חקר -רשת
מיון:
נמצאו 21 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • סיכום

    ברני דודג' (Dodge, 1995), הנחשב לאבי החקר-רשת (WebQuests), הגדיר חקר-רשת כפעילות המבוססת על חקר, המשתמשת באינטרנט כמקור המידע העיקרי שלה. התוכן מצריך את התלמידים להשתמש בכישורים גבוהים יותר של חשיבה ומיומנויות מחקר. על ידי עירוב חקר-רשת במדעים, התלמידים לומדים את התוכן וכמו כן מעורבים בתהליכים הקשורים ומכילים, עשיית מדע. שיטת חקר זאת של הוראה ולמידה הינה ממוקדת תלמיד (Phillips, Marianne C.; Phillips, Teresa M).

  • לינק

    רותי סלומון, מומחית להטמעת תקשוב בחינוך ופלטפורמות מתוקשבות, בסקירה מועילה על הטמעת תקשוב בביה"ס בגישת חקר כוללת וקונסטרוקטיביסיטת. כותבת רותי : " קיבלנו החלטה – נקיים תכנית שנתית של פיתוח והפעלת חקרשת בכל שכבות בית הספר מ-א' עד ו' סביב ציר מרכזי של הנושא השנתי "מנהיגות פורצת דרך ( רותי סלומון) .

  • לינק

    ההתחדשות וההתעניינות המחודשת בתחומי סביבת הלימודים המתוקשבת של חקרשת , הניעה כמה גורמי הדרכה והטמעה פדגוגית ליזום מהלכים שיטתיים לביסוס הידע הפדגוגי המעשי בתחום ותיק זה , אשר קרנו עלתה מחדש. לאחרונה הקימה ד"ר גילמור קשת, מדריכת האגף למחוננים לתחום מחקר ופיתוח, אתר אינטרנט מועיל הבנוי כפעילות חקרשת, וכולל מידע רב ומפורט, תיאורטי ומעשי אודות החקרשת. בנוסף, למעוניינים בכך, יש אפשרות להשתמש בתבנית אתר חקרשת ליצירת חקרשת משלהם (ד"ר גילמור קשת).

  • לינק

    שני מאמרים אקדמאיים שהתפרסמו לאחרונה בנושא יישום חקר רשת (webquests) בהוראה ובלמידה מלמדים כי שיטת חקר הרשת הוותיקה לא פסה מהעולם ויש לה עדיין אפקטיביות רבה בהכשרת מורים בסביבה מתוקשבת . המאמר הראשון מדווח על יישום חקר הרשת בהכשרת מורים לשפות זרות באוניברסיטה בדרום אמריקה ( קולומביה) . במאמר מתואר תהליך היישום וההטמעה של שיטת חקר הרשת בקרב פרחי ההוראה בדרום אמריקה. המאמר השני של Hope J. Hartman מתייחס ליישום שיטת חקר הרשת בהכשרת מורים בארה"ב ומונה את היתרונות המטה-קוגניטיביים של השיטה כאמצעי לטיפוח יצירתיות בתהליכי הלמידה המתוקשבים של פרחי הוראה והמעורבות שלהם בתהליךהבניית החקר המתוקשב.

  • לינק

    המחברת, פרופסור באוניברסיטת British Columbia, דנה בגישה פדגוגית שהיא פיתחה כדי לשלב מחקר באינטרנט עם הוראת המדעים. המחברת מתארת את השימוש בטכניקה כדי ללמד את התלמידים בכיתות ח'-י' על ההתחממות העולמית (Khan, Samia, 2012) .

  • לינק

    מאמר זה בוחן את היתרונות של חקר-רשת בסיוע להבנה מעמיקה של התלמידים את המושגים המדעיים תוך שימוש בארבעה עקרונות של למידה שנאספו משני דוחות של המועצה הלאומית למחקר (Subramaniam, Karthigeyan, 2012).

  • תקציר

    מחקר זה בא להדגים את ההשפעה של אסטרטגיות הוראה שונות על ביצועי הלמידה של החינוך הסביבתי באמצעות שיטות כמותיות. התלמידים למדו על מיחזור משאבים ומיונם דרך אתר האינטרנט באמצעות כלי ההוראה של חקררשת- WebQuest. במחקר זה השתתפו 103 תלמידי כיתה ו' שחולקו לשלוש קבוצות: ההוראה המסורתית, הוראה מסורתית עם WebQuest והדרכה עם WebQuest בפעילות חוץ כיתתית. תרומתו העיקרית של מחקר זה הוא היכרות של WebQuest ושילובו בתוך ההוראה החוץ-כיתתית. תוצאות המחקר מראות כי השימוש WebQuest בהוראה חוץ-כיתתית השפיע על ביצועי הלמידה של התלמידים באופן חיובי ( Chang, Cheng-Sian; Chen, Tzung-Shi; Hsu, Wei-Hsiang).

  • לינק

    מחקר זה מדגים את השפעתן של אסטרטגיות הוראה גמישות על תהליך החינוך הסביבתי. תלמידים למדו על מיחזור וסיווג מוצרים באמצעות אתר אינטרנט הדרכתי המבוסס על כלי ההוראה של חקררשת – WebQuest. במחקר השתתפו 103 תלמידי כיתה ו', אשר חולקו לשלוש קבוצות, בהתאם לאופי ההדרכה שקיבלה כל קבוצה: הדרכה מסורתית, הדרכה מסורתית בשילוב עם WebQuest והדרכה המשלבת בין WebQuest ליציאה למרחב הפתוח. תרומה מרכזית של מחקר זה היא הצגתה של שיטת הוראה חדשה, המאפשרת את השילוב הדינאמי של ה- WebQuest בתחום ההדרכה שמחוץ לכיתה. תוצאות המחקר מעידות כי השילוב של חקררשת מחוץ לכיתה אכן תורם לתהליך הלמידה. שתי תוצאות נוספות הינן: 1. כאשר כללו את ה- WebQuest במצבים אמיתיים, הוקנתה לתלמידים ההזדמנות לרכוש מידה רבה יותר של ניסיון וידע. 2. במהלך המחקר, השלימו התלמידים מטלות לימוד שונות והביעו את דעותיהם וחוויותיהם האישיות מלמידה באמצעות חקרשת, תהליך המטפח בקרבם חשיבה ביקורתית ועצמאית. ממצאים אלו יש בהם כדי לתרום להתפתחות הלמידה וההוראה תוך הבנה כי חקרשת ניתן לביצוע מחוץ לכיתה באמצעות אמצעי תקשורת שונים ; למשל, ביכולתם של מורים להעניק לתלמידיהם גישה למקורות מידע רשתיים נוספים כגון טלפונים סלולאריים מן הדור החדש, מחשבי לוח אישיים וכמובן אינטרנט, אשר ילוו אותם בסיורי שטח במוזיאונים, גני חיות וכולי, ובזאת ישפרו את חוויית הלימוד מחוץ לשטח בית הספר באופן ניכר ( Chang, Cheng-Sian; Chen, Tzung-Shi; Hsu, Wei-Hsiang ).

  • לינק

    הדעיכה של ז'אנר חקררשת – Webquest -בלמידה מתוקשבת בשלוש השנים האחרונות במערכת החינוך בארץ קשורה אולי לכניסה של אתרים מסוגWeb 2.00 (בלוגים , ויקי , רשתות חברתיות) , התפתחותם של משימות חיפוש ממוקדות יותר לשיעור אחד בלבד , אך יותר מכך מההשקעה הגדולה שצריכים המורים והתלמידים להשקיע בפעילויות מסוג חקר רשת . עם זאת חשוב לציין כי ניסיון בשטח וגם המחקר מצביע על חקררשת כפעילות קוגניטיבית אפקטיבית מאד. אותם מורים שממשיכים להפעיל תלמידים במבנה פעילות מסוג חקר רשת יודעים כי התרומה של הפעילות לאורך זמן היא משמעותית, הן מבחינת הרגלי העבודה של התלמידים, ההתמודדות הקוגנטיבית שלהם והן מבחינת הדפוסים של עבודה שיתופית בלמידה שיתופית באינטרנט( עבודת צוות). מערך שיעור זה המיועד ללמידה מרחוק מציג את התפתחות הז'אנר של חקרשת בארץ ובעולם , את המאפיינים העיקריים שלו , דוגמאות מעודכנות לפעילויות חקררשת שעדיין נחשפים אליהם תלמידים ופרחי הוראה וגם ראייה מחקרית של חקר רשת כפעילות של למידה שיתופית.

  • לינק

    המחקר בחן את הישימות, הפוטנציאל והאתגרים של שימוש בגישת החקרשת WebQuest) ) כאמצעי למידה עבור תלמידים בעלי לקויות מורכבות וככלי להגברת יכולת התכנון שלהם. במסגרת המחקר פותחה פעילות חקרשת ייעודית שנועדה בעיקר לטיפוח יכולת התכנון. התלמידים התבקשו לתכנן יום כיף כתתי, תוך התחשבות באילוצים מוגדרים מראש של משך האירוע והמרכיבים שייכללו בו. את המידע הדרוש יכלו המשתתפים למצוא באתרי אינטרנט. הפעילות יושמה בכתה של מוסד לחינוך מיוחד ולוותה בתצפית מובנית. יכולת התכנון של המשתתפים לפני ואחר הפעילות נבחנה באמצעות משימת קדם ובתר דומות. ממצאי המחקר מעידים על יעילותה של פעילות החקרשת ככלי להגברת יכולת התכנון בקרב תלמידים בעלי לקויות מורכבות וככלי יעיל ללמידה ולהגברת מוטיבציה ( הילה הדסין לוריא , מיקי רונן , אולגה יליזרוב ).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ כתב מאמרון מעניין הנותן לנו פרספקטיבה של זמן ותפיסה לגבי תהליכי תקשוב בבתי ספר אז והיום. לפני כעשור היה נדמה שידענו כיצד אנחנו רצינו להשתמש בכלים כדי למנף את הלמידה, אבל הכלים שעמדו לרשותנו עדיין לא אפשרו את מה שרצינו. היום מבחר רב מאד של כלים עומד לרשותנו, ועל פי רוב התלמידים שלנו לומדים להשתמש בהם בקלות ובמהירות. אבל בדיוק בגלל זה היום אנחנו חייבים לעמוד במבחן שאז לא חויבנו לעמוד בו. היום אין לנו תירוצים, ועלינו ללמוד ליצור למידה משמעותית בעזרת הכלים האלה.

  • לינק

    בשנים האחרונות התפתחו בבתי ספר בארה"ב סוג של התנסויות מתוקשבות הנקראות, מסעות וירטואליים. מדובר על אמצעי דידקטי של הפעלת תלמידים במסעות חקר וירטואליים באינטרנט כפעילות אותנטית שנועדה מצד אחד להעביר לתלמיד תכנים חדשים בצורה בלתי אמצעית ומעניינת ומצד שני לפתח אצל התלמידים יכולות של איסוף מידע, הבניית מידע וחקר מקורות מידע. המחקר הנוכחי ביקש לחקור את האפקטיביות של סוג הפעלות מתוקשבות אלו (EFT) בבתי הספר בארה"ב כאשר אוכלוסיית המחקר כללה 1500 מורים ותלמידים. ממצאי המחקר מלמדים כי האפקטיביות של למידה התנסותית באינטרנט היא גבוהה, בדרך כלל, לא רק ברמת האתגרים שניתנו לתלמיד אלא גם ברמת החשיפה של התלמידים לטכנולוגיה שהופעלה. יש חשיבות לאינטראקטיביות של ערוצי המדיה באינטרנט המשמשים מעטפת טכנולוגית למסע החקר הוירטואלי. כאשר ההפעלה המתוקשבת שודרה באמצעים טכנולוגיים מתקדמים כגון שילוב קטעים של סרטי וידאו באינטרנט, פורומים מתוקשבים, משחקים ממוחשבים, וחומרים מלווים במולטימדיה (כגון אתרי פלאש) גילו התלמידים עניין רב יותר, סקרנות והפיקו יותר תועלת מההפעלות המתוקשבות. עוד נמצא כי מסעות חקר וירטואליים באינטרנט הם בעלי ערך לא רק לתלמידים אלא גם למורים שמוצאים בהם אמצעי גמיש ורלבנטי להעברת תכנים חדשים וליצירת מוטיבציה בקרב תלמידים ( Jerrell C Cassady, Alison G Kozlowski, Mark A Kommann).

  • לינק

    מטלה מתוקשבת לנושא המדעים בחטיבות ביניים המומלצת להפעלה בתחילת השנה. מטרות המטלה המתוקשבת היא הכרת ממציאים ומגלים מהאלף הקודם. כמטלת חקר-רשת מאתגרת כוללת הפעילות המתוקשבת את השלבים הבאים: מבוא, המשימה, התהליך, הערכה, סיכום ומקורות המידע. האתר הומלץ על ידי מורים המלמדים מדעים בחט"ב ובתיכון (דליה גודמן ושלומית ארצי)

  • סיכום

    מחקר זה מציג תמונת מצב על פעילויות חקרשת שפורסמו בעברית והמשמשות כדוגמאות וכמשאב לימודי להכרת עקרונות המודל הפדגוגי עצמו. מטרת המחקר היתה לבחון משאב זה בהקשר לאתגרים הכרוכים בפיתוח חקשרת ולמאפייני ההכשרה המתקיימת בתחום. המחקר בחן 209 פעילויות על פי הקריטריונים המקובלים להערכת חקרשת ולסטנדרטים של הצגת מידע ברשת. במקביל נערכו ראיונות עם 28 מנחים המלמדים את הנושא במסגרות שונות. ניתוח משולב של הממצאים חשף את הליקויים השכיחים בפעילויות חקרשת שפורסמו בעברית ואת הקשר בין מאפייני התוצרים ומאפייני ההנחיה וההכשרה בתחום (מיקי רונן, אשרת בן זקן, גבי ברג, יהודית גור, לינה קנבסקי, רווית רוטנברג).

  • לינק

    עיקרי הרצאתו המרתקת של ד"ר ברני דודג' (Dodge) מאוניברסיטת סאן-דייגו בארה"ב (אבי רעיון חקר-הרשת במודל ה-WEBQUEST) בכנס Macworld 2007 בארה"ב. לדעת דודג' שיטות ההוראה כיום מצויות במרחק שנת אור מצרכי ההתעניינות של הילדים. על מנת להגביר את המוטיבציה של הלומד בתחומי דעת שונים יש לשלב יותר ויותר סביבות של סימולציה במחשבים. התלמידים זקוקים לאתגרים בלמידה כל הזמן ויש למצוא דרכים על מנת לאתגר אותם בדרך של משחקי תפקידים. דודג' מדגים בהרצאתו כמה וכמה סביבות למידה ממוחשבות חדשות כגון INFORM 7 לסימולציה ספרותית בהוראה בארה"ב ועוד. יש לבסס את סביבות הלמידה הממוחשבות על עקרונות של משחק תפקידים לימודי ברמות שונות תוך הבחנה בין משחקים לימודיים פשוטים ומורכבים. דודג' סיפר במהלך הרצאתו גם על ניסיונות בארה"ב לפתח מודל תקשובי תלת-מימדי של חקר רשת כתחליף לחקר-הרשת הטקסטואלי. עוד ממליץ דודג' למורים לעשות שימוש בתוכנת האיור החופשית Gliffy.com כחלק מההתנסות שלהם להמחשת תהליכים ותכנים בכיתה.

  • לינק

    אתר שפיתחה אודי יוליס להנחיית מורים לכתיבת פעילויות חקר-רשת באינטרנט. הפעילות צריכה להיות חלופית לדרך למידה שאינכם שבעי-רצון ממנה, לכלול שימוש טוב ונבון ומודרך ברשת, לדרוש רמת הבנה שהיא מעבר להבנת הנקרא גרידא. באתר מתוארים באופן ברור ומדגים את שלושת השלבים בתהליך עיצוב המשימה המקוונת: איסוף החלקים, יצירת משימות אפשרויות ואינקובציה ( אודי יוליס).

  • לינק

    מחקר שנערך בספרד בדק את האפקטיביות של למידת החקר באמצעות מודל חקר-רשת Webquest המקורי של Bernie Dodge בשיתוף עם Tom March משנת 1995 . שאלת המחקר העיקרית הייתה האם הפעלת שיטת ה- Webquest בקבוצות חקר של תלמידים תורמת ללמידה שיתופית יותר מאשר למידה יחידנית. המחקר נערך בקרב תלמידי כיתות תלמידי י' שלמדו גיאוגרפיה פיסית ויישובית בספרד. התלמידים נעזרו בעיקר בהפקה של וידאו דיגיטאלי כחלק מאיסוף המידע השיתופי והמשיכו לעבד את המידע בסרטי וידאו דיגיטאליים קצרים. ממצאי המחקר מוכיחים כי השימוש במודל ה- Webquest במבנה של עבודת צוות בין תלמידים מקדם באופן משמעותי מימדים של למידה שיתופית בכיתה. התמודדות עם Webquest במערך קבוצתי מעורר מוטיבציה בין התלמידים המגלים סקרנות רבה יותר ומוצאים עניין רב יותר בתהליך החקר. ההמלצה של עורכי המחקר היא כי יישום מודל חקר-הרשת (Webquest ) בלמידה שיתופית בכיתה או במעבדת המחשבים הוא אפקטיבי יותר מאשר יישום השיטה בלמידה יחידנית ( S. Lara and Ch. Rep?raz ).

  • לינק

    השתתפות ערה של סטודנטים ולומדים בפורומים ממוחשבים אין בה כדי להבטיח רמות גבוהות של חשיבה וניתוח מצד הלומדים ולכן אין היא מייצגת בהכרח את המודל הפדגוגי האופטימאלי ללמידה. לאור זאת, המאמר מנתח את האפקטיביות הפדגוגית של שיטות הוראה ולמידה בסביבות למידה טקסטואליות באינטרנט. מחקר הפעולה שנערך בקרב סטודנטים שלמדו באוניברסיטה קנדית ערך השוואה בין השיטות הפדגוגיות הבאות: עבודת צוות, סיעור מוחין סינכרוני, דיון מלווה ויכוח סביב סוגיה מסוימת, זימון מומחים אורחים לפורום או לצ'אט והפעלה בדרך של חקר רשת. עפ"י ממצאי המחקר נמצא כי שיטת חקר רשת היא היעילה ביותר מבחינה פדגוגית להבניית הלמידה וליצירת השתתפות ומעורבות מרבית של הלומדים, היא מאפשרת ביטוי ללומדים ועבודת צוות וניתן גם להעבירה בדרך של משחק תפקידים או חקר מקרים (Kanuka, Heather)

  • תקציר

    חקר מקרה של שימוש גמיש בסביבה מתוקשבת של חקר-רשת (WebQuest) בהכשרת מורים. המאמר מתאר התנסות שיתופית של פרחי הוראה בחקר-רשת בסביבת למידה קונסטרוקטיביסטית במכללה להכשרת מורים בארה"ב. ממצאי המחקר מלמדים כי ניתן ליצור פעילות שיתופית מקדמת הבנה ורפלקציה בין פרחי הוראה כאשר ה-WEBQUEST משמש כמרחב לימודי שיתופי של פרחי ההוראה. המחקר גיבש תיאוריה חדשנית הנקראת "אוטונומיה נתמכת" ("Supported autonomy") כחלק מהתהליך השיתופי וגם היחידני בו היו מעורבים פרחי ההוראה (Roberts Leanne)

  • לינק

    הנחיות דידקטיות לתכנון והפעלת חקר רשת. טיפים לבניית משימת אינטרנט. ההנחיות נכתבו במקור ע"י לימור אלהרר ומציעות שיטה לארגון משימת חקר – רשת.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין