ניהול וסביבות למידה

רוב הכיתות ממשיכות להיראות כפי שנראו לפני מאה שנה. ואולם יש להתאים את סביבות הלמידה לתנאים, לטכנולוגיות ולצרכים החדשים. בעבר היה מקובל שהתלמידים יושבים בצורה סטטית מול מורה שמעביר חומר, ואילו כיום דרושים מרחבי למידה מיוחדים המאפשרים גמישות ותנועה.

בני דור ה-Z (גילאי 25-10) לומדים אחרת מקודמיהם: הם מחוברים לרשת בכל מקום ובכל זמן, לומדים בצורה ויזואלית, מתקשים לשמור על קשב ולהתרכז בעניין אחד לאורך זמן. כתוצאה מכך מתבצע מעבר מהתמקדות בתוכן (חומר תוכנית הלימודים) להתמקדות בלומד (פרסונליזציה של הלימודים: הנטייה לאפשר לכל תלמיד להתקדם בקצב שלו ולבחור את הנושאים והתחומים המעניינים אותו).

רמת אנגלית נמוכה מהווה מכשול עבור סטודנטים במוסדות אקדמיים. לכן, האוניברסיטה הפוליטכנית של הונג קונג השיקה תכנית חונכות בשם Excel@English שבמסגרתה זכאים תלמידי תואר ראשון ואנשי סגל לקורסי העשרה באנגלית, בנושאי דקדוק, כתיבה אקדמית ושפה דבורה.

מציאות רבודה (AR) היא טכנולוגיה המאפשרת להציג בפני המשתמש תמונה ממוחשבת על רקע העולם האמיתי ומספקת על ידי כך מראה מורכב (Walsh, 2011). חשוב להבחין: אין דין מציאות רבודה כדין מציאות מדומה (VR) שכן המציאות הרבודה מטילה מידע ממוחשב על סביבת המשתמש בעוד המציאות המדומה מכניסה אותו לסביבה דמיונית שאיננה קיימת. במילים אחרות, המציאות הרבודה מגשרת בין דימוי וירטואלי לבין הסביבה האמיתית ומשתלבת על גבי ובתוך אלמנטים מציאותיים. ככזו יש לה שימושים רבים באמנות, מסחר, ארכיאולוגיה, צבא, ארכיטקטורה, רפואה וטייס (Chang et al., 2010).

מכון דוידסון, השייך למכון ויצמן, פיתח אפליקציות וקורסים מקוונים חינמיים בשלל נושאים מדעיים שמאפשרים לילדים בגילאי שמונה עד שתים-עשרה ללמוד בצורה עצמאית, במטרה לסייע להם לפתח את מיומנויות המאה ה-21: יצירתיות וחשיבה ביקורתית. מפתחי הקורסים עיצבו אותם כך שיהיו רלוונטיים ונוגעים לחיי היומיום של התלמידים. כך למשל, לקראת משחקי המונדיאל עלה קורס שנקרא "המדע שמאחורי הכדורגל"

עלותו הממוצעת של קורס פסיכומטרי היא 7,000 שקלים. במשך כ-15 שנה, מוציאים צעירים ישראלים המבקשים ללמוד באקדמיה סכום אדיר של כ-605 מיליון שקל על קורסי הכנה כאלה: סכומים שבני השכבות החלשות מתקשים לעמוד בהם. במטרה לצמצם את העוול ואת ההוצאות הגבוהות, פיתחה המדינה קורס פסיכומטרי מקוון הפתוח לכל הציבור – בחינם.

מנהיגים נתפסים כמומחים, קשוחים ואסרטיביים. לעומת זאת, פגיעות מקושרת לרוב לרפיון וכישלון. עם זאת, הדימוי של מנהיג כל-יודע הוא מופרך ופגיעות היא דווקא מרכיב מנהיגותי חשוב. על רקע זה, מנהל בית ספר שמוכן להיחשף, מקרין אמון ומסוגל לבנות מערכות יחסים מפרות עם תלמידים, מורים, רכזים ואנשי סגל. כשמנהלים מראים שהם קשובים ורגישים, הם מקדמים תרבות ארגונית שבה טעויות, דעות והצעות נידונות בחופשיות. תקציר זה מכיל שישה צעדים שיעזרו לכם להפוך למנהלים מצליחים יותר.

מדי בית הספר הם חלק בלתי נפרד, מרכיב אינטגרלי בבניית ההוויה התרבותית של הקמפוס. אין תכליתם רק לשאת את סמל בית הספר ולסמן את התלמידים כשייכים אליו, אלא הם  בעלי תפקיד כנושאי המסר של התרבות הייחודית של המוסד, של אופני החינוך הנהוגים בו ושל הקשריו התרבותיים. עם זאת, ואולי דווקא על שום כך, מתעוררות מספר בעיות בכל הנוגע לעיצוב ולבחירת החומרים מהם יהיו עשויים המדים כשהבעיה הבוערת במיוחד והחמורה ביותר היא בעיית האיכות הירודה, תת תקנית, של הבדים.

קירות הכיתות בבתי הספר היסודיים בישראל מכוסים לרוב בלוחות מידע גרפיים ומילוליים הנושאים אופי של יצירה אקלקטית, עממית, המצטברת ומשתנה במהלך השנה. לרוב, מחנכי הכיתה קובעת את תכניה ועיצובה של תצוגה זו ומשקיעים בכך מאמץ רב. למרות זאת, המחקר המדעי העוסק בחינוך כמעט שאינו מתייחס תצוגת הכיתה.

עידן הלמידה הניידת (M-learning), הכולל שימוש בטלפונים ניידים כחלק מתהליך ההוראה, הוכר זה מכבר על ידי מוסדות ההשכלה הגבוהה ובתי הספר התיכוניים, ואף על פי כן, יישומה בבתי ספר יסודיים אינו נפוץ. מאפיין/תכונת (feature) ה- GIS (מערכת מידע טכנולוגית, להלן: ממ"ט) המיושמת במוסדות להשכלה גבוהה מזה מספר שנים, ולאחרונה נכנסה לשימוש ראשוני גם בבתי ספר תיכוניים, עדיין כמעט ולא מיושמת בבתי ספר יסודיים (Hong. Et al., 2015). בתי הספר היסודיים הם האחרונים שנכנסו לעידן הלמידה הניידת ומיישמים את טכנולוגיית הממ"ט מסיבות שונות.

טיפוח אהבת הלמידה הוא התנאי המרכזי לשינוי בחינוך, יותר ממספר הילדים בכיתה וממעמדם החברתי, מהסביבה הפיזית ומשלל גורמים אחרים. וזה מה שעושים מורים טובים באמת.

בהרצאה זו מציג מומחה החינוך הידוע סר קן רובינסון את האני מאמין שלו לגבי הדרך שבה יש לשנות מן היסוד את התפיסה הבסיסית של מערכת החינוך הנוכחית, שאינה מתאימה לדעתו לתקופתנו ולצרכיהם של התלמידים. לדבריו, על בתי הספר להפסיק להתנהל כמו קווי ייצור המייצרים קונפורמיות

כ-10% מהסטודנטים בצפון אמריקה, אשר רובם לא אובחנו כסובלים מבעיית קשב, משתמשים בתרופות כגון ריטלין, פוקלין, קונצרטה ואטנט כדי לשפר את ביצועיהם הלימודיים [4, 21]. ואולם, המחקר מראה כי ציוניהם של סטודנטים אלה אינם עולים – ומנגד הם עלולים לסבול מתופעות לוואי שליליות, כגון בעיות לב, הפרעות שינה, חרדה, פסיכוזה ואף נטייה מוגברת להתאבדויות.

MOOC הם ראשי תיבות ל – Massive Open Online Course, קורסים מקוונים הפתוחים בפני הקהל הרחב (להלן: קורסי מוק). קורסים אלה מאפשרים לכל אדם להעשיר את עולמו וללמוד אצל מרצים מהמוסדות האקדמים הטובים בעולם. קורסי המוק מבוססים בעיקר על וידאו וככאלה הם מציבים אתגרים בפני חלק מהמשתתפים. תמיכה חברתית ולמידה פנים אל פנים עשויה להגביר את הישגי הסטודנטים החווים קשיים ולהקל על המחסומים הניצבים בפני הרוצים לגשת לקורסים המקוונים.

במהלך המשחק רוכשים המשחקים ידע על העולם, על יכולותיהם, עמדותיהם וקשריהם החברתיים. המשחק מעורר סקרנות, משפר את החשיבה ומעודד דמיון ויצירתיות. לפיכך, כדאי לשלב בכיתה משחקים. ואולם, מהי הדרך הנכונה לשלב משחקים בכיתה?

עבודת דוקטורט זו בחנה דילמות אתיות, עקרונות יישומיים ותפישות מסוג העצמה פסיכולוגית של מתכשרים להוראה בהקשר של התמודדות עם אלימות חברתית, פיזית ומילולית בבתי הספר. דרך הבחינה היתה עריכת תהליכים סימולטיביים המתמקדים במשחק תפקידים ודיונים רפלקטיביים בצוותי חשיבה סביב אירועים בעלי השלכה אתית, הקשורים לאלימות. ההנחה, הנתמכת בספרות המחקר, היתה כי התמודדות של מורים עם דילמות אתיות תורמת להתפתחותם החברתית והמוסרית.

מחקר זה בדק את תוצאות מדיניות הפחתת גודל הכיתה על הישגיהם של תלמידי כיתות ד' במבחן הבינלאומי TIMSS, המשקף הישגים במתמטיקה ומדעים. תוצאותיו מצביעות על כך שברוב המדינות האירופיות אין בכוחה של הקטנת גודל הכיתות לשפר את ההישגים במתמטיקה בכיתות ד'.

ממצאי המחקר מוכיחים קשר חלש עד בלתי קיים בין שיעורי בית לבין הישגי התלמידים בגילאי בית הספר היסודי. הקשר החיובי מתחזק במידה מסוימת ככל שמתקדמים התלמידים בגיל. פעמים רבות, שיעורי הבית הם סדרה של מטלות חסרות טעם, ואינם מצדיקים את אובדן הזמן, המתח, הסכסוכים עם ההורים ואת ההשקעה.

מחקרן של אדית בוטון וקריסטה אסטרחן בוחן את תופעת השיתוף במשאבי למידה ברשתות החברתיות בקרב בני נוער: היקפה, מאפייניה והסיבות לבחירת התלמידים לשתף במידע. נמצא שהתלמידים מרבים לשתף חומרי עזר, סיכומי שיעור ומידע אדמיניסטרטיבי בפייסבוק ובווטסאפ. כפי שקרה בתחומים אחרים, השיתוף במידע ברשת שינה את האופן שבו אנו לומדים.

אולי באופן מפתיע בשנים האחרונות ניכר שיפור דווקא בתחום אדריכלות מבני החינוך. בזכות שילוב של משרדי אדריכלים צעירים וכמובן על דעתם של אנשי המקצוע בחלק מהרשויות העירוניות והממשלתיות, שונו פני התחום לטובה.