ניהול וסביבות למידה

מחקר זה בחן את יעילותה של שעת תגבור שבועית באנגלית שניתנה לתלמידי כיתה ט' בבית ספר בצפון הארץ. מסקנתו היתה כי הישגי התלמידים הבינוניים עלו במידה הגדולה ביותר, ואילו הישגי התלמידים הטובים השתפרו במידה הקטנה ביותר, ולמעשה כמעט שלא השתפרו כלל.

כל הילדים רוצים חופש גדול, אבל האם זה גם מה שהם צריכים? התשובה היא: תלוי באילו תלמידים מדובר. סקירת ספרות זו מעלה כי אף שקצב ההתקדמות של כל התלמידים מואט בחופשת הקיץ, "אפקט הקיץ" השלילי הוא הגדול ביותר בקרב תלמידים מבתים מוחלשים. ילדים מבתים חזקים צוברים הישגים לימודיים גם במהלך החופשה, בעוד שבני גילם נותרים מאחור. לפיכך הפער בין ילדים מקבוצות אוכלוסייה שונות רק גדל בזמן החופשה. קשה לקבוע בוודאות מהי הסיבה לכך, אבל נראה כי הדברים קשורים בריבוי פעילויות קיץ (חוגים וקייטנות) ובאופן גידול ילדים המעודד עצמאות בקרב האוכלוסיות החזקות יותר. פתרון אפשרי לכך הוא ויתור על החופש הגדול והקמת בתי ספר שפעילים לאורך כל השנה (year round schooling).

מציאות מדומה מאפשרת למשתמש, ללומד, להיות מעורב באופן סימולטיבי "בזמן אמת" בסיטואציות (מדומות כמובן) הדורשות חקירה ושיתוף פעולה תוך עירוב מגוון חושים והפעלת כישורים רבים. אלא שטעות לחשוב שמערכות של מציאות מדומה מובילות באופן אוטומטי ללמידה פעילה. ההיפך הוא הנכון: יש להביא בחשבון גורמים רבים על מנת שהשימוש הפדגוגי במציאות מדומה יהיה מוצלח. יש לדעת כיצד לשלב את המערכות במסגרת חברתית ופדגוגית רחבה יותר (Gouveia et al., 2017) ולשם כך דרוש ידע מסוים והכרות של המערכות הטכנולוגית כמו גם מחשבה פדגוגית על המשימות המתאימות. אתגרים אלה לא מובאים לעתים בחשבון או נוטים להישאר בצלו של אפקט החדשנות הפתייני.

כדי להתמודד עם בעיית האלימות בבית הספר בארצות הברית, נעשה שימוש באסטרטגיות פיסיות, אסטרטגיות אינטראקציה (Interactionist strategies), אסטרטגיות משפטיות, אסטרטגיות של מוכנות וכן בעידוד מעורבות הורית וקהילתית. מחקר גישוש זה משתמש בנתונים מסקר שנערך בבתי ספר בשנים 2008-2007, וכולל ראיונות עם 936 בעלי תפקידים בבתי ספר תיכוניים בכל רחבי ארה"ב.

על אף ההכרה של קובעי המדיניות בנזקים שגורמת היעדרות כרונית מבית הספר ובהשלכותיה על ההישגים האקדמיים (היעדרות כרונית מוגדרת כהיעדרות מ-10% של השיעורים בשנה, או למעלה מזה), מעט מחקר אמפירי נערך בנושא. המחקר הנוכחי בוחן את השפעות ההיעדרות הכרונית, לא על הישגי התלמיד הנעדר עצמו, אלא על הישגי חבריו לספסל הלימודים.

נקודת המוצא של ההרצאה מובנת מאליה ולמעשה דומה שאין עליה עוררין: עומס יתר של מידע הפך לגורם מפתח בעולמנו. הספריות, כאחד מהגורמים המחזיקים במידע, ניצבות עתה בפני אתגרים חדשים וקשים שכן עליהן להתמודד עם השינויים הרבים שחלו בעולם המידע ויפורטו להלן, ומכאן שכל דיון בעתידן של הספריות ובהמשך הצלחתן חייב לכלול התייחסות לעומס המידע.

ג'ון קליז, חבר בלהקת מונטי פייתון הבריטית ואחד הקומיקאים הידועים והמוערכים בעולם, טוען כי יצירתיות אינה כישרון אלא דרך פעולה, וכי אין ליצירתיות קשר עם מנת משכל. לדבריו, כדי לעודד יצירתיות, עלינו לבודד את עצמנו [ואת תלמידינו] מרעשים מסיחי דעת, וליצור נוה מדבר של מרחב וזמן מוגדרים שבהם מותר לנו להתנסות בצורה משחקית, בלי לחשוש מטעויות.

מעורבות חברתית (Civic engagement) היא גורם מפתח התורם באופן חיובי להתפתחות בני נוער. המחקר הנוכחי בוחן מודל תיאורטי המקשר בין המידה שבה תופשים התלמידים את האווירה בבית ספר כדמוקרטית ובין מעורבותם החברתית (המוגדרת במונחים אופרציונליים כאחריות חברתית וככוונה להשתתף בעתיד בחיי הקהילה). במחקר השתתפו 403 בני נוער משני המינים בגילאי 11 עד 15. ניתוח התוצאות אישר באופן חלקי את המודל התיאורטי המוצע: ככל שהתלמידים תפסו את האווירה בבית הספר כדמוקרטית יותר, כך הם גילו רמה גבוהה יותר של אחריות חברתית ושל כוונה להשתתף במרחב החברתי בעתיד.

כיום כבר ברור כי אוריינות מידע היא מיומנות חיונית בכל שלבי ההשכלה. אורייני מידע יודעים לזהות מתי נחוץ מידע, כיצד לאתרו, להעריכו, לארגנו ולעשות בו שימוש בצורה מושכלת. למורים תפקיד חשוב בהקניית אוריינות המידע ולפיכך ברור גם כי תהליך הבניית הידע בסביבה המתוקשבת של התלמיד יושפע עמוקות ממידת האוריינות של מורה. בהרצאתה של פרופ' נועה אהרוני מהמחלקה למדע המידע באוניברסיטת בר אילן הוצגו כיווני מחקר חדשים בתחום אוריינות המידע בקרב מורים ותלמידים.

סנאטור ברני סנדרס, המועמד הדמוקרטי לבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2020, הציע להקפיא את המימון הפדרלי לכל בתי הספר החדשים בזיכיון (charter schools). רוב הפוליטיקאים במפלגה הדמוקרטית, ובכללם ברק אובמה, תומכים בבתי ספר בזיכיון כאמצעי לספק יותר אפשרויות למשפחות עניות שאינן יכולות לשלם בעבור בתי ספר פרטיים. על הצעתו של סנדרס להקפיא את המימון לבתי ספר בזיכיון נמתחה ביקורת קשה, לפיה ההקפאה תשלול מהורים עניים, בעיקר אפרו-אמריקאים, את האפשרות לשלוח את ילדיהם לבתי ספר לפי בחירתם. רובם המכריע של הורים אלה, כך נטען, תומך בקיום בתי ספר בזיכיון. לעומת זאת, יועציו של סנדרס טוענים כי בתי הספר בזיכיון מגדילים בפועל את ההפרדה (Segregation), מרבים לסלק תלמידים ונעדרים שקיפות.

בית הספר היסודי ניצנים בשכונת רמת אביב בתל אביב שייך אמנם לזרם הממלכתי הרגיל, אך בארבע השנים האחרונות הונהגה בו מהפכה חינוכית שמרחיקה אותו מהמודל הקלאסי של בית הספר ומקרבת אותו למודלים חופשיים, גמישים ודמוקרטיים יותר. בכתבה בעיתון הארץ מונה אור קשתי את הצעדים שנקטה מנהלת בית הספר.

מחקר זה דן בתופעה של התנגדות הורים לשימוש בטלפונים ניידים בלמידה. המחקר ממפה את גורמי ההתנגדות השונים ובוחן את הקשר שבין גורמים אלה, סגנונות ההורות ותפיסות ההורים בנוגע לתפקיד החינוך לבין רמת התנגדותם. ממצאי המחקר מאפשרים ליצור מודל להתמודדות עם התנגדות הורים לשימוש בטלפונים הניידים ולבחינתה לנוכח מטרות החינוך המעוצבות מחדש במאה ה-21.

יתרונותיה של היוגה לשיפור דימוי הגוף, המודעות הגופנית וההרגשה הכללית ידועים, ודומה שקיימת הסכמה על העובדה שראוי לשלבה באופן הדוק בפעילות הבית ספרית. אך אודות אופני שילוב היוגה בבתי הספר יש עדיין שאלות רבות. המחקר הנוכחי בחן את האופן בו השפיעה פעילות יוגה בת ארבעה שבועות על דימוי הגוף (הערכת הגוף ומודעות לו, מעקב אחריו) ועל מצב הרוח (השפעה חיובית ושלילית) של בנים ובנות טרום גיל ההתבגרות. ההשפעה נבחנה בשבוע שלאחר ההתערבות ובנוסף נערך מעקב במשך ששה שבועות לבחינת ההשפעה המתמשכת.

חונכות (מנטורינג) ניתנת להגדרה בדרך הטובה ביותר כ"תהליך שבו אדם אחד מספק תמיכה אישית ואתגר לאיש/אשת מקצוע אחר/ת" (Bush, 2009, p. 379). חשיבותה של חונכות, במיוחד עבור מורים ובעלי תפקידים חדשים אחרים (אדמיניסטרטורים), ידועה ומוכרת מזה זמן. כראיה, מאז שנת 2000 למשל, יותר ממחצית המדינות העבירו חוקים המחייבים חונכות עבור מנהלי בית-ספר חדשים. מרביתם של החוקים הללו מכתיבים חונכות במהלך השנתיים הראשונות לעבודה.

כבר שנים ידוע כי נוכחותם של ילדים בגן הילדים כמו גם בבית הספר היסודי, משפיעה באופן משמעותי על הישגיהם ואף עשויה לנבא אותם במידה רבה של ודאות. ולמרות קשר זה, המתועד היטב ומעוגן בעובדות מן השטח, לא קיימים מחקרים ניסויים רבים או משמעותיים על הדרכים לצמצום תופעת ההיעדרויות בשנות הלימוד הראשונות.

עם התפשטות הטכנולוגיה והשתכללותה, הולכים הלימודים המקוונים ונעשים נפוצים. יש הסבורים כי מגמה זו עתידה להתעצם, ואף ממליצים למוסדות ולמערכות חינוך לאמצה אם ברצונם לשרוד. לימודים מקוונים מעניקים למשתתפים בהם גמישות (למשל במונחים של מקום וזמן הלימוד) ומאפשרים לתלמידים ליצור אינטראקציות עם אוכלוסיות מגוונות של מורים ושל לומדים אחרים, היכולים להימצא במרחק גיאוגרפי ותרבותי רב מהם.שאלת המחקר שהנחתה את הסקירה שלפנינו היא מה הם הגורמים שמשפיעים על חוללות עצמית (self-efficacy) בסביבת למידה מקוונת?

חברה בסיאטל בשם Enlearn פיתחה מערכת למידה מסתגלת בתחום הוראת המדעים, המבוססת על בינה מלאכותית. מערכת זו נועדה לייצר ערוצי למידה מותאמים לכל לומד ולומד בנפרד, על פי יכולתו וצרכיו האינדיבידואליים. המערכת המתוקשבת מנתחת במהירות את הנתונים מעשרות צמתי הלמידה בהם היה הלומד, בודקת את הטעויות שלו ומתאימה מחדש את התכנים וההסברים ללומד. לדעת מומחים בתחום הבינה המלאכותית, לא תמיד הנתונים עליהם מתבססות הפלטפורמות ללמידה מותאמת הם נתונים מלאים או ודאיים באופן המאפשר את קבלת ההחלטות הדידקטיות הנכונות; למרות זאת, הפלטפורמות המתוקשבות ללמידה מותאמת משתפרות כל הזמן ובעתיד ככל הנראה ימלאו תפקיד משמעותי יותר בחינוך.

מכון קרנגי לקידום ההוראה (Carnegie Foundation for the Advancement of Teaching) הוא גוף מחקר אמריקאי שמבקש למצוא את הדרכים היעילות והטובות ביותר להטמיע חדשנות ושיפורים בתחום החינוך. המכון גיבש רשימה של שישה עקרונות-על להשגת שיפור במערכות חינוך קיימות, והם מופיעים ברשימה שלפניכם:

שיעור הפוך, "הוראה הפוכה" או "כיתה הפוכה" (flipped classroom) היא גישה פדגוגית לפיה התלמידים או הסטודנטים לומדים חומרים חדשים באופן עצמאי לפני השיעור הכיתתי. בשלב למידה זה מקובל לפנות לאמצעים ממוחשבים כגון הרצאות מצולמות ומוכנות מראש, שאלונים מקוונים, סרטונים ואמצעים פדגוגיים אחרים. בשלב הלמידה השני, בכיתה, התלמידים מבצעים מטלות שונות, באופן פרטני או בקבוצות, כך שהמורה או המנחה יוכל לפקח, לסייע ולהנחות באופן אישי את תלמידיו.

סקירה זו עוסקת בשימוש בנתוני עתק (Big Data) כדי לנבא הצלחה של תלמידים במערכת החינוך ובמוסדות להשכלה גבוהה, על בסיס ניתוח למידה (Learning Analytics), ניתוח פעולות מדידה, איסוף, ניתוח ודיווח על אודות לומדים בהקשרים שונים כדי לבצע הערכה ולהוביל למגמת השתפרות. פלטפורמות שונות, המשתמשות בנתוני עתק לניבוי הצלחה, מאפשרות למורים ולתלמידים לבצע ההערכה מבוססת נתונים בנוגע ללמידה בכיתה ומחוץ לכתליה ולהוביל למגמת השתפרות תמידית על בסיס נתונים בזמן אמת. בסקירה מוצגות ארבעה מודלים שונים, המיושמים במוסדות להשכלה גבוהה ברחבי העולם והנשענים על נתוני עתק וניתוח למידה, כדי לנבא הצלחה של תלמידים.