מורים והוראה

כישורי קריאה מסורתית מהווים את הבסיס לפיתוח מיומנויות של קריאה מקוונת. עם זאת, כישורי קריאה מדף אינם מספיקים לפיתוח ולשדרוג של יכולות קריאה מקוונת. שכן, הקריאה בעידן האינטרנטי מצריכה נכונות ללמידה מתמשכת, גמישות מחשבתית, ספקנות וביקורתיות ועוד. בעידן האינטרנטי שבו אפליקציות וטכנולוגיות מתקדמות פורצות ומתמסדות ותחום הקריאה עובר שינויים מהותיים, מן הראוי להגיב, לפתח וללמד מיומנויות קריאה חדשות בבתי הספר היסודיים.

המעבר המהיר ללמידה מקוונת בעקבות מגפת הקורונה דרש ממורים ותלמידים לאמץ אופנים חדשים להוראה ולמידה. בין היתר, נדרשו התלמידים ללמוד באופן עצמאי. המאמר מציג את גישת היוטגוגיה לפיתוח כישורי למידה עצמאית. כמו כן, המאמר מתאר מקרה בוחן במכללה האקדמית להכשרת מורים ע"ש קיי אשר אימצה את גישת היוטגוגיה בתוכנית הלימודים להכשרת מורים.

מנהיגי בתי ספר ומורים הם סוכנים חשובים לקידום מעורבות הורים בחינוך. המחקר הנוכחי בדק כיצד מנהיגי בתי ספר ומורים מטפחים את מעורבות ההורים. הורים, מורים ומנהלי בתי ספר יסודיים השתתפו במחקר. הממצאים הצביעו על כך שלהנהגת בית ספר לא היו השפעות ישירות משמעותיות על מעורבותם של ההורים. לעומת זאת, למורים הייתה השפעה על מעורבות הורית מבוססת בית ספר, כגון גיוס הורים כמתנדבים ומעורבות בקבלת החלטות.

עבור תלמידי החינוך המיוחד, רכישת מיומנויות קריאה הינן קריטיות עבור עתידם כאינדיבידואלים עצמאים. שכן, כמעט כל המחויבויות והזכויות בחיים הבוגרים, החל מקריאת שילוט והכוונה ברחוב וכלה במילוי טפסים למשרה או קריאת תופעות לוואי של תרופת מרשם, תלויים ביכולת לקרוא. למרות האמור לעיל, מורי חינוך מיוחד רבים לא הוכשרו להוראת קריאה המותאמת לתלמידי צרכים מיוחדים והם נוטים להישען על תוכנית הלימוד הכללית.

עם החזרה להוראה פרונטלית, מפלסי מתח וחרדה גבוהים מבעבעים בקרב מורים. עוצמות המתח והחרדה הקיצוניות ביותר נרשמות בעיקר בימים הראשונים שלאחר החזרה ללמידה פרונטאלית ובקרב בני 55+. חששות המורים נובעות בעיקר מהפחד להידבק בנגיף בתוך בית הספר ומהשאיפה לשמור על בריאותם ובריאות בני משפחתם. בנוסף, מורים מלינים על אוזלת יד מצד נציגי משרדי החינוך והבריאות שכושלים באכיפת התקנות והמגבלות ובהסברת וקידום ההנחיות החדשות במערכת החינוך.

המחקר הנוכחי בחן את ההשערה כי השתתפות תלמידים בשיח הכיתתי קשורה להישגיהם הלימודיים. המחקר נערך בחטיבות ביניים בצ'כיה והשתתפו בו 639 תלמידים מ-32 כיתות ט'. איסוף הנתונים נעשה בסביבה הטבעית של הכיתה באמצעות תצפיות בשיעורי קריאה וכתיבה. נמצא שככל שהתלמיד השתתף יותר והשמיע טיעונים מנומקים כך השגיו במבחני אוריינות קריאה היו גבוהים יותר.

מאמר זה בוחן את מיקומה המרכזי של התקשורת הדיגיטלית במערכת היחסים שבין מורים לבין הורים כיום. ידוע כי שיתוף פעולה הורי-מורי הינו חשוב ביותר עבור התפתחותם והישגיהם של התלמידים. זאת ועוד, לשותפות הזו יכולה להיות השפעה חיובית על האווירה הכיתתית, האקלים הבית ספרי, הפתיחות לרב תרבותיות, המוטיבציה של המורים והיכרותם עם הקהילה אותה הם משרתים.

המחקר הנוכחי בחן את ההשפעה של לימוד אסטרטגיות מטה-קוגניטיביות על מיומנויות אינטר-טקסטואליות של תלמידים דוברי ערבית. 54 תלמידים הלומדים בכיתה י' השתתפו במחקר, מחציתם היו בקבוצת ההתערבות ומחציתם בקבוצת הביקורת. קבוצת ההתערבות הראתה שיפור מובהק במיומנויות אינטר-טקסטואליות שונות. שיפור זה לא נמצא בקבוצת הביקורת. מן הממצאים עולה כי אסטרטגיות למידה מטה-קוגניטיביות יכולות להיות יעילות בפיתוח מיומנויות אינטר-טקסטואליות בקרב תלמידים בבית ספר תיכון.

פיתוח מקצועי בין עמיתים יכול לחשוף מורים לסגנונות למידה חדשים, להעשיר תחומי מומחיות, להשריש ערכים קהילתיים, לטפח תרבות ארגונית ועוד. אולם, מורים רבים מביעים סלידה ותסכול כאשר מורים אחרים, לעיתים מתחום שונה לחלוטין, משמיעים ביקורות, מחלקים עצות ונוהגים בשיפוטיות. גם אם לבית הספר יש את הזמן והמשאבים להקדיש לסדנת פיתוח בין עמיתים, חשוב להבין שמתכונת זו נחשבת לעניין רגיש, רציני ומורכב לניהול.

שיתופי פעולה בין מורים עשויים להיות יעילים, מפרים ומחכימים יותר מסדנאות פיתוח מקצועי. על מנהלי בתי ספר לוודא כי הם מספקים את התנאים הדרושים לכינון שיתופי פעולה, מסירים את המחסומים שבין העובדים, מטפחים יחסים פנים ובין-מחלקתיים, מייצרים אווירה שיתופית, מציבים יעדים מחלקתיים ברורים ומציעים תמריצים ליוזמי עבודות משותפות. שיתופי הפעולה הבית ספריים המיוחלים והמאתגרים ביותר לביצוע הם: עריכת מחקרים משותפים, צפייה בעמיתים והערכתם ויזימת פרויקטים חדשניים.

המאמר מציג ממצאי מחקר שבחן את תפיסותיהם של מורים באשר להערכתם הרצויה. 1,554 מורים מילאו שאלון כמותי מקוון. רוב המשיבים ראו בהערכה מעצבת (שיפור ופיתוח ההוראה) כמטרתה העיקרית של הערכת מורים. רובם סברו ששני גורמים עיקריים צריכים להיות מעורבים בתהליכי ההערכה המעצבת – המורה עצמו ומנהל בית הספר. ככל שהמורים תפסו את תרבות ההערכה בבית ספרם כגבוהה יותר, הם נטו לראות את הקריטריונים כחשובים יותר להערכה מעצבת. ניתן למקם את תפיסותיהם של המורים באשר למודל ההערכה הרצוי על הרצף שבין תפיסה קונסטרוקטיביסטית לבין תפיסה פוזיטיביסטית.

ד"ר לימור ליבוביץ', מדריכה בתחום העיצוב והטכנולוגיה בחינוך, מסבירה בבלוג שלה איך לתכנן שנת הוראה לאחר החזרה מהבית וחודשי הלמידה מרחוק. היא מציגה דרכים להישאר רלוונטיים, ומעניינים ולסחוף את התלמידים תהליך מעמיק של דעת, ניסיון והעצמה אישית. בהקשר זה היא מציגה את המונח "למידה במשיכה" – "שמטרתה לאתר את הרגע בו כל תלמיד מגלה משהו מספיק מעניין ומושך. כזה המצדיק השקעה של זמן ומאמץ כדי להעמיק ולהבין אותו. למידה במשיכה מתוך עניין יכולה להוביל להיטמעות של הלומד בתוך חוויית הלמידה באופן שגורם לאובדן תחושת זמן ומקום. זאת, מתוך תפישה כי תהליך הלמידה הוא תהליך פעיל שמונע על-ידי התלמיד או התלמידה.

עיסוק כיתתי בנושאים טעונים-פוליטית ושנויים במחלוקת נחשב בחברות דמוקרטיות אנגלו-אמריקאיות כרצוי וככלי לקידום השתתפות אזרחית וטיפוח ערכים דמוקרטיים. אולם, האתגרים הטמונים בדיון בסוגיות מורכבות גוברים כאשר מדובר בשכבות גיל נמוכות ובחברות מאותגרות מבחינה דמוקרטית, כמו במקרה הבוחן הישראלי שמוצג להלן.

גלובליזציה ואינטרנציונליזציה (בינאום) יצרו צורך לדיאלוג בין-תרבותי בין אנשים בעלי תפיסות ואמונות שונות בקהילה ומחוצה לה. הוראת שפה זרה מהווה פלטפורמה מתאימה לחינוך ששם לעצמו למטרה לחנך את הסטודנטים לאזרחות בין-תרבותית. המאמר מתאר מחקר פעולה שנערך במסגרת קורס ספרדית באוניברסיטת קליפורניה. במהלך הקורס התנדבו הסטודנטים בעבודה עם מהגרים וקטינים פליטים ממרכז אמריקה. הממצאים הראו מודעות מוגברת של הסטודנטים למיומנות שפה וכן העמקת היכולת הבין-תרבותית.

לצורך חתירה להישגיות בשיעורי חינוך גופני, על המורה להקרין עוצמה, לשמש כמוטיבטור, להימנע ממונוטוניות, לשמור על תנועתיות, לתזמן היטב את השיעור, להטיל משמעת, לשמור על בריאות ובטיחות התלמידים, להתאים את מבנה השיעור לשכבת הגיל, לעודד תלמידים מתקשים, להעיר על שימוש לא נכון במכשירים, להדגים במקצועיות, לחלק לקבוצות באופן שוויוני ומושכל, לאתגר ספורטאים מצטיינים ועוד.

המחקר הנוכחי בחן את כיצד משפיעות פעילויות חוץ-כיתתיות ושיטות הוראה ולמידה אינטראקטיביות בקורס 'מדע, טכנולוגיה ומודרניזציה' על חווית הלמידה של סטודנטים למדעי החברה. 400 סטודנטים הלומדים מדעי החברה באוניברסיטה בגאנה מילאו שאלון פתוח לפני הקורס, במהלכו ובסופו. ממצאי המחקר מצביעים על החשיבות של יצירת אווירה כיתתית נעימה בשילוב יישום שיטות הוראה ולמידה שיתופיות על מנת להגביר את השתתפות הסטודנטים בלמידה.

מחקר זה בחן את החוויה הבית ספרית של מורים ערבים המלמדים בבתי ספר יהודיים בהשוואה למורים ערבים בבתי ספר ערבים ומורים יהודים בבתי ספר יהודיים. 276 מורים מילאו שאלון שאסף נתונים כמותיים ואיכותניים. המורים הערבים המלמדים בבתי ספר יהודיים דיווחו על רמות נמוכות יותר של קשיים מקצועיים מהמורים בשתי הקבוצות האחרות. כמו כן, הם דיווחו על חוויות חיוביות לצד חוויות שליליות, שכללו מספר מקרים של גזענות ומיקרו-תוקפנות.

הדגמות כיתתיות בשיעורי כימיה מאפשרות למורים להמחיש רעיונות באופן חווייתי, למקד את התלמידים ולהגביר את מעורבותם, סקרנותם, הנאתם והתלהבותם. מורים שמשלבים תכנים מדעיים-פרקטיים בשיעוריהם, כמו צפייה בניסויים, רישום מערכי ניסוי, הסקת מסקנות, שימוש במיקרוסקופ, התנסות במעבדה ובחינת תגובות כימיות, מאפשרים לתלמידים לצבור ניסיון מקצועי, להעשיר את הידע, לצבור תובנות, לפתח תודעה מדעית ולהרחיב אופקים.

לשם מה ללמד היסטוריה? מהו הערך שיש להכרת העבר כאשר מטרתנו היא להכין את תלמידינו לעולם של המחר? מאמר זה מציג את הקשיים, הלבטים והביקורת הקיימת באקדמיה ובשדה באשר לרלוונטיות של תוכניות לימודים בהיסטוריה במאה ה-21. כמו כן, המאמר מציג את אופני ההתאמה בין תוכניות לימודי החובה בהיסטוריה למתודה ולדידקטיקה של תהליך הכשרתם של הסטודנטים כמורים להיסטוריה.

למידת חקר היא אחת הדרכים הבולטות לקידום חינוך מדעי. עם זאת, הגישות המסורתיות ללמידת חקר לא מצליחות לייצר מוטיבציה בקרב כל הלומדים. המאמר מדווח מחקר שנערך בקרב 14 מורים לכימיה בעקבות יישום של 'למידת חקר בשילוב תופעות מדעיות מסתוריות'. למרות חוסר רצון בקרב חלק מהמורים לשלב סיפורים בדיוניים בשיעורי מדעים, נמצא כי לפדגוגיה זו הייתה השפעה חיובית על מידת העניין והמעורבות של התלמידים בפעילויות החקר.