כוח אדם בהוראה
מיון:
נמצאו 18 פריטים
פריטים מ- 1 ל-18
  • סיכום

    המאמצים לעבות את כוח ההוראה ולהעצים את מעמד המורה כושלים פעם אחר פעם מכיוון שהתקציבים מתועלים לאפיקים שגויים. במקום להתמקד בהענקת ידע התיאורטי, בשדרוג ההתנסויות המקצועיות ובקידום תחושת המסוגלות העצמית של המורים, ההשקעה מסתכמת בהגדלת מספר המורים, בהקטנת הכיתות ובהטבות שכר. הבעיות המרכזיות של כוח ההוראה, הן, למעשה, שיעור מדאיג של נשירת מורים, ריבוי תוכניות הכשרה מזורזות, גידול מהיר ומרוכז של אוכלוסיות, פרישת מורים ועוד.

  • תקציר

    המאמר בדק האם הקשר בין ההתאמה בין אדם (מורה) לארגון (בית הספר), שביעות רצון מהעבודה וכוונה לעבור לבית ספר אחר מושפע ממערך הפרקטיקות של משאבי אנוש בבית הספר. במחקר השתתפו מנהלים ומורים מ-56 בתי ספר יסודיים בבלגיה. הממצאים הצביעו על כך שבבתי ספר שבראשם מנהל עם אוריינטציית משאבי אנוש נמוכה, רמות נמוכות יותר של התאמה בין מורה לארגון קשורות לכוונות המוגברות של המורים לעבור. בבתי ספר שבראשם עומד מנהל עם אוריינטציה גבוהה של משאבי אנוש רמות נמוכות של התאמה בין מורה לארגון לא הגבירו את כוונות המורים לעזוב את בית הספר.

  • תקציר

    המטרה של ניהול משאבי אנוש בבתי ספר היא לתרום לשיפור איכות שירותי החינוך הניתנים במוסד. ניהול משאבי אנוש מבוסס על פרקטיקות ופעילויות הקשורות להתנהגות עובדים, עמדותיהם, גישתם לעבודה (מוטיבציה) ויעילות הפעולות שלהם. הוא מתמקד בגיוס עובדים, פיתוחם המקצועי, הנעתם ושימורם בארגון. מאמר זה סוקר את האלמנטים של ניהול משאבי אנוש ואת תפקידו של המנהל בניהול משאבי אנוש בבית הספר.

  • תקציר

    המחקר בחן את הקשר בין תפיסות העובדים לגבי הזמינות והתועלת של פרקטיקות משאבי אנוש בבתי ספר לבין מעורבותם וביצועיהם בעבודה. 208 מורים ומורות לחינוך יסודי ותיכוני בהולנד מילאו שאלון כמותי מקוון. ממצאי המחקר מראים שתפיסות לגבי הזמינות והאפקטיביות של שיטות משאבי אנוש קשורות למעורבות של המורים בעבודה ולביצועיהם. פרקטיקות הנתפסות כזמינות, אך לא מועילות, נמצאו בקשר שלילי עם מעורבות וביצועים בעבודה. כמו כן, ממצאי המחקר מצביעים על כך שלסוגים שונים של פרקטיקות משאבי אנוש עשויות להיות השפעות שונות על מעורבות בעבודה וביצועי עבודה.

  • סיכום

    הרפורמות החינוכיות בעשורים האחרונים עוצבו ברובן לפי הגישה התאגידית השואבת השראתה מהתחום העסקי. גישה זו רואה במורה אמצעי להשגת מטרות בית הספר וקוראת לאימוץ שיטות עבודה מבוססות שוק המדגישות יעילות, תחרות, אחריותיות ורגולציה. המאמר מציג גישה מתקדמת לניהול משאבי אנוש בבתי ספר המבוססת על ערכים אתיים-חברתיים והרואה ברווחת המורה ובפיתוח כישרונותיו מטרה בפני עצמה. שיפור בחוויית העבודה של המורים, התמקדות בצורכיהם ובפיתוח כישרונותיהם יגבירו את מחויבותם לבית הספר ולמטרותיו ויובילו לשיפור בתוצאות הלמידה של תלמידיהם.

  • סיכום

    הון אנושי של מורים מושפע ממנהיגות בית ספרית, מאקלים בית ספרי, מתחושת הביטחון בבית הספר ומהזדמנויות לצאת לפיתוח מקצועי. ניתן להעצים הון אנושי של מורים באמצעות פיתוח מקצועי, טיפוח אקלים בית ספרי, תמיכה מדרגי הפיקוח, הזרמת תקציבים, הגדלת ההיצע של המועמדים להוראה ופיקוח על מחלקות ומוסדות ההכשרה האקדמיים. בכוחו של מנהל בית הספר לטפח הון אנושי של מורים באמצעות הקרנת תחושת אכפתיות ויצירת אקלים נוח להביע דעות, לנסות, לחדש ולטעות. בנוסף, כדי לטפח את פוטנציאל ההון האנושי של המורים, על מנהל בית הספר להגדיר מראש את ציפיותיו, להציג חזון, לסמוך על מורים ביישוב בעיות משמעת ולוודא כי סגל המורים ממשיך להתמקצע ולחדד מיומנויות.

  • סיכום

    הצורך של בתי ספר ליישם ניהול משאבי אנוש הולך וגדל. ניהול משאבי אנוש יכול לסייע לשיפור הישגי התלמידים באמצעות הגברת המעורבות והמוטיבציה של המורים. מאמר זה מציע מסגרת מושגית לעיצוב ניהול משאבי אנוש בבתי ספר שיסייע ביצירת כוח עבודה איכותי ומחויב של מורים. המאמר מתמקד בגישת המחויבות לניהול משאבי אנוש ומציע פרקטיקות שעשויות לתרום ליצירה של כוח עבודה של מורים מוכשר ומחויב וכן מצביע על תהליכים ליצירת סביבה מיטבית שבה ניהול משאבי אנוש עשוי להוביל לתוצאות רצויות.

  • תקציר

    שילוב מערך של משאבי אנוש במחוזות הלימוד יכול לתרום למאמצי הגיוס להוראה, למנוע נשירת מורים, לשפר את תנאי העסקתם ולגרום להם להרגיש מוערכים. שכן, נציגי משאבי אנוש אינם מתמקדים בעמידה ביעדים, בהנעה להישגיות ובמרדף אחר ציונים. אלא, הם דואגים לרווחת העובדים, מבקשים לתגמל אותם, מעודדים את פיתוחם המקצועי ומנתבים אותם למסלולי הקריירה האפשריים.

  • תקציר

    מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל פרסם באחרונה (דצמבר 2018) דוח בשם מערכת החינוך: מבט-על. הדוח מציג בפני מקבלי ההחלטות ובפני הציבור הרחב תמונה כוללת של מערכת החינוך, המשלבת בין הממדים החברתיים והכלליים בהתוויית המדיניות הציבורית. רבים מהממצאים בדוח השנה מעודדים, ומציגים התקדמות בשורה של מדדים במערכת החינוך בישראל.

  • סיכום

    הכותבים חקרו את הקשר בין מאפייני מועמדים, תוצאות קבלה לעבודה וביצועי הוראה לאחר מכן. הם השתמשו בנתונים מפורטים על תהליך בקשת עבודה רב-שלבי, וכן בהערכות שנתיות של כל המורים במחוז הנבדק; ההערכות התבססו על קריטריונים שונים. הם זיהו קשר בין הנתונים לבין האפקטיביות הצפויה של מורה, אך לא בין הנתונים לבין הסיכוי לקבלה לעבודה. החוקרים בחרו לנתח את התהליך במחוז זה כי: א) במחוז זה קיים תהליך בקשת עבודה מרכזי רב-שלבי הנותן מדגם רחב של מועמדים וניתן למצוא בו מגוון של מאפיינים וציונים בעקבות הערכות כתובות, ראיונות אישיים והדגמת שיעורים; ב) מעבר של כל שלב בתהליך התבסס על עמידה בסף מסוים של ציונים שעזר לחוקרים לבדוק את התהליך; ג) המחוז מבצע הערכות שנתיות של כל המורים – IMPACT – שבהן נאספים נתונים מגוונים של ביצוע הוראה (מדובר במערכת של תמריצים וגמולים על הוראה ועוד). כך יכלו החוקרים להעריך את ביצועי המורים בכיתות ובתחומי דעת שונים, ולא היה עליהם להגביל את עצמם למדגם מסוים (Jacob, B., Rockoff, J.E., Taylor, E.S., Benjamin, L., & Rosen, R).

  • לינק

    מספר המורים למדעי המחשב בחינוך הממלכתי-עברי בישראל ירד ב-42% מ-1999 ועד היום, כך מתברר מדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שמבוסס בעיקרו על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בחינוך הממלכתי-דתי צנח מספר המורים למחשבים ב-15.2%. המגזר היחידי שבו נרשמה עליה במספר המורים למחשבים הוא המגזר הערבי – שם נרשמה עליה של 50% בתוך עשור, כמו גם במספר המורים בכל שאר המקצועות הריאליים.

  • לינק

    כאשר בתי הספר והמחוזות בארה"ב מחפשים לגייס מורים, אז אנשים שאינם מגיעים ממקצוע ההוראה מהווים מאגר אפשרי של כוח אדם . מורים פוטנציאליים אלה מגיעים עם ניסיון בעבודה ועשויים להיות בעלי מומחיות שתשרת אותם היטב בכיתה. למרות זאת, לא נערך עד כה מחקר שהעריך את האפקטיביות של מורים אלה במונחים של למידת התלמידים. מחקר זה משתמש בנתונים מהעיר ניו יורק כדי להעריך את האפקטיביות היחסית ואת שיעור הנשירה בקרב אנשים שעשו הסבה להוראה (career switchers). המאמר, שנכתב ע"י חוקרי חינוך מובילים בארה"ב מספק הוכחה מסוימת לכך שמורים אלה אינם אפקטיביים יותר ממורים חדשים אחרים, ולמעשה נראה כי הם פחות אפקטיביים בהעלאת הישגי המתמטיקה של תלמידי בית הספר היסודי וחטיבת הביניים ( Boyd, Donald; Grossman, Pamela; Ing, Marsha; Lankford, Hamilton; Loeb, Susanna; O'Brien, Rachel; Wyckoff, James ).

  • לינק

    סקירה מעודכנת על מה שקורה בעולם מבחינת משיכת מורים איכותיים , נכתבה ע"י גילה בן הר , מנכ"לית מט"ח . דוח מקינזי מספטמבר 2010 דן בנושא: “למשוך להוראה ולשמר בה את המוכשרים ביותר בארה"ב”. סוגיה זו הפכה להיות משמעותית ביותר בחינוך בארה"ב כי ברור לנו שיש קשר ישיר בין איכות ההוראה לבין הישגי התלמידים. על-פי הדוח, מירב המאמצים מושקעים בהקניית מיומנויות למורים שעובדים בפועל במערכת ובמאמץ לעודד את המורים האיכותיים ביותר להישאר בהוראה ולשחרר את המורים שביצועיהם פחות טובים. סוגית הגדרת איכות המורה המתאים ללמד וכיצד ניתן למשוך בוגרי אקדמיה מצטיינים, עולה כחלק ממאמץ מערכתי לשיפור ההוראה בארה"ב, אך זוכה באופן יחסי לתשומת לב מועטה.הדוח החדש של מקינזי סוקר את ניסיונותיהן של המדינות בעלות מערכות החינוך המובילות בעולם: פינלנד, סינגפור ודרום קוריאה ( גילה בן הר).

  • תקציר

    המחבר בוחן את השאלה האם תסייע הפרטה לקליטת כוח אדם איכותי יותר למערכת החינוך? ומסביר כיצד העברת הביצוע של תכניות חינוך רבות לשירות מיקור חוץ גרמה להרעה ממשית בתנאי העסקתם של עובדי ההוראה בפרויקטים אלו. במאמר מובאת סקירה ביקורתית מפורטת של ביטויים שונים בהפרטה בחינוך ומשמעותם האופרטיבית, לאור המתח בין תהליך ההפרטה לבין מטרות היסוד של מערכת החינוך בישראל (איתן מורן)

  • מאמר מלא

    ניתוח הגורמים הכלכליים והחברתיים לבעיית המחסור הגלובלי במורים. הביטוי המיידי של המחסור החריף במורים במדינות המפותחות במערב הוא הירידה האיכותית של דור המורים החדשים. המחסור במורים באנגליה פגע במאמצי משרד החינוך שם להעלות את רף הסטנדרטים וההישגים במתמטיקה בבתי הספר היסודיים. (עמי סלנט)

  • סיכום

    ממודל חדש, שפותח לבקשת משרד החינוך על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והושלם בימים אלה, עולה כי בשנת 2013 צפוי מחסור של 10,658 מורים במערכת החינוך . בין הנתונים העשויים להביא למחסור במורים במערכת החינוך או לנבא מחסור צפוי בטווח הקרוב: מספר הסטודנטים להוראה (והשינויים החלים במספר זה); שיעור הכניסה להוראה של בוגרי מסלולי ההכשרה במכללות ובסמינרים למורים; שיעור הכניסה להוראה של בעלי תארים אקדמיים שלא בתחום החינוך וההוראה; גיל המורים המלמדים בפועל במערכת החינוך; שיעור הנשירה של מורים מתחילים; שיעור הפרישה של מורים ותיקים; שיעור המורים המועסקים במערכת החינוך אך מלמדים מקצועות שלא הוכשרו ללמדם, ועוד ( יובל וורגן ואיתי פידלמן).

  • סיכום

    מאמר זה בוחן את תהליך הראיון ההערכה הקבוצתי כמכשיר תקף להערכת התכונות המילוליות, הבינאישיות והמנהיגותיות של סטודנטים המבקשים להתקבל לתוכניות הכשרת מורים בארה"ב . המטרה העיקרית של עורכי המחקר הייתה לבדוק באיזה מידה תקפתו של המודל התיאורטי של שכטמן שנוסה בישראל ישים גם לתוכניות הכשרת המורים בארה"ב. אחת משאלות המחקר החשובות הייתה האם הליכי הערכה קבוצתיים יש בהם כדי לנבא יכולות עתידיות של המועמדים להוראה? במהלך המחקר נמצא כי לשיטת ההערכה הקבוצתית יש יתרונות ברורים בהשוואה למכשירי הערכה אחרים המבקשים לבדוק את מידת הצלחת המועמדים. נמצא כי מהלך הדיון הקבוצתי של 90 דקות יעיל יותר מהפעלת מרכז הערכה במשך יומיים שלושה. במהלך ה-90 דקות ניתן היה להבחין בבירור בתכונות המועמדים וניתן היה לנבא את מידת התאמתם העתידית להוראה (Byrnes, Deborah. Kiger , Gary . Shechtman, Zipora).

  • סיכום

    נוכח המחסור החריף במורים בהולנד גובשו כמה תסריטים לעתיד מערכת הכשרת המורים שם. מסקנת המאמר היא כי המחסור הגובר במורים בהולנד יביא בסופו של דבר לירידה איכותית של החינוך בהולנד וכל אחד מן התסריטים המוצעים לא יוכל למנוע את המשך המחסור במורים. (Marco Snoek)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין