרופ' רוברט פיאנטה, ראש הספר לחינוך באוניברסיטת וירג'יניה, לנושא זה רבה ומוערכת, ולכן הזמינה אותו היזמה למחקר יישומי בחינוך להתארח בארץ. יום העיון נערך ב10 בנובמבר 2009 במרכז מורשת בגין , ירושלים. פרופסור פיאנטה ידוע רבות בזכות תרומתו המשמעותית לפיתוחClassroom Assessment Scoring System – CLASS . פרופסור פיאנטה פיתח את CLASS ככלי תצפיתי במטרה לנטר את איכות האינטראקציה בין המורה לתלמיד בכיתה, איכות שנמצאה מחקרית כמנבאת היטב שיפור הישגי תלמידים.

המחקר הנוכחי חקר את האפקטיביות של העברת יחידת לימוד בנושא הוראת שברים לפרחי הוראה באמצעות מערכת מתוקשבת ללמידה מרחוק באינטרנט לעומת מערכת מסורתית המעביר יחידת לימוד זו בקורס מסורתי פנים-אל-פנים במכללה. אוכלוסיית המחקר כללה 42 פרחי הוראה במכללה אמריקאית. קבוצה אחת של פרחי הוראה למדה את ההיבטים הדידקטיים והתכנים של הוראת שברים (דידקטיקה של נושאים אריתמטיים) באמצעות מערכת מקוונת באינטרנט וקבוצת בקרה למדה זאת בקורס מסורתי רגיל. ניתוח שונות של הממצאים משתי הקבוצות מעיד על עדיפות מסוימת לטובת קבוצת הניסוי שלמדה את הנושא בקורס מתוקשב באינטרנט. הידע של פרחי ההוראה בשתי הקבוצות נמדד ע"י כלי מדידה תקף בשם Fraction Knowledge Test.

על פי מחקר חדש שנעשה ע"י פרופסור יוסי שביט מאוניברסיטת תל אביב , בעיית המשמעת משפיעה על הישגי התלמידים – אך במידה קטנה בלבד. לדברי החוקרים, זו אינה הסיבה המרכזית לציונים הנמוכים. המחקר הוא חלק מפרויקט בינלאומי, בראשות פרופ' ריצ'רד ארום מאוניברסיטת ניו יורק, וכולל תשע מדינות: ארה"ב, קנדה, צ'ילה, יפן, קוריאה, רוסיה, איטליה, הולנד וישראל. הוא מתבסס על נתוני מבחן "טימס" מ-2003, אשר מתמקדים בהישגיהם של תלמידי כיתות ח' במתמטיקה ובמדעים. המבחן גם אוסף מידע מתלמידים, מורים ומנהלים על סוגים שונים של בעיות משמעת ואלימות, כמו איחורים, היעדרות משיעורים והפרעות בכיתה, וכן בודק את תדירותן בבתי הספר. במדגם הישראלי השתתפו כ-4,300 תלמידים מכ-150 מוסדות חינוך.

בפוסט הקודם הציג ד"ר גיל עמית את רעיון החדשנות המשבשת של קריסטנסון. את שוק החינוך כשוק שלא מאפשר לטכנולוגיות משבשות להתפתח בגלל היותו שוק שכולל את כל האוכלוסיה ומכאן את הקושי של התקשוב כטכנולוגיה משבשת להיכנס לתחום החינוך.העובדה שקשה לתקשוב במחוזות החינוך ידועה לכולנו. דעות שונות רווחות על הסיבה לכך. כמו כל שינוי הוא קשה, יש בעיה עם המורים, מדיניות לקויה של משרד החינוך, מחסור בכסף. בפוסט זה טוען ד"ר גיל עמית כי תיאורית הטכנולוגיה המשבשת נותנת הסבר טוב להיסטוריה של תקשוב החינוך להתרחשויות בצמתי העשייה שבהם הייתי מעורב. הבנה זו עשויה לתרום בהמשך לקידום התקשוב החינוך בצורה משמעותית בהרבה ממה שאנו חווים כיום.

ד"ר גיל עמית , אחד המומחים לטכנולוגיה חינוכית בישראל , כתב מאמרון מעניין על חידושים בחינוך ושיבושם . המחשב והרשת הם חידוש משבש למערכת החינוך, הם אמורים לטרוף את המערכת בצורה מסוימת, למשל לשנות את תפקיד המורה או לייתר חלק ממנו. ככזה יכולתו להצליח מותנית בפניה לאוכלוסיה שאיננה לקוחות המערכת הקיימת. הניסיון לשלב את הטכנולוגיה במערכת הקיימת נכשל כי היא לא נותנת עדיין מענה ראוי ללקוחות (תלמידים) הקיימים. זוהי בקצרה התיזה הבסיסית של הספר Disrupting Class ובהמשכו ניתוח מה נעשה ומה ניתן לעשות. מדוע קשה לשלב תקשוב בבתי הספר?

דיווח בבלוג של מרכז שה"ם באוניברסיטה הפתוחה על פיתוח סביבה מתוקשבת חדשנית ומאתגרת. מרכז המחקר ע"ש צ'ייס, בשיתוף עם מרכז שה"ם, מפתחים סביבה וירטואלית תלת-מימדית בה ייבדקו יכולות הניווט והחשיבה של סטודנטים. בשנים האחרונות סביבות תלת מימד הופכות לנפוצות וזמינות יותר במגוון רחב של היבטי חיינו, וישנה חשיבות רבה להבנת התהליכים הקוגניטיביים המעורבים בעבודה עם סביבות אלה. מחקר זה עוסק בקשר שבין טכנולוגית מציאות מדומה וקוגניציה אנושית, ומטרתו לבדוק את השפעתו של ניווט כפוף לכללים, בסביבות תלת מימדיות, על יכולות אינדוקטיביות צורניות בייצוג מפות קוגניטיביות שונות . את המחקר מובילים פרופ' יורם עשת וד"ר סיגל עדן, ואת הסביבה הוירטואלית מפתח רועי שרוני ממרכז שה"ם. המחקר נמצא כרגע בעיצומו.

פרויקט "כיתות חכמות" של משרד החינוך מתרחב השנה לבתי ספר נוספים ברחבי הארץ בכלל ובמחוז דרום בפרט. ב-110 בתי ספר במחוז הדרום מופעלות השנה כיתות חכמות. בסך הכל תופעלנה "כיתות חכמות" ב-97 בתי ספר ב-27 רשויות מקומיות באזור הנגב והדרום. על פי החלטת משרד החינוך, ביישובי עוטף עזה מופעלות כיתות חכמות בכל מוסדות החינוך במסגרת פרויקט "דור 3". זאת, בין היתר לאור החלטת הממשלה למגן את מוסדות החינוך ביישובי עוטף עזה. בבתי ספר אלו חשוב במיוחד לשלב קדמה טכנולוגית מאחר שבמצב חירום עלולה להידרש בהם "למידה מרחוק".

הכתבה של Dian Schaffhauser במגזין התקשוב החינוכי הנודע THE Journal משקפת גם את חילוקי הדעות הקיימים כיום בארה"ב בין גישת ההטמעה ובין הגישה המערכתית. גישת ההטמעה משמעותה שהמורים הותיקים עוברים השתלמויות ממושכות והנחייה שיטתית כיצד לשלב את הטכנולוגיה בכיתות ואילו הגישה המערכתית מציבה כבר מהתחלה רף גבוה או יעד גבוה לנושא התקשוב אשר אותו כולם צריכים וחייבים לעבור. כך לדוגמא, במדינת מישגן בארה"ב נקבע לפני כמה שנים כי כל תלמידי התיכון שם בלי יוצא מן הכלל צריכים לבחור קורס מתוקשב אחד כקורס חובה עד סיום לימודיו בתיכון. חסידי התוכנית המערכתית סבורים כי גישת ההטמעה הפדגוגית היא איטית מדי ואינה מביאה לשינוי גורף בתחומי הלמידה ולכן עדיף לנקוט בגישה המערכתית שתביא שינוי גורף יותר בלמידה המתוקשבת.

מנוע חיפוש נפלא,של חברת vionto GmbH. זוכה פרס SuMa Award 2009 שניתן על ידי האירגון הגרמני לקידום טכנולוגיות מנועי חיפוש . הפרס היוקרתי ניתן לחברות או פרוייקטים על חדשנות, שימוש בגישות מעניינות בתחום טכנולוגיות חיפוש וידע דיגיטאלי. המנוע מבוסס על טכנולוגיות חיפוש סמנטיות מתקדמות. מפתחי המנוע מבססים את פיתוחו של המנוע על רכיבים ויזואליים הקשורים לנושא החיפוש . המנוע מציג מפה ויזואלית של נושאים הקשורים לשאילתת החיפוש. זהו, למעשה, מנוע חיפוש עובדתי ויזואלי . ניתן לראות ענני מידע רלבנטיים לפי ההקשר בין הנושא שחיפשת לבין העובדות המוצגות. אפשר לגרור עובדות מעניינות למחברת שלך (או לקובץ העבודה) ולשמור אותן לזמן מאוחר יותר . על פי עדויות מחקריות שימוש אינטנסיבי ברכיבים ויזואלים מגביר את מהירות העיבוד במוח, בקרב משתמשים בהשוואה למידע טקסטואלי. מדוע כדאי להשתמש במנוע חיפוש זה בחינוך ? הוא מסוגל להדגים בפני הלומדים או הסטודנטים נושאים קשורים באופן אסוציאטיבי יותר ולהקל על ראיית קשרי המידע בין המושגים או תת- הנושאים .

הטכנולוגיה המתקדמת במהירות של כיתות מרושתות (Wireless Classroom) וחדרי הרצאות מרושתים הולכת ומתרחבת בעולם האקדמאי ובבתי הספר. המרצים והמדריכים בחינוך הגבוה אשר תמכו בתחילה בלמידה בסביבה מתוקשבת ובאינטרנט מגלים עתה כי הם מתמודדים עם מתחרה לא פשוט מבחינת שימת הלב. יחד עם זאת, הם לא יכולים לעצור את המגמה של רישות אלחוטי בכיתות, חדרי הרצאות וסדנאות בקמפוסים ובמכללות. בכיתה מרושתת הלומדים יכולים בכל רגע לגלוש לאתרי קניות או לראות סרטים באתר Youtube . המרצים או המדריכים מנסים להזהיר את הסטודנטים או הלומדים מפני גלישה בשיעור לאתרים לא רלבנטיים, אבל קשה להם לשלוט בנושא. יש מרצים הנוקטים בגישה שונה, במקום להזהיר, לסכל ולאיים הם מתכננים אחרת את כל מערכי השיעור הוותיקים שלהם. אחרי הצגת הנושא בהרצאה של 10-15 דקות הם מבקשים מהלומדים לבצע פעילויות משלימות באינטרנט במחשבים הניידים. הכוונה למטלות הקשורות לנושא ההרצאה, אלו יכולות להיות מטלות של איסוף מידע תוך הצבעה על כתובות מסוימות באינטרנט ועד להדגמת נושא ההרצאה באמצעות מקורות מידע נבחרים באינטרנט.

מחקר זה בוחן את האופן שבו סגל חינוכי בבית ספר חווה ומתאר שינויים שחלו בעבודתו בעקבות שילוב תוכנה לניהול כיתה ובית ספר. מתוך ממצאי המחקר עולה כי הסגל החינוכי חש שחלו שינויים בעבודתו בעקבות הכנסת התוכנה ככלי עבודה לבית הספר. יחסו אל השינויים מורכב ולעתים אמביוולנטי. השינויים באים לידי ביטוי ביכולת של התוכנה להגביר את התיעוד, את הדיוק ולכן את הנוחות בעבודה, באפשרות הטמונה בה לשיפור התקשורת, בתחושה כי חל שיפור באכיפת משמעת בבית הספר ובאפשרות להגביר את הבקרה על התהליכים המתקיימים בו. לצד אלו עולים חששות מפגיעה בחופש הפרט של המורה ושל התלמיד, מדרישות נוספות מהמורים על חשבון זמנם, ולעתים על חשבון זמן השיח עם התלמידים ועם העמיתים. מסקנות המחקר המרכזיות הן שהסגל החינוכי תופס את התוכנה ככלי בעל פוטנציאל להועיל לבית הספר ולעבודת המורה, ובה בעת מזהה בה פוטנציאל לפגוע ולגרום נזק. הדברים נכונים בתחום ההישגים הלימודיים, בנושא אכיפת המשמעת ובעיקר בתחום התקשורת הבית ספרית. מתיאורי הסגל ניתן להסיק כי כדי למצות את הפוטנציאל של התוכנה ולהקטין את הנזקים שהיא עלולה לגרום, יש לדון בדרכים לשמור ולחיזוק הקשר האישי בין הסגל החינוכי לבין התלמידים ובין חברי הסגל החינוכי לבין עצמם, ההנהלה ובעלי תפקידים, ולממש את העולה בדיון. במקביל ראוי לשפר את יעילות התוכנה בהיבטים טכניים שונים ( נירית רייכל, נירית סימון ) .

סרט וידאו קצר אשר מסביר כיצד הגיעה מערכת מודל לישראל. מערכת ניהול הלמידה המתוקשבת של Moodle היא מערכת פתוחה הנחשבת לאחת הטובות מסוגה בעולם. היא כוללת כלים משולבים שונים לניהול הלמידה המתוקשבת ולוקחת בחשבון את צרכי הלומדים והמורים כל הזמן . פרופסור עמנואל גרינגרד ממכללת שנקר , מסביר בפתח הסרט כיצד פנה למפתחים באוסטרליה והציע להם לתרגם את מערכת מודל לעברית . בהמשך הסרט מוצג תהליך ההטמעה של מערכת ניהול הלמידה מודל בבתי הספר בפתח תקווה .

המחקר הנוכחי נועד לבדוק אם ובאיזו מידה מורים בקורסים מקוונים מיישמים בפועל את התפיסות החדשות בנוגע ללמידה מקוונת, כפי שבא לידי ביטוי ברציונל, בבניית הקורס ובעיצוב משימות הלמידה. מטרת המחקר היא לספק תובנות ועדויות להיבטים הפרקטיים והיישומיים בלמידה מרחוק, באופן שיסייע לשיפור המעשה החינוכי. מדגם ההוראה כלל מאה אתרי קורסים מקוונים, שהתקיימו במסגרות השכלה גבוהה בארץ ובעולם, רובם בהכשרת מורים. לצורך איסוף הנתונים וניתוחם נבנה מחוון להערכת המתודה של ההוראה-למידה שהמורה משתמש בה באתר הקורס המקוון. ממצאי המחקר מלמדים על שימור הפרקטיקות הנהוגות בהוראה פרונטאלית, מבלי לנצל את הפוטנציאל הגלום בכלים הטכנולוגיים, בניגוד למומלץ בספרות המחקרית , בנוגע ליישום התובנות החדשות הקשורות בתהליכי הלמידה בסביבה המקוונת ( עפרה ניר-גל, טליה נור, רפי גלברט, רוני ריינגולד).

אסתי דורון כתבה מאמרון מעניין כתגובה מושכלת לדיווח של המורה רותי בן ישי על הקושי של תלמידי חטיבת הביניים לקבל את הלמידה באמצעות הניידים. לדעתה של אסתי דורון ," עצם העובדה ש"הפקענו" מידי התלמידים את המחשב והפכנו אותו מכלי משחק בלבד לכלי של למידה גורם להתנגדויות סמויות. אם המחשב מחוץ לבית הספר מסמל את החופש ( לשחק, לתקשר, לצוטט בזמן אמת) הרי שהכנת במחשב לתוך חדר הכיתה ככלי למידה, מפירה את החופש הזה. בכיתה אסור לצוטט, אסור לשחק או לתקשר ויש צורך ללמוד עם המחשב ! אני לא בטוחה שהתלמידים מודעים לקושי הזה או חושבים עליו, אבל אני מאמינה באמת שבסמוי הוא נמצא שם כל הזמן. ומכאן, שגם התלמידים צריכים להתרגל ללמוד עם המחשבים, להפריד בין זמן הלמידה לזמן המשחק, למרות שהם משתמשים באותו הכלי בדיוק."